ניוזלטר זה דן במספר מיתוסים הקשורים לידע ומומחיות:

  1. ידע הוא כוח? סיפרו לנו סיפור לא נכון!
  2. קליטה של מומחים ואנשים מוכשרים גורמת לכך שהארגון מוכשר ומומחה. האמנם?
  3. רוצים שאגלה לכם את המתכון להצלחה? ספוילר – יש כזה!

על כל אלה בניוזלטר שלהלן.
מחכה לשמוע מיכם. תרם? מסכימים?

ידע הוא כוח? סיפרו לנו סיפור לא נכון!

ידע הוא מומחיות שיש לאדם ספציפי ברמה האישית, או לחברה שיש לה עובדים מוכשרים ומומחים. נכון שאי אפשר להיות מומחה בלי ידע, אבל נזכור שידע הוא רק כוח פוטנציאלי. תלוי בפעולות שנעשה עם הידע הזה.

ברמה הארגונית, ידע הוא כוח אם עושים פעולות לנהל אותו, לשמר ולהגדיל אותו. שיטה שעוזרת היא להגדיר תהליך עבודה, המסתייע בידע שמאורגן בתבניות. תהליך עבודה סדור, המורכב ממפת דרכים שמובילה אותנו צעד אחר צעד לקו המטרה. לא ממציאים את הגלגל כל פעם מחדש! כדי לפרוץ את הגבולות צריך לעבוד עם גבולות ומסגרת. נשמע מוזר, אך כשעובדים בלי שיטה או גבולות, במקום למנף את הידע ככוח, אנו מותשים מכך שאנו יורים לכל הכיוונים. וכאשר קורית תקלה, מתחקרים את הסיבה לכך ומתקנים את התהליך שיצר את התקלה. לא מסתפקים במעקף מהיר. תיקון התהליך גורם לידע הנצבר במקום אחד להפוך לחלק מהידע הארגוני. וזהו כוח!

האם הכישרון הארגוני הוא סך הכישרונות והמיומנויות של העובדים שלו?

ארגונים מגייסים אנשים עם מיומנויות וכישורים הדרושים לביצוע המשימות שלהם, ובנוסף, מדריכים ומכשירים את עובדיהם כדי שירכשו מיומנויות וכישורים מתאימים לביצוע עבודתם.
האם זה מספיק לדעתכם? האם ארגון שהעובדים שלו מוכשרים וכשירים הוא ארגון מוכשר? האם ארגון שהעובדים שלו מיומנים הוא ארגון מיומן?
המאמר שקישורו כאן  עונה לשאלות: מהו ארגון מיומן? איך יוצרים ומשפרים מיומנות ארגונית? או בקיצור: איך מגדלים ארגון מוכשר לתפארת מדינת ישראל ושאר אומות העולם?

 

מחפשים מתכון להצלחה?

מנהלים רבים מעוניינים להנחיל בארגון שלהם שיטת עבודה שתגרום לכך שהעבודה תזרום בצורה מוצלחת. מנהל בכיר באחד הארגונים ביקש מאתנו שנבנה לו *ספר מתכונים*, הכולל מתכון להכנת דרישות שיווקיות, מתכון להעברת הדרישות לפיתוח וכך הלאה וכך הלאה.

מניין בא המושג מתכון? כמו בספר בישול של אוכל. מי שעובד לפי מתכון, מצליח. מי שמאלתר, לפעמים מצליח יותר ולפעמים מצליח פחות. אך גם אם הוא שף שמאלתר תוך כדי תנועה והתוצאה ממש מעולה וטעימה, האם הוא תמיד יידע לחזור על ההצלחה? או: האם ההצלחה תלויה רק בביצוע שלו? איך נוודא שכולם יידעו להוציא עבודה טובה?

כך נולדו ספרי בישול או אתרי בישול של מתכונים. המומחים הכי גדולים משתפים את המתכון או השיטה שלהם, כך שכל אחד שיודע לקרוא יכול לחזור על המתכון צעד אחר צעד וליצר ההצלחה. כאשר התוצאה לא משביעת רצון – אפשר לתקן את השיטה או המתכון.
הבנו את האנלוגיה? ארגונים שרוצים להצליח בונים לעצמם שיטת עבודה המשולה לספר מתכונים. השיטה הינה ברת חזרה, כך שמי שמשתמש בה היטב, גורם לכך שתוצרי העבודה שלו הרבה יותר טובים מאשר השיטה המוכרת של יציאה לדרך ומחשבה מה עושים תוך כדי תנועה.
רוצים להבטיח שהמתכונים שלכם מעולים? לימדו משפים שעשו זאת בעבר ויודעים להנחיל את הידע. במקרה של ארגונים – פנו ליועצים שיש להם הוכחות על טיב המתכונים שלהם מהטמעה בארגונים אחרים. בהצלחה!

מה דעתך על המתכון?

 

שלום רב,

ניוזלטר זה הוא השני במספר מאז כניסתנו לתהליך האטה בגלל וירוס קטן וממזר,
שגרם לתגובה גדולה שהכניסה את רובנו לבונקר במקרה הקשה או להאטה במקרה ה"טוב".
מה קורה איתך בימים טרופים אלה? האם הושפעת מהווירוס? אשמח לשמוע בדוא"ל חוזר.

יכולה לשתף שמבחינתי,
אחרי שסגרו לי את הים ואת הבריכה, וגם לפילטיס לא מרשים לי… התחלתי לרוץ.
עכשיו סנדלתי את עצמי ולא אוכל לסגת גם כשיפתחו את הים.

ניוזלטר 32 לפניך.
שני מאמרים כלולים בניוזלטר זה.

כותרת המאמר הראשון,
" האם ניהול שיטתי הוא סוג של דת? "
ישנם ארגונים שיש להם דעות קדומות על הטמעת שיטות עבודה,
כאילו שמישהו מנסה להמיר את דתם.
כאילו מדובר על אוסף חוקים וציוויים שיחייבו אותם מהרגע שיסכימו,
מבחינת הכול או לא כלום.
סביר להניח שמי שנמצא ברשימת התפוצה שלי לא חושב כך אך בוודאי נתקל בתזה הזו בשלב זה או אחר בחייו המקצועיים.

להלן קישור למאמר המרחיב את הנושא – https://ok-consulting.co.il/systematicmng/
מסכימים? לא מסכימים? משהו? אשמח לשמוע..

המאמר השני,
"האם אחזור לשגרה אחרי הקורונה? מה ואיך כדאי לי לעשות? לא מצפה שמה שהיה הוא שיהיה",
הוא ראיון שערכתי עם עצמי.
זה מה שקורה לי כאשר לא מרשים לי לפגוש אנשים.
https://ok-consulting.co.il/life-after-corona/
ברור שאין כזה דבר לחזור לשגרה.
למדנו לעבוד אחרת, וגם אחרי שנביס את הוירוס, החיים שלנו יהיו קצת אחרים.
המאמר מסתיים בציטוט של זיג זיגלר: "The main thing is to keep the main thing the main thing."
הדבר החשוב הוא להשאיר את הדבר החשוב הדבר החשוב.
מקווה שלכל אחד מאתנו ברור מה הדבר החשוב לחזור אליו..

מה חדש בחברת OK יועצים?

אנו מסייעים לחברות להגיש בקשות לרשות לחדשנות כדי לתמוך בפעילויות הקשורות בפיתוח.
להלן התכניות הפתוחות כרגע:

  • מענקים לחברות המפתחות מוצרים להתמודדות עם וירוס הקורונה
  • מענקים לפיתוח טכנולוגיות או מוצרים חדשים
  • מענקים לסטארטאפים וחברות מתחילות
  • מענקי פיתוח לתעשיית הייצור
  • מענקים לקליטת ג'וניורים
  • קבלת הטבות מס על הוצאות מו"פ

קישורים על התכניות השונות בדף שקישורו להלן –
https://ok-consulting.co.il/israel-innovation-grants/

עקבו אחרינו בנושא זה.
התכניות משתנות לפי סדר העדיפות שהרשות לחדשנות רואה לנגד עיניה בכל רגע נתון.

מאחלת לכולנו ,
אביב של צמיחה והתחלות חדשות,
ימים טובים ובריאות משובחת
שלכם,
אורנה קמין

שלום, שלום, 🙂
אנחנו כמו כל תושבי העולם עברנו לעבודה מרחוק.
בהתחלה התלהבתי, ואפילו השתעשעתי במחשבה להמשיך לעבוד ככה אחרי שהעולם יתחיל לנוע מחדש.
אחרי כמעט חודש כזה של תקשורת דרך ריבועי תכנת הזום,
אני מתגעגעת לפגישות עם אנשים,
להיכנס למכונית ולנסוע (אפילו בפקקים),
הפסקות קפה ביחד..
אין תחליף לקשר אמיתי כמו פעם בין אנשים.
שלא לדבר על תחושות לא נעימות של חברים ועמיתים שנמצאים בבית,
עובדים בחצי קלאץ במקרה הטוב ובחל"ת במקרה הפחות טוב.

טיפ שני סנט ממני,
למי שיכול,
לנצל את הזמן ולחזק את התשתיות של תהליכי העבודה,
כדי ליעל את העבודה, כשישתחרר הפקק.

שני מאמרים כלולים בניוזלטר זה.

כותרת המאמר הראשון,
"אם אתה לא יכול לתאר את מה שאתה עושה כתהליך אזי אתה לא יודע מה אתה עושה"
הכותרת היא ציטוט מפי אדוארד דמינג, שנחשב לאבי תורת האיכות.
הנחתנו היא כי אנשים הם טובים מיסודם ורוצים לעשות את עבודתם בצורה הטובה ביותר.
לכן, כאשר תהליכים לא זורמים או לא עובדים בצורה יעילה,
סביר להניח שתהליך העבודה אינו מוגדר כהלכה וצריך לתקן אותו ולא את העוסקים במלאכה.
מסכימים? להלן קישור למאמר המרחיב את הנושא
https://ok-consulting.co.il/map-your-process/

המאמר השני, מציג מושג ששמו "התריסר המלוכלך",
מסביר מהו ונותן קרדיט לממציא שלו.
ספוילר קצר –
המאמר הוא בעצם אסופה של 12 מאמרים קצרים,
שביחד מציגים 12 סיבות שורש לתקלות הנובעות מהגורם האנושי,
יחד עם דרכי התמודדות עם תקלות אלה.
להלן קישור למאמר השני –
https://ok-consulting.co.il/the-dirty-dozen/

מיפוי התהליך שמוזכר במאמר הראשון מסייע רבות בהפחתת תופעות "התריסר המלוכלך",
כולל תקלות שהמקור שלהם אינו רק בגורם האנושי.

מי שמעוניין לשמוע עוד כתבו לי, או יותר טוב, דברו איתי.
מאחלת לכולנו חג פסח שמח,
אביב של צמיחה והתחלות חדשות,
ימים טובים ובריאות משובחת
שלכם,
אורנה קמין

ניוזלטר זה בוחן את הדומה והשונה בין דיסציפלינות ניהול פרויקט וניהול איכות.

ברוב הארגונים, קיימים שני סוגי תפקידים שונים: מנהל פרויקט ומנהל איכות העוסקים בתהליכים ושיטות עבודה. מנהלים אלה, במקרים רבים, פועלים באופן עצמאי ללא קשר ביניהם, ולעיתים אף גרוע מכך – לכל אחד הרגשה שהשני מפריע לו או לא עושה עבודתו כהלכה.
המאמר – מנהל פרויקט ומנהל איכות – הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ ?דן בדומה ובשונה בין שני התפקידים.

כאשר מנהל איכות או מי שאמון על שיפור תהליכים בארגון יוזם שינוי. האם הוא משתמש בשיטות מעולם ניהול הפרויקטים כדי להוציא את המיזם שלו לפועל? המאמר מנהל איכות – יודע לנהל פרויקט? או שמא הסנדלר הולך יחף? מראה כיצד שיטות לניהול פרויקט יכולות לקדם ניהול פרויקט בתחום האיכות.

ומה אתם אומרים על הדומה והשונה בין הדיסציפלינות? אשמח לדיון באחת הרשתות החברתיות שקישורן להלן

בתחתית הדף ריכזנו עבורכם מאמרים נבחרים בנושא מיקור חוץ.

מוזמנים להגיב באחת הרשתות החברתיות שקישורן להלן.

.

.

.

.

.

.

.

.

שלום רב,
נושא ניהול זמן באופן יעיל ומועיל הוא אחד האתגרים המשמעותיים ביותר שלנו. 
יש לנו רצון להגיע רחוק, לעמוד בכל התכניות שקבענו לעצמנו, 
יחד עם כל השינויים שחלים בסביבתנו שמצריכים אותנו כל פעם לחשב מסלול מחדש, 
כאשר הזמן אוזל ונוזל לנו בין האצבעות. 

המאמר "כולם מדברים על חשוב לעומת דחוף… אף אחד לא מדבר על… משמעותי", 
מזכיר לכולנו שבנוסף לתיעדוף המשימות הסטנדרטי שאנו עושים, חשוב לעומת דחוף, 
כדאי מאד להוסיף ממד נוסף, והוא עד כמה הפעולות שאנו עושים היום הן מ-ש-מ-ע-ו-ת-י-ו-ת. 
פעולה משמעותית היא פעולה שגורמת לנו לחסוך זמן, או לעשות יותר תפוקה באותו זמן. 
פעולה משמעותית יכולה להיות השקעה באוטומציה של פעולות מסוימות. 
השקעה שכזו היום חוסכת לנו זמן שבלעדי אוטומציה היינו משקיעים באותן פעולות שוב ושוב.

המאמר חמש סיבות טובות להשתמש במיקור חוץ  
מתמקד בפעילות משמעותית נוספת שקונה לנו זמן ומומחיות, והיא מ-י-ק-ו-ר  ח-ו-ץ
יודעים  מהן הסיבות לעשות זאת? רשמו על דף, וקראו אם צדקתם..

לאחר שהשתכנענו שמיקור חוץ הוא רעיון מועיל – 
איך מגייסים את תמיכת ההנהלה ביוזמת השינוי שלנו?
המאמר יועיל לכם בכל יוזמת שינוי באשר היא.

 

מה התחדש ב-OK יועצים?
אנו כל הזמן אנו מתחדשים. 
הפעם אספר לכם על חידוש אחד שהוא נשוא ניוזלטר זה: מחלקת מיקור החוץ שלנו התרחבה, 
וכיום אנו מספקים שירותי מיקור חוץ במגוון תחומים:
א. ניהול איכות במיקור חוץ
ב. ניהול אבטחת מידע וסייבר במיקור חוץ
ג. פיתוח מתודולוגיות ושיטות עבודה במיקור חוץ

האם הנושא מעניין אותך?
הגיע הזמן שנדבר. 
מחכה לקשר ישיר בטלפון הנייד שלי – 0537739018


שלך,

אורנה קמין
מנכל"ית חברת OK יועצים לניהול

חג הפסח זה עתה הסתיים, וניוזלטר זה עונה על שתי קושיות:

  1. מלמדים אותנו שמה שמודדים משתפר. האמנם? אני לא בטוחה… ואתם? מאמר זה מאתגר את התמה הידועה שמה שמודדים משתפר.
  2. כולם מדברים על מוצרים איכותיים. אף אחד לא מדבר על ארגון איכותי. רוצים לדעת מה זה ארגון איכותי? תשובה לקושיה במאמר איכות הארגון והצלחה מתמשכת

מה התחדש ב-OK יועצים?

אנו ממשיכים בתנופת התחדשות. עשינו סדר פסח והורדנו שירותים שנס ליחם והתעדכנו בשירותים חדשים.

בגיליון הקודם – סיפרתי שפתחנו מחלקה חדשה שמסייעת לחברות לקבל מענקים מהרשות לחדשנות. התחום רותח. קיים בשוק צורך גדול שאנו נענים לו בשמחה :-).   אנו מאמינים שכאשר יש הזדמנות שהמדינה עוזרת למי שעובד – כדאי למנף עזרה זו. הוספנו למחלקה עוד התמחות והפעם – סיוע לחברות לקבל מענקים ממשרד הכלכלה לפעילויות שיווק בחו"ל. למי שהנושא רלוונטי – מוזמן לשוחח איתנו לבדיקת היתכנות.

מחלקת התקנים אף היא התחדשה בשירותים חדשים:

  1. הסמכה  לתקן AS9100 לניהול איכות בתעשיות הביטחוניות
  2. שדרוג לתקן ISO 45001:2018 (בטיחות בעבודה) במקום התקן שמתיישן – OHSAS 18001.  בתחתית הדף – המלצה מאחד הלקוחות המרוצים שעברו את התהליך.

מאחלת לכם קריאה נעימה ומועילה,
שלכם,
אורנה קמין
מנכ"לית OK יועצים לניהול

שלום רב,

מה שלומך? 
מה התחדש בחודשיים האחרונים מאז "התראינו" בערוץ זה, ובכלל? 
אשמח לשמוע .. באמת מעניין אותי.

ניוזלטר זה דן בנושא האם להשתמש בייעוץ חיצוני או לא, ואם כן – כיצד לבחור יועץ.

המאמר הראשון – יועץ פנימי או חיצוני – זאת השאלה מתמודד עם הדילמה של ארגונים שרוצים לעשות שינוי.
האם עדיף לעשות את השינוי באמצעות מומחה פנימי או להזמין יועץ חיצוני לסיוע?

המאמר השני – איך בוחרים יועץ, מניח שהדיון אם לבצע משימה באמצעים פנימיים או חיצוניים הסתיים בהחלטה להיעזר ביועץ חיצוני.
עתה עלינו לבחור יועץ מבין מגוון גדול של יועצים. איך נעשה זאת?

מה התחדש ב-OK יועצים?

אנחנו בעד שינויים. גם אצלנו. לא רק מטיפים לאחרים. 
פתחנו מחלקה חדשה שמסייעת לחברות לקבל מענקים מהרשות לחדשנות. 
הוספנו לצוות יועצת עם ניסיון רב בתחום, שכבר שוקדת על מספר מיזמים. 
קיימות ה-מ-ו-ן תכניות. הרשות מקציבה תקציב מאד משמעותי להתחדשות. להלן מספר דוגמאות:
מענקים לפיתוח טכנולוגיות או מוצרים חדשים
מענקים לסטארטאפים וחברות מתחילות
מענקי פיתוח לתעשיית הייצור
פגשנו חברות שמתלבטות אם הנושא מתאים להם בגלל שהמילה "חדשנות" מצטיירת כמו משהו שנעשה בסוכנות טילים לפחות. 
לא נכון! 
מזמינה אתכם לשתף אותנו בהתלבטות שלכם כדי למצוא תכנית שמתאימה לכם.

מאחלת לכם קריאה נעימה ומועילה,
שלכם,
אורנה קמין
מנכ"לית OK יועצים לניהול

שלום,

התשובה לשאלה איפה הכסף, נמצאת בפסקה האחרונה של הניוזלטר.
בינתיים הישארו עימי.

ניוזלטר זה כולל שיתוף של שני מאמרים:

הראשון – למה? למה? למה? למה? למה זה קרה?

למה? למה? למה? למה? למה זה קרה? 
אולי נשמע כמו משפט בפולנית? 
למה עשית? למה זה קרה? 
מסתבר שיש שיטה ותיקה, מועילה ויעילה המתבססת על שאילה חוזרת של למה'
כדי למצוא את סיבת השורש שגרמה לתקלה, 
לתקן את סיבת השורש ולא את הסימפטום שלה. 
מוזמנים לקרוא בקישור – כאן.

המאמר השני – ניהול לפי אילוצים וניהול רזה – הילכו שניים יחדיו, בלתי אם נועדו.., נכתב על ידי עמית שלי – בועז גורן
המאמר משווה בין שתי מתודולוגיות ותיקות וטובות לשיפור תהליכים: לין (Lean) או תורת האילוצים (Theory of Constraints).

ולסיום –

שמחה לספר לכם על שירות חדש שלנו לחברות המחפשות אחר מקורות מימון לפרויקט פיתוח של מוצר או טכנולוגיה חדשניים.

הרשות החדשנות (לשעבר המדען הראשי) מציעה חלופה אטרקטיבית לגיוס כספים ממקורות פרטיים, הנפקות בשוק ההון או לקיחת הלוואות בנקאיות. 
הרשות מעמידה כיום כ-1.5 מיליארד ש"ח בשנה לטובת מתן תמריצים ומענקי מו"פ לחברות עבור פיתוח מוצרים חדשניים וטכנולוגיות פורצות דרך,
תחת תנאי מימון אטרקטיביים, ללא דילול ברמת ה-Equity של החברה ובמינימום התערבות בניהול השוטף של התכנית.
הרשות עושה זאת ע"י מתן היצע רחב של תכניות מימון, בהן היא לוקחת חלק מהסיכון.
החזר המענק נעשה רק במידת הצלחת מסחור הטכנולוגיה.

המאמר איך תשיגו מימון מהמדינה לפרויקטי החדשנות שלכם? מאפשר לכם לבחון האם חברתכם עומדת בתנאים הנדרשים, והאם רשות החדשנות יכולה להשתתף במימון פרויקט הפיתוח הבא שלכם. 
במידה והתשובה חיובית – יש לנו שירות המסייע בכתיבת הבקשה לרשות החדשנות. כתיבת הבקשה היא פרויקט בפני עצמו. המתעניינים מוזמנים לחזור אלי.

שתהיה לכולנו שנה אזרחית טובה ומוצלחת,

שלכם,
אורנה קמין
מנכ"לית OK יועצים לניהול

איך נבדוק את שביעות הרצון של הלקוחות המיוחדים שלנו?

מכירים את עיקרון הפרטו – 80-20? 20% מהלקוחות שלנו נותנים לנו 80% מהערך/תמורה/נתח שוק שלנו? לפעמים זה אפילו 90-10, ובמקרי קיצון של חברות סטארט-אפ מתחילות יכול להיות גם 99-1, כלומר: לקוח אחד מרכזי שמולו עובדים.

איך נדע להקשיב ולהבין במיוחד את הצרכים הספציפיים של אותם לקוחות מעטים שנותנים לנו ערך גבוה במיוחד? איך לבנות תהליך ממוקד ששם את המענה לצרכים ולאינטרסים של לקוחות אלו בראש סדר העדיפות שלנו תוך בניית תהליך המבטיח ביצוע של ההתחייבויות שלנו מולם ובונה אמון הדדי?

שיחות שאני עורכת עם מנהלים בארגונים להם מספר קטן ביותר של לקוחות (אך כל לקוח הוא משמעותי ביותר) מלמדת כי הדרך שלהם להתמודד עם הנושא היא בעצם בעבודה השוטפת הרגילה. ההרגשה היא כי אין מה לבדוק את שביעות רצונם כיוון שמתנהלת מולם עבודה שוטפת וההנחה הסמויה היא שאם הייתה אי שביעות רצון בסיכוי גבוהה ביותר שהנושא היה עולה באחד המפגשים/שיחות השוטפות. ובכן, זאת הנחה שלא תמיד עומדת במבחן המציאות.

כדי להבטיח שהמציאות לא תעמיד במבחן את הנחותינו – המאמר איך נבדוק את שביעות הרצון של הלקוחות המיוחדים שלנו? מציע שיטה פרואקטיבית לעבוד עם לקוחות מיוחדים שכאלה. השיטה היא בהשראת שיטת Balanced Scorecard (סרגל הישגים מאוזן) שנועדה במקור לניהול ביצועים פנימי של ארגון. השיטה מאתגרת כיוון שהיא דורשת עבודת צוות משותפת ספק-לקוח בשקיפות לאורך זמן ובצורה הדוקה.

מעוניינים לדעת איך? מוזמנים לקרוא את המאמר איך נבדוק את שביעות הרצון של הלקוחות המיוחדים שלנו?

לאותם קוראים הסבורים שהשיטה דקדקנית ודרשנית מידי – מזכירה לכם את שיטת הנכונות להמלצה. אפשר להגיד ששיטה זו היא בקצה השני של הסקאלה מבחינת מאמץ ההשקעה: עד שתי שאלות ללקוח. שיטה זאת מתאימה לכל החברות, לאו דווקא לחברות עם מספק קטן של לקוחות. החל מהמחצית השנייה של 2017 אני ממליצה ללקוחותינו בתחום 9001 ISO להשתמש במדד זה, והתגובות מהשימוש בו טובות מאד (פרטים במערכת למתעניינים..) מבחינת המשוב המשמעותי המתקבל מהלקוחות.

לסיכום,
ניוזלטר זה נותן לכם אפשרות לטעום שיטות יצירתיות לחזק את הקשר שלכם עם הלקוחות שלכם, כדי שלא תחשבו שהדרך היחידה הקיימת היא באמצעות סקר לקוחות הנעשה במקרים רבים כלאחר יד וכדי לצאת ידי חובה.

מקווה שתרמתי לכם,..

שלכם

אורנה קמין

להרשמה השאירו פרטים

    x