OK יועצים לניהול

בתחתית הדף ריכזנו עבורכם מאמרים נבחרים בנושא ניהול פורטפוליו. מוזמנים להגיב באחת הרשתות החברתיות שקישורן להלן.

כולם מדברים על ניהול פרויקט, כמעט אף אחד לא מדבר על ניהול פורטפוליו

ניוזלטר זה מביא שתי הארות בתחום ניהול פורטפוליו:

הארה ראשונה – תשובה לשאלת המיליון דולר בתחום – ממה מתחילים? קודם מטמיעים מתודולוגיית ניהול פרויקטים  ואחר כך מתודולוגיית ניהול פורטפוליו או להיפך?

התשובה – כאן

הארה ראשונה לגבי תפקיד מנהל הפורטפוליו – תפקיד מורכב ביותר, ולמרות זאת כמעט ואין בנמצא ארגון שמגדיר את תפקיד מנהל הפורטפוליו בכתב מינוי מסודר.

האם אני טועה? אשמח שתאירו את עיניי, בתיבה  כאן למטה.

כיצד עושים זה – קראו במאמר
מי שמע על כך שנותנים כתב מינוי לפורטפוליו? Portfolio Charter נראה לכם?

למי שלא הספיקו שתי הארות, אפשר למצוא עוד …

בניוזלטר מספר 3 – דצמבר 2011 – מניהול פרויקט לניהול פורטפוליו – השלם גדול מסכום חלקיו .

ניהול פורטפוליו הוא תהליך ניהולי המאפשר להנהלה הבכירה להוציא לפועל את האסטרטגיה הארגונית ויעדיה באמצעות תהליך קבלת החלטות יעיל המתחשב בפרויקטים, תוכניות ופעולות התפעול השונות בארגון.

על מנת שההנהלה הבכירה תוכל לקבל החלטות נכונות, עליה למנות מנהל הפורטפוליו ולהורות לו לבצע באופן שוטף עבודה ניהולית מדוקדקת, ולשקף לה את המצב הפורטפוליו ברמת בשלות גבוהה. כיוון שתפקיד מנהל הפורטפוליו הוא תפקיד המפעיל פונקציות ארגוניות רבות, מדיסציפלינות שונות, נדרש להגדיר "כתב מינוי" מסודר, התוחם את גבולות הפורטפוליו ומעניק למנהל הפורטפוליו סמכות, כדי שיוכל להוציא לפועל את הנושאים שבאחריותו.

דיאגראמת זרימת המידע בתהליך פיתוח כתב מינוי לפורטפוליו, בתרשים אחד:

רק כדי שכולנו נתיישר על אותם מונחים, …

פורטפוליו זהו אוסף מסוים של תוכניות ופרויקטים, ו/או פעילויות תפעול המנוהל כיחידה אחת כדי להשיג יעדים עסקיים אסטרטגיים. המרכיבים של הפורטפוליו ניתנים למדידה והערכה, ואפשר לתת לכל רכיב בפורטפוליו עדיפות יחסית לרכיב אחר. לעומת פרויקט שהוא מוגבל בזמן, לפורטפוליו יש אורך חיים משלו, בד"כ ארוך יותר מהפרויקטים. יתכן שפרויקטים או תוכניות המרכיבים את הפורטפוליו יסתיימו או יוחלפו באחרים. מבט מגבוה על מצב הפורטפוליו ברגע נתון אמור להראות את רמת ביצוע האסטרטגיה הארגונית, ולא משהו אחר! חשוב להדגיש נקודה זאת. קורה לא פעם שעושים תוכנית אסטרטגית, ובשוטף נותנים עדיפות בפוקוס ובהקצאת משאבים לפרויקטים מכל מיני סיבות אחרות.

ניהול פורפוליו זהו אוסף תהליכים ניהוליים המאפשרים להוציא לפועל את האסטרטגיה הארגונית. התהליכים הניהוליים מעריכים, נותנים עדיפות, בוחרים, ומקצים את המשאבים המוגבלים לאותם פרויקטים שהם הכי תורמים למימוש האסטרטגיה הארגונית. ניהול פורטפוליו מאפשר להנהלה הבכירה לקבל החלטות מושכלות ולהנהיג את הארגון בכיוון הרצוי. ניהול פורטפוליו מאזן דרישות מנוגדות של פרויקטים שונים המתחרים על אותם משאבים.

ממה מתחילים? קודם מטמיעים מתודולוגיית ניהול פרויקטים  ואחר כך מתודולוגיית ניהול פורטפוליו או להיפך?

לאחר שנות חריש עמוק בשטח, המלצתי העכשווית היא – ביחד !

כאמור לעיל, ניהול פורטפוליו הוא מימוש האסטרטגיה הארגונית באמצעות פורטפוליו של תוכניות, פרויקטים ופעילויות תפעול נוספות. באמצעות ניהול פורטפוליו כולל להנהלה הבכירה יש נראות על מצב הפרויקטים והתוכניות בחברה, ויכולה להתערב בנקודות בקרה מסוימות, בלי לנהל באופן צמוד את כל הפרויקטים והתוכניות בארגון. כדי לאפשר להנהלה הבכירה לקבל החלטות נכונות, נדרש לשקף לה את המציאות מכל הפרויקטים בשטח בצורה תמציתית. לכן צריך לבחור היטב את נקודות הבקרה ואת המידע שההנהלה הבכירה צריכה לדעת. המידע התמציתי מהפרויקטים מגיע בצורה אחידה מכל הפרויקטים. כדי לספק את המידע התמציתי, על הפרויקטים להתנהל לפי מתודולוגיית ניהול הפרויקטים הקיימת בחברה. כאשר מוצג מצב הפרויקטים המעודכן, ההנהלה יכולה לקבל החלטות הנוגעות להקצאה יעילה של משאבים, לנהל את ציפיות בעלי העניין, להגיב מהר לאיומים והזדמנויות; פגישות מחזוריות אלה של מנהלי הפורטפוליו והפרויקטים עם ההנהלה הבכירה מעצימות את מנהלי הפרויקטים ומאפשרות להם תהליך אסקלציה מהיר מחד, וכן מחזקות את סמכותם מול השטח, מאידך.

כדי שכל הדברים הטובים האלה יקרו, נדרש שלארגונים תהיה מתודולוגיה משולבת של ניהול פורטפוליו ופרויקטים.

כל מנהל פרויקט שנפגוש ונשאל אותו – "מה זו תוכנית", יענה בלי היסוס: "תוכנית היא אוסף של פרויקטים". תשובה נכונה חלקית. שאלה שנייה לאותו מנהל פרויקט: "ואיך מנהלים תוכנית ? "….. כאן כבר התשובה לא כל כך חדה ומיידית.

בדרך כלל, כאשר ממנים מנהל תוכנית, הוא מנהל את אוסף הפרויקטים שבאחריותו במתודולוגיות ניהול הפרויקטים הקיימות. דהיינו – כל פרויקט מנוהל בנפרד, כאשר מנהל התוכנית אחראי על כל אותם פרויקטים ומנהל אותם כאוסף פרויקטים בדידים. לפעמים לפרויקטים אלה יש גם מנהלי פרויקט ייעודיים.  ובכן – לא לכך התכוון המשורר, או הארגון העולמי לניהול פרויקטים (PMI).

מהי תוכנית ?

הגדרת ה- :PMI"תוכנית היא קבוצה של פרויקטים, תוכניות משנה ופעילויות-תכנית המנוהלים בתיאום לשם הבטחת תועלותשלא ניתן להשיג בניהול כל אחת בנפרד. תוכניות יכולות לכלול מרכיבי עבודה שאינם נכללים בתכולת הפרויקטים  הבדידים שנכללים בתוכנית. פרויקט יכול להיכלל או לא להיכלל בתוכנית, אך תוכנית תמיד תכלול פרויקטים"  (גוף הידע בניהול פרויקטים.  גרסה חמישית).

כלומר: השלם גדול מסכום חלקיו. סכום תועלות התוכנית הנובע מניהול אוסף הפרויקטים גדול מסכום התועלות של כל פרויקטים הבדידים. הבנה זאת מרמזת לנו שניהול תוכנית מטרתו להשיג תועלות עסקיות מרביות מסך הפרויקטים. באופן פרקטי ייתכן ומנהל התוכנית יחליט לפגוע בפרויקט אחד כדי למקסם את סך תועלות כל הפרויקטים יחדיו.  כלומר – ניהול תוכנית מטרתו למקסם את סך תועלות הפרויקטים לעומת ניהול פרויקט שמטרתו למכסם את תועלות הפרויקט הבודד. כאשר מנהלים "כאילו" תוכנית כאוסף של פרויקטים בשיטות של ניהול פרויקטים – סך תועלות התוכנית יהיה זהה לסך תועלות הפרויקטים הבדידים. ניהול תוכנית מכוון גבוה יותר.

לכל הפרויקטים בתוכנית מטרה משותפת, בדרך כלל בעלת חשיבות אסטרטגית לחברה. כאשר הנושא שמאחד את הפרויקטים הבדידים הוא משאבים משותפים, או טכנולוגיה משותפת או לקוח משותף, או ספק משותף, אך לא מטרה סינרגטית משותפת – יש לנהל את אוסף הפרויקטים במתודולוגיות ניהול פורטפוליו. מטרת ניהול פורטפוליו היא ניהול יעיל של משאבי הארגון.

דוגמאות לפעולות הדורשות התייחסות סינרגטית, למען השגת תועלות עסקיות מרביות לתכנית:

• פיתרון בעיות הנובעות מניהול משאבים, איכות, סיכונים משותפים כאשר מנהלי הפרויקטים לא רואים לנגד עיניהם את המטרה המשותפת של התוכנית;
• דיווח אינטגרטיבי לבעלי העניין של התוכנית על התקדמות התוכנית,
• התאמת תהליכי התוכנית למאפיינים הספציפיים שלה הנובעים מהתרבות הארגונית, הסביבה, הצוות, בעלי העניין או כל נושא אחר המייחד את התוכנית.

מנהל התוכנית מנהל בסינרגיה את התלויות בין רכיבי /  פרויקטי התוכנית תוך התייחסות לחמישה תחומי תהליך הקשורים ותלויים זה בזה:

• Program Strategy Alignment – יישור התכנית על פי אסטרטגית הארגון;
• Program Benefits Management – ניהול תועלות התוכנית;
• Program Stakeholder Engagement – ניהול מעורבות בעלי העניין של התוכנית;
• Program Governance – משילות התוכנית;
• Program Life Cycle Management – ניהול מחזור חיים של התוכנית

המאמרים הבאים בסדרה, יפרטו את חמשת תחומי התהליך של התוכנית.

עד שתקראו את המאמרים הבאים אשמח לתגובתכם בתיבה בתחתית המאמר:

האם קריאת מאמר זה חדדה את הבנתכם לגבי ניהול תוכניות? איך אתם מתייחסים ומנהלים תוכניות בארגון שלכם?

מקור:

The Standard for Program Management, Third Edition – Project Management Institute (PMI )

יהול פרויקטים וניהול הפורטפוליו הארגוני הינם תהליכים שונים עם מטרות שונות. בעוד המטרה של ניהול פרויקטים היא "יישום של ידע, מיומנויות כלים וטכניקות לפעילויות של פרויקט, כדי לעמוד בדרישות הפרויקט" הרי שמטרת ניהול הפורטפוליו הינה "ניהול מרכזי של תיק פרויקטים (אחד או יותר) על מנת לוודא שהתיק תואם את היעדים האסטרטגיים של הארגון ושהמשאבים הארגוניים מוקצים ע"פ תעדוף הפרויקטים". (ההגדרות בהשראת ה PMBOK).

נשאלת השאלה, האם למנהל פרויקט בארגון חשוב וכדאי להכיר "ניהול פורטפוליו – מהו?".  ובאופן ספציפי, "מה לי ולפורטפוליו הארגוני שלנו?"

אכן, לכאורה הקשר היחיד בין ניהול הפורטפוליו לבין ניהול הפרויקטים הינו שהפורטפוליו מעצם הגדרתו מכיל את כל הפרויקטים. מעבר לכך, בדר"כ מנהל הפרויקט ייכנס לתפקידו לאחר שהפרויקט כבר אושר ועכשיו מצפים ממנו לעמוד ביעדי התכולה, האיכות, הזמן והמשאבים.

התועלות האפשרויות ממעורבות מנהל הפרויקט בפורטפוליו הארגוני:

אני רוצה להציג מספר תועלות אפשרויות כתוצאה מהיכרות זו:

תועלת ראשונה:

התהליך של ניהול פורטפוליו ארגוני עוסק רובו ככולו ביעדים אסטרטגיים ועסקיים של הארגון וכיצד הם באים לידי ביטוי בפרויקטים השונים. מנהל פרויקט שמכיר את התהליך מבין שבהגדרת "ניהול פרויקטים" חסרה תכלית נוספת (מודגש באדום): "יישום של ידע, מיומנויות כלים וטכניקות לפעילויות של פרויקט, כדי לעמוד בדרישות הפרויקט כדי שהפרויקט יתרום את תרומתו לאסטרטגיה הארגונית".

הבנת התרומה האסטרטגית של הפרויקט לארגון תורמת בקבלת החלטות ניהוליות בפרויקט ולתיקוף מתמיד של הדרישות מהפרויקט בהתאם לאסטרטגיה הארגונית. מי שמנהל את הפרויקט שלו ב"ראייה מערכתית ואסטרטגית" לא יופתע משינויים בדרישות ואפילו מהחלטה על סגירת הפרויקט – אם זה נכון לארגון. למשל: פרויקט שנועד לשפר את מערך שירות הלקוחות הטלפוני, כשהחברה מחליטה כאסטרטגיה להתמקד בשירות לקוחות מבוסס מייל. שינוי כזה יכול כמובן להשפיע על הפרויקט.

תועלת שנייה:

היכרות עם תיק הפרויקטים השונים ותעדופם יכול לסייע למנהל הפרויקט לזהות סיכונים שמקורם בהסטת משאבים ארגוניים לפרויקטים שמתועדפים יותר. ללא ההיכרות הזאת, מנהל הפרויקט מתעלם ממקור לסיכונים נפוץ ביותר בארגוניים רבים, ובייחוד מטריציוניים. למשל: חלון זמנים של מעבדת בדיקות מיוחדת (ומשותפת לכלל הפרויקטים) שהוסט לטובת פרויקט אחר בפורטפוליו הארגוני. סיכון כזה יכול להיות מנוהל מראש ע"י קביעה מראש של חלונות זמנים אלטרנטיביים או תכנון לוח הזמנים להקטנת התלות במועד הבדיקות הספציפי.

תועלת שלישית:

היכרות עם היעדים העסקיים הנגזרים מהפורטפוליו חשובה לא רק בהקשר הארגוני שלנו, אלא גם בהקשר של לקוחות הפרויקט. הפרויקט שאנו מנהלים לא משרת רק יעדים של הארגון שלנו, אלא גם יעדים של הלקוח. הבנת התרומה של הפרויקט לאסטרטגיית הלקוח תעזור לזהות סיכונים מהסוג של שינויי אסטרטגיה בצד הלקוח. למשל: ייתכן שהפרויקט שלנו מקבל תעדוף נמוך יותר אצל הלקוח, ולכן תשומת לב המנהלים פוחתת. או לחילופין, הפרויקט קיבל תעדוף גבוה יותר במהלך הפרויקט, ותידרש בחינה של צמצום לוחות הזמנים. ככל שהמנהל יהיה מעורב יותר, הוא בדר"כ יזהה מגמות אלו מוקדם יותר.

תועלת רביעית:

תרומה נוספת של היכרות עם פורטפוליו הלקוח היא זיהוי הזדמנויות עסקיות נוספות לפרויקטים נוספים מול הלקוח. למנהל הפרויקט שישכיל להכיר בכך – יוכל לתרום תרומה אישית נוספת לארגון.

תועלת חמישית:

גם עבור ניהול מטריציוני יש תועלת חשובה: בניהול מטריציוני קיימות סיטואציות רבות בהם אנחנו עובדים מול גופים שנותנים שירותים לפרויקטים רבים. סיטואציה זו יוצרת קונפליקטים סביב הקצאת משאבים בתזמונים שונים. בבואנו לשאת ולתת עם גופים אלו או עם מנהלי פרויקטים מקבילים אלינו בארגון, רצוי שנכיר את הפרויקטים השונים ותרומתם האסטרטגית. הניסיון מלמד, שעצם הכרת הפרויקטים יוצר תקשורת יותר מקצועית, עניינית וחיובית בין הצדדים מה שמשפר בצורה ניכרת את היכולת להגיע לפתרונות מועילים יותר.

תועלת שישית:

וסוגיה אישית אחרונה: מנהלי פרויקטים רבים יראו בניהול פורטפוליו כקידום בקריירה האישית שלהם. עבור מנהלים אלו, רצוי וראוי שיכירו ויהיו מעורבים (ככל שהארגון מאפשר להם) בתהליך זה. היכרות עם התהליך והפגנת ראייה מערכתית ואסטרטגית במהלך ניהול הפרויקט – מגדילים את הסיכוי להיות מועמדים ראויים לקידום זה.

לסיכום,

גם אם לעיתים ניתן לנהל פרויקט מוצלח מבלי להכיר את הפורטפוליו הארגוני, נראה שהסיכויים לכך גדלים ככל שהמעורבות של מנהל הפרויקט בתהליך גדלה יותר.

למי שרוצה להרחיב, אני ממליץ על הספר: “Strategic Project Management Made Simple” מאת Terry Schmidt.

פורטפוליו הוא אוסף של מוצרים, שירותים או פרויקטים אותם מפתחים ומנהלים בארגון בעת ובעונה אחת. אוסף המוצרים בפורטפוליו נבחר כך, שביחד הוא משיג את חזון הארגון ומביא לאופטימום את מטרותיו. ניהול פורטפוליו מטבעו, מורכב בסדרי גודל מניהול פרויקט יחיד. המאמר  אימא, אבא – איך באים פרויקטים לעולם ?, תאר את תהליך התכנון של הפורטפוליו. מאמר זה יתאר את תהליכי הבקרה אחר יישום הפורטפוליו, למול התכנון.

השיטה הקלסית למעקב של ביצוע למול התכנון של פרויקט בודד הוא ישיבת סטאטוס. כאשר אנו עוסקים בניהול פורטפוליו שטווח החיים שלו הוא 3-5 שנים, "ישיבות הסטאטוס" של הפורטפוליו שונות במאפיינים הבאים:

בנוסף לישיבות המעקב ברמת הפורטפוליו, ישנם מספר ישיבות מעקב במספר קטן של אבני דרך בתהליך פיתוח המוצר, כדי להבטיח שאכן הפרויקט או המוצר מתקדם במסלול שיועד לו בראיית תיק המוצרים כולו.

ניהול הפורטפוליו

ההנהלה הבכירה של הארגון עורכת 1-4 דיוני תכנון ומעקב שנתיים כדי לוודא שיש לארגון את כל האמצעים כדי ליישם את התוכנית הרב-שנתית. ההצעה שלהלן, מחלקת את השנה לשלושה טרימסטרים, כאשר בכל טרימסטר בשנה מתמקדים באספקט אחר של יישום תהליך הפורטפוליו. ניסיוננו הראה שחלוקה כזו היא אופטימאלית כיוון שהיא שומרת על קצב עדכון גבוה מחד, אך התזמון שלה קצת שונה מתזמון ישיבות המעקב הרבעוניות, בהן עוסקים בנושאים אחרים.

התרשים שלהלן, מתמצת את נושאי פגישות בקרת הפורטפוליו כרונולוגית לאורך השנה:

ישיבות ניהול הפורטפוליו נערכות בתחילת הטרימסטר, ודנות בנושאים הבאים:

T1 – התארגנות – ינואר-אפריל .דנים בהתארגנות לשנה הקרובה, בהתאם לתוכנית והתקציב שאושרו לשנה זו. ההתארגנות כוללת התאמת המבנה הארגוני, זיהוי מנהלים לטווח המיידי ולטווח הרחוק בהתאם לתחזית כיצד תיראה החברה בטווח הקצר והרחוק,

T2 – אסטרטגיה – מאי-אוגוסט – דיונים אסטרטגים ועדכון התוכנית לטווח רחוק של לפחות שלוש שנים קדימה. בנוסף, בדיונים אלה מתכננים את השנה הבאה, בהתאם לטכניקות תכנון פורטפוליו שישיגו את החזון והיעדים של הארגון לטווח רחוק. עושים תחזיות, מתעדפים תוכניות בהתאם לאוסף קריטריונים, ונערכים להשקעות הנדרשות כדי לממש את התוכניות האסטרטגיות.

T3 – תכנון השנה הבאה – ספטמבר-דצמבר. בהתאם להחלטות האסטרטגיות שהתקבלו בדיון הטרימסטר השני, עורכים תקציב מדוקדק, מתכננים הקצאת וחלוקת משאבים בתוך הארגון, נעשה תכנון ברמת הפרויקטים (אבני דרך, תקציב, תכולה וכדומה). מתכננים מנגנוני מעקב ברמת פרויקטים.

בכל אחת מישיבות אלה, עוקבים אחר ההתקדמות ביצוע ההחלטות הקודמות, ונלקחות החלטות חדשות.

מבחינה לוגית, נוח יותר להבין את תהליך המעקב, לפי הסדר הכרונולוגי של התהליך, כדלקמן:

בטרימסטר השני – אסטרטגיה – מכינים את התוכנית לשנה הבאה, ומעדכנים את התוכנית לטווח הארוך, המתעדכנת כל שנה;

בטרימסטר השלישי – עוסקים בתכנון מפורט של השנה התקציבית הבאה, בהתאם להחלטות שהתקבלו בדיונים האסטרטגיים.

בטרימסטר הראשון של השנה העוקבת – מסיימים להתארגן לשנה החדשה, לאחר שהתקציב אושר; במקביל לניהול הפרויקטים השוטף, נערכים בהתאם להחלטות האסטרטגיות לטווח ארוך – מזהים פערים טכנולוגים ואחרים ונערכים בהתאם. למשל: כאשר התכנון לטווח ארוך כולל כניסה לתחומים חדשים – לומדים ומזהים כישרונות בהתאם. לפעמים אפילו עורכים שינויים ארגוניים כדי להיערך לטווח הארוך. טווח ארוך משמעותו מעבר לשנה הנוכחית.

סוף דבר – מעקב על ניהול הפורטפוליו

כמו בכל תהליך שיטתי, הנקודה המרכזית היא ה-ש-י-ט-ה. כלומר: לבצע באדיקות את המעקב אחר ניהול הפורטפוליו, במקום לקבל החלטות חפוזות לקראת סוף השנה כשקובעים את התקציב.

מתודולוגיות הנוכחיות לניהול פרויקטים הביאו לניהול נכון של הפרויקטים. האם זה מספיק? מסתבר שהדבר חשוב אך לא מספיק. האתגר האמיתי הוא קודם כל לנהל את הפרויקטים הנכונים!
המאמר הראשון בסדרה, הסביר מדוע נושא ניהול הפורטפוליו הוא אתגרי בארגונים ומדוע כדאי להשקיע בתהליך חשוב זה.
תהליך ניהול פורטפוליו הוא חלק מתהליך אסטרטגי ומורכב מהצעדים הבאים:

1. קביעת חזון ואסטרטגיה – אלה מכתיבים את המטרות אותן רוצה הארגון להשיג. סל המוצרים שייבחר אמור להיות ברוח החזון, ולממש את האסטרטגיה שנבחרה.
2. קביעת מערכת קריטריונים להחלטה "מי לחיים ומי למוות", "מי השנה, ומי אחר כך", דהיינו כיצד לבחור את המוצר או מוצרים שיכללו בסל. קריטריונים אלה אמורים לייצג את סך האינטרסים של החברה בהתחשב במערכת האילוצים הקיימת בה.
3. הפעלת תהליך בחירה, הבוחר את תמהיל המוצרים שעונה באופן אופטימאלי על מערכת הקריטריונים שנקבעה מראש ונכנס למסגרת האילוצים הקיימת (למשל, כוח אדם).
4. קביעת מפת דרכים, תוכנית עבודה רב שנתית,  הקובעת את סדר הפיתוח וההשקות של סל מוצרים.
5. קביעת אבני דרך (פעם ברבעון? פעם בשנה?)  להפעלת תהליך הבוחן תקופתית את סל המוצרים ומבצע שינויים בהתאם לנדרש.
6. ניהול שוטף של הפורטפוליו. ניהול כזה מתבסס על התשתית הארגונית לניהול פרויקטים, ומוסיף את הראייה הכוללת

לעומת תהליך ניהול של פרויקט, שיש לו התחלה וסוף, תהליך ניהול הפורטפוליו הוא תהליך מחזורי. פרויקטים בתוך תיק הפרויקטים יכולים להסתיים או להיפסק, או להיות מוחלפים על ידי פרויקטים אחרים. לעומת זאת, כל זמן שהארגון קיים – הפורטפוליו שלו קיים גם כן.
מאמר זה יתרכז בקביעת מערכת הקריטריונים, לפיהם מחליטים איזה פרויקטים יכללו בתיק המוצרים (או הפרויקטים) של החברה. המאמרים הבאים יעסקו בשאר הנקודות בתהליך.

תהליך בחירת הפרויקטים

תהליך בחירת הפרויקטים שיהיו חלק מהפורטפוליו של הארגון נעשה על ידי השוואת הערך המוסף של הפרויקטים הקיימים בתיק, לעומת הערך המוסף של הפרויקטים המועמדים להיכנס לתיק המוצרים. הערך המוסף נקבע על ידי אוסף של קריטריונים: רווחים כספיים לטווח הארוך או הקצר, רווחים אסטרטגים כגון חדירה לשווקים חדשים, או כל ערך מוסף אחר. השקלול ייקח בחשבון את המשאבים הנדרשים לעומת הקיימים וכן את הסיכונים הצפויים במימוש הפורטפוליו המוצע.
מערכת הקריטריונים יכולה להיות פשוטה ומורכבת מקריטריון אחד או מורכבת יותר כיוון שתתחשב במספר קריטריונים. הקריטריונים יכולים להיות איכותיים או כמותיים.

דוגמה לקריטריון יחיד כמותי

להלן הסבר באמצעות דוגמה;  ארגון נדרש לבחור בין שתי חלופות:
חלופה א – פרויקט שיניב 5 מיליון דולר בחמש השנים הקרובות
חלופה ב – מספר פרויקטים שיחדיו יניבו 2 מיליון דולר באותה תקופה.
הבחירה על פי קריטריון זה היא ברורה – חלופה א.
מקרה קצת שונה יתרחש כאשר נוסיף ניהול סיכונים. בתרחיש זה, חלופה א מבטיחה 5 מיליון דולר עם סיכון של 50% לכישלון, ואילו חלופה ב מבטיחה 2 מיליון דולר עם סיכויי הצלחה של 100%. במה נבחר הפעם?
התשובה הפעם אינה מובנת מאליה; היא תלויה ביחס הארגון ומנהליו לסיכונים.

דוגמה למספר קריטריונים איכותיים

הקריטריונים לבחירת הפרויקטים יוגדרו בהתאם לחשיבותם לארגון. לדוגמה:

1. התאמה אסטרטגית– בוחן עד כמה המוצר המועמד מתאים לאסטרטגיה של החברה.
2. יתרונות תחרותיים צפויים
3. סינרגיה עם היכולות הנוכחיות– בוחן אם לצורך פיתוח המוצר/פרויקט יוכל הארגון להשתמש ביכולות הקיימות שלו (שיווק, פיתוח, תפעול וכדומה), או שיהיה על הארגון לרכוש יכולות חדשות.
4. מידת ההתאמה לשוק
5. הזדמנויות או סיכונים טכניים
6. הזדמנויות או סיכונים פיננסיים

מנהל הפורטפוליו  נדרש לאסוף את הנתונים מכל בעלי העניין הנוגעים בדבר. כדי ללמוד על מידת ההתאמה לשוק, עליו להפעיל את מקצועני השיווק; כדי לאמוד את הסיכונים הטכניים או הפיננסים, עליו להפעיל את מנהלי הפיתוח והחשבים בהתאמה.

כדי להתאים עד כמה שאפשר את התהליך לארגון, וכדי להבטיח תהליך הערכה קפדני, שאינו מושפע מאופי המעריך, אם הוא מבית הלל, או מבית שמאי, או שיש לו שיקולים זרים שמשפיעים על אופן ההערכה, ניתן ל"כייל" את ההערכה כדלקמן:

1. לתת לקריטריונים משקלות שונים בהתאם לחשיבותם לארגון (ראה תרשים 1) – ובכך לגרום להשפעה גדולה יותר כתלות בחשיבות הקריטריון לארגון
2. לפרק כל קריטריון למספר שאלות, ולכל שאלה – לקבוע מראש את הקריטריון לציון (ראה תרשים 2) – פירוט דקדקני של תהליך הערכה

כמובן, שיש קשר בין הקריטריונים השונים, למשל מידת הסינרגיה עם היכולות הנוכחיות, תשפיע על הסיכונים הטכניים או הפיננסים. החשוב בתהליך זה הוא איסוף הנתונים השיטתי, המערב גורמי עניין מגוונים, ומבטיח שהבחירה תיעשה בשיקול דעת.

טבלה 1 –דוגמה לאוסף קריטריונים עם משקלות להערכת פרויקט יחיד

טבלה 2 – דוגמה לפירוט קריטריון  התאמה אסטרטגית למספר שאלות, תוך הגדרה מפורשת לגבי אופן השקלול
(ציון 70 משקף קבלת 21 מתוך 30 נקודות מכסימליות)

השוואה בין מספר פרויקטים
את התהליך שתואר עד כה, עושים לגבי מספר פרויקטים. את הנתונים מרכזים בצורה טבלאית או גרפית (למשל:Bar chart  או Radar Chart) כך שניתן להשוות בין כל הפרויקטים.
לא תמיד קל במעוף הציפור להשוות בין הפרויקטים לפי כל הקריטריונים. כדי להקל על ההשוואה, אפשר להשוות כל פעם קבוצת קריטריונים אחרת. הדוגמה באיור 3 משווה בין 6 פרויקטים מבחינת: סינרגיה עם יכולות נוכחיות (ציר X), מידת התאמתם לשוק (ציר Y), ומידת התרומה הפיננסית (גודל העיגול)

תיעדוף תוך אילוצי משאבים
תמיד נרצה לעשות יותר ממה שהמשאבים שיש לנו מאפשרים. בסוף תהליך ההערכה, נסדר את הפרויקטים המועמדים בסדר יורד של התרומה שלהם. לכל פרויקט – נעריך את המשאבים הנדרשים, ובנקודה מסוימת נאלץ להעביר קו – כל הפרויקטים מעל הקו  ייכנסו לפורטפוליו, בעוד האחרים יידחו.

תהליך שיטתי, שקוף, מתועד ובר חזרה
תהליך הבחירה שתואר לעיל הינו שיטתי. כדי לבצע אותו יש לאסוף נתונים מכל בעלי העניין הנוגעים בדבר. שיטת הניקוד שקופה וידועה לעוסקים בנושא, ומפחיתה הכנסת שיקולים זרים בתהליך הבחירה. כמו כן, תהליך הניקוד המדוקדק – מאפשר חזרתיות ואי תלות במעריכים השונים.
ניסיוני בהפעלת התהליך מראה שהתהליך השיטתי גורם לתהליך קבלת ההחלטות להיעשות בצורה שקולה.

1. קביעת חזון ואסטרטגיה – אלה מכתיבים את המטרות אותן רוצה הארגון להשיג. סל המוצרים שייבחר אמור להיות ברוח החזון, ולממש את האסטרטגיה שנבחרה.
2. קביעת מערכת קריטריונים להחלטה "מי לחיים ומי למוות", "מי השנה, ומי אחר כך", דהיינו כיצד לבחור את המוצר או מוצרים שיכללו בסל. קריטריונים אלה אמורים לייצג את סך האינטרסים של החברה בהתחשב במערכת האילוצים הקיימת בה.
3. הפעלת תהליך בחירה, הבוחר את תמהיל המוצרים שעונה באופן אופטימאלי על מערכת הקריטריונים שנקבעה מראש ונכנס למסגרת האילוצים הקיימת (למשל, כוח אדם).
4. קביעת מפת דרכים, תוכנית עבודה רב שנתית,  הקובעת את סדר הפיתוח וההשקות של סל מוצרים.
5. קביעת אבני דרך (רבעונית? חצי-שנתית? שנתית?)  להפעלת תהליך הבוחן תקופתית את סל המוצרים ומבצע שינויים בהתאם לנדרש.
6. ניהול שוטף של הפורטפוליו. ניהול כזה מתבסס על תשתית ארגונית לניהול פרויקטים, ומוסיף את הראייה הכוללת

מדוע כדאי להשקיע בתהליך שיטתי של ניהול פורטפוליו?

מהם הפרויקטים או המוצרים הכי מתאימים לארגון?

תהליך ניהול פורטפוליו מזהה את המוצרים או הפרויקטים העונים באופן מיטבי על היעדים העסקיים של הארגון, ומנהל אותם כמכלול, כך שביחד יענו בצורה האופטימאלית על אסטרטגיית הארגון.

צרו עימנו קשר. יש לנו בשבילכם הצעה לסייע לכם להטמיע תהליך כולל של ניהול פורטפוליו, החל משלב בחירת הפרויקטים שיכללו בתיק  המוצרים, וכלה בניהול שוטף של הפורטפוליו.