מי מקבל אחריות כשיש לנו אי התאמה?

מה לא מתאים כשיש לנו אי התאמה?

נזכיר לעצמנו מהי אי התאמה. אי התאמה היא כל דבר שלא מתאים. למשל: לעבוד עם ספק שאנו לא מרוצים ממנו, לקוח שנותן לנו משוב שהוא לא מרוצה מאיתנו, חריגה בהתחייבות שלקחנו על עצמנו כגון: אי עמידה בלו"ז שהובטח, יציאה לשוק עם מוצר שחסרים לו מאפיינים חשובים או שיש בו תקלות ועוד תקלות או אי התאמות שלובשות צורה כזו או אחרת.

מדרג קבלת האחריות, או אי קבלת האחריות:

להלן מודל 3 רמות של קבלת אחריות או אי קבלת אחריות על אי התאמה או רחמנא ליצלן טעות. אל תחפשו את המודל בספרות כי לא תמצאו כזה.

רמה 1 – זה לא בגללנו

התוצאות הלא משביעות רצון שקיבלנו הן לא בגללנו, אלא בגלל משהו חיצוני שבגללו לא הצלחנו. אנו לא מקבלים אחריות על התקלה שקרתה וממשיכים לפעול כהרגלנו.

רמה 2 – קצת יותר מתקדמת: אופס עשינו טעות

להגיד עשיתי טעות זאת אי קבלת אחריות בתחפושת של קבלת אחריות. מדוע? כי אנו עושים לעצמנו הנחה גדולה. אנו לא חוקרים מדוע התקלה קרתה. ואם התקלה חוזרת שוב ושוב? נחזור על "קבלת האחריות" ונגיד שוב אופס?

רמה 3 – למצטיינים – קבלת אחריות אמיתית, להבין את הסיבה לתקלה ולתקן את התהליך שיצר את התקלה.

כאשר אנו לא מקבלים את התוצאות הרצויות לנו, במיוחד כאשר הדבר קורה שוב ושוב, גם אם הוא בתחפושת של מופעים שונים, עלינו להסתכל באומץ בראי ולהודות שתהליכי העבודה שלנו הם לא מיטביים. אנו חושבים שהטעות היא בעשייה חד-פעמית שלנו, אך הטעות היא שאנו לא עובדים בתהליכים הנכונים. נחקור באומץ את הסיבות לתקלות ונתקן אותן מהשורש. כל זמן שלא נשחיז ונשפר את תהליכי העבודה שלנו, נעשה שוב טעות אחר טעות.

איך מחנכים לקבלת אחריות?

כמו שבכל דבר שקשור בחינוך – על ידי דוגמה אישית. הנהלה בכירה שמשתפת את העובדים במקרים בהם קרתה אי התאמה ברמת הנהלה שבעקבותיה נעשו פעולות מתקנות. הנהלה שמבינה שכאשר ישנה אי התאמה צריך לחפש את התהליך שגרם לתקלה ולא את האדם שביצע את התהליך הלא מיטבי ואיתרע מזלו והתקלה משויכת אליו.

איפה אתם במודל שלוש הרמות של לקיחת אחריות? זוכרים מקרים שהייתם ברמה1? רמה 2? רמה3? כולן ביחד? איך הסביבה התייחסה למקרה? כתבו וספרו לי.

מזמינה אותך  לעבוד איתנו על בניית תהליכי עבודה טובים ומיטבים עם הארגון ועם העובדים בארגון. תחוו שיפור דרמטי בכמות הטעויות או אי ההתאמות שיתגלו. מחכים לכם – כאן.

 

 

 

Photo by Andrea Piacquadio from Pexels