שלום רב,
מה שלומך? איך שנת 2020 המאתגרת עברה עליך?
דרווין טען ש"לא החזק שורד אלא זה המסתגל במהירות לשינוי".
אנו עברנו לעבוד מרחוק. אמנם לא פשוט כל היום בזום, אך התרגלנו ליתרונות. פחות זמן בנסיעות ויותר זמן ללכת לים.
ניוזלטר זה מכיל שני מאמרים. מבטיחה שאם תיישמו את ההמלצות במאמרים אלה שנת 2021 תיראה יותר טוב משנת 2020.
המאמר הראשון, טרי מהיום,
רוצים לדעת מה ה-גורם להצלחה או אי הצלחה שלכם?
על עיקרון הפרטו, רובנו שמענו.
מדובר על עיקרון 80-20;
למשל: ניתוח הסיבות לתקלות יראה ש80% מהתקלות נגרמות ממספר סופי של גורמי תקלה (20%).
כלומר: העיקרון מנחה אותנו לטפל קודם כל באותם תקלות הגורמות לרוב התקלות.
ממקד על מעט דברים שתיקונם יביא לתוצאה משמעותית.
במאמר שקישורו כאן, אני משתפת מניסיוני הדל בעבודה עם ארגונים את הגורם המרכזי להצלחה או אי הצלחה בארגונים.
סקרנים?
מוזמנים לקרוא.
מסכימים איתי? מצפה לשמוע
המאמר השני, לאן שתובילו לשם תגיעו
מנהלים בכירים בארגונים גדולים ניזונים ממידע שמגיע אליהם מהשכבה ההיררכית מתחתיהם, והשכבה שמתחתיהם ניזונה ומנהלת את השכבה הבאה שמתחתיהם וכך הלאה, עד לשכבת הניהול בהיררכיה שמנהלת פרויקטים ועושה את העבודה בפועל. יחד עם ההבנה שכך טבעו של ארגון יעיל, יש רצון בהנהלה הבכירה לקשר ישיר עם השטח.
כיצד מתמודדים עם שני הצרכים המתנגשים האלה?
משתפת בסיפור מקרה אמיתי של קשר ישיר של ההנהלה הבכירה עם השטח בארגון היררכי בקישור כאן
באילו ערוצים משתמשים בארגון שלכם לעדכן את ההנהלה?
איך נראה לכם הרעיון המוצג במאמר? מי שרוצה למסד תהליך שכזה מוזמן לשוחח איתי.
אשמח לתגובות.
אנו ממשיכים בכל עיסוקנו בשיא המרץ. מקשיבים לדרווין 🙂
תחום עיסוק חדש – אנו מסייעים לחברות בתהליך פתיחת ספק במשרד הביטחון. בחודש האחרון סייענו לשתי חברות בתהליך, ועתה יש עוד מספר הזדמנויות בקנה.
במחלקה העוסקת בסיוע לארגונים להגיש בקשות לרשות לחדשנות הייתה לנו נחת גדולה. אחד מלקוחותינו קיבל מענק של למעלה מ-4,000,000 ₪ ! לאחר שהבקשה שהגשנו התקבלה.
תחום אחר שממשיך לרתוח ולבעבע בשנה האחרונה הוא בכל הקשור לאבטחת מידע ופרטיות. לא מפתיע, נכון? אנו מסייעים לארגונים בתהליכי הסמכה לתקני אבטחת מידע, SOC2, מבצעים סקר סיכונים טכנולוגי ומבדקי חדירה וכן מתאימים את המערכות של הארגונים לדרישות אבטחת הפרטיות- GDPR ודרישות תקנות ההגנה על הפרטיות ישראליות.
מאחלת לכולנו בריאות טובה
שלכם,
אורנה קמין
Photo by Olya Kobruseva from Pexels
שלום רב,
מה שלומך? לא הייתי בקשר כשלושה חודשים. מקווה שהכול טוב אצלך. אשמח לשמוע במייל חוזר.
ניוזלטר זה דן במספר מיתוסים הקשורים לטעויות, תיקונים ופעולות מתקנות.
נתחיל בנושא הקשור לחנוכה – באנו חושך לגרש בגישה תהליכית.
כשהיינו ילדים גרשנו את החושך ברקיעת רגל. זוכרים? עבד לכם?
היום נשתמש בגישה תהליכית לגירוש החושך וסילוק ההרגלים שלא מטיבים עימנו.
רוצים לדעת איך?
כל ההסברים כאן:
אחרי שקראתם, ספרו לי בבקשה:
איך אתם מגרשים את החושך?
איזה אור אתם מתכוננים להוסיף בשנת 2021?
מצפה לשיתופים מיכם.
ובעניין תקלות ופעולות מתקנות –
מכירים את הטענות: "אין לנו תלונות לקוחות", "לא היו לנו תקלות", וכדומה?
לא יודעת מה אתכם, אני מבקרת פיזית או וירטואלית כמעט כל יום ארגון אחר.
מחפשת תקלות ו/או תלונות כדי לחקור על מנת לשפר ומקבלת תשובות כמו: השנה לא היו לנו תלונות לקוחות, אין לנו תקלות, וכדומה.
מכירים את התופעה?
משתפת סוד שלי, כיצד שאלה בכיוון שונה, מביאה לתוצאות אחרות, במאמר שקישורו כאן:
מה אתם אומרים? האם השאלה מביאה לכיוון אחר בחיפושנו אחר מקורות לשיפור תהליכים?
מחכה לשמוע מיכם.
<<< אסיים באופן שונה מתמיד ואשתף במשהו אישי >>
התראיינתי ברדיו עפולה והעמקים בתכנית של שמואל שוורץ בנושא קיימות.
השיחה אמנם נגעה בנושאים הקשורים לקיימות, אך בעצם התפתחה לנושא של להמציא את עצמך מחדש.
נוגעת במסע שעברתי מלהיות שכירה לבעלת חברה.
סוגרת עכשיו 12 שנה בפרק ב המקצועי שלי.
הזמן טס כשנהנים. מוזמנים להקשיב. מקווה שתתרמו מהשיחה.
מאחלת לכולנו בריאות טובה
שלכם,
אורנה קמין
הניוזלטר הפעם הוא אוסף של שלושה נושאים קצרים.
מאמינה שאת חלקם לפחות אתם מכירים.
מביאה את נקודת המבט שלי, שכמובן אפשר לקבל או לא.
מאד אשמח לשמוע ממך מה כן מדבר אליך ומה ממש לא.
כאן לוחצים כדי לקרוא את שלושת הקצרים.
קצרצר מספר 1 – לא רוצה שינוי !
סוכני שינוי בארגונים, שמנסים להניע שינוי בארגון עלולים להיתקל בהתנגדויות שונות ומשונות:
….. אנשים ממש טובים
….. טכנולוגיה מתקדמת
….. מנהל מנוסה ומוביל
….. מתאים רק לחברות גדולות ומבוססות
….. מתאים רק לחברות קטנות וצעירות
מה עושים?
אפשר לוותר. תודה ולהתראות, תודה שקראתם עד כה ..
אפשר לנסות לשכנע. איך משכנעים? ראו טקטיקות בקישור שלהלן –
https://ok-consulting.co.il/leading_a_change/
המשכת לקרוא? אודה לשיתוף לגבי השיטות שלך להתמודדות עם הנושא
קצרצר מספר 2 – NOT to do list
לא יודעת מה אתכם,
יכולה להעיד על עצמי שאפילו בתקופת הקרונה,
למרות שכמות העבודה ירדה בצורה ניכרת,
לא הספקתי לעשות את כל מה שרציתי לעשות.
כולנו מכירים שיטות לניהול ותיעדוף משימות,
למשל: חשוב למול דחוף.
כלומר: לנהל רשימת משימות יומיות / שבועיות / חודשיות.
למרות זאת אנו לא מספיקים לסיים בזמן את כל המשימות שלנו.
המיקוד עובר לניהול משימות לפי עדיפות.
אבל התיעדוף לא יוצר לנו יותר זמן!
תיעדוף הוא בעצם ג'נגלינג של משימות:
מעביר לראש רשימת המשימות שלנו,
את המשימות הדחופות או החשובות יותר,
ועדיין אנו לא מצליחים להגיע לכל הרשימה שלנו.
אנו מלווים זמן ממשימות מתיעדוף נמוך למשימות בתיעדוף גבוה.
עלינו להודות שניהול זמן הוא לא דבר לוגי, אלא רגשי.
כל השיטות, לניהול זמן לא עובדות כי הן מניחות שאנו אנשים לוגיים המקבלים החלטות משיקולים רציונאליים בלבד.
אבל, מה לעשות? האתגר הוא בניהול העצמי שלנו ולא בניהול הזמן שמתנהל מעצמו.
שיטה אחת להתמודד עם התופעה: לחשוב מה אפשר להפסיק לעשות?
נבחן כל נושא: האם שווה שנשקיע בו זמן?
האם אנו יכולים להפסיק לעשות אותו אפילו אם הוא חשוב?
החשיבה החדשה מוסיפה מיקוד במה לא לעשות.
כלומר: במקום להתאמץ לעשות עוד ועוד נחשוב: איך נפנה זמן על ידי כך שנפסיק לעשות דברים.
כל נושא שאנו מפסיקים לעשות היום – יוצר לנו יותר זמן מחר.
זוהי חשיבה מאד מאתגרת, כי קשה לנו להפסיק לעשות דברים שאנו מאמינים שאנו צריכים לעשות.
אבל באופן מודע,
בכך שאנו ממשיכים לעשות את הדברים האלה,
באופן לא מודע אנו מפסיקים או אפילו לא מתחילים לעסוק בנושאים שמקדמים אותנו.
למשל: תקופת הקורונה למדה אותנו שחלק מהאנשים יכולים לקצר את יום העבודה על ידי עבודה מרחוק במקום להשקיע זמן ואנרגיה בנסיעות.
מה אתם מוכנים להפסיק לעשות? אשמח לשמוע
קצרצר מספר 3 – איזו בעיה אני פותר?
עידן הווירוס שלח רבים וטובים לחל"ת,
והחל דיון של עובדים חיוניים/ לא חיוניים.
לצערנו, גם עובדים חיוניים מוצאים לחל"ת עקב מצב לא מזהיר של החברה שלהם.
לא תמיד אנו יכולים להשפיע על מידת החיוניות שלנו בעיני הממונים שלנו.
מציעה להתחיל לחשוב על התפקיד שלנו בחשיבה נוספת להגדרת התפקיד הרגילה.
חשיבה זו תועיל ותקדם אותך וגם את הארגון שלך גם בימים כתיקונם.
נהוג בארגונים להגדיר תפקידים במונחים של אחריות, סמכות וכשירות.
מציעה להוסיף מימד נוסף לחשיבה על התפקיד – איזה בעיה אני פותר בתפקיד שלי.
עולם העבודה משתנה.
מדברים רבות על נושאים כמו עבודה מרחוק, למידה מרחוק וכדומה.
לא מספיק לשרוד. עליך להביא תועלת ולחשוב: איזה תועלת אני מביא?
איזה ידע ייחודי נדרש ממני?
איזה בעיות אני פותר?
איזו חשיבה יצירתית מחוץ לקופסה נדרשת?
נזכור שמשימות "רגילות" רבים יכולים לבצע.
כדי להיות חיוניים פתרו בעיות, הביאו תועלת.
חשבו במונחים של תועלת שאתם מביאים ובעיות שאתם פותרים.
פותרי בעיות מגדילים את הסיכוי שייחשבו חיוניים / אלה שמחזירים אותם הראשונים מהחל"ת.
פירוט לנאמר לעיל בקישור – כאן
איזו בעיה אתם פותרים? אילו הזדמנויות לחשיבה מחוץ לקופסה אתם מזהים? אשמח לשמוע מיכם
תכננתי ניוזלטר של קצרצרים… נולד ניוזלטר עם קצת יותר ..
הניוזלטר הפעם הוא אוסף של תשובות לשאלות שונות.
את השאלות שלהלן רק ליקטתי.
לי יש תשובה לכל שאלה.
נסו לענות על השאלות באופן עצמאי.
אחר כך לחצו כאן כדי לקרוא את הגרסה שלי לשאלות אלה.
כתבו לי בבקשה אם אתם מקבלים את התשובות שכתבתי.
אשמח לשמוע. התשובות מחכות לכם בקישור – כאן
שאלה טובה, תשובה גרועה:
כמה תקלות אתה צופה שיהיו במוצר שלך?
תשובה: כמה שפחות.
שאלה שלא תמיד נשאלת:
מה התועלת של התועלת?
שאלה טובה: כמה זה עולה לנו?
תשובה גרועה: XX שקלים
שאלה טובה: מה צריך כדי שיוזמת השינוי תצליח?
תשובה גרועה: רעיון טוב, שמביא תועלת.
מבולבלים? לחצו כאן לתשובות המדייקות.
ניוזלטר זה דן במספר מיתוסים הקשורים לידע ומומחיות:
על כל אלה בניוזלטר שלהלן.
מחכה לשמוע מיכם. תרם? מסכימים?
ידע הוא מומחיות שיש לאדם ספציפי ברמה האישית, או לחברה שיש לה עובדים מוכשרים ומומחים. נכון שאי אפשר להיות מומחה בלי ידע, אבל נזכור שידע הוא רק כוח פוטנציאלי. תלוי בפעולות שנעשה עם הידע הזה.
ברמה הארגונית, ידע הוא כוח אם עושים פעולות לנהל אותו, לשמר ולהגדיל אותו. שיטה שעוזרת היא להגדיר תהליך עבודה, המסתייע בידע שמאורגן בתבניות. תהליך עבודה סדור, המורכב ממפת דרכים שמובילה אותנו צעד אחר צעד לקו המטרה. לא ממציאים את הגלגל כל פעם מחדש! כדי לפרוץ את הגבולות צריך לעבוד עם גבולות ומסגרת. נשמע מוזר, אך כשעובדים בלי שיטה או גבולות, במקום למנף את הידע ככוח, אנו מותשים מכך שאנו יורים לכל הכיוונים. וכאשר קורית תקלה, מתחקרים את הסיבה לכך ומתקנים את התהליך שיצר את התקלה. לא מסתפקים במעקף מהיר. תיקון התהליך גורם לידע הנצבר במקום אחד להפוך לחלק מהידע הארגוני. וזהו כוח!
ארגונים מגייסים אנשים עם מיומנויות וכישורים הדרושים לביצוע המשימות שלהם, ובנוסף, מדריכים ומכשירים את עובדיהם כדי שירכשו מיומנויות וכישורים מתאימים לביצוע עבודתם.
האם זה מספיק לדעתכם? האם ארגון שהעובדים שלו מוכשרים וכשירים הוא ארגון מוכשר? האם ארגון שהעובדים שלו מיומנים הוא ארגון מיומן?
המאמר שקישורו כאן עונה לשאלות: מהו ארגון מיומן? איך יוצרים ומשפרים מיומנות ארגונית? או בקיצור: איך מגדלים ארגון מוכשר לתפארת מדינת ישראל ושאר אומות העולם?
מנהלים רבים מעוניינים להנחיל בארגון שלהם שיטת עבודה שתגרום לכך שהעבודה תזרום בצורה מוצלחת. מנהל בכיר באחד הארגונים ביקש מאתנו שנבנה לו *ספר מתכונים*, הכולל מתכון להכנת דרישות שיווקיות, מתכון להעברת הדרישות לפיתוח וכך הלאה וכך הלאה.
מניין בא המושג מתכון? כמו בספר בישול של אוכל. מי שעובד לפי מתכון, מצליח. מי שמאלתר, לפעמים מצליח יותר ולפעמים מצליח פחות. אך גם אם הוא שף שמאלתר תוך כדי תנועה והתוצאה ממש מעולה וטעימה, האם הוא תמיד יידע לחזור על ההצלחה? או: האם ההצלחה תלויה רק בביצוע שלו? איך נוודא שכולם יידעו להוציא עבודה טובה?
כך נולדו ספרי בישול או אתרי בישול של מתכונים. המומחים הכי גדולים משתפים את המתכון או השיטה שלהם, כך שכל אחד שיודע לקרוא יכול לחזור על המתכון צעד אחר צעד וליצר ההצלחה. כאשר התוצאה לא משביעת רצון – אפשר לתקן את השיטה או המתכון.
הבנו את האנלוגיה? ארגונים שרוצים להצליח בונים לעצמם שיטת עבודה המשולה לספר מתכונים. השיטה הינה ברת חזרה, כך שמי שמשתמש בה היטב, גורם לכך שתוצרי העבודה שלו הרבה יותר טובים מאשר השיטה המוכרת של יציאה לדרך ומחשבה מה עושים תוך כדי תנועה.
רוצים להבטיח שהמתכונים שלכם מעולים? לימדו משפים שעשו זאת בעבר ויודעים להנחיל את הידע. במקרה של ארגונים – פנו ליועצים שיש להם הוכחות על טיב המתכונים שלהם מהטמעה בארגונים אחרים. בהצלחה!
מה דעתך על המתכון?
שלום רב,
ניוזלטר זה הוא השני במספר מאז כניסתנו לתהליך האטה בגלל וירוס קטן וממזר,
שגרם לתגובה גדולה שהכניסה את רובנו לבונקר במקרה הקשה או להאטה במקרה ה"טוב".
מה קורה איתך בימים טרופים אלה? האם הושפעת מהווירוס? אשמח לשמוע בדוא"ל חוזר.
יכולה לשתף שמבחינתי,
אחרי שסגרו לי את הים ואת הבריכה, וגם לפילטיס לא מרשים לי… התחלתי לרוץ.
עכשיו סנדלתי את עצמי ולא אוכל לסגת גם כשיפתחו את הים.
ניוזלטר 32 לפניך.
שני מאמרים כלולים בניוזלטר זה.
כותרת המאמר הראשון,
" האם ניהול שיטתי הוא סוג של דת? "
ישנם ארגונים שיש להם דעות קדומות על הטמעת שיטות עבודה,
כאילו שמישהו מנסה להמיר את דתם.
כאילו מדובר על אוסף חוקים וציוויים שיחייבו אותם מהרגע שיסכימו,
מבחינת הכול או לא כלום.
סביר להניח שמי שנמצא ברשימת התפוצה שלי לא חושב כך אך בוודאי נתקל בתזה הזו בשלב זה או אחר בחייו המקצועיים.
להלן קישור למאמר המרחיב את הנושא – https://ok-consulting.co.il/systematicmng/
מסכימים? לא מסכימים? משהו? אשמח לשמוע..
המאמר השני,
"האם אחזור לשגרה אחרי הקורונה? מה ואיך כדאי לי לעשות? לא מצפה שמה שהיה הוא שיהיה",
הוא ראיון שערכתי עם עצמי.
זה מה שקורה לי כאשר לא מרשים לי לפגוש אנשים.
https://ok-consulting.co.il/life-after-corona/
ברור שאין כזה דבר לחזור לשגרה.
למדנו לעבוד אחרת, וגם אחרי שנביס את הוירוס, החיים שלנו יהיו קצת אחרים.
המאמר מסתיים בציטוט של זיג זיגלר: "The main thing is to keep the main thing the main thing."
הדבר החשוב הוא להשאיר את הדבר החשוב הדבר החשוב.
מקווה שלכל אחד מאתנו ברור מה הדבר החשוב לחזור אליו..
מה חדש בחברת OK יועצים?
אנו מסייעים לחברות להגיש בקשות לרשות לחדשנות כדי לתמוך בפעילויות הקשורות בפיתוח.
להלן התכניות הפתוחות כרגע:
קישורים על התכניות השונות בדף שקישורו להלן –
https://ok-consulting.co.il/israel-innovation-grants/
עקבו אחרינו בנושא זה.
התכניות משתנות לפי סדר העדיפות שהרשות לחדשנות רואה לנגד עיניה בכל רגע נתון.
מאחלת לכולנו ,
אביב של צמיחה והתחלות חדשות,
ימים טובים ובריאות משובחת
שלכם,
אורנה קמין
שלום, שלום, 🙂
אנחנו כמו כל תושבי העולם עברנו לעבודה מרחוק.
בהתחלה התלהבתי, ואפילו השתעשעתי במחשבה להמשיך לעבוד ככה אחרי שהעולם יתחיל לנוע מחדש.
אחרי כמעט חודש כזה של תקשורת דרך ריבועי תכנת הזום,
אני מתגעגעת לפגישות עם אנשים,
להיכנס למכונית ולנסוע (אפילו בפקקים),
הפסקות קפה ביחד..
אין תחליף לקשר אמיתי כמו פעם בין אנשים.
שלא לדבר על תחושות לא נעימות של חברים ועמיתים שנמצאים בבית,
עובדים בחצי קלאץ במקרה הטוב ובחל"ת במקרה הפחות טוב.
טיפ שני סנט ממני,
למי שיכול,
לנצל את הזמן ולחזק את התשתיות של תהליכי העבודה,
כדי ליעל את העבודה, כשישתחרר הפקק.
שני מאמרים כלולים בניוזלטר זה.
כותרת המאמר הראשון,
"אם אתה לא יכול לתאר את מה שאתה עושה כתהליך אזי אתה לא יודע מה אתה עושה"
הכותרת היא ציטוט מפי אדוארד דמינג, שנחשב לאבי תורת האיכות.
הנחתנו היא כי אנשים הם טובים מיסודם ורוצים לעשות את עבודתם בצורה הטובה ביותר.
לכן, כאשר תהליכים לא זורמים או לא עובדים בצורה יעילה,
סביר להניח שתהליך העבודה אינו מוגדר כהלכה וצריך לתקן אותו ולא את העוסקים במלאכה.
מסכימים? להלן קישור למאמר המרחיב את הנושא
https://ok-consulting.co.il/map-your-process/
המאמר השני, מציג מושג ששמו "התריסר המלוכלך",
מסביר מהו ונותן קרדיט לממציא שלו.
ספוילר קצר –
המאמר הוא בעצם אסופה של 12 מאמרים קצרים,
שביחד מציגים 12 סיבות שורש לתקלות הנובעות מהגורם האנושי,
יחד עם דרכי התמודדות עם תקלות אלה.
להלן קישור למאמר השני –
https://ok-consulting.co.il/the-dirty-dozen/
מיפוי התהליך שמוזכר במאמר הראשון מסייע רבות בהפחתת תופעות "התריסר המלוכלך",
כולל תקלות שהמקור שלהם אינו רק בגורם האנושי.
מי שמעוניין לשמוע עוד כתבו לי, או יותר טוב, דברו איתי.
מאחלת לכולנו חג פסח שמח,
אביב של צמיחה והתחלות חדשות,
ימים טובים ובריאות משובחת
שלכם,
אורנה קמין
ניוזלטר זה בוחן את הדומה והשונה בין דיסציפלינות ניהול פרויקט וניהול איכות.
ברוב הארגונים, קיימים שני סוגי תפקידים שונים: מנהל פרויקט ומנהל איכות העוסקים בתהליכים ושיטות עבודה. מנהלים אלה, במקרים רבים, פועלים באופן עצמאי ללא קשר ביניהם, ולעיתים אף גרוע מכך – לכל אחד הרגשה שהשני מפריע לו או לא עושה עבודתו כהלכה.
המאמר – מנהל פרויקט ומנהל איכות – הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ ?דן בדומה ובשונה בין שני התפקידים.
כאשר מנהל איכות או מי שאמון על שיפור תהליכים בארגון יוזם שינוי. האם הוא משתמש בשיטות מעולם ניהול הפרויקטים כדי להוציא את המיזם שלו לפועל? המאמר מנהל איכות – יודע לנהל פרויקט? או שמא הסנדלר הולך יחף? מראה כיצד שיטות לניהול פרויקט יכולות לקדם ניהול פרויקט בתחום האיכות.
ומה אתם אומרים על הדומה והשונה בין הדיסציפלינות? אשמח לדיון באחת הרשתות החברתיות שקישורן להלן
שלום רב,
נושא ניהול זמן באופן יעיל ומועיל הוא אחד האתגרים המשמעותיים ביותר שלנו.
יש לנו רצון להגיע רחוק, לעמוד בכל התכניות שקבענו לעצמנו,
יחד עם כל השינויים שחלים בסביבתנו שמצריכים אותנו כל פעם לחשב מסלול מחדש,
כאשר הזמן אוזל ונוזל לנו בין האצבעות.
המאמר "כולם מדברים על חשוב לעומת דחוף… אף אחד לא מדבר על… משמעותי",
מזכיר לכולנו שבנוסף לתיעדוף המשימות הסטנדרטי שאנו עושים, חשוב לעומת דחוף,
כדאי מאד להוסיף ממד נוסף, והוא עד כמה הפעולות שאנו עושים היום הן מ-ש-מ-ע-ו-ת-י-ו-ת.
פעולה משמעותית היא פעולה שגורמת לנו לחסוך זמן, או לעשות יותר תפוקה באותו זמן.
פעולה משמעותית יכולה להיות השקעה באוטומציה של פעולות מסוימות.
השקעה שכזו היום חוסכת לנו זמן שבלעדי אוטומציה היינו משקיעים באותן פעולות שוב ושוב.
המאמר חמש סיבות טובות להשתמש במיקור חוץ
מתמקד בפעילות משמעותית נוספת שקונה לנו זמן ומומחיות, והיא מ-י-ק-ו-ר ח-ו-ץ.
יודעים מהן הסיבות לעשות זאת? רשמו על דף, וקראו אם צדקתם..
לאחר שהשתכנענו שמיקור חוץ הוא רעיון מועיל –
איך מגייסים את תמיכת ההנהלה ביוזמת השינוי שלנו?
המאמר יועיל לכם בכל יוזמת שינוי באשר היא.
מה התחדש ב-OK יועצים?
אנו כל הזמן אנו מתחדשים.
הפעם אספר לכם על חידוש אחד שהוא נשוא ניוזלטר זה: מחלקת מיקור החוץ שלנו התרחבה,
וכיום אנו מספקים שירותי מיקור חוץ במגוון תחומים:
א. ניהול איכות במיקור חוץ
ב. ניהול אבטחת מידע וסייבר במיקור חוץ
ג. פיתוח מתודולוגיות ושיטות עבודה במיקור חוץ
האם הנושא מעניין אותך?
הגיע הזמן שנדבר.
מחכה לקשר ישיר בטלפון הנייד שלי – 0537739018
שלך,
אורנה קמין
מנכל"ית חברת OK יועצים לניהול
