החדשות על הסכנות והמפגעים הסביבתיים שמפעלים גורמים לסביבה ולתושבים ברדיוס רחב מאד נוחתות עלינו לאחרונה בתדירות גבוהה. ביום 19.4.2015 התבשרנו לצערנו ע"י Ynet על דרמה במפרץ: עיריית חיפה הוציאה צו סגירה למפעלים המזהמים וחסמה את הכניסה אליהם. שבועיים לפני כן, בחול המועד פסח (7.4.15) התפרסמה ב- Ynet כתבה בנושא דומה על "עליה בהרשעות של מזהמים סביבתיים". בכתבה מסופר ש- 95% מהתיקים הפליליים שנפתחו נגד מזהמים סביבתיים בשנת 2014 הסתיימו בהרשעות (סה"כ נפתחו 104 תיקים). בנוסף, הטילו בתי המשפט 37 עיצומים כספיים, חלקם מעל מיליון ₪. מאז, כתבות וחדשות בנושא נוחתות עלינו  לבקרים והנושא תופס תאוצה יותר ויותר.

כיום, רבים מהאזרחים מודעים לנושאי מחזור בקבוקים וסוללות, הפרדת פסולת, הפחתת שימוש בשקיות ניילון וכדומה. לצערנו, המודעות הגבוהה בקרב האזרחים עדיין לא מחלחלת לפעילות של התעשיה וחברות עסקיות שרובן עדיין לא מטפלות במפגעים הסביבתיים שהן יוצרות.

ברוב המקרים הטיפול בבעיות הסביבתיות שגורמות החברות מתחיל רק כשהנושא מגיע לכותרות בעיתונות או בטלוויזיה או בעקבות ביקורת שעורכים מפקחים מטעם המשרד להגנת הסביבה. הסיבה לכך ברורה – פעולות שמטרתן למנוע או לטפל בהפחתת הזיהום הסביבתי כרוכות בעלויות כבדות שחברות מעדיפות לדחות כמה שניתן. אולם, עצימת עיניים לא רק שלא פותרת את הבעיה אלא עלולה לגרום להוצאות כפולות ומכופלות למפעלים, ונזקים מצטברים והולכים לסביבה. ברגע שהנושא מטופל ע"י רשויות אכיפת החוק, העלויות עולות בצורה משמעותית! במקרה שכזה, בנוסף לטיפול במפגעים הסביבתיים,  החברה צריכה לשלם הוצאות על:

  • טיפול במפגע סביבתי בלוחות זמנים קצרים המוכתבים ע"י הרשויות
  • סבירות גבוהה לקבלת קנס כספי כבד
  • סבירות גבוהה להרשעת המנהלים הבכירים בדין פלילי

מרבית המנהלים מאמינים שהביטוח שיש לכל חברה מכסה את ההפסדים / נותן כיסוי כספי לתביעות. נכון, אבל באופן חלקי. הביטוח מכסה עד גובה מסוים ונותן מענה במסגרת תביעות לפיצוי כספי. הביטוח לא נותן מענה במקרה ומוטל על החברה קנס ו/או במקרה ונפתח תיק פלילי בגין גרימת נזק סביבתי.

לצערנו לא הרבה מנהלים מייחסים חשיבות לזיהוי מוקדם של סיכונים סביבתיים וכתוצאה מכך לא נוקטים בפעולות להפחתת ההסתברות להתממשותם.

הסיכון הסביבתי הינו הסתברות להפסד כתוצאה מ-:

  • אי עמידה בדרישות חוק, תקנות או תקנים.
  • אי נאותות או מכשול בתהליכים פנימיים / תפקוד עובדים / מערכות בארגון
  • השפעה של אירועים חיצוניים.

במסגרת ניהול הסיכונים בחברה מתייחסים לכל הסיכונים הסביבתיים האפשריים בחברה למול תהליכי העבודה בחברה מחד ודרישות חוקים ותקנות מאידך. תהליך ניהול הסיכונים מזהה ומעריך את הסיכונים, מודד את החשיפה לסיכון והסתברות להתממשותו, מזהה פעילויות בקרה קיימות וקובע תכנית ניטור וטיפול בחשיפות.

הסיכון הכספי / העסקי הוא נגזרת מהתממשות הסיכון הסביבתי. לצורך טיפול והורדת הסיכון, החברה נאלצת להשקיע כספים, אבל ההשקעה תמיד משתלמת כי התממשות הסיכון תוביל להפסד עסקי, תדמיתי וכספי ניכר ובמקרים קיצוניים עד כדי פגיעה ביציבות הפיננסית של החברה.

הטמעת תהליך שיטתי לטיפול במפגעים סביבתיים נעשה באמצעות התאמת תהליכי העבודה בחברה לדרישות תקנים סביבתיים. בארץ קיימים תקנים סביבתיים המבטיחים שארגונים שמטמיעים אותם מטפלים בסיכונים הסביבתיים. במסגרת הטמעת התקנים,  הארגון מבצע גם סקר סיכונים סביבתיים, מזהה בעיות סביבתיות שנדרש לטפל בהן ובונה תכנית עבודה רב-שנתית לטיפול במפגעים שזוהו. הטיפול השיטתי נעשה בלוחות זמנים שנוחים לארגון ובפריסת עלויות לתקופה יחסית ארוכה.

OK, איזה תקנים עומדים לעזרתנו?

להלן התקנים העיקריים לטיפול בסיכונים סביבתיים:

תקן 14001 ISO – הקמת מערכת ניהול איכות הסביבה.

תקן 50001 ISO – הקמת מערכת שימור וחסכון באנרגיה

תו ירוק למוצר / שירות – התו שמוענק בשיתוף פעולה עם משרד להגנת הסביבה מעיד על כך שהמוצר או השירות הניתן ע"י הארגון לא פוגע בסביבה.

עמידה בתקניים – תנאי הכרחי אך לא מספיק

עמידה בתקנים מבטיחה שלארגון יש מערכת שיטתית לניהול הסיכונים הסביבתיים הנגרמים לסביבה ומייעלת בצורה ניכרת את השימוש באנרגיה. תקנים אלה מבטיחים שהארגון פועל בצורה מודעת ואחראית כדי לשמור על הסביבה. בנוסף, הטמעת מערכת איכות ששומרת על איכות הסביבה עוזרת לארגון לעמוד במבדקי פקחי איכות הסביבה ולהימנע מתביעות. לסביבה – כנראה זה לא מספיק. נדרש בנוסף לעמוד גם בדרישות חוק ותקנות מחמירות. כמו כן, באזורים כמו מפרץ חיפה, קיים גם זיהום מצטבר בשל מקבץ גדול של מפעלים באזור נתון. גם אם כל מפעל לחוד עומד בדרישות, הזיהום המצרפי בעייתי. לשם כך, נדרש ניהול ברמת על. גדול עלינו!  בואו נתחיל מכך שכל חברה תטמיע מערכות לניהול סיכוני סביבה משל עצמה, ובכך תשמור על עצמה (תביעות כבר אמרנו..) ועל הסביבה.

מוכנים? נשמח לעזור

להיות ארגון שעובד בצורה איכותית בכל הגזרות זוהי משימה מאתגרת במיוחד. בכל ארגון מולטי-דיסציפלינרי יש דרישות בנושאים שונים הקשורים לאיכות תהליכי העבודה והתוצרים: לפתח מוצרים בצורה איכותית יחד עם ניהול אבטחת מידע, לייצר מוצרים איכותיים יחד עם שמירה על איכות הסביבה; שמירה על בטיחות העובדים באשר הם; ועוד ועוד. לכל נושא מהנושאים שהוזכרו עד כה, ועוד לנושאים רבים אחרים ישנה מתודולוגיה סדורה וכן אפשרות לתהליך התעדה המאשר רשמית שהחברה עובדת לפי מתודולוגיה העומדת בתקני איכות סטנדרטיים. מסיבות של חלוקת הארגון למחלקות העוסקות בדיסציפלינות שונות ארגונים רבים מוצאים את עצמם מפתחים תהליכי עבודה מול כל תקן בנפרד, כאשר ישנה חפיפה מסוימת בין כל הדיסציפלינות. למשל: תהליכי ניהול סיכונים, פעולת מתקנות ומונעות, מבדקים, סקרי הנהלה ועוד. גם ברמת הפרטים ישנם אזורי חפיפה – למשל: פיתוח תהליכים עסקיים מגוונים יחד עם הצורך באבטחת מידע או שילוב בין דרישות איכות סביבה ודרישות לניהול אנרגיה.

ארגונים רבים מקימים מערכות איכות לפי תקני ISO שונים. השאלה המעוניינת – האם להטמיע כל תקן לחוד או לשלב אותם ביחד? התשובה – בכותרת המאמר, ובאיור שלהלן.

התקן הנפוץ שמהווה בסיס לכל מערכת האיכות הינו תקן ניהול איכות 9001 ISO. במסגרת הטמעת דרישות התקן וביצוע תהליך ההסמכה מקים הארגון את התשתית הניהולית למערכת האיכות, תוך הגדרת נושאים וביצוע פעילויות שנדרשות לפי התקן.

אחרי הקמת מערכת האיכות, בארגונים רבים מתעורר צורך להטמעת תקנים נוספים בהתאם לתחומי פעילות של הארגון. קיים מגוון רחב של תקנים שניתן לשלב במערכת האיכות ("מערכת איכות משולבת"), להלן רק חלק מהם:

מי צריך תקנים, ולמה יותר מאחד?

הצורך לקבלת ההסמכה מתעורר מכמה סיבות אפשריות:

דרישות הלקוחות – ישנם ארגונים רבים שדורשים מספקיהם להיות מוסמכים לתקני ISO  שונים (כגון משרד הביטחון).

ניהול מערכת איכות אחת, שפה אחת, תרבות אחת – מנהלי האיכות או יועצים מומחים בונים מערכת איכות אחת שעונה לדרישות כל התקנים; המנהלים והעובדים מטמיעים את מערכת האיכות הארגונית ובכך עונים על דרישות כל התקנים. הטמעה רוחבית של נושאים כמו: ניהול סיכונים, פעולות מניעה ועוד.

הרחבת מעגל לקוחות –  השגת תקנים נוספים ע"מ לקבל יתרון יחסי לעומת מתחרים.

שיפור יחסי ציבור ויחסים עם הרשויות – הנושא רלוונטי במיוחד לארגונים שרוצים להפחית את כמות אירועי או תאונות בטיחות כדי להמחיש הגנה על העובדים במקום העבודה (תקני בטיחות וגהות ISO 45001:2018   ותקן 9301 ISO) או להראות לציבור דאגה על הסביבה והיותו "ארגון ירוק" (תקן 14001 ISO).

צמצום עלויות ביטוח – ניתן להוריד את תשלומי פרמיה באמצעות צמצום תשלומי ביטוח במסגרת תאונות עבודה או אירועים סביבתיים.

יוזמה פנימית בארגון להרחבת תקני הסמכה –בארגונים רבים מזהים את היתרון היחסי במסגרת קבלת הסמכה לתקני ISO שונים ובשיפור מערכת האיכות והניהול בארגון.

הוכרה וכבוד

ארגוני בעלי הסמכה ל- 3 תקנים מקבלים ממכון התקנים הישראלי תו זהב, בעלי הסמכה ל- 5 תקנים – תו פלטינה ובעלי הסמכה ל- 7 תקנים את תו יהלום. מדובר בתווים יוקרתיים שמוענקים לארגונים בעלי מערכת איכות משולבת.

תהליך הטמעת תקני ISO  נוספים דומה לתהליך הטמעת תקן ניהול איכות 9001 ISO שמהווה בסיס תשתיתי למערכת האיכות ולשילוש תקנים נוספים לפי הצורך. כמובן שמומלץ לשלב את התקנים במערכת איכות משולבת אחידה ולא לתחזק מערכות נפרדות לכל תקן, וזאת גם ע"מ להוריד את עלויות תחזוקת התקנים וגם ע"מ להימנע מכפילויות במערכות ובדרישות. במסגרת כל תקן נדרש לכתוב נהלים ולתחזק רשומות, לבצע מבדקים, סקרי הנהלה, מדדים, הדרכות וכו' וקל לשלב את הפעילות למערכת ניהול אחידה.

תהליך הטמעה של התקן מתחיל משלב של סקר פערים שבמסגרתו מזהים את הפערים הקיימים לעומת דרישות של כל תקן. במידה ומדובר במערכת משולבת, סקר הפערים מתמקד בנושאים שיש להשלים במערכת האיכות לצורך עמידה בדרישות התקן הנוסף.

כל תקן מחולק לנושאים ניהוליים סטנדרטיים (נהלים, רשומות, מדדים, הדרכות, מבדקים וכו') אותם נדרש להרחיב בהתאם לדרישות של כל תקן ותקן ונושאים ייחודיים שמהווים גרעין של התקן אותם נדרש להקים.

כל תקני ה-ISO דורשים ביצוע סקר סיכונים – אם זה סיכוני בטיחות וגהות לפי תקני בטיחות וגהות ISO 45001:2018 , סיכונים סביבתיים לפי תקן 14001 ISO, סיכוני ניהול משאבי אנרגיה לפי תקן 50001 ISO, סיכוני בטיחות בתעבורה לפי תקן 9301 ISO,  סיכוני אבטחת מידע לפי תקן 27001 ISO וכו'.

נושא נוסף שרלוונטי לרוב התקנים הינו עמידה בדרישות עפ"י דין ודרישות אחרות. בהתאם למהות התקן הארגון מחויב לבצע סקר עמידה בדרישות חוקים, תקנות ותקנים – אם זה בתחומי בטיחות וגהות ISO 45001:2018  ו- 9301 ISO, אם זה בתחומים סביבתיים לפי תקנים 14001ISO ו- 50001 ISO.

לסיכום, שילוב תקנים נוספים במערכת האיכות הקיימת מקל על תהליך ההסמכה וחוסך משאבים רבים, וזאת תוך הקמת מערכת איכות משולבת אחידה ואפקטיבית.

חיסכון באנרגיה והתייעלות אנרגטית תורמים להקטנת ההוצאות של ארגונים, מפחיתים את זיהומי האוויר ומשפרים את איכות הסביבה.

סעיף הוצאות חשמל הינו אחד הסעיפים הכבדים בחשבון הכולל של ארגונים. ככל שהארגון מתפרס על שטחים נרחבים יותר והינו עתיר טכנולוגיות צריכת החשמל עולה. לפי נתוני חברת חשמל, 53% מצריכת החשמל הארצית הינה צריכה שבאחריות התעשייה, שטחי המסחר ושירותים ציבוריים. בשנים האחרונות מחיר החשמל עולה בצורה ניכרת וכך גם ההוצאות של הארגונים והעסקים. גורם נוסף וחשוב לא פחות – צריכת אנרגיה גבוהה גורמת לפגיעה באיכות הסביבה בטווח המיידי והמצטבר לטווח ארוך.

האם אפשר לצמצם את הוצאות האנרגיה של הארגון, בלי לפגוע ברמת השירות?

כמובן! באמצעות ניהול שיטתי של אוסף פעולות פשוטות לחיסכון באנרגיה נשיג התייעלות בשימוש באנרגיה, בלי לפגוע ברמת השירות יחד עם שמירה על כללי איכות הסביבה. הצעדים שיש לנקוט שונים מארגון לארגון ותלויים ברמה הטכנולוגית של הארגונים, בתהליכי עבודה וגם במודעות העובדים לצורך בחסכון בחשמל.

דוגמאות? בבקשה…

להלן דוגמאות לפעילויות שכל ארגון יכול לנקוט לצורך חסכון וצמצום עלויות החשמל:

1.   בקרה שוטפת אחר הצריכה החודשית, תוך ביצוע השוואת נתונים לתקופות מקבילות. 

הנושא רלוונטי ביותר לארגונים בפריסה ארצית בהם יש צורך לבצע בקרה אחר צריכת חשמל של כל יחידה / אתר קצה. בארגונים מסוג זה תשלום חשבון החשמל בדר"כ מבוצע באחריות מנהל של כל אתר ואתר ללא יכולת לביצוע בקרה מקצועית של צריכת החשמל בפועל וביצוע אימות הנתונים ברמת ארגון כולו. במקרה זה ניתן לבצע השוואת הצריכה בין אתרים / יחידות קצה (בגודל דומה), תוך זיהוי חריגות בצריכת החשמל שבדר"כ נובעות מסיבות שלהלן:

  • ציוד חשמלי לא תקין / מיושן שהחלפתו תוזיל משמעותית את הוצאות החשמל
  • חוסר מודעות של העובדים (השארת אורות דולקים / מזגנים בלילה וכו')
  • ציוד קירור – הקפדה על טמפרטורת הקירור בדיוק לפי הנדרש (קירור במעלה אחד מיותרת יכול להוביל לעליית צריכת החשמל ב- 5-10%)
  • בקרה אחר התחברות צרכנים "פיראטיים" שצורכים חשמל על חשבון החברה.

2. הגברת מודעות העובדים לנושא חסכון באנרגיה וחסכון בצריכת החשמל

ניתן לבצע תחרות במסגרתה ליחידה שהצליחה לחסוך בחשמל בצורה משמעותית ייתנן פרס.

3. זיהוי צרכני אנרגיה / מאפייני אנרגיה משמעותיים, תוך ביצוע שיפורים טכנולוגיים בתשתיות החשמל

 החלפת ציוד חשמל מיושן, החלפת מנורות לחסכוניות, הפעלת בקרים לניתוק חשמל במקרים מסוימים וכו'.

מה קורה בארץ בנושא התייעלות אנרגטית? 

בשנת 2011, השיק מכון התקנים הישראלי תקן חדש ת"י 50001 ISO  "מערכות ניהול אנרגיה". במסגרת יישום התקן כל ארגון בוחן את מערך שימוש באנרגיה, תוך זיהוי ה"צרכנים עיקריים" מתוך הארגון בהם תתמקד פעילות לחסכון והתייעלות. במסגרת הפעילות נבחנים כל תהליכי העבודה שקשורים לצריכת האנרגיה בניסיון לבצע שינויים שיובילו לחסכון בצריכה ללא פגיעה בתהליך עצמו. השינויים יכולים להיות טכנולוגיים, שינוים בתכנית העבודה, שיפור מודעות העובדים לצורך חסכון באנרגיה וכדומה.

נושא ניהול האנרגיה הוא חלק בלתי נפרד מהתהליכים התפעוליים של הארגון.  ארגון העובד באופן שיטתי לפי דרישות תקן ת"י 50001 ISO מטמיע תהליכי חסכון באנרגיה  בכל תהליכי העבודה. במסגרת יישום התקן מושם דגש על בחינת התהליכים בשלבי התכנון (בחינת טכנולוגיות / מיכון שצורך פחות אנרגיה, רכישת מוצרים עם דירוג אנרגטי חסכוני) וגם במסגרת הפעילות השוטפת (מודעות העובדים, כיבוי אורות דולקים לא צורך, חסכון במיזוג הפועל ללא צורך וכו').

התקן משתלב בצורה טובה ביותר במסגרת המערכת איכות משולבת של הארגון (תקן 9001 ISO, תקן ת"י 18001 לניהול בטיחות, תקן 14001 ISO לניהול סביבתי ותקניISO  נוספים). לארגון עם מערכת ניהול סביבתי לפי דרישות תקן 14001 ISO תהליך ההסמכה לתקן יהיה פשוט ביותר.

העלייה ברמת החיים והתיעוש הגובר גורמים לארגונים לנצל משאבי אנרגיה הולכים וגדלים. בעקבות כך אנו פוגעים בכדור הארץ ויחד עם זאת – ההוצאות על אנרגיה מתייקרות מאד.

תקן 50001 ISO הוא מודל לניהול וחסכון באנרגיה שבמסגרת הטמעתו מגדיר הארגון את המדיניות לניהול אנרגיה, מוודא עמידה בחוקים ותקנות שקשורים לניהול מקורות האנרגיה ומגדיר תהליכים ופעילויות שקשורות לחסכון באנרגיה.

מה משיג ארגון בתהליך הסמכה לתקן 50001  ISO?

תהליך התאמת נהלי התפעול של הארגון לפי תקן 50001 ISO מביא ליתרונות הבאים:

להרשמה השאירו פרטים

    x