שחיקת יתר, לחץ (PRESSURE) – הגורם מספר 7 לתקלות הנגרמות מהגורם האנושי

התריסר המלוכלך (The Dirty Dozen) הוא מושג שנקבע על ידי Gordon Dupont בשנת 1993 כדי לזהות 12 סיבות שורש לתקלות הקשורות לגורם האנושי. נזכור שהתריסר זוהה על ידי גורדון דופו בתחום תחזוקת מטוסים, וכמובן שקיימות מאות סיבות שורש שונות ומשונות לתקלות. המטרה של הרשימה היא להגביר את המודעות לנושאים אלה על מנת למנוע את התרחשות התקלות ככל שניתן.

מדוע הרשימה כל כך חשובה?
80% מהתקלות בתחום התחזוקה, וכנראה אחוז דומה גם בתחומים אחרים נגרם מהגורם האנושי. חשיבה מראש על פעולות מניעה תתרום להקטנת כמות התקלות. חשיבה על פעולות מניעה בצורה פרואקטיבית היא הרבה יותר יעילה מחשיבה ריאקטיבית. דהיינו: במקום לנתח תקלות, למצוא את סיבות השורש ולבצע פעילות מתקנת, כאן העידוד הוא לחשוב מראש על מה יכול להשתבש ולבצע פעולות מניעה. יתרה מכך, פעולות המניעה שבסדרת מאמרים זו מבוססת על חוכמת המונים מצטברת.

מאמר זה הינו השביעי בסדרת 12 מאמרים המציינים סיבות שורש לתקלות הנובעות מהגורם האנושי יחד עם פעולות מניעה שאם ננקוט בהן נוכל להוריד את כמות התקלות הנובעות מסיבה זו.

הסיבה השביעית להלן –

סיבת שורש מספר 7 – שחיקה, לחץ במקום העבודה (PRESSURE)

ברשימת "התריסר המלוכלך" מופיעים שני סוגי לחץ שבשפה האנגלית מופיעים בשתי מילים שונות.

1. Stress, סיבת שורש מספר 4
   מתייחס למצב בו יש דרישות רבות ופחות מידי משאבים (זמן, תקציב, אנשים) המאפשרים לבצע את העבודה. אקרא לזה: העמסת יתר
2. Pressure, סיבת שורש מספר 7
   מתייחס למצב שבו אדם מרגיש שיש מישהו אחר שמצפה או מושפע מתוצאת העבודה שלו, אקרא לזה: שחיקת יתר

אם היו שואלים אותי, הייתי מאחדת את שני סוגי הלחץ. אך כדי לשמור על המושג "התריסר המלוכלך" לא אאחד אותם. נזכור שהתריסר נוצר בסביבה של תחזוקת מטוסים וכנראה שהייתה סיבה להפרדה.

שחיקת יתר, לחץ בסביבת עבודה נגרם מתכנון לקוי ותעדוף לא נכון, ממחסור במשאבים, במיוחד משאבי זמן כדי לעמוד בהתחייבויות. במקרים רבים עבודה בלחץ זה חלק ממה שנדרש כתנאי סף להתקבל למקום עבודה. ישנה בארגונים ציפייה לעבודה בלחץ. יוצרים אוירה שבה הכל דחוף והכל מיידי. תחושת לחץ היא תחושה מידבקת המתפשטת כאש בשדה קוצים. ישנם מנהלים היוצרים דרך קבע תחושת לחץ וציפיות לא ריאליות מהעובדים, עד כדי יצירת קריאות מסוג "זאב, זאב". עלולה להיווצר תחושה של אפטיה ועייפות כאשר הדברים באמת דחופים והעובדים מגיעים חסרי אנרגיה לטפל בנושאים החשובים. לחץ מתחיל להיות בעייתי כאשר הוא גדול מידי. לחץ גדול פוגע באיכות, או בכמות, או בשניהם.

מקורות הלחץ יכולים לנבוע מחברה עצמה, מלקוחותיה, ואפילו מעמיתים לעבודה. נזכור שהמקור העיקרי ללחץ הוא עצמי, כאשר אנו מותחים את עצמינו מעבר ליכולות שלנו, כתוצאה משיפוט (מוטעה?) לגבי מה שמצופה מאיתנו.

ויקיפדיה מגדירה שחיקה כ"מצב של תשישות ארוכת-טווח ועניין מצומצם, בדרך כלל בהקשר של מקום העבודה, אשר לעיתים רבות מוקרן גם לתחומי חיים אחרים כמו חיי משפחה, קשרים בין-אישיים, תחביבים ועוד, ומשפיע עליהם לרעה.
בתחום הארגוני, שחיקה מתייחסת לבעיות כלליות הקשורות בניהול לחצים בעבודה. כך למשל, חוסר איזון בין מספר רב של דרישות בשילוב עם מחסור במשאבים והתנגשות בין הערכים האישיים של העובדים לערכים המגולמים בארגון, גורמים לשחיקה. סקרים מצביעים על כך ש-40% מכוח העבודה בארצות-הברית מושפע באופן שלילי מלחץ וכי מרבית העובדים מאמינים כי הם חווים יותר לחצים בעבודה, בהשוואה לדור הקודם. לחצים אלו מובילים עובדים רבים לחוות תחושות מוגברות של שחיקה, במיוחד כאשר משאביהם להתמודדות עם מצבי לחץ מוגבלים. מצב זה של שחיקה גובה מחיר הן מעובדים והן מארגונים"

פעולות מתקנות לבעיות הנובעות משחיקה שהיא סוג של לחץ במקום העבודה 

באחריות החברה:

1. להשקיע בתכנון ולהשאיר את אופציית הלחץ כדי להתגבר על שינויים ודברים לא צפויים, ככל האפשר.
2. לקיים תרבות ארגונית פתוחה שמאפשרת לעובד לשמור על הגבולות שלו ולהביע את דעתו בלי חשש להיפגע כתוצאה מכך

באחריות העובד:

1. לפתח יכולת אסרטיבית ככל שניתן, להגיד: עד כאן! לא! לא עכשיו!
2. להיות בתקשורת עם עמיתים, בוסים, לקוחות לגבי האפשרויות לעמוד במשימות
3. לבקש תוספת משאבים כדי לעמוד במשימה באיכות ובזמן

סדרת התריסת המלוכלך כולה, על 12 סיבות השורש הנובעות מהגורם האנושי, בקישור – כאן

חוכמת ההמונים כאן תתקבל בתודה: הרחבה של תקלות הנובעות משחיקת יתר, פעולות מניעה נוספות להתמודדות עם שחיקת יתר. תגובות יתקבלו בברכה באחת מהרשתות החברתיות שקישורן להלן.

תודות למשוב / חכמת המונים

תודה לאנשים  הבאים: יאיר בוץ, אלדד ורדי