חג הפסח זה עתה הסתיים, וניוזלטר זה עונה על שתי קושיות:
אנו ממשיכים בתנופת התחדשות. עשינו סדר פסח והורדנו שירותים שנס ליחם והתעדכנו בשירותים חדשים.
בגיליון הקודם – סיפרתי שפתחנו מחלקה חדשה שמסייעת לחברות לקבל מענקים מהרשות לחדשנות. התחום רותח. קיים בשוק צורך גדול שאנו נענים לו בשמחה :-). אנו מאמינים שכאשר יש הזדמנות שהמדינה עוזרת למי שעובד – כדאי למנף עזרה זו. הוספנו למחלקה עוד התמחות והפעם – סיוע לחברות לקבל מענקים ממשרד הכלכלה לפעילויות שיווק בחו"ל. למי שהנושא רלוונטי – מוזמן לשוחח איתנו לבדיקת היתכנות.
מחלקת התקנים אף היא התחדשה בשירותים חדשים:
מאחלת לכם קריאה נעימה ומועילה,
שלכם,
אורנה קמין
מנכ"לית OK יועצים לניהול
שלום רב,
מה שלומך?
מה התחדש בחודשיים האחרונים מאז "התראינו" בערוץ זה, ובכלל?
אשמח לשמוע .. באמת מעניין אותי.
ניוזלטר זה דן בנושא האם להשתמש בייעוץ חיצוני או לא, ואם כן – כיצד לבחור יועץ.
המאמר הראשון – יועץ פנימי או חיצוני – זאת השאלה מתמודד עם הדילמה של ארגונים שרוצים לעשות שינוי.
האם עדיף לעשות את השינוי באמצעות מומחה פנימי או להזמין יועץ חיצוני לסיוע?
המאמר השני – איך בוחרים יועץ, מניח שהדיון אם לבצע משימה באמצעים פנימיים או חיצוניים הסתיים בהחלטה להיעזר ביועץ חיצוני.
עתה עלינו לבחור יועץ מבין מגוון גדול של יועצים. איך נעשה זאת?
מה התחדש ב-OK יועצים?
אנחנו בעד שינויים. גם אצלנו. לא רק מטיפים לאחרים.
פתחנו מחלקה חדשה שמסייעת לחברות לקבל מענקים מהרשות לחדשנות.
הוספנו לצוות יועצת עם ניסיון רב בתחום, שכבר שוקדת על מספר מיזמים.
קיימות ה-מ-ו-ן תכניות. הרשות מקציבה תקציב מאד משמעותי להתחדשות. להלן מספר דוגמאות:
מענקים לפיתוח טכנולוגיות או מוצרים חדשים
מענקים לסטארטאפים וחברות מתחילות
מענקי פיתוח לתעשיית הייצור
פגשנו חברות שמתלבטות אם הנושא מתאים להם בגלל שהמילה "חדשנות" מצטיירת כמו משהו שנעשה בסוכנות טילים לפחות.
לא נכון!
מזמינה אתכם לשתף אותנו בהתלבטות שלכם כדי למצוא תכנית שמתאימה לכם.
מאחלת לכם קריאה נעימה ומועילה,
שלכם,
אורנה קמין
מנכ"לית OK יועצים לניהול
שלום,
התשובה לשאלה איפה הכסף, נמצאת בפסקה האחרונה של הניוזלטר.
בינתיים הישארו עימי.
ניוזלטר זה כולל שיתוף של שני מאמרים:
הראשון – למה? למה? למה? למה? למה זה קרה?
למה? למה? למה? למה? למה זה קרה?
אולי נשמע כמו משפט בפולנית?
למה עשית? למה זה קרה?
מסתבר שיש שיטה ותיקה, מועילה ויעילה המתבססת על שאילה חוזרת של למה'
כדי למצוא את סיבת השורש שגרמה לתקלה,
לתקן את סיבת השורש ולא את הסימפטום שלה.
מוזמנים לקרוא בקישור – כאן.
המאמר השני – ניהול לפי אילוצים וניהול רזה – הילכו שניים יחדיו, בלתי אם נועדו.., נכתב על ידי עמית שלי – בועז גורן.
המאמר משווה בין שתי מתודולוגיות ותיקות וטובות לשיפור תהליכים: לין (Lean) או תורת האילוצים (Theory of Constraints).
ולסיום –
שמחה לספר לכם על שירות חדש שלנו לחברות המחפשות אחר מקורות מימון לפרויקט פיתוח של מוצר או טכנולוגיה חדשניים.
הרשות החדשנות (לשעבר המדען הראשי) מציעה חלופה אטרקטיבית לגיוס כספים ממקורות פרטיים, הנפקות בשוק ההון או לקיחת הלוואות בנקאיות.
הרשות מעמידה כיום כ-1.5 מיליארד ש"ח בשנה לטובת מתן תמריצים ומענקי מו"פ לחברות עבור פיתוח מוצרים חדשניים וטכנולוגיות פורצות דרך,
תחת תנאי מימון אטרקטיביים, ללא דילול ברמת ה-Equity של החברה ובמינימום התערבות בניהול השוטף של התכנית.
הרשות עושה זאת ע"י מתן היצע רחב של תכניות מימון, בהן היא לוקחת חלק מהסיכון.
החזר המענק נעשה רק במידת הצלחת מסחור הטכנולוגיה.
המאמר איך תשיגו מימון מהמדינה לפרויקטי החדשנות שלכם? מאפשר לכם לבחון האם חברתכם עומדת בתנאים הנדרשים, והאם רשות החדשנות יכולה להשתתף במימון פרויקט הפיתוח הבא שלכם.
במידה והתשובה חיובית – יש לנו שירות המסייע בכתיבת הבקשה לרשות החדשנות. כתיבת הבקשה היא פרויקט בפני עצמו. המתעניינים מוזמנים לחזור אלי.
שתהיה לכולנו שנה אזרחית טובה ומוצלחת,
שלכם,
אורנה קמין
מנכ"לית OK יועצים לניהול
מכירים את עיקרון הפרטו – 80-20? 20% מהלקוחות שלנו נותנים לנו 80% מהערך/תמורה/נתח שוק שלנו? לפעמים זה אפילו 90-10, ובמקרי קיצון של חברות סטארט-אפ מתחילות יכול להיות גם 99-1, כלומר: לקוח אחד מרכזי שמולו עובדים.
איך נדע להקשיב ולהבין במיוחד את הצרכים הספציפיים של אותם לקוחות מעטים שנותנים לנו ערך גבוה במיוחד? איך לבנות תהליך ממוקד ששם את המענה לצרכים ולאינטרסים של לקוחות אלו בראש סדר העדיפות שלנו תוך בניית תהליך המבטיח ביצוע של ההתחייבויות שלנו מולם ובונה אמון הדדי?
שיחות שאני עורכת עם מנהלים בארגונים להם מספר קטן ביותר של לקוחות (אך כל לקוח הוא משמעותי ביותר) מלמדת כי הדרך שלהם להתמודד עם הנושא היא בעצם בעבודה השוטפת הרגילה. ההרגשה היא כי אין מה לבדוק את שביעות רצונם כיוון שמתנהלת מולם עבודה שוטפת וההנחה הסמויה היא שאם הייתה אי שביעות רצון בסיכוי גבוהה ביותר שהנושא היה עולה באחד המפגשים/שיחות השוטפות. ובכן, זאת הנחה שלא תמיד עומדת במבחן המציאות.
כדי להבטיח שהמציאות לא תעמיד במבחן את הנחותינו – המאמר איך נבדוק את שביעות הרצון של הלקוחות המיוחדים שלנו? מציע שיטה פרואקטיבית לעבוד עם לקוחות מיוחדים שכאלה. השיטה היא בהשראת שיטת Balanced Scorecard (סרגל הישגים מאוזן) שנועדה במקור לניהול ביצועים פנימי של ארגון. השיטה מאתגרת כיוון שהיא דורשת עבודת צוות משותפת ספק-לקוח בשקיפות לאורך זמן ובצורה הדוקה.
מעוניינים לדעת איך? מוזמנים לקרוא את המאמר איך נבדוק את שביעות הרצון של הלקוחות המיוחדים שלנו?
לאותם קוראים הסבורים שהשיטה דקדקנית ודרשנית מידי – מזכירה לכם את שיטת הנכונות להמלצה. אפשר להגיד ששיטה זו היא בקצה השני של הסקאלה מבחינת מאמץ ההשקעה: עד שתי שאלות ללקוח. שיטה זאת מתאימה לכל החברות, לאו דווקא לחברות עם מספק קטן של לקוחות. החל מהמחצית השנייה של 2017 אני ממליצה ללקוחותינו בתחום 9001 ISO להשתמש במדד זה, והתגובות מהשימוש בו טובות מאד (פרטים במערכת למתעניינים..) מבחינת המשוב המשמעותי המתקבל מהלקוחות.
לסיכום,
ניוזלטר זה נותן לכם אפשרות לטעום שיטות יצירתיות לחזק את הקשר שלכם עם הלקוחות שלכם, כדי שלא תחשבו שהדרך היחידה הקיימת היא באמצעות סקר לקוחות הנעשה במקרים רבים כלאחר יד וכדי לצאת ידי חובה.
מקווה שתרמתי לכם,..
שלכם
אורנה קמין
נושא ניוזלטר זה הינו – ניהול מתודולוגי בחברות הזנק (Start-up). התנהגות "סטארטפיסטית" מוכרת היא ריצה קדימה שמתמקדת בפיתוח מוצר חדשני כדי לצאת לשוק הכי מהר שאפשר. מעגלים פינות, חותכים תהליכים סדורים, כדי להראות לעולם את המוצר החדשני, להיות מספיק משמעותיים כדי שלקוחות יתעניינו במוצר החדש ואף יביעו כוונות הצטיידות. רק אחרי שיש התעניינות חברות אלה מתחילות לחשוב על הטמעת תהליכים יעילים ושיטתיים, ברוב המקרים – כתוצאה מדרישה של לקוחות, או לקוחות פוטנציאלים. שלב ההבנה בצורך בעבודה שיטתית מגיע יחד עם ההכרה שלא מספיק שיש חזון ורעיון לכבוש את העולם. בלי תשתית תהליכית קשה מאד לעבור את משוכת הביצוע. דהיינו – למכור מוצרים איכותיים, קלים לתחזוקה ולשינוי ושיהוו בסיס לקו מוצרים עתידי של החברה. משום מה, נהוג לחשוב שכך עובדים בחברת Start-up; חשוב לי לציין שההתנהגות "סטארטפיסטית" קיימת גם בחברות מבוססות משיקולים שונים.
המאמר הראשון, ניהול מתודולוגי בחברת הזנק – וגר זאב עם כבש ? דן בהבדלים בין חברות מבוססות וחברות Start-up, ומציע פטנט סודי לגישור על הפער. הסוד יתגלה לקוראי המאמר שיתמידו לקרוא עד סופו. אשמח לשמוע מכל מי שגילה את הסוד את דעתו בעניין זה במייל חוזר אלי
עתה, נניח שעבדנו בחברה באופן "סטארטפיסטי" ובשעה טובה הלקוחות שלנו מתעניינים במוצר או בחברה. הלקוחות מבקשים מאיתנו לראות את מסמכי המתודולוגיה ואת תוצרי התהליך. מה עושים? איך מייצרים יש מאיין?…. יש פיתרון. מה עושים? מפתחים הפוך / מהנדסים לאחור. בשפה המקצועית קוראים לזה: הנדסה הפוכה / Reverse-engineering . מוזמנים לקרוא מאמר בנושא –
Reverse-engineering – עובדים הפוך! קודם מפתחים מוצר ורק אחר כך משקיעים בהגדרה מסודרת שלו! תקין? לא תקין? מה דעתכם על הרעיון? אני מביעה את רעיונותיי במאמרים. אשמח אם תשתפו אותי אם אתם חושבים כמוני.
לסיום, מאמר בונוס – איך נדע אם פרויקטים מצליחים או מוצלחים? מוזמנים לקרוא.
קריאה מהנה ומועילה,
שלכם,
אורנה קמין
ניוזלטר זה מכיל שלושה מאמרים ועוד מאמר בונוס אחד,
הראשון –
בעקבות מהפכת האוטו-טק ההולכת ומתהווה למול עיננו, והכמות הרבה של חברות ישראליות שנכנסות לנושא אשאל אתכם שאלה: היכן לדעתכם יש יותר שורות קוד – במכונית מודרנית או במטוס? מה אתם אומרים? התשובה במאמר.
השני –
איך נדע אם הלקוחות שלנו מרוצים מאיתנו, בקלות ובלי להציק להם?
אני פוגשת מנהלים שחוששים לשאול את הלקוחות שלהם (גם לקוחות פנימיים!) לגבי שביעות רצונם מהמוצר או השירות שהם מקבלים מהם. מדוע? מגוון סיבות: למשל, לא רוצים להעיר את הדוב מתרדמתו, מפחדים לשמוע תלונות, חוששים לקבל דרישות חדשות או שינויים אחרים, חושבים שהמשוב יגרום לכך שהלקוחות יעכבו תשלומים עד לסגירת נושאים שעלו בתהליך המשוב וכדומה.
פה ושם (לא אתם הנמנים על חוג קוראנו ולקוחותינו) אני נתקלת בחברות המבצעות סקרי לקוחות כדי לצאת ידי חובת תקן כשלהוא. חברות אלה שולחות ללקוחותיהן שאלון בין מספר שאלות בו מבקשים מהלקוחות לדרג אותם במספר פרמטרים, בציון בטווח 1-5. לעיתים מלווה הסקר במכתב מלווה מתנצל : "אני צריך לעשות סקר בשביל ה-ISO- תעשה לי טובה ותענה על הסקר". תצפיות בסקרים של חברות אלה מלמדות כי הציונים בדרך כלל הינם בטווח 4-5, כאשר לקוחות ממש לא מרוצים מעריכים פרמטר מסוים בציון 3. סיכום תוצאת הסקר מראה כמעט תמיד לקוחות מרוצים עד מרוצים מאד. לא תמיד משקפת שביעות רצון גבוהה זו את המציאות, שלא לדבר על תקפות הדו"חות הנעשים על 10-20 שאלונים מתוך עשרות רבות של לקוחות.
במאמר – איך נדע אם הלקוחות שלנו מרוצים מאיתנו, בקלות ובלי להציק להם? אני מגלה לכם איך לקבל משוב משמעותי מהלקוחות בצורה קלה, מהירה ולא מציקה.
השלישי –
איך מתנהלות ישיבות ההנהלה שלכם, כמו מסדר המפקד?
המאמר מציג מספר סוגים של ישיבות הנהלה, עם השראה ועידוד לנצל את הישיבות האלה ולדון גם בנושאים המשמעותיים והמקדמים, בנוסף לנושאים השוטפים. נושא מקדם הוא נושא שהשקעת זמן היום, חוסכת לנו זמן בעתיד. על נושא זה, מאמר בונוס – כולם מדברים על חשוב לעומת דחוף… אף אחד לא מדבר על… משמעותי
קריאה נעימה ומועילה,
שלכם,
אורנה קמין
מנכ"לית OK יועצים לניהול
לאחר שקראתם, ומקווה שגם נתרמתם, אם יש לכם שאלה או צורך באחד או יותר מהתחומים הרשומים להלן, מוזמנים לפנות אלינו.
שירותים שלנו בתחום ניהול איכות ושיפור תהליכים:
