OK יועצים לניהול

מיהם בעלי עניין בחברה?

1. פנימיים – עובדים או מנהלים;
2. קשורים לפעילות החברה – לקוחות, ספקים, מפיצים, ועוד;
3. חיצוניים לחברה – ממשלה/ חוקים רגולטורים ואחרים, "קבוצות לחץ"/לוביסטים, קהילה מקומית, גופים מקצועיים ועוד.

שלב א – מיפוי המצב הקיים

תהליך זה מזהה באופן כמותי ואיכותי את בעלי העניין, האם הם בעדנו או נגדינו?

איור 1: מיפוי בעלי עניין – האם הם בעדנו או נגדנו

שלב ב – מיפוי מידת ההשפעה של בעלי העניין

שלב ג – אסטרטגיית התקשורת עם בעלי העניין

לאחר שמופו בעלי העניין לפי עוצמתם ומידת העניין בנו, נתכנן את אסטרטגיית התקשורת עימם. כדי שאסטרטגיית התקשורת לא תישאר על הנייר נדרש באמת לתכנן ולעקוב אחר ביצוע התקשורת עימם בהתאם לתכנון.

1. רמת עניין גבוהה עם יכולת השפעה חזקה – ניהול צמוד – קבוצה זאת מכילה בעלי עניין להם יש עניין בארגון וגם יכולת השפעה גבוהה. למשל: דירקטוריון החברה. ננהל עימם תקשורת צמודה ונעדכן אותם באופן סדיר.
2. רמת עניין גבוהה עם יכולת השפעה נמוכה – עדכון שוטף  – קבוצה זאת כוללת בעלי עניין אשר להם רמת עניין גבוהה בארגון, אך מידת סמכותם ויכולת ההשפעה שלהם נמוכה. למשל: ספקים ומפיצים –  ניידע אותם באופן שוטף בנושאים הרלוונטיים אליהם.
3. רמת עניין נמוכה עם יכולת השפעה חזקה  – שמירה על שביעות רצון גבוהה – קבוצה זאת מכילה גופים אשר לא מעורבים באופן ישיר בפעילות השוטפת של החברה. למשל: גופים רגולטורים. יש להם עניין בהצלחת החברה כמו כל חברה אחרת. הם לא מתעניינים בפעילות השוטפת, אך הם יכולים להתערב העוצמה גדולה אם הארגון מפר את הכללים שהם קבעו. במקרה כזה, על הארגון להיות "מיושר" עם הנחיות אותם גופים.
4. רמת עניין נמוכה עם יכולת השפעה נמוכה  – בקרה – קבוצה זאת מכילה בעלי עניין שהשפעתם נמוכה וגם מידת העניין שלהם נמוכה. למשל: ארגונים הפועלים בנישה שלנו. נפקח עין על קבוצה זאת ונפעל בהתאם להתפתחויות ולצורך.

איור 3: ניתוח אסטרטגיית התקשורת עם בעלי עניין לפי יכולת ההשפעה שלהם ומידת העניין שלהם

סוף דבר

האם המאמר שינה משהו מבחינת ההתייחסות שלכם לבעלי עניין?
האם אתם מנהלים את בעלי העניין שלכם ? כוונתי, לא רק לרשום בטבלה שמסתכלים עליה פעם בשנה, אלא באמת עושים את התהליך הכתוב לעיל? גילוי נאות, לא זכיתי לראות אף צדיק בסדום שעושה את התהליך כהלכתו.
ספרו לי כדי שאשנה את דעתי.

ושא ניהול ידע במהדורת 2015 של תקן 9001 ISO הוא נושא חדש. כמו בנושא חשיבה מבוססת סיכונים במקום ניהול סיכונים, גם כאן – נושא ניהול הידע מוזכר בנגיעה. מתחילים בקטן, מרגילים אותנו לרעיון שניהול ידע הוא חלק ממערכת ניהול האיכות. התקן מתייחס לנושא כניהול ידע ארגוני.

ידע ארגוני הוא ידע ספציפי לארגון; זהו ידע שנצבר בארגון כתוצאה מפעילותו בתוחם התמחותו, כדי להשיג את מטרותיו. ידע ארגוני מתבסס על אחד או יותר מהמקורות הבאים:

א) מקורות פנימיים

למשל: זכויות יוצרים, ידע שהצטבר מניסיון, לקחים שנלמדו מפרויקטים שנכשלו ו/או הצליחו, תורה שבעל-פה, שיפורים שהושגו בתהליכים ו/או מוצרים ו/או שירותים

ב) מקורות חיצוניים

למשל: תקנים, ידע שנלמד באקדמיה או בכנסים, ידע שנאסף מלקוחות וספקים חיצוניים.

הארגון קובע מהו הידע ההכרחי לתפעול תהליכיו כדי לספק את המוצרים ו/או השירותים שלו ללקוחותיו.  ידע זה מתוחזק וזמין בהיקף ההכרחי.

כאשר חל שינוי כלשהו, בסביבה, אצל הלקוחות וכדומה, הארגון בוחן אם יש לו את הידע והכלים כדי להתמודד עם השינוי, או שעליו לתכנן כיצד ירכוש את הידע החסר כדי להתמודד בהצלחה עם השינוי.

פרקטיקות בתחום ניהול ידע ארגוני שעל הארגון לאמץ:

א)  זיהוי נושאי ידע מיוחדים לארגון

ידע תהליכי, ידע שנצבר בעקבות שיפור תהליכים, ניתוח לקחים כתוצאה מניתוח תלונות לקוחות/סקר שביעות רצון/ידע מספקים ועוד.

ב)   קביעת תהליכים לשימור הידע הארגוני

גיבויים תקופתיים, תרגול שחזורים מהגיבויים; פיתוח תהליכים ללכידה ושמירה על הידע הארגוני שמצטבר במוחות האנשים והפיכתו לרכוש הארגון; תהליכים להעברת ידע ארגוני בין עובדים ומנהלים (on-the-job-training); הדרכות ממוקדות של נושאים ארגוניים. תהליכים לשימור ידע כאשר אנשים מחליפים תפקידים או עוזבים את הארגון.

ג)    תיעוד הידע הארגוני

תקן 9001:2015 ISO לא דורש תיעוד של הידע הארגוני. האם אנו עושים רק את המינימום הנדרש על ידי התקן, או שחפצי חיים אנו ויש לנו תהליכים סדירים לאיסוף ושמירה על הידע הארגוני? האם יש לנו מנגנון המחליט איזה ידע לתעד? במידה ואנו מתעדים באופן חלקי, רצוי להפעיל שיקול דעת שלוקח בחשבון את הסיכון לגבי ידע שעלול ללכת לאיבוד במידה ולא נתעד אותו.

הערה: קיים תקן ישראלי 25006 ISO לניהול ידע. נכון לסוף שנת 2015 אפשר לספור על יד אחת את כמות החברות שהסמיכו את עצמן לפי תקן זה.

סיכום

גישת תקן 9001:2015 ISO  לנושא ניהול הידע הארגוני מתיישרת עם הקו הכללי של התקן. אין דרישה לנוהל כתוב, אך יש דרישה לשמר את הידע שנצבר בתהליכי הליבה של הארגון וברשומות האיכות השונות – ניתוח תלונות, סקר לקוחות, מבדקים, שיפור תהליכים וכיוצא בזה.

מכירים את התופעה שילדים קטנים מכסים את העיניים וחושבים שמה שהם לא רואים לא קיים? אני מכירה הרבה ילדים גדולים כאלה; מתנצלת מראש.

אני פוגשת מנהלים שחוששים לשאול את הלקוחות שלהם (גם לקוחות פנימיים!) לגבי שביעות רצונם מהמוצר או השירות שהם מקבלים מהם. מדוע? מגוון סיבות: למשל, לא רוצים להעיר את הדוב מתרדמתו, מפחדים לשמוע תלונות, חוששים לקבל דרישות חדשות או שינויים אחרים, חושבים שהמשוב יגרום לכך שהלקוחות יעכבו תשלומים עד לסגירת נושאים שעלו בתהליך המשוב וכדומה.

שני הנכסים החשובים לארגון הם: הלקוחות והעובדים. אין צורך להסביר את הקשר בין שביעות רצון הלקוחות והתוצאות העסקיות. ובכל זאת – אנחנו מעדיפים להישאר בבועה הנוחה שלנו, להתעסק בשוטף ולא להפריע לעצמנו עם משוב מהלקוחות שלנו, כי המשוב הזה עלול לשנות את התוכניות שלנו; אולי נצטרך לעשות עוד משהו שאנו לא רוצים לעשות.

עיקר המהות של תקן 9001 ISO, ותקנים ומודלים נוספים: להבטיח כי הלקוח מקבל את המוצר או השירות על פי דרישותיו וציפיותיו. ישנן דרכים רבות לבדוק את שביעות רצון הלקוח. תקן 9001 ISO כולל את מקורות המידע הבאים: סקרי שביעות רצון לקוחות, משוב לקוח על מוצרים ושירותים שסופקו, סקרי דעת קהל (המשתמשים), ניתוח עסקים אבודים (lost business), דברי שבח, פגישות עם לקוחות, ניתוח נתח שוק, תביעות אחריות ודוחות סוחרים.

דרישת תקן 9001 ISO לדורותיו היא לאסוף רשומות מאחד או יותר מהמקורות שהוזכרו לעיל, לנתח את המידע ולהפיק לקחים ברמת חברה / פלח שוק / לקוח בודד – מה לשפר ומה לשמר.

למרות מגוון האפשרויות לבדוק את שביעות רצון הלקוחות, חלק ניכר מהארגונים  עורכים סקרי שביעות רצון. במקרים רבים, הסקר נעשה כלאחר יד, רק כדי לסמן "בוצע" על ידי הסוקר ולא כדי להפיק מידע בונה כלשהו.

המלצתי – לא לחשוש ! להיפגש עם הלקוחות! לבדוק את שביעות רצונם במהלך ובסוף הפרויקט או ההתקשרות. הלקוחות ישמחו לתת לנו מידע כדי שנשתפר.

איך אתם מקבלים משוב מהלקוחות שלכם? האם שמעתם דברים שהפתיעו אתכם? האם אתם מבקשים משוב באופן ספציפי או מסתמכים על ישיבות עבודה ומניחים שאם היה משהו שמציק ללקוחות שלכם הם בוודאי היו אומרים לכם? או – האם אתם מניחים שאם הלקוחות שלכם מרוצים מהמוצר שלכם הם גם מרוצים מההתנהלות שלכם מולם? אשמח לשמוע תגובות מיכם באחת הרשתות החברתיות שקישורן להלן.

צריכים סיוע? – צרו קשר  🙂

מהדורת 2015 של תקן 9001 ISO דורשת שנפעיל חשיבה מבוססת סיכונים והזדמנויות. שמעתם טוב? איך מודדים מחשבות? כולנו כל הזמן מודאגים וחושבים על מה יכול להשתבש; מיעוטנו האופטימיים גם חושבים חיובית על ההזדמנויות העומדות בפנינו; לי זה נשמע כמו פשרה שהושגה בוועדה אחרי דיונים מתישים, כדי להתקדם הלאה.

במהדורת 2008 של תקן 9001 ISO הייתה דרישה לפעולה מונעת. רוב הארגונים לא ידעו מה לעשות עם הסעיף הזה ולכן הוחלט להוציאו מהתקן. לדרוש ניהול סיכונים כהלכתו כנראה נראה מוגזם למעצבי התקן, ולכן המציאו מין משהו ביניים כזה – חשיבה מבוססת סיכונים. לי זה מזכיר בדיחה ישנה שגמל הוא סוס שתוכנן על ידי ועדה.

מאמר זה דן בדרישת מהדורת 2015 של 9001 ISO בנושא חשיבה מוטת סיכונים והזדמנויות; לארגונים שיש מערכת ניהול איכות ותיקה ועובדת אני ממליצה להטמיע תהליך ניהול סיכונים כהלכתו; כאמור, התקן לא דורש זאת.

מהו "סיכון" ? האם כל דבר "מסוכן" הוא "סיכון" ? האם כל דבר שלילי הוא סיכון ?

המאמר – מהו סיכון לפרויקט? עונה על השאלה בפרוטרוט, כולל הסברים ודוגמאות; סיכון הוא אירוע בחיי פרויקט/ ארגון, המקיים את הקריטריונים הבאים:

• עתידי – האירוע עדיין לא קרה
• לא ודאי – יתכן שיקרה ויתכן שלא
• ספונטני – אינו בשליטת הפרויקט / ארגון
• ספציפי – נוגע להיבט מאד קונקרטי ומוגדר של המוצר / שירות של הארגון
• מזיק – אם יתרחש, יביא לפגיעה ביעדי הפרויקט / ארגון
• סיבתי – האירוע הוא הגורם לתוצאה השלילית (ולא התוצאה עצמה)

הזדמנות, היא אירוע בחיי הפרויקט, העונה על הקריטריונים שלעיל רק שתוצאת האירוע הינה חיובית; ניהול הזדמנויות נעשה בדיוק באותו אופן כמו ניהול סיכונים.

לפי 9001:2015 ISO, פעילות בהקשר של סיכונים והזדמנויות נדרשת בעת ההקמה או שינוי של מערכת האיכות. כאשר אנו מפתחים את תהליכי הליבה של הארגון, אנו הדרשים לחשוב בכל פעילות – מה יכול להשתבש, וכיצד אנו נערכים מבעוד מועד כדי למנוע את ההתרחשות הבלתי רצויה, או לפחות לשכך את המכה, והיה ויתרחש האירוע הבלתי רצוי. ניהול סיכונים יכול לכלול פעילות מגוונת: החל ממאמצים למנוע את התרחשותו, דרך מאמצים להפחתת הסיכוי לכך שיתרחש, או להפחתת ההשפעה שלו, ועד להשלמה עמו, במקרים בהם מאמצי המניעה עולים יותר מהמכה, והיה והסיכון יתממש.

תקן 9001:2015 ISO לא דורש תיעוד של ניהול הסיכונים; עדיין, לאורך ולרוחב הארגון מנהלים צריכים לדעת לזהות סיכונים בתהליכי הליבה המרכזיים, מבחינת סבירות הופעתם ואופן השפעתם; להיערך בזמן להתרחשותם, ולהפעיל תוכניות מגירה במידה והסיכון או הכשל מתממש.

נדרש לדון בסיכונים בסקר ההנהלה לנושא איכות.

סיכום

נושא ניהול סיכונים והזדמנויות מובא עתה לקדמת הבמה; נדרשת חשיבת מוטת סיכונים והזדמנויות בכל ההיבטים של הארגון, במיוחד בעת ניהול שיפורים והזדמנויות; לאו דווקא בנושאים הקשורים לאיכות המוצר או השירות. הדרישה המפורשת של 9001:2015 ISO היא לנהל סיכונים והזדמנויות, לאו דווקא לתעד אותם. כמו כן, נדרש לדון בסיכונים בסקר ההנהלה לנושא איכות. 

הידיעה על כך שעתה, על פי 9001:2015 ISO, אין יותר צורך בנהלי חובה התקבלה בצהלות שמחה. לאחר שהתברר, שהתקן החדש דורש מידע מתועד (Documented Information) התחלפו קריאות השמחה בסימני שאלה. התבלבלנו. מה ההבדל?  המאמר שלהלן עושה סדר בבלגן ..  סליחה – עושה סדר במידע המתועד.

איור 1: דיון בפגישת צוות

במהדורת 2015 של תקן 9001 ISO לא נדרשים ששת נהלי החובה שנדרשו בגרסאות הקודמות של 9001 ISO עד וכולל מהדורת 2008. תיקון זה משקף את המציאות הארגונית שבה אין באמת צורך בנהלים כתובים אלה כדי להתנהל בשוטף.

ארגונים שרוצים להמשיך ולתחזק את הנהלים הקיימים יכולים להמשיך ולעשות זאת, אם הדבר מביא להם ערך מוסף.

התקן דורש שמידע מתועד יכלול לפחות את הנושאים הבאים:

• תכולת מערכת ניהול האיכות – הארגון קובע את הגבולות והישימות של מערכת ניהול האיכות;
• מדיניות האיכות;
• מטרות האיכות;
• עדויות להתאמת משאבי הניטור והמדידה למטרות;
• מידע הנדרש כדי לוודא שתהליכי העבודה והתפעול של הארגון מבוצעים כהלכה;
• כאשר יש דרישה לעקיבות במדידה, או כאשר הארגון חושב שהעקיבות מהווה מרכיב חשוב כדי להבטיח את תקיפות תוצאות המדידה, יש צורך לשמור את המידע ששימוש לכיול מכשיר המדידה, או לאימות תקפותו;
• מידע הקשור לכשירות עובדים, כולל הדרכות ובדיקת אפקטיביות של אמצעי שמירה ושדרוג של כישורי העובדים;

בנוסף, כל ארגון קובע לעצמו את היקף התיעוד הנדרש כדי שמערכת האיכות שלו תהיה אפקטיבית. היקף התיעוד הוא בהתאם לסוג הפעילות שלו, תהליכיו, מוצריו ושירותיו; מורכבות התהליכים ויחסי הגומלין ביניהם; גודל הארגון וכישורי אנשיו.

מידע מתועד יכול להופיע כ:

• תהליכי עבודה
• ידע מקצועי
• תבניות, רשימות תיעוד
• מסמכים (דרישות, תכן, בדיקות וכדומה)
• בקשות לשינויים
• תיעוד של סקירות (reviews)
• מידע ממקורות חיצוניים
• …ועוד

לאותם מסמכים שהארגון קבע שיש חובה לתעד אותם – נדרש לזהות ולתאר כהלכה את המסמך כמו במהדורות הקודמות; מתכונת התיעוד יכולה לכלול: שפה, מהדורת תכנה, גרפיקה ומדיה (למשל: נייר, אלקטרוני).

כדי לאמת התאמה לדרישות נדרש לסקור את המידע המתועד;  המידע המתועד מבוקר כדי להבטיח זמינות, הגנה (מאובדן סודיות, שימוש שאינו הולם, איבוד שלימות); תשומת לב מירבית ניתנת לבקרת התיעוד בזמן שמירת המידע, הפצתו, כאשר המידע עובר שינויים, וכאשר גונזים/מסלקים אותו.

סיכום

הדבר המרכזי שאנו מתעדים אותו הוא תהליכי העבודה שלנו. הדרישות מתיעוד תהליכי הליבה הינן מפורטות יותר במתואר באיור הבא (מתוך התקן 9001:2015 ISO):

איור 2:  ייצוג סכמתי של מרכיבי תהליך בודד (מתוך תקן 9001:2015 ISO)

מידי יום מתפרסם מידע על פריצה למחשבים וגניבת מידע מסווג מחברות פרטיות או ארגונים ציבוריים. למשל: דליפה של פרטים אישיים של לקוחות שטופלו במוסדות רפואיים.  על כל אירוע שכזה אפשר להניח שיש עוד עשרות אירועים של שוד מידע שהארגונים מעדיפים להשתיק כדי לא לפגוע במוניטין שלהם. הסכנה מנפילת מידע חסוי לידיים הלא נכונות היא בלתי ניתנת לכימות. מעבר  לפגיעה העסקית ו/או פגיעה במוניטין החברה, ארגונים ציבוריים ורפואיים חשופים לתביעות משפטיות מגורמי רגולציה ממשלתיים, כגון: פגיעה ברישיון ו/או הטלת קנסות מאד משמעותיים.

אמנם כיום כבר קיימת מודעות כללית בציבור לנושא אבטחת מידע, אבל לרוב העובדים לא מודעים לדרישות פרטניות שקשורות לשמירה על אבטחת המידע במקום העבודה שלהם.  כמו כן, השקעה בתשתיות טכנולוגיות של אבטחת מידע הינה לרוב יקרה יחסית ולכן הרבה ארגונים מקימים תשתיות בסיסיות בלי לנתח את הסיכונים והאיומים האפשריים למערכות ומאגרי מידע.

מסתבר, שחלק נכבד מהאירועים מתרחשים עקב רשלנות או חוסר מודעות של עובדים שחושפים מידע, או עקב בעיות בתשתיות מערכות מידע של הארגון שניתנות לפריצה ע"י גורמים עוינים.

איך מונעים או לפחות מפחיתים בצורה משמעותית את ההתקפות על מאגרי המידע?

כל ארגון חפץ חיים חייב למסד תהליכי ניהול אבטחת מידע כדי להבטיח הטמעת תהליכים שיטתיים בנושא. תהליכים אלה כוללים נושאים כגון: תהליכי ניהול אבטחת מידע, הערכה ובקרה של סיכוני אבטחת מידע הרלוונטיים לארגון ועוד. הארגון מזהה את גורמי הסיכון האפשריים ואת חומרתם ומגדיר פעילויות בקרה (ממוכנות או מפצות) למניעת הסיכון.

דרך שיטתית לטפל בנושא היא באמצעות הטמעת תקן אבטחת מידע 27001 ISO המגדיר את הפעולות שנדרש לעשות בנושא כחלק מתהליכי החברה והתרבות הארגונית.

בארגונים רפואיים כגון בתי חולים, מעבדות רפואיות ומכונים רפואיים ישנה דרישה לתקן 27799 ISO לניהול אבטחת מידע ברשומות רפואיות. תקן זה הותאם לדרישות הספציפיות של ארגונים רפואיים. משרד הבריאות הוציא במיוחד חוזר מנכ"ל ייעודי לפיו כל ארגוני הבריאות שהם ספקים של מערכת הבריאות בארץ חייבים לעבור תהליך הסמכה לתקן אבטחת מידע עד סוף שנת 2015.

האם בארגון שלכם נעזרים בתקני אבטחת מידע לשם מיסוד תהליכים שיטתיים כדי להפחית את הסיכון לאירועי שדידת מידע? האם אתם ממפים את המידע בארגון וברור לכם איזה מידע הוא קריטי עליו צריך לשמור במיוחד?

זהו, קדימה, הפשילו שרוולים ולכו לטפל בנושא חשוב זה !

הודעה מיוחדת למנהלי מעבדות, מוסדות רפואיים וספקי משרד הבריאות … לחצו על הקישור בשורה למטה:

האם אתם מודעים לכך שכמוסד רפואי,  עליכם להיות מוסמכים לתקן אבטחת מידע 27001 ISO או 27799 ISO ?

מהי האסוציאציה הראשונה שעולה במוחכם לנושא "תיעוד תהליכים"?

חיפוש ב"גוגל תמונות" אחר תמונה שמייצגת "מסמכי איכות" מניב את תמונה שמראה איש קטן עם קלסרים ענקיים בדף הראשון ….

גוגל לא לבד ! פגשתי ואף ראיתי אנשים רבים וטובים החושבים שמיסוד מערכת איכות בארגון משמעותה כתיבת נהלים מרובי מלל אותם מתייקים בקלסרים. את הקלסרים שומרים על המדף, או בתיקיית נהלים ממוחשבת. למותר לציין שבמקרים רבים הקלסרים מעלים אבק, עד שבא סוקר חיצוני לבחון את התנהלות הארגון. במקרים כאלה – מנערים את האבק מהמדפים ביום המבדק, מראים בגאווה עדות לסוקר שהארגון מנוהל כהלכה ובסוף היום מחזירים אחר כבוד את הקלסרים למנוחתם עד לפעם הבאה שמישהו יגלה בהם עניין.

יש גם תיעוד אחר! כזה שמייעל ומשפר את העבודה !

הכיצד?

נקודת המוצא – מה הסיפור שלכם? איפה אתם היום?

כשאנחנו רוצים להגיע למקום כלשהו, ואנחנו לא יודעים איך, כמעט באופן אוטומטי אנחנו שולפים את הטלפון החכם שלנו, מפעילים את אפליקציית הניווט החביבה עלינו ומגיעים ליעד בקלות.

יש מקרים שאנחנו מפעילים את תכנת הניווט, מכניסים את הכתובת של היעד – אבל ה-GPS שלנו לא מזהה את המקום בו אנחנו נמצאים. ברור לנו שאם ה-GPS לא מזהה איפה אנחנו נמצאים – אין סיכוי שהוא ימצא עבורנו את המסלול הנכון.

גם בחיים בעולם הארגוני יש לנו יעדים, וגם כאן, אנחנו מחפשים את הדרך הקצרה והמהירה להגיע ליעדים שלנו. אלא שמרביתנו מנסים להגיע ליעד בלי לדעת איפה אנחנו נמצאים.

כדי להגיע למקום שאנו רוצים להגיע, עלינו להבין איך אנחנו עובדים היום. בנוסף, אנו צריכים מדדים שיסמנו לנו אם אנחנו בכיוון, ואם לא – צריך לחשב מסלול מחדש. אנחנו צריכים לראות את התמונה הגדולה. התמונה הגדולה היא מפה שמפרטת מה צריך לעשות, מי עושה מה.

בהרבה מאד ארגונים, אפילו ארגונים קטנים, ובוודאי בארגונים בינוניים ומעלה לא ברור לעוסקים במלאכה מהו בדיוק התהליך האופטימאלי הנדרש מהם כדי לייצר את התפוקות המצופות. לאנשים שונים בשרשרת האספקה יש תמונה שונה מה הם מצופים לעשות. כל בעל תפקיד בדרך כלל מכיר היטב את עבודתו ומנסה לעשות את הטוב ביותר; אבל – בהרבה מקרים,  לא ברורה התמונה הכללית. התוצאה היא שכל עובד או מנהל מנסה לייצר אופטימום מקומי, בדרך כלל – על חשבון האופטימום הכללי. לעיתים קרובות נראה גם התגוששויות ומריבות בין בעלי תפקידים שונים כיוון שכל אחד מנסה לעשות את החלק שלו בצורה הטובה ביותר להבנתו.

הנחת העבודה שלנו היא כי אנשים הם טובים מיסודם ורוצים לעשות את עבודתם בצורה הטובה ביותר. לכן, כאשר תהליכים לא זורמים או לא עובדים בצורה יעילה, סביר להניח שתהליך העבודה אינו מוגדר כהלכה או שאינו נהיר לעוסקים במלאכה או שהעובדים משתמשים בכלים לא יעילים. לפני שמשפרים את התהליך – נדרש לתעד אותו כפי שהוא, יחד עם כל בעלי העניין של אותו תהליך. התיעוד מסתיים כשכל בעלי העניין מסכימים עליו; אין יותר תורה שבעל פה, או ציפיות שונות וסותרות אצל אנשים.

מיפוי התהליך

מיפוי התהליך בשלב הראשון, מתאר את המצב הקיים כפי שהוא. לעיתים, אין הסכמה אפילו על התהליך אותו עושים במשך שנים. לפעמים, מתפתים תוך כדי מיפוי התהליך להציע הצעות לשיפור, ולתעד את התהליך המשופר. כדי להתמקד, מוביל התהליך חייב לשמור על כך שבשלב הראשון רק מתעדים את המצב הקיים ומגיעים להסכמה משותפת שהתיאור משקף את המציאות. כל ניסיון לשפר ולייעל את התהליך תוך כדי התיעוד שלו גורם להתבדרות ודיון בהצעות שיביאו לשיפורים נקודתיים. אנחנו נרצה לבצע שינויים משמעותיים אותם נוכל להציע רק כשהתמונה הכללית תהיה פרוסה לנגד עיננו.

אחת השיטות לתיעוד התהליך נקראת SIPOC – Suppliers, Input, Process, Outputs, Customers. עיקרה: חלוקת התהליך לשלבים; כל שלב מחלקים לפעילויות; לכל פעילות מגדירים:

מי שקורא את חמשת הצעדים שלעיל יכול לשאול – מה חדש כאן? על מה ההתלהבות. מסתבר שכאשר מתארים את זרימת התהליך בצעדים קטנים, מגדירים תשומות ותפוקות מדויקות, מגדירים מי אחראי לכל פעילות ומי הלקוח של תוצר הפעילות; מהם הקריטריונים להחלטה שהתוצר איכותי; מתן לגיטימציה ללקוח הפעילות לדחות את התוצר אם לא עומד במדדי האיכות – כל אלה גורמים לבהירות גדולה לגבי התהליך.

איתור בזבוזים / "חורים בתהליך" / הנחות שגויות / טעויות / בעיות בממשקים

לאחר שהתהליך הנוכחי פרוס לפנינו, ניתן לזהות בזבוזים ולשפר אותו. בזבוז מוגדר כפעילות שלא מוסיפה ערך ללקוח הסופי או פעילות שלא מוסיפה מידע או משנה את המוצר/שירות, או פעילות חוזרת שלא לצורך.

חלק ניכר מהשיפור מגיע מעצם ההסכמה על פרטי התהליך, בעלי העניין שלו ותוצריו כפי שתואר לעיל. שיפורים נוספים מגיעים מכך שמתגלות פעילויות שאין הסכמה על התהליך שלהן; מתגלות כפילויות; ממשקים חסרים או עודפים; כמו כן – עולים רעיונות כיצד לשפר פעילויות מסוימות – על ידי שימוש בכלי; לפעמים – מתגלה שימוש עודף בכלים (קבוצות שונות שמשתתפות בתהליך נתון משתמשות בכלים שונים שעושים עבודה זהה).

ביטול הבזבוזים / הבהרה וסיכום לגבי החוסרים בתהליך

לגבי כל ההזדמנויות לשיפור – נערך דיון לגבי אופן השינוי ולו"ז לביצועו.

ישנם מקרים, בהם נראה שהתהליך הנוכחי לקוי, אך לא ברור לחלוטין מה מקור הכשל/מה בדיוק לא עובד באופן יעיל. קיימות מספר שיטות כדי להגיע לחקר האמת, או לשורש הבעיה. על אחת השיטות, שיטת Who-What-When-Where-Why-How, אתם מוזמנים לקרוא על כך בקישור: Five Ws Plus One H

שיפור התהליך

במקרים רבים השיפור מושג כבר מההסכמה המשותפת על התהליך הקיים; מסכימים מה המשימות שצריך לבצע, מסכימים על סדר המשימות, וכמו כן מסכימים מי אחראי לבצע כל משימה ומה התשומות והתפוקות שלה.

שיפור נוסף ומשמעותי מושג תודות לאיתור בעיות בתהליך, הנובעות מסיבות שונות, כגון: בזבוזים,  "חורים בתהליך" , הנחות שגויות, טעויות, בעיות בממשקים ועוד. לגבי כל בעיה בתהליך נעשה תהליך שיפור, כגון: ביטול הבזבוזים, הבהרה וסיכום לגבי החוסרים בתהליך, הגדרה ברורה של אחריות וסמכות ועוד. בסופו של דבר – בונים תהליך חדש משופר ויעיל.

גישת התהליך לפי 9001:2015 ISO

תקן 9001:2015 ISO אימץ את גישת התהליך כמוזכר לעיל. הדגש עובר למיפוי תהליכי הליבה ומתמקד בתכנים: תבניות (templates), רשימות תיוג (check-lists), טבלאות, מפות תהליך וכדומה. הדגש הוא על הבנת התהליך ועבודת שטח; אין כל דרישה לנהלים מרובי מלל שייתויקו בקלסרים שיד אדם לא נוגעת בהם שנה שלמה, למעט יום המבדק החגיגי.

הגישה התהליכית מסתכלת על התמונה הגדולה של כל התהליכים הקשורים ביניהם. הסתכלות כזו מאפשרת לבנות תהליכים יעילים ומועילים ולבקר את התנהלותם בנקודות בקרה. גישת התהליך מסתמכת על מחזור השיפור המתמיד, PDCA, יחד עם גישה מבוססת סיכונים, המיועדים למנוע תוצאות לא רצויות. הגישה התהליכית מאפשרת:

האיור שלהלן מסכם את הגישה התהליכית של תקן 9001:2015 ISO.  ומראה את יחסי הגומלין בין מרכיביו. נקודות הניטור והמדידה, ההכרחיות לבקרה, הינן ייחודיות לכל תהליך וישתנו כתלות בסיכונים הקשורים. חשיבה מוטת סיכונים והזדמנויות נדרשת בעת עיצוב או שינוי תהליכי הליבה של הארגון.

איור 1: ייצוג סכמתי של מרכיבי תהליך בודד (מתוך תקן 9001:2015 ISO)

סוף דבר

ניסיוני מהפעלת השיטה עד כה מלמד אותי שהשיטה עובדת בלי קשר לגודל החברה או לתחום עיסוקה. בעלי העניין שהתנסו בתהליך שמחים על הבהירות שהיא מביאה; ראיתי עובדים שתולים את תרשים התהליך שלהם בסביבת העבודה שלהם; וגם – מנהלים בכירים שדורשים להבין מה קורה בארגונם באמצעות מפת תהליך הפרוסה לעיניהם בדף אחד.

מאמר הסוקר את החידושים וההמצאות של הגרסה החדשה של תקן 9001:2015 ISO   – חדש על המדף – 9001 ISO מודל 2015 הוזכר שאחד השינויים הוא מבנה סעיפים חדש המשותף לכל תקני האיכות.

למה לי מבנה חדש עכשיו?

המבנה החדש משמש את כל התקנים ממשפחת ה-ISO, שישוחררו לאויר העולם משנת 2015 ואילך. לדוגמה: תקן ISO 27001 לניהול אבטחת מידע, תקן ISO 14001  לניהול איכות הסביבה, ועוד. לגרסאות הקודמות של תקנים ממשפחת ה-ISO היה מבנה שונה לכל תקן. מבנה הסעיפים המשותף מקל על הקמת מערכת לניהול איכות משולבת, וכן יוצר שפה משותפת מבחינת המושגים לכל תקני האיכות.

מבנה הסעיפים החדש – להלן.

ISO 9001:2015 Structure Introduction

1. Scope                                                                                    תיחום/תכולה של דרישות מערכת האיכות מהארגון

2. Normative References                                                                                                              מסמכי ייחוס

3. Terms and definitions                                                                                                         הגדרות ומושגים

פרק 3 מכיל 69 מונחים וביטויים כגון: איכות (Quality), סקירה (Review), מבדק (Audit) ועוד. לכל מונח או ביטוי – מצויין מספר הסעיף בתקן בו מופיעה הדרישה ליישום המונח.

Plan

4. Context of the organization                                                                                            ההקשר של הארגון המיישם

5. Leadership                                                                                                                                         מנהיגות

6. Planning for the Quality Management System                                                                  תכנון המערכת לניהול איכות

7. Support                                                                                                                                                 תמיכה

Do

8. Operation                                                                                                                                             תפעול

Check

9. Performance Evaluation                                                                                                        הערכת ביצועים

Act

10. Improvement                                                                                                                                       שיפור

במהלך הרבעון האחרון של שנת 2015 נולדה בשעה טובה גרסה חדשה של תקן 9001 ISO. שם התקן – ISO 9001:2015. לאחר שחרור התקן, ניתנת לארגונים תקופה של עד שלוש שנים כדי להתאים את מערכת האיכות שלהם לדרישות התקן החדש. כלומר: עד אמצע 2018.

מי שמע שבסוף 2015 יצאה גרסה חדשה של תקן 9001 ISO ? רובנו !  מי מבין ויודע מה ההבדלים בין גרסת 2008 לגרסת 2015? חלק קטן מאיתנו. מדוע בכלל צריך להוציא גרסה חדשה כל כמה שנים?

על כל אלה – במאמר שלהלן.

למי שרוצה לקצר את הדרך – יש לנו שירות חדש – שדרוג מערכת האיכות לתקן 9001:2015 ISO. מעוניינים לדעת כיצד –לחצו – כאן.

מדוע צריך גרסה חדשה של תקן ISO 9001?

הסביבה העסקית משתנה והסביבה הפנים ארגונית-תפעולית נעשית מורכבת יותר ויותר. הטכנולוגיה מתפתחת בקצב גבוה יחד עם התפתחות שיטות וידע חדש לניהול איכות. כתוצאה מכך, גם ארגונים משתנים ויחד עם זה משתנים הצרכים, כולל תהליכי הליבה של החברה ותהליכים נוספים. תקן 9001 ISO הוא תקן בסיסי לניהול איכות וככזה כדי להישאר רלוונטי – על התקן להשתנות ולתת מענה לצרכים החדשים.

התקן החדש נותן מענה לצורך בגישה משולבת לניהול האיכות באופן הבא:

1. גישה משולבת לניהול הארגון – תקן ISO 9001:2015 מרחיב את תכולת האיכות על כל צרכי הלקוח מקצה לקצה

העמקת הגישה של מתן מענה כולל לצרכי הלקוח מקצה לקצה – החל מהעמקת ההבנה של צרכי הלקוח ועד לאספקת מוצרים או שירותים בהתאם להתחייבויות מולו. הצורך החדש הוא להרחיב את תכולת האחריות של תחום האיכות, מניהול איכות המוצרים והשירותים לאיכות הניהול.

2. אינטגרטיביות ושילוב של תקן ISO 9001:2015 עם מערכות לניהול איכות נוספות

לארגונים אשר מנהלים מספר מערכות לניהול איכות בנושאים מגוונים כמו אבטחת מידע, בטיחות, איכות סביבה ועוד, יש צרכים דומים מבחינת מערכת האיכות. בכל התקנים ישנה דרישה לתהליכים כגון:  קיום סקר הנהלה שנתי, ביצוע סדיר של מבדקים פנימיים, ביצוע פעולות מונעות ומתקנות כדי לשפר תהליכים ועוד. גרסת 2015 של התקן מכלילה את דרישות מערכת האיכות כך שתתאים לדרישות מערכות לניהול איכות נוספות.

3. צורך הולך וגובר של ארגונים מדיסציפלינות מגוונות להטמיע מערכת לניהול איכות כוללת ושיטתית.

4. שינויים שחלים בתעשייה, בידע הנצבר, בטכנולוגיות המידע

משפיעים על תהליכי הארגון ועל הצורך ההולך וגובר בהתאמת דרישות מערכת האיכות לעולם החדש.

ISO 9001 – חידושים והמצאות בגרסת 9001:2015 ISO

קיימים שינויים רבים ברמת המיקרו. השינויים המשמעותיים בגרסת 9001:2015 ISO הינם להלן.

1. ניהול איכות כוללת

מעבר מניהול איכות למנהיגות לאיכות. הדגש עובר למעורבות הולכת וגדלה של ההנהלה הבכירה בתהליכי האיכות, ולהטמעת נושא האיכות בתהליכים העסקיים ובממשקים של הארגון עם בעלי עניין בתוך ומחוץ לארגון.

בעלי עניין – הכוונה לכל בעלי העניין, הפנימיים והחיצוניים ולא רק ללקוחות.

מערכת האיכות החדשה תתמוך במטרות האסטרטגיות של הארגון, תהיה תפורה לתהליכים הספציפיים של הארגון, תסייע לארגון להתמודד עם האתגרים שלו ותוסיף ערך אמיתי שאותו אפשר למדוד. תקוותי, שגישה זו תחליף את גישת ה"ויזו" שהייתה רווחת בחלק מהארגונים שהיו מעתיקים בחיפזון מערכת איכות מהשכנים.

הדרישה לנציג הנהלה לאיכות שהייתה בגרסאות הקודמות הוסרה.האחריות על ניהול האיכות עתה היא על ההנהלה הבכירה כולה;

2. חשיבה מבוססת סיכונים בתקן ISO 9001:2015 במקום חשיבה מונעת בתקן ISO 9001:2008

הוספת מימד של חשיבה על נושאים שיכולים להשתבש, סיכונים שיכולים לקרות וכתוצאה מכך – נקיטת פעולת מניעה או פעולה שמטרתה לשכך את המכה. אין דרישה לתהליך ניהול סיכונים מובנה אלא לחשיבה תהליכית בתוספת חשדנות בסיסית של מה יכול להשתבש.

הדרישה לפעולה מונעת שהייתה בגרסאות הקודמות הוסרה.

3. דגש מוגבר על השגת ערך מוסף לארגון וללקוחותיו

4. תקן ISO 9001:2015 מעביר מיקוד מתיעוד תהליכים לניהול תהליכים

הוסרה הדרישה לנהלי חובה: מדריך האיכות, בקרת מסמכים, בקרת רשומות, מבדקים פנימיים, בקרת מוצר לא מתאים. השינוי אמור להביא לכך שארגונים יתאימו את מערכת האיכות כך שתתמוך בתהליכי הליבה שלהם, במקום אוסף הנהלים הסטנדרטי שהוכן כדי לצאת ידי חובה ולעבור מבדקים חיצוניים בהצלחה.

5. התאמת תקן ISO 9001:2015 לארגונים נותני שירות

בנוסף לתמיכה בפיתוח מוצרים שהייתה בגרסה 9001:2008 ISO

6. ניהול הידע הארגוני

כולל: ניהול יכולות המשאב האנושי מבחינת ידע וכישורים כדי לפתח ולתמוך במוצרים או השירותים של החברה.

7. ניהול שינויים הפך להיות חלק מהמערכת לניהול איכות

הארגון וסביבתו משתנים כל הזמן וכתוצאה מכך – גם הארגון משתנה. לכן גם המערכת לניהול האיכות של הארגון צריכה להתאים את עצמה לשינויים המתרחשים בארגון כדי להישאר רלוונטית. נושא ניהול השינוי מקבל התייחסות בתקן בדרישות לתהליכים לתכנון השינוי, לניהול הידע בארגון, לבקרה על איכות המוצרים והשירותים [החדשים/משתנים] וכן לשינויים בלתי מתוכננים שקורים.

8. סטנדרט ומבנה משותף חדש לכל תקני ניהול האיכות

מבחינת הגדרות, צורת מבנה התקן והמלל; מקל על ארגונים שמטמיעים מספר מערכות לניהול איכות (איכות, ניהול איכות סביבה, בטיחות, אבטחת מידע וכדומה) להקים ולנהל מערכת משולבת לניהול איכות. מבנה התקן של 9001:2015 ISO מבחינת הסעיפים והמונחים – תואם את המבנה העתידי של שאר התקנים שיצאו בגרסתם המעודכנת בשנים הקרובות.

על מבנה הסעיפים החדש של התקן קראו במאמר – המבנה של תקן האיכות 9001 ISO גרסת 2015 ואילך

9. עקרונות ניהול איכות

עקרונות היהול האיכות מהווים את התשתית עליה מבוססת מערכת האיכות 9001 ISO; נעשתה התאמה לרוח החדשה של התקן; עיקרן: א) בעלי העניין מעורבים בפרטי הפרטים של התהליך.עתה אנו מתעדים את התהליך בפרטי פרטים: מפרקים את התהליך לרמת פעילויות; לכל פעילות מוגדר אחראי, מה בדיוק צריך לעשות כולל מדדים וסיכונים, וכן מוגדר בעל העניין שהוא הלקוח של הפעילות.   ב) מערכות יחסים מנוהלות והוגנות – לא רק לספקים אלא כל בעלי העניין: פנימיים וחיצוניים. ג) הגישה המערכתית הופכת להיות חלק מגישת התהליך, שכן עתה התהליך כולל את כל פעילויות הארגון מקצה לקצה.  לפרטים: קראו במאמר – העקרונות הניהוליים המהווים בסיס לסדרת ת"י ISO 9001.

10. ניהול בעלי עניין

כחלק מהבנת הסביבה הארגונית (הפנימית והחיצונית) נדרש לזהות את בעלי העניין ואת דרישותיהם ממערכת ניהול האיכות.

11. שינויים קלים במגוון נושאים

כגון: שביעות רצון לקוחות 

כיצד נערכים להטמעת התקן החדש, 9001:2015 ISO ?

אני באופן אישי מחבבת מאד את גישה של הרחבת תחום ניהול האיכות לכל התהליכים העסקיים של החברה. הגישה החדשה מעודדת את מערכת האיכות להביא ערך מוסף לארגון: למפות את תהליכי הליבה החשובים לארגון כדי לשפר אותם, לדייק את התוצרים שמפיק הארגון, לבנות ארגז כלים למנהלים כדי לתמוך בשיפור המתמיד בתוצאות העסקיות. ניהול האיכות מקבל גוון ייעוצי. מערכת האיכות הופכת ל"מאפשרת" ותומכת. לא עוד יצירה של אוסף "נהלי איזו" שמטרתם הינה רק להשיג את התעודה על הקיר. גם בארגונים שבהם יש מנהלי איכות הקריאה החדשה היא לצאת מהגדרת התפקיד המצומצמת שהייתה בעבר והתמקדה באיכות המוצרים והשירותים, ולהפוך ליועצים פנימיים שמובילים תהליכי שינוי בארגונים.

למי שצריך סיוע – צרו קשר  🙂

החדשות על הסכנות והמפגעים הסביבתיים שמפעלים גורמים לסביבה ולתושבים ברדיוס רחב מאד נוחתות עלינו לאחרונה בתדירות גבוהה. ביום 19.4.2015 התבשרנו לצערנו ע"י Ynet על דרמה במפרץ: עיריית חיפה הוציאה צו סגירה למפעלים המזהמים וחסמה את הכניסה אליהם. שבועיים לפני כן, בחול המועד פסח (7.4.15) התפרסמה ב- Ynet כתבה בנושא דומה על "עליה בהרשעות של מזהמים סביבתיים". בכתבה מסופר ש- 95% מהתיקים הפליליים שנפתחו נגד מזהמים סביבתיים בשנת 2014 הסתיימו בהרשעות (סה"כ נפתחו 104 תיקים). בנוסף, הטילו בתי המשפט 37 עיצומים כספיים, חלקם מעל מיליון ₪. מאז, כתבות וחדשות בנושא נוחתות עלינו  לבקרים והנושא תופס תאוצה יותר ויותר.

כיום, רבים מהאזרחים מודעים לנושאי מחזור בקבוקים וסוללות, הפרדת פסולת, הפחתת שימוש בשקיות ניילון וכדומה. לצערנו, המודעות הגבוהה בקרב האזרחים עדיין לא מחלחלת לפעילות של התעשיה וחברות עסקיות שרובן עדיין לא מטפלות במפגעים הסביבתיים שהן יוצרות.

ברוב המקרים הטיפול בבעיות הסביבתיות שגורמות החברות מתחיל רק כשהנושא מגיע לכותרות בעיתונות או בטלוויזיה או בעקבות ביקורת שעורכים מפקחים מטעם המשרד להגנת הסביבה. הסיבה לכך ברורה – פעולות שמטרתן למנוע או לטפל בהפחתת הזיהום הסביבתי כרוכות בעלויות כבדות שחברות מעדיפות לדחות כמה שניתן. אולם, עצימת עיניים לא רק שלא פותרת את הבעיה אלא עלולה לגרום להוצאות כפולות ומכופלות למפעלים, ונזקים מצטברים והולכים לסביבה. ברגע שהנושא מטופל ע"י רשויות אכיפת החוק, העלויות עולות בצורה משמעותית! במקרה שכזה, בנוסף לטיפול במפגעים הסביבתיים,  החברה צריכה לשלם הוצאות על:

• טיפול במפגע סביבתי בלוחות זמנים קצרים המוכתבים ע"י הרשויות
• סבירות גבוהה לקבלת קנס כספי כבד
• סבירות גבוהה להרשעת המנהלים הבכירים בדין פלילי

מרבית המנהלים מאמינים שהביטוח שיש לכל חברה מכסה את ההפסדים / נותן כיסוי כספי לתביעות. נכון, אבל באופן חלקי. הביטוח מכסה עד גובה מסוים ונותן מענה במסגרת תביעות לפיצוי כספי. הביטוח לא נותן מענה במקרה ומוטל על החברה קנס ו/או במקרה ונפתח תיק פלילי בגין גרימת נזק סביבתי.

לצערנו לא הרבה מנהלים מייחסים חשיבות לזיהוי מוקדם של סיכונים סביבתיים וכתוצאה מכך לא נוקטים בפעולות להפחתת ההסתברות להתממשותם.

הסיכון הסביבתי הינו הסתברות להפסד כתוצאה מ-:

• אי עמידה בדרישות חוק, תקנות או תקנים.
• אי נאותות או מכשול בתהליכים פנימיים / תפקוד עובדים / מערכות בארגון
• השפעה של אירועים חיצוניים.

במסגרת ניהול הסיכונים בחברה מתייחסים לכל הסיכונים הסביבתיים האפשריים בחברה למול תהליכי העבודה בחברה מחד ודרישות חוקים ותקנות מאידך. תהליך ניהול הסיכונים מזהה ומעריך את הסיכונים, מודד את החשיפה לסיכון והסתברות להתממשותו, מזהה פעילויות בקרה קיימות וקובע תכנית ניטור וטיפול בחשיפות.

הסיכון הכספי / העסקי הוא נגזרת מהתממשות הסיכון הסביבתי. לצורך טיפול והורדת הסיכון, החברה נאלצת להשקיע כספים, אבל ההשקעה תמיד משתלמת כי התממשות הסיכון תוביל להפסד עסקי, תדמיתי וכספי ניכר ובמקרים קיצוניים עד כדי פגיעה ביציבות הפיננסית של החברה.

הטמעת תהליך שיטתי לטיפול במפגעים סביבתיים נעשה באמצעות התאמת תהליכי העבודה בחברה לדרישות תקנים סביבתיים. בארץ קיימים תקנים סביבתיים המבטיחים שארגונים שמטמיעים אותם מטפלים בסיכונים הסביבתיים. במסגרת הטמעת התקנים,  הארגון מבצע גם סקר סיכונים סביבתיים, מזהה בעיות סביבתיות שנדרש לטפל בהן ובונה תכנית עבודה רב-שנתית לטיפול במפגעים שזוהו. הטיפול השיטתי נעשה בלוחות זמנים שנוחים לארגון ובפריסת עלויות לתקופה יחסית ארוכה.

OK, איזה תקנים עומדים לעזרתנו?

להלן התקנים העיקריים לטיפול בסיכונים סביבתיים:

תקן 14001 ISO – הקמת מערכת ניהול איכות הסביבה.

תקן 50001 ISO – הקמת מערכת שימור וחסכון באנרגיה

תו ירוק למוצר / שירות – התו שמוענק בשיתוף פעולה עם משרד להגנת הסביבה מעיד על כך שהמוצר או השירות הניתן ע"י הארגון לא פוגע בסביבה.

עמידה בתקניים – תנאי הכרחי אך לא מספיק

עמידה בתקנים מבטיחה שלארגון יש מערכת שיטתית לניהול הסיכונים הסביבתיים הנגרמים לסביבה ומייעלת בצורה ניכרת את השימוש באנרגיה. תקנים אלה מבטיחים שהארגון פועל בצורה מודעת ואחראית כדי לשמור על הסביבה. בנוסף, הטמעת מערכת איכות ששומרת על איכות הסביבה עוזרת לארגון לעמוד במבדקי פקחי איכות הסביבה ולהימנע מתביעות. לסביבה – כנראה זה לא מספיק. נדרש בנוסף לעמוד גם בדרישות חוק ותקנות מחמירות. כמו כן, באזורים כמו מפרץ חיפה, קיים גם זיהום מצטבר בשל מקבץ גדול של מפעלים באזור נתון. גם אם כל מפעל לחוד עומד בדרישות, הזיהום המצרפי בעייתי. לשם כך, נדרש ניהול ברמת על. גדול עלינו!  בואו נתחיל מכך שכל חברה תטמיע מערכות לניהול סיכוני סביבה משל עצמה, ובכך תשמור על עצמה (תביעות כבר אמרנו..) ועל הסביבה.

מוכנים? נשמח לעזור