מידי יום מתפרסם מידע על פריצה למחשבים וגניבת מידע מסווג מחברות פרטיות או ארגונים ציבוריים. למשל: דליפה של פרטים אישיים של לקוחות שטופלו במוסדות רפואיים.  על כל אירוע שכזה אפשר להניח שיש עוד עשרות אירועים של שוד מידע שהארגונים מעדיפים להשתיק כדי לא לפגוע במוניטין שלהם. הסכנה מנפילת מידע חסוי לידיים הלא נכונות היא בלתי ניתנת לכימות. מעבר  לפגיעה העסקית ו/או פגיעה במוניטין החברה, ארגונים ציבוריים ורפואיים חשופים לתביעות משפטיות מגורמי רגולציה ממשלתיים, כגון: פגיעה ברישיון ו/או הטלת קנסות מאד משמעותיים.

אמנם כיום כבר קיימת מודעות כללית בציבור לנושא אבטחת מידע, אבל לרוב העובדים לא מודעים לדרישות פרטניות שקשורות לשמירה על אבטחת המידע במקום העבודה שלהם.  כמו כן, השקעה בתשתיות טכנולוגיות של אבטחת מידע הינה לרוב יקרה יחסית ולכן הרבה ארגונים מקימים תשתיות בסיסיות בלי לנתח את הסיכונים והאיומים האפשריים למערכות ומאגרי מידע.

מסתבר, שחלק נכבד מהאירועים מתרחשים עקב רשלנות או חוסר מודעות של עובדים שחושפים מידע, או עקב בעיות בתשתיות מערכות מידע של הארגון שניתנות לפריצה ע"י גורמים עוינים.

איך מונעים או לפחות מפחיתים בצורה משמעותית את ההתקפות על מאגרי המידע?

כל ארגון חפץ חיים חייב למסד תהליכי ניהול אבטחת מידע כדי להבטיח הטמעת תהליכים שיטתיים בנושא. תהליכים אלה כוללים נושאים כגון: תהליכי ניהול אבטחת מידע, הערכה ובקרה של סיכוני אבטחת מידע הרלוונטיים לארגון ועוד. הארגון מזהה את גורמי הסיכון האפשריים ואת חומרתם ומגדיר פעילויות בקרה (ממוכנות או מפצות) למניעת הסיכון.

דרך שיטתית לטפל בנושא היא באמצעות הטמעת תקן אבטחת מידע 27001 ISO המגדיר את הפעולות שנדרש לעשות בנושא כחלק מתהליכי החברה והתרבות הארגונית.

בארגונים רפואיים כגון בתי חולים, מעבדות רפואיות ומכונים רפואיים ישנה דרישה לתקן 27799 ISO לניהול אבטחת מידע ברשומות רפואיות. תקן זה הותאם לדרישות הספציפיות של ארגונים רפואיים. משרד הבריאות הוציא במיוחד חוזר מנכ"ל ייעודי לפיו כל ארגוני הבריאות שהם ספקים של מערכת הבריאות בארץ חייבים לעבור תהליך הסמכה לתקן אבטחת מידע עד סוף שנת 2015.

האם בארגון שלכם נעזרים בתקני אבטחת מידע לשם מיסוד תהליכים שיטתיים כדי להפחית את הסיכון לאירועי שדידת מידע? האם אתם ממפים את המידע בארגון וברור לכם איזה מידע הוא קריטי עליו צריך לשמור במיוחד?

זהו, קדימה, הפשילו שרוולים ולכו לטפל בנושא חשוב זה !

הודעה מיוחדת למנהלי מעבדות, מוסדות רפואיים וספקי משרד הבריאות … לחצו על הקישור בשורה למטה:

האם אתם מודעים לכך שכמוסד רפואי,  עליכם להיות מוסמכים לתקן אבטחת מידע 27001 ISO או 27799 ISO ?

להיות ארגון שעובד בצורה איכותית בכל הגזרות זוהי משימה מאתגרת במיוחד. בכל ארגון מולטי-דיסציפלינרי יש דרישות בנושאים שונים הקשורים לאיכות תהליכי העבודה והתוצרים: לפתח מוצרים בצורה איכותית יחד עם ניהול אבטחת מידע, לייצר מוצרים איכותיים יחד עם שמירה על איכות הסביבה; שמירה על בטיחות העובדים באשר הם; ועוד ועוד. לכל נושא מהנושאים שהוזכרו עד כה, ועוד לנושאים רבים אחרים ישנה מתודולוגיה סדורה וכן אפשרות לתהליך התעדה המאשר רשמית שהחברה עובדת לפי מתודולוגיה העומדת בתקני איכות סטנדרטיים. מסיבות של חלוקת הארגון למחלקות העוסקות בדיסציפלינות שונות ארגונים רבים מוצאים את עצמם מפתחים תהליכי עבודה מול כל תקן בנפרד, כאשר ישנה חפיפה מסוימת בין כל הדיסציפלינות. למשל: תהליכי ניהול סיכונים, פעולת מתקנות ומונעות, מבדקים, סקרי הנהלה ועוד. גם ברמת הפרטים ישנם אזורי חפיפה – למשל: פיתוח תהליכים עסקיים מגוונים יחד עם הצורך באבטחת מידע או שילוב בין דרישות איכות סביבה ודרישות לניהול אנרגיה.

ארגונים רבים מקימים מערכות איכות לפי תקני ISO שונים. השאלה המעוניינת – האם להטמיע כל תקן לחוד או לשלב אותם ביחד? התשובה – בכותרת המאמר, ובאיור שלהלן.

התקן הנפוץ שמהווה בסיס לכל מערכת האיכות הינו תקן ניהול איכות 9001 ISO. במסגרת הטמעת דרישות התקן וביצוע תהליך ההסמכה מקים הארגון את התשתית הניהולית למערכת האיכות, תוך הגדרת נושאים וביצוע פעילויות שנדרשות לפי התקן.

אחרי הקמת מערכת האיכות, בארגונים רבים מתעורר צורך להטמעת תקנים נוספים בהתאם לתחומי פעילות של הארגון. קיים מגוון רחב של תקנים שניתן לשלב במערכת האיכות ("מערכת איכות משולבת"), להלן רק חלק מהם:

מי צריך תקנים, ולמה יותר מאחד?

הצורך לקבלת ההסמכה מתעורר מכמה סיבות אפשריות:

דרישות הלקוחות – ישנם ארגונים רבים שדורשים מספקיהם להיות מוסמכים לתקני ISO  שונים (כגון משרד הביטחון).

ניהול מערכת איכות אחת, שפה אחת, תרבות אחת – מנהלי האיכות או יועצים מומחים בונים מערכת איכות אחת שעונה לדרישות כל התקנים; המנהלים והעובדים מטמיעים את מערכת האיכות הארגונית ובכך עונים על דרישות כל התקנים. הטמעה רוחבית של נושאים כמו: ניהול סיכונים, פעולות מניעה ועוד.

הרחבת מעגל לקוחות –  השגת תקנים נוספים ע"מ לקבל יתרון יחסי לעומת מתחרים.

שיפור יחסי ציבור ויחסים עם הרשויות – הנושא רלוונטי במיוחד לארגונים שרוצים להפחית את כמות אירועי או תאונות בטיחות כדי להמחיש הגנה על העובדים במקום העבודה (תקני בטיחות וגהות ISO 45001:2018   ותקן 9301 ISO) או להראות לציבור דאגה על הסביבה והיותו "ארגון ירוק" (תקן 14001 ISO).

צמצום עלויות ביטוח – ניתן להוריד את תשלומי פרמיה באמצעות צמצום תשלומי ביטוח במסגרת תאונות עבודה או אירועים סביבתיים.

יוזמה פנימית בארגון להרחבת תקני הסמכה –בארגונים רבים מזהים את היתרון היחסי במסגרת קבלת הסמכה לתקני ISO שונים ובשיפור מערכת האיכות והניהול בארגון.

הוכרה וכבוד

ארגוני בעלי הסמכה ל- 3 תקנים מקבלים ממכון התקנים הישראלי תו זהב, בעלי הסמכה ל- 5 תקנים – תו פלטינה ובעלי הסמכה ל- 7 תקנים את תו יהלום. מדובר בתווים יוקרתיים שמוענקים לארגונים בעלי מערכת איכות משולבת.

תהליך הטמעת תקני ISO  נוספים דומה לתהליך הטמעת תקן ניהול איכות 9001 ISO שמהווה בסיס תשתיתי למערכת האיכות ולשילוש תקנים נוספים לפי הצורך. כמובן שמומלץ לשלב את התקנים במערכת איכות משולבת אחידה ולא לתחזק מערכות נפרדות לכל תקן, וזאת גם ע"מ להוריד את עלויות תחזוקת התקנים וגם ע"מ להימנע מכפילויות במערכות ובדרישות. במסגרת כל תקן נדרש לכתוב נהלים ולתחזק רשומות, לבצע מבדקים, סקרי הנהלה, מדדים, הדרכות וכו' וקל לשלב את הפעילות למערכת ניהול אחידה.

תהליך הטמעה של התקן מתחיל משלב של סקר פערים שבמסגרתו מזהים את הפערים הקיימים לעומת דרישות של כל תקן. במידה ומדובר במערכת משולבת, סקר הפערים מתמקד בנושאים שיש להשלים במערכת האיכות לצורך עמידה בדרישות התקן הנוסף.

כל תקן מחולק לנושאים ניהוליים סטנדרטיים (נהלים, רשומות, מדדים, הדרכות, מבדקים וכו') אותם נדרש להרחיב בהתאם לדרישות של כל תקן ותקן ונושאים ייחודיים שמהווים גרעין של התקן אותם נדרש להקים.

כל תקני ה-ISO דורשים ביצוע סקר סיכונים – אם זה סיכוני בטיחות וגהות לפי תקני בטיחות וגהות ISO 45001:2018 , סיכונים סביבתיים לפי תקן 14001 ISO, סיכוני ניהול משאבי אנרגיה לפי תקן 50001 ISO, סיכוני בטיחות בתעבורה לפי תקן 9301 ISO,  סיכוני אבטחת מידע לפי תקן 27001 ISO וכו'.

נושא נוסף שרלוונטי לרוב התקנים הינו עמידה בדרישות עפ"י דין ודרישות אחרות. בהתאם למהות התקן הארגון מחויב לבצע סקר עמידה בדרישות חוקים, תקנות ותקנים – אם זה בתחומי בטיחות וגהות ISO 45001:2018  ו- 9301 ISO, אם זה בתחומים סביבתיים לפי תקנים 14001ISO ו- 50001 ISO.

לסיכום, שילוב תקנים נוספים במערכת האיכות הקיימת מקל על תהליך ההסמכה וחוסך משאבים רבים, וזאת תוך הקמת מערכת איכות משולבת אחידה ואפקטיבית.

"זה לא מספיק שאנחנו עושים כמיטב יכולתנו, לפעמים עלינו לעשות את מה שנדרש." וינסטון צ'רצ'יל

מבצע צבאי או מצב מלחמה, כדוגמת "צוק איתן", משפיע על הרבה ארגונים וחברות: החל מהשבתה / צמצום משמעותי בפעילות חברות הנמצאות בדרום הארץ בעקבות המצב הביטחוני באזור ועד להיעדרות מסיבית של כ"א בכל הארגונים ברחבי הארץ בעקבות גיוס חלק מהעובדים למילואים לא מתוכננים.

חברות וארגונים שלא נערכו מבעוד מועד למצב כזה נמצאות כרגע במצב מורכב: חוסר יכולת לעמוד בהתחייבויות ללקוחות החברה, חלק מעבודת הספקים נפגעת, אי יכולת לתת שירות בהתאם לנורמות שירות שנקבעו, ירידה במקצועיות עובדים שאולי נאלצים למלא תפקיד של עובד שגויס למילואים, עלייה בהוצאות עקב פעולות לא מתוכננות שמטרתן לעמוד בכל זאת בהתחייבויות ועוד. ככל שתקופת החירום מתמשכת, כך גדלה הפגיעה בצורה משמעותית.

חלק מהנזק הנגרם לחברות יכול להימנע במידה וחברות אלה מטמיעות תהליך של המשכיות עסקית לחברה במצבי חירום. המשכיות עסקית היא מתודולוגיה שמתייחסת ליכולת הארגון לספק שירות ותמיכה ללקוחות ולשמור על יכולת הקיום שלו לפני, במהלך, ואחרי אירוע המאיים על הפעילות הרגילה של החברה.

קיימים מספר סוגים של "אירועי חירום":

  1. מצב חירום ברמה לאומית  – כגון מלחמה, רעידת אדמה, מגיפה.
  2. מצב חירום ברמת חברה בודדת – כגון שריפה באתר ראשי, השבתה כוללת של מערכות מחשוב, פריצה למאגרי מידע וגניבת נתונים קריטיים (נתונים פיננסיים, פרטים אישיים של לקוחות וכו').

כל חברה שמחליטה להתמודד באחריות עם פוטנציאל לאירועי חירום מגדירה תכנית המשכיות עסקית, Business Continuity Plan,  ברמה כוללת. בשלב גיבוש התכנית מתבצע סקר סיכונים כולל, המזהה את הסיכונים הארגוניים שעלולים לקרות כתוצאה מהופעת אירוע חירום והשפעתם על הארגון. לאחר שזוהו הסיכונים מתבצעת תוכנית כדי להקטין את רמת הסיכון והשפעתו ולהבטיח פעילות תקינה בשעת חירום.

שלבי תהליך ניהול סיכוני המשכיות עסקית- באיור מס 1, להלן:

איור מס 1: שלבי תהליך ניהול סיכוני המשכיות עסקית

תכנית המשכיות עסקית של החברה כוללת התייחסות לשלושה נושאים עיקריים:

  1. הגדרת פעילויות ותהליכי עבודה קריטיים שחייבים להמשיך להתקיים במצב חירום בכל מקרה.
  2. הגדרת צוות ניהול המשבר;  קביעת צוות מנהלים שיתפקד במצב חירום. לכל חבר צוות ימונה ממלא מקום  למקרה וחלק מחברי הצוות יעדרו מעבודתם מסיבה כלשהיא.
  3. צוותי ניהול תכניות / צוותי עבודה שיבצעו את העבודה בפועל ע"מ להבטיח את קיום התהליכים הקריטיים שהוגדרו.

בשלב בניית תכנית להמשכיות עסקית, כל ארגון מגדיר את תהליכי העבודה הקריטיים, תוך הגדרת המשאבים הנדרשים להפעלתם. דהיינו:

  1. מקום העבודה – בחינת יכולת לעבוד באתר קבוע או מעבר לאתר חליפי בעת משבר. האתר החילופי מוכן מבעוד מועד כדי שאפשר יהיה לעבוד בו בעת חירום.
  2. מערכות מידע – תפקוד תקין של מערכות מידע בעת חירום. ההכנה תכלול פעולות כמו: הכנת שרת חירום הנגיש לאתר החילופי ובו מידע מעודכן, עבודה לפי כללי אבטחת מידע ע"מ להבטיח חוסן של מאגרי מידע קריטיים של הארגון ועוד.
  3. זיהוי אנשים הממלאים תפקידים קריטיים בארגון, זיהוי ממלאי מקום מבעוד מועד לתפקידם בעת חירום. ההכנה כוללת לימוד וחפיפה לתפקיד החירום.
  4. זיהוי ספקים קריטיים  לתפקוד הארגון לתת שירות גם במצב חירום.
  5. תהליך התאוששות מאסון,Disaster Recovery Plan : הכנת תוכנית מגירה להפעלה בעת חירום. מידי פעם, מבוצעים תרגולים כדי לבחון את אפקטיביות תהליך ההתאוששות וכן לשמור על ערנות ורמת מוכנות גבוהה.

איך מתכוננים בצורה שיטתית לשעת חירום?

כדי להנחות ארגונים כיצד להטמיע תהליך המשכיות עסקית של הארגונים קיים תקן ישראלי 24001 – מערכות ניהול חוסן תפקודי של ארגון. התקן מנחה ומסייע בהיערכות ארגונים בהתמודדות עם מצבי חירום. התקן משלב דרישה של ניתוח סיכונים ואיומים על הארגון  כבסיס להכנת תוכניות ניהוליות לפעילות במצב חירום.

ארגונים המטמיעים תקני ISO אחרים מגבירים את רמת המוכנות וההתאוששות שלהם במצבי חירום.

  • תקן איכות 9001 ISO – בארגון בעל הסמכה לתקן איכות קיימת מערכת נהלים והוראות עבודה שיטתית ומסודרת, קיימים תהליכים מוגדרים של ביצוע חפיפות והעברת תפקיד בין בעלי תפקידים. מערכת האיכות טובה ושיטתית, מקלה על בעלי תפקידים שנאלצים בזמן חירום להיכנס במהירות לנעלי עובדים שנעדרים מסיבה כזו או אחרת. בנוסף, התקן מחייב ניהול מסודר של תהליכי רכש והערכת ספקים, דבר שמקל על הארגון בתהליך זיהוי ספקים קריטיים שיעמדו בהתחייבויותיהם בשעת חירום.
  • תקן אבטחת מידע 27001 ISO  – התקן כולל התייחסות להגנה על מערכות המידע ומאגרי מידע קריטיים של הארגון .
  • תקן בטיחות ת"י 18001 – התקן כולל התייחסות להתמודדות עם מצבי חירום בטיחותיים (שריפה, אירוע חומרים מסוכנים וכו').
  • תקן איכות הסביבה 14001ISO – התקן כולל התייחסות להתמודדות עם מצבי חירום סביבתיים.

מה רמת המוכנות של הארגון שלכם בשעת חירום? כיצד מתמודדים עם מצבי חירום, כגון מבצע צבאי או מלחמה? אשמח לשיתופים באחת הרשתות החברתיות שקישורן להלן.

   

לאחרונה היינו עדים לאירוע מפחיד בכל קנה מידה: שריפה פרצה במפעל פלסטיק בקיסריה. בכתבה של Ynet  מיום 22.6.14 נכתב שעל כיבוי השריפה עמלו 123 לוחמי אש, 69 כבאיות ו-6 מסוקי כיבוי שגויסו מכל הארץ. האש, שהגיעה לגובה 20-25 מטר, התפשטה למפעל שכן וכילתה גם אותו. היה חשש להתפשטות האש למפעלים סמוכים נוספים. עשרות עובדים שהו במפעל ולמרבית המזל רובם חולצו ללא פגע, למעט שני עובדים שנפגעו במצב קל ובינוני. תושבי הסביבה נאלצו להסתגר שעות רבות בבתיהם ללא מזגן ולסגור את כל הפתחים כדי שלא ישאפו עשן רעיל. בהתאם למסקנות ראשוניות מהאירוע, מדובר בהתלקחות באזור אחסון ששופץ לאחרונה וכנראה טרם התקבל אישור שירותי הכבאות להפעלת המקום. המפעל נשרף כליל ואיתו הכסף שהושקע בשיפוץ. מחדל בטיחותי זה הסב לבעלי המפעלים נזקים עסקיים כבדים בעקבות הרס המפעלים ואי יכולתם לעמוד בהתחייבויות לאספקת סחורה. עובדי המפעל נשארו ללא פרנסה לתקופה ממשוכת.

בשנים אחרונות קרו כבר כמה וכמה אירועים שקשורים למחדלים בתחום הבטיחות: לפני שנה וחצי מנהל סניף בנק הפועלים נספה בשריפה שפרצה במועדון SPA  שפעל ללא רישיון עסק (שניתן לקבל רק אם המקום עומד בכל הדרישות הקפדניות של שירותי כבאות והצלה). מסתבר שבארץ יש כ- 40% בתי עסק שפועלים ללא רישיון עסק.  אפשר גם להיזכר בקריסת במה בהר הרצל, קריסת גשר במשחקי המכבייה ועוד שורה ארוכה של אירועים שנגרמים כתוצאה מאי-טיפול בגורמי סיכון לאירועים בטיחותיים.

גישת ה"סמוך" / "אין מה לדאוג" / "יהיה בסדר" / "נסתדר" / "נזרום ונאלתר" גורמת לחלקנו לא לייחס חשיבות לזיהוי מוקדם של סיכונים ולנקיטת פעולות כדי למנוע אותם או לפחות להפחית את הנזק הפוטנציאלי במידה והתממשו.  המחדלים שפורטו לעיל נגרמו כתוצאה מהתממשות סיכונים בטיחותיים / תפעוליים.

האם אפשר למנוע התרחשויות שכאלה?

בוודאי!

אחד האמצעים למנוע אירועים שכאלה, או לפחות להיערך לשיכוך הנזק והכאבים שאירועים כאלה יכולים לגרום הוא תהליך של ניהול סיכונים. החשיבות של מיסוד תהליך שכזה זוהה על ידי גופי תקינה רבים. זאת, כדי למזער ככל שניתן את נטייתנו הטבעית להאמין ש"לי זה לא יקרה". להלן רשימה של דרישות חוק ותקינה המחייבות ארגונים לבצע הערכת סיכונים:

  • תקן 9001 ISO – תקן ניהול איכות – במסגרת המהדורה החדשה של התקן שצפויה להתפרסם בשנת 2015 צפוי להתווסף פרק שמחייב את הארגון העומד בתקן לבצע סקר סיכונים במקום ההנחיה הקודמת שדיברה על פעילות מונעת בצורה ערטילאית.
  • תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות), התשע׳׳ג-2013 – במסגרת תכנית בטיחות שכל ארגון מחויב להכין עד אוגוסט 2014 נדרש לבצע הערכה מלאה של כלל סיכוני הבטיחות שיש לארגון.
  • תקן ת"י 18001  או בגרסתו החדש – תקן ISO 45001:2018– מערכת בטיחות וגהות – התקן מחייב ביצוע סקר סיכונים מלא לכל תהליכי עבודה שקשורים לבטיחות.
  • תקן 14001 ISO – מערכת סביבתית – התקן מחייב ביצוע סקר סיכונים מלא לכל ההשפעות הסביבתיות של הארגון.
  • תקן 27001 ISO – תקן אבטחת מידע – התקן מחייב התייחסות לכלל סיכונים שיכולים לפגוע במערכות מידע ומאגרי מידע של הארגון.

איך עושים את זה?

מטמיעים תהליך של ניהול סיכונים, אותו מבצעים תקופתית. ניהול סיכונים אפשר לעשות עם מומחה מהארגון, או יועץ חיצוני שמגיע לזמן קצר ומשאיר לארגון דו"ח עם מפגעים פוטנציאלים בהם יש לטפל.

OK, מהו סיכון ולמה לנו להתעסק עם זה בכלל?

סיכון הינו הסתברות להפסד כתוצאה מ-:

  • אי נאותות או מכשול בתהליכים פנימיים / תפקוד עובדים / מערכות בארגון;
  • אי עמידה בדרישות חוק, תקנות או תקנים;
  • השפעה של אירועים חיצוניים.

במסגרת ניהול סיכונים בארגון נדרש להתייחס לכל הסיכונים האפשריים בכלל תהליכי העבודה בארגון, תוך זיהוי והערכת סיכונים, מדידת החשיפה לסיכון והסתברות להתממשותו. לאחר זיהוי והערכת הסיכון, מזהים פעילויות בקרה קיימות או מומלצות ומתכננים תכנית ניטור וטיפול בחשיפות.

הסיכון הכספי / העסקי הוא נגזרת מהתממשות הסיכון התפעולי / הבטיחותי. כאשר הסיכון מתממש – תמיד הארגון ישקיע משאבים רבים כדי להשיב את המצב לקדמותו. לפעמים, השבת המצב לקדמותו לא אפשרית כיוון שהמוניטין נפגע והלקוחות עוברים למתחרים.

המיתוס העיקרי שמרבית המנהלים מאמינים בו הוא שביטוח שיש לארגון יכסה את ההפסדים / ייתן כיסוי כספי לתביעות. הטענה נכונה חלקית, כי הביטוח תמיד מכסה עד גובה מסוים ונותן מענה במסגרת תביעות לפיצוי כספי. אבל במקרה ונפתח תיק פלילי בגין רשלנות הביטוח לא עוזר.

השקעה במניעה היא לעולם תהיה נמוכה יותר. איפה הקאטץ? ההשקעה במניעה היא בלתי נראית ולא תמיד מתוגמלת כיוון שאסונות שנמנעים לא נראים ולא נשמעים. כאן המקום לאחריות אישית ומנהיגות של הנהלת הארגון הבכירה. לא לוותר! לא לסמוך על המזל!

מהו תהליך של ניהול סיכונים?

תהליך ניהול סיכונים הוא תהליך של מספר צעדים:

צעד ראשון – הערכת עוצמת הסיכונים

ראשית, מעריכים את עוצמת הסיכונים. הטבלה שלהלן מציגה שיטה אחת (מיני רבות) לאמוד את הערך האפשרי של נזק במקרה של התממשות הסיכון לעומת ערך הסיכוי/הסתברות שהאירוע יקרה.

הצעדים הבאים – נקבעים בהתאם לרמת הסיכון והפעילות שמתאימה לארגון.

הסיכונים שהערכת הסיכון שלהם נצבעה באדום – דורשים טיפול מיידי ע"מ למנוע את התממשות הסיכון. יתר הסיכונים דורשים טיפול בהתאם לסדרי עדיפויות שייקבעו ע"י הנהלת הארגון.

תהליך השלם לטיפול בסיכונים – ראו במאמר אחר – כאן.

האם קיים בארגון שלכם תהליך ניהול סיכונים כולל? איך אתם מתמודדים עם הנושא? נשמח לשמוע את תגובתכם באחת הרשתות החברתיות שקישורן להלן.

להרשמה השאירו פרטים

    x