רוצים שינוי? כן! מוכנים לשנות? אממ ….

אני פוגשת מנהלים בארגונים שמרגישים שתהליכי העבודה שלהם מעכבים את ההתקדמות שלהם. מרגישים ולא מחליטים לשנות. התרגלו למצב הקיים. מספרים לעצמם סיפורים מדוע לא לעשות שינוי. עובדים מסביב לשעון, אך לא בהכרח מתקדמים בכיוון ובקצב הרצוי.

קיימים בספרות מודלים רבים לשינוי. מציעה במאמר זה את מודל משולש השינוי שמייצג את מה שהשכלתי מכל מלמדי.

משולש השינוי

משולש השינוי מכיל את האלמנטים הבאים:

• מחליטים לשנות ומקצים משאבים
• יוצרים תהליך / שיטת עבודה
• מטמיעים את התהליך

וחוזר חלילה.

ניסיוני הקט לימד אותי שזה לא תהליך כמו DMAIC שבו מתקדמים בטור משלב לשלב וגם לא תהליך עגול של שיפור מתמיד. זוויות המשולש מייצגות דרך חתחתים שלצערי מגיעים אליה במקרים רבים רק שנדחפים לפינות (קודקודי המשולש) ושלושת התהליכים (צלעות המשולב) מתקיימים בו זמנית.

מחליטים לשנות ומקצים משאבים

במקרים רבים, בחיי ארגונים, כמו בחיים האישיים מחליטים לשנות רק כשמגיעים עם הגב לפינה, כאשר רואים ששיטת העבודה הקיימת אינה מטיבה עימנו.

חלק גדול מהארגונים מחליטים לשנות כתוצאה מאירוע חיצוני, למשל: לקוח דורש שיוכיחו לו שהארגון הטמיע שיטת עבודה המבוססת על תקינה או מודל נדרש. ישנם מודלים מורכבים לתעשיות ספציפיות כמו תעופה ורכב וישנם מודלים או תקנים מורכבים פחות. המודלים או התקנים מגדירים איך ארגון איכותי אמור לעבוד, וכל ארגון יוצר את שיטת העבודה שמתאימה לו וגם עונה לדרישות המודל או התקן.

חלק מסוים מהארגונים מחליט לשנות כתוצאה מהבנה שהישארות במצב הקיים גובה מחיר יקר.

כמובן שתמיכה הנהלה ביוזמת השינוי היא הכרחית ובלעדיה אין טכם לצאת לדרך.

לאחר שהוחלט לעשות שינוי מגדירים מטרות במונחי תוצאות. כלומר – לא מספיק להגדיר את השגת תקן כיעד כדי להשביע את רצון הלקוח שדורש זאת, אלא להגדיר מה התוצאות הרצויות לנו. איפה אנו היום?(המצב המצוי מה לשמר ומה לשנת), ולאן אנו רוצים להגיע (המצב הרצוי מפורט לפי נושאים).

יוצרים תהליך / שיטת עבודה

השלב זה כולל יצירת תכנית עבודה כדי להגדיר ולהטמיע את שיטת העבודה שתסגור את הפער בין המצב הרצוי למצב המצוי. התכנית נעשית על ידי גזירה לאחור של הפעולות שיביאו לתוצאות הרצויות.

שיטת העבודה היא אוסף של נהלים, תבניות (Templates), מדריכים (Guidelines),  רשימות תיוג (Checklists) וכלים (Tools) המחייבת את הארגון.

שילוב יועץ מומחה בשלב זה יכול להאיץ את קצב השינוי כיוון שהיועץ מכיר מודלים שונים ושיטות עבודה ויכול להתאימן לארגון; היועץ בונה עם הארגון שיטת עבודה פרקטית המבוססת על ניסיונו תוך התאמת סט הכלים שברשותו לצרכים הספציפיים של הארגון. היועץ שמוקצה למשימה מקדיש לכך את זמנו, לעומת יועצים פנימיים שמוסתים לפעילויות אחרות.

מטמיעים את התהליך

זהו השלב שבו שיטת העבודה שהוגדרה מוטמעת ביחידות הרלוונטיות בארגון. הטמעה היא תהליך שדורש יישום של שיטת העבודה החדשה וכן ביצוע של מבדקים פנימיים המוודאים שהשינוי מוטמע כהלכה. לעיתים פערים ביכולת ההטמעה של השיטה החדשה דורשים שינוי בהגדרת השיטה.

שילוב יועץ מומחה בשלב זה מאיץ את קצב הטמעת השינוי. מדובר באותו יועץ שעסק בהגדרת שיטת העבודה החדשה. כאמור, כל ניסיונו וזמנו מוקדש לשינוי, כולל שינויים הנדרשים בשיטה כדי להקל על ההטמעה.

 .. וחוזר חלילה

החזרה על תהליך השינוי היא חשובה מאד. ישמה ציפייה שתהליך השינוי יהיה חד פעמי ודרמטי. לא כך הוא. השינוי נעשה בצעדים. כמו שמחשבים רווח על ידי חישוב של ריבית דה-ריבית, כך נעשה שינוי דה שינוי. כל פעם קצת אבל בטווח ארוך השינוי מצטבר לשיטת עבודה חדשה ומיטבית.

אשמח לשמוע מניסיונכם: כיצד אתם מנהלים שינוי? מה המניע לעשות שינוי? איך אתם מגדירים את השינוי הנדרש? איך אתם מטמיעים את השינוי הנדרש? 

מזמינה אותך להצטרף לקבוצת WhatsApp שקטה שבה אני משתפת אחת לשבוע מאמר קצר או טיפ בנושא איכות ומצויינות בארגונים. קישור להצטרפות – כאן