ראש השנה בפתח וניוזלטר זה מביא שלושה מאמרים בראש קצת אחר. ראש שונה לראש השנה.
אם קריאת אחד או יותר מהמאמרים שכלולים בניוזלטר זה תיתן לך זווית קצת שונה – עשיתי את שלי, שהרי ראייה אמיצה וזיהוי של המציאות היא צעד ראשוני והכרחי בתהליך השינוי.

המאמר הראשון, בראש שונה, מטרתו לחדש את ההסתכלות והגישה לגבי הצורך בראייה תהליכית עמוקה בארגונים. המאמר כולל שבע הטיות חשיבתיות כגון:
" פוסט מורטם או ביצוע פעולות מתקנות לא תמיד עוזרים",
"אנחנו אוהבים גיבורים שמכבים שריפות",
ועוד.

פרסמתי את המאמר הזה ברשתות החברתיות וקיבלתי מספר רב של תגובות ממנהלים שממש הרגישו שכתבתי את המאמר על החברה שלהם. אל דאגה, מסתבר שהאתגרים עימם אנו מתמודדים דומים למרות השונות בין החברות.
הקישור למאמר שדן במספר דפוסי חשיבה מוטעים שמקשים על ארגונים להיכנס לתהליכי שיפור של תהליכי העבודה שלהם, כאן – קישור.
האם אתם נתקלים בדפוסים האלה? משלימים עימם או מנסים לשנות?
האם תרמתי במשהו שיגרום לשינוי בשנה החדשה? מצפה לשמוע במייל חוזר.

המאמר השני דן בנושא דחיינות לביצוע מיזמים של שינוי. למדתי ש"המתחרה" הגדול ביותר שלנו מול ארגונים הוא לא יועץ אחר או חברת ייעוץ אחרת אלא… ההחלטה לדחות את ביצוע השינוי.
אחת הסיבות לדחיית ביצוע שינוי בארגונים היא התזמון. נכון שרוצים את השינוי אבל לא עכשיו, כי השינוי דורש ירידה עכשיו לצורך עלייה בעתיד ועכשיו אנו לא מוכנים לירידה.
האם מדובר בירידה לצורך עלייה ?
או אולי להיפך – מדובר בעלייה לצורך ירידה
מבולבלים?
המאמר שקישורו כאן דן בסוגייה זו
מחכה לשיתוף מניסיונכם ודעתכם – מדובר בעלייה לצורך ירידה או להיפך?

לסיכום, מאמר שלישי שדן בטעויות הנפוצות בניהול התקשורת בפרויקט השינוי שתורמות לכישלונו, ללא קשר לאיכותו.
תכנון פרויקט שינוי, כמו כל פרויקט שם דגש רב על תכנון משך הפרויקט, תכולתו ותקציבו. זה טוב אך לא מספיק. אנו עובדים עם אנשים ולא עם רובוטים. חוסר תכנון ובקרה של כל היבטי התקשורת בניהול השינוי עלולה לגרום לכישלון רועם..
איך נמנעים מכך?
כל הפרטים במאמר שקישורו כאן – קישור

מה דעתכם וניסיונכם? חושבים ששכחתי משהו ?

לסיכום,
ההשראה לכל הנכתב בניוזלטר זה היא בעיקר המציאות בתיבול ידע וניסיון שנצבר עם השנים. מקווה שיועיל לך

שתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה,
הרבה בריאות והצלחה,
שלכם,
אורנה קמין

שלום רב,
מה שלומך?
הנושא של ניוזלטר זה הוא קרכצן בניהול.

קרכצן זו מילה באידיש שמשמעותה אנחות.
כלומר, אדם שעושה קרכצן הוא אדם שלא מרוצה מהמצב, ונאנח על מר גורלו.

ניוזלטר זה מתמקד בשני סוגי תהליכים שגורמים לחלק ניכר מהמנהלים והעובדים להיאנח.

אנחה מסוג ראשון – ההנהלה לא מבינה או לא תומכת ביוזמות שינוי שמגיעות מהשטח.
המאמר הראשון מנסה לסייע בתחום זה.

אנחה מסוג שני – עובדים ומנהלים לא מעטים לא מאמינים בתהליך ניהול סיכונים ועושים אותו כמי שקפאו שד.
מתצפיותיי בארגונים למדתי שהתהליך לא מתבצע כהלכתו, ולכן הופך לבירוקרטי ולא מביא תועלת.
מוזמנים לכתוב לי על גישתכם לנושא אחד או יותר במייל חוזר. אני ממש מעוניינת לשמוע.

מדוע חלק ניכר מיוזמות השינוי נכשלות עוד בשלב שכנוע ההנהלה לצאת לדרך?

ספוילר – מנהלים הם גם אנשים, ואנשים עושים מה שהם רוצים ולא מה שהם צריכים.
המאמר שקישורו להלן – קישור, משתף מספר טיפים להתמודדות עם הנושא.
איך אתם מתנודדים עם הנושא? האם יש לכם דרכים נוספות או שונות להתגבר על הנושא?
אשמח לשמוע.

מהם הסיכונים והכשלים בתהליך ניהול סיכונים?

רובנו הגדול מכיר את הצורך בניהול סיכונים.
במקרים מסוימים התהליך נעשה כדי לצאת ידי חובה.
תצפיותיי בארגונים מראות שבמקרים רבים התהליך לא מבוצע בצורה שיטתית, ומתקיימת מראית עין של תהליך ניהול סיכונים.
כמו ללכת בלי ולהרגיש עם.
משתמשים בתבנית של ניהול סיכונים, רושמים בטבלה מספר נושאים, לא עוקבים באופן שוטף אחר התממשות או אי התממשות הסיכון. כתוצאה מסיבות אלה ואחרות התהליך אינו מביא תועלת.
המאמר שקישורו להלן, קישור, מונה 7 טעויות קלאסיות, לצערי נפוצות, שמעקרות מתוכן את התהליך.
ככל שהטעויות המוזכרות נפוצות יותר, כך פוחתת התועלת מיישום התהליך.

מה ניסיונכם בתחום? האם הינכם מנהלים על פי כל הפרקטיקות שמתוארות במאמר?
מה קורה אצלכם בעקבות אי מימוש אחת מהפרקטיקות?
מצפה לשמוע

הנושא של ניוזלטר זה הוא: כיצד נגביר את חוכמתנו, לפחות בעשייה הארגונית.

המאמר הראשון – מה ההבדל בין חכם ופיקח? מה אנחנו יותר – חכמים או פקחים?
מזכיר לנו את ההגדרת ההבדל בין חכם לפיקח.
ספוילר: חכם לא נכנס למצבים שפיקח יודע לצאת מהם.

מה אנו יותר, חכמים או פקחים?

איך נדע? איך ננהג בחכמה?
התשובה לחידה במאמר שקישורו להלן – https://ok-consulting.co.il/smart-or-clever/
לאחר שקראתם, יד על הלב – האם אתם חכמים יותר או פקחים יותר?

המאמר השני – מה עדיף – ניתוח אחרי המוות, פוסט מורטם, או ניתוח לפני המוות, פרה-מורטם? מלמד טכניקה מעניינת להגביר את החכמתינו הארגונית.
כידוע לרבים מאיתנו, פוסט מורטם הוא תהליך שעושים לחולה לאחר שהוא מת כדי להבין את סיבת המוות.
בהשאלה, משתמשים במושג כדי לבצע הפקת לקחים בסוף שלב, או בסוף הפרויקט.
תהליך פוסט-מורטם מאפשר להפיק לקחים וללמוד שיעורים מפרויקט אחד וליישמם בפרויקטים אחרים.

האם לא עדיף לקיים את דיון הפקת לקחי הפרויקט, לפני שהוא נכשל בהשגת חלק מיעדיו, ובכך למנוע כישלונות אלה?

כל הפרטים על הטכניקה היצירתית בקישור שלהלן:
https://ok-consulting.co.il/pre-mortem/
מוכנים ליישום הטכניקה?

מה חדש ב-OK יועצים?

קורונה, טילים ושאר איומים – אין תירוצים לעצור דבר. אנו ממשיכים במרץ רב במגוון עיסוקנו.
יכולת העבודה מרחוק מאפשר רצף עבודה גם במצבים מאתגרים. למשל, שבוע שעבר הייתה לי פגישה עם קבוצה של אנשים מחברה בגליל. באמצע הפגישה – אזעקה. "רגע, הולכת למקלט" אני אומרת ומשאירה את הפגישה פתוחה. חוזרת אחרי עשר דקות וממשיכה מהנקודה שהפסקתי. מהצד זה נראה קצת הזוי, אך זאת המציאות שלנו.

נושאים חם בתקופה זו:

קבלת מענקים מהמדינה למימון פעילויות מו"פ ושיווק בינלאומי. התכניות הפתוחות משתנות תקופתית. מוזמנים לפנות אלינו ונבדוק איזו תכנית מתאימה לכם. להלן מספר תכניות שפתוחות כרגע:

• מענקים לפיתוח טכנולוגיות או מוצרים חדשים
• מענק עבור מעבר מפיתוח לייצור מוצרים חדשניים
• מענקי פיתוח לתעשיית הייצור
• מענקים לביצוע פיילוט בפרויקט בתחום הסייבר
• מענקים עבור פיתוח טכנולוגיות מסייעות לאנשים עם מוגבלויות
• מענקים לסטארט-אפ בבעלות נשים, חרדים או בני מיעוטים
• קבלת הטבות מס על הוצאות מו"פ

כל הפרטים בקישור להלן – https://ok-consulting.co.il/grants/

נושא חם נוסף הוא בתחום אבטחת מידע ואבטחת הפרטיות. יש לנו מגוון רחב של שירותים בתחום. תקני אבטחת מידע בענן, לסביבה רפואית ועוד. כמו כן אנו מעינים ארגונים לעמידה בתקנות אבטחת הפרטיות GDPR, CCPA; אנו מבצעים סקר סיכוני אבטחת מידע, מבדק חדירה ותרגיל Phishing כדי למצוא פערים באבטחת המידע של הארגון.

על כל אלה ועוד – ראו פרטים בדף הבית שלנו: https://ok-consulting.co.il/

מזמינה אתכם להיות בקשר מתמשך איתי, גם אם אין על הפרק נושא ספציפי.
מאחלת לכולנו שקט ובריאות טובה,
שלכם,
אורנה קמין

בתחתית הדף ריכזנו עבורכם מאמרים נבחרים בנושא הגדרת יעדים. מוזמנים להגיב באחת הרשתות החברתיות שקישורן להלן.

.

שלום רב,
מה שלומך? איך החזרה לשגרה משפיעה עליך? אשמח לשמוע.
מבחינתי, מה שהיה בהחלט לא מה שיהיה.
עד תקופת הקורונה הרביתי בנסיעות ללקוחות ברחבי הארץ.
ממנפת את הנכונות של הלקוחות לעבוד מרחוק.
ההספק גבוה יותר, העבודה עמוקה יותר כיוון שעובדים במנות קטנות במקום "יום לימודים ארוך".
ייתרון נוסף – הים שכן שלי ואני מבקרת אותו כמעט כל יום בבוקר במקום לנסוע בפקקים.  🙂

הניוזלטר הפעם כולל שני מאמרים קשורים: האחד בנושא עצמאות והשני בנושא הצלחה לטווח ארוך.

פוסט הראשון – מחשבות בעקבות יום העצמאות שחל בשבוע שעבר.

אילו תהליכים יגבירו את העצמאות של הארגון שלכם?

באיזה דרך או כיוון על הארגון ללכת כדי להגדיל את מידת עצמאותו?
מהו ארגון עצמאי?
מה גיליתי על עצמי תוך כדי כתיבת המאמר?
כל התשובות בקישור להלן – ארגון עצמאי
מה אתכם? מה מידת העצמאות שלכם?

הפוסט השני – דן בשאלות הנוגעות להצלחה בטווח הקצר לעומת הצלחה בטווח הארוך.
האם הצלחה בטווח הארוך הינה רצף של הצלחות פרויקטים בטווחי זמן קצרים?
האם המדידות של הצלחה בטווח הארוך והקצר הן אותן המדידות?
האם האחראי בארגון להצלחה בטווח הקצר והארוך הוא אותו גורם?
המאמר שקישורו להלן מתמודד עם הנושא ואף מציע דרך להבטיח הצלחה בטווח הארוך באמצעות הצלחה בטווח הקצר.
https://ok-consulting.co.il/long-time-project-success/

מה קורה אצלכם? כיצד אתם מבטיחים הצלחה לטווח ארוך?
כתבו לי..

מזמינה אתכם להיות בקשר מתמשך איתי, גם אם אין על הפרק נושא ספציפי
מאחלת לכולנו בריאות טובה ועבודה פורייה
שלכם,
אורנה קמין

ניוזלטר זה כולל שלושה מאמרים, כל אחד עם נקודת מבט רעננה על מחשבות שלנו.
התוצאות שלנו הן פועל יוצא של המחשבות שלנו.
לכן אם מופיעה תוצאה לא רצויה, זמנית או מתמשכת, כדאי לבחון את המחשבות שלנו בעבר שיצרו את התוצאות הנוכחיות.

מחשבה ראשונה – חדשנות / לצאת מהקופסה, לעומת עבודה בתוך המסגרת

רוצים להצליח בגדול? אל תחשבו מחוץ לקופסה! תחשבו בתוך הקופסה !תהיו בנאליים!
למדו אותנו שכדי להיות סטיב ג'ובס הבא או צוקרבג הבא אנו צריכים לחשוב מחוץ לקופסה.
זאת טעות חמורה!
מדוע?
מה?
איך ייתכן?
מטיפים לנו לחשוב מחוץ לקופסה..
כל התשובות בקישור שלהלן
https://ok-consulting.co.il/out-of-the-box/

מסכימים איתי? נכנסים לקופסה?

מחשבה שנייה – אם משהו משתבש נפעיל מאמץ גדול וכוח רב כדי לתקן

כאשר אנו שועטים לעבר המטרות שלנו, לפעמים משתבשים דברים,
ואז..   אנחנו מתאמצים יותר ויותר ומנסים לעבוד קשה יותר וחזק יותר.  
האם מה שלא הולך בכוח הרגיל שלנו, יילך בכוח גדול יותר?

נניח שאנו הולכים לרופא כדי שיבדוק לנו את הרפלקס בברך.
יש לרופא פטיש כזה שהוא מקיש על הברך וכאשר הרפלקס בברך תקין,
הרגל קופצת באופן אוטומטי.
עכשיו נניח שהברך לא קופצת.
הרופא מנסה שוב, והפעם מדייק יותר עם הפטיש.
במקרה שהברך לא מגיבה  – האם הרופא לוקח פטיש כבד יותר ומכה בעוצמה גדולה יותר?
ברור שלא!  כלומר: אם הרופא דייק והרגל עדיין לא קופצת כנראה יש בעיה שצריך למצוא את סיבת השורש שלה ולטפל בה.

המאמר שקישורו להלן משתף את תצפיותיי בארגונים –
האם כאשר משהו לא עובד אנו מנסים לעבוד חזק יותר וקשה יותר או שאנו עושים משהו אחר?
https://ok-consulting.co.il/hammer/

איך אתם? אשמח לשמוע מה קורה אצלכם

מחשבה שלישית – כתיבת מדיניות או חזון היא דרך להחדיר ערכים ותרבות ארגונית, למשל: מדיניות לאיכות

הרבה ארגונים חורתים על דגלם את נושא האיכות ומפריחים באוויר סיסמאות על חשיבות הנושא.
אולם, ברגע האמת, דהיינו כאשר יש התנגשות בין נושא האיכות לנושא אחר,
נשכחות הסיסמאות ונושא האיכות מקבל חשיבות משנית.
מה עושים בנידון?
תשובתי במאמר שקישורו להלן
https://ok-consulting.co.il/walk-the-talk/

שם המאמר מרמז על הדרך.
"במקרה" אני מדברת על איכות, אך הדבר נכון לכל סיסמה באשר היא כאשר יש התנגשות בינה לבין המציאות.

מה איתכם? מי יכול להגיד לי בלי להציץ אלו ערכים כתובים במדיניות של הארגון שלו?
(מניחה שיש עכשיו שתיקה רועמת..).
יותר מעניין לשמוע – מה קורה כאשר הערכים הכתובים במדיניות מתנגשים עם המציאות. מה עושים?
כתבו לי..

מה חדש ב-OK יועצים?

אנו ממשיכים במרץ רב במגוון עיסוקנו.
העבודה מרחוק מאפשרת לנו לתת שירות גם במקומות מרוחקים, כגון נהריה, רמת הגולן ואילת עם תוצאות טובות וזהות לעבודה שנעשתה באופן פרונטאלי.
עבדנו בשנה האחרונה עם מספר לקוחות שעשינו עימם תהליך שלם מהתחלה ועד הסוף בלי פגישה אחת פנים מול פנים.
שיטת העבודה הזאת, כאן איתנו ואני מאמינה שתישאר.
נכון, נכון, כולנו אוהבים להיפגש, זאת אף הדרך המועדפת, אך אנו גם סתגלנים, ודרווין כבר אמר שמי שמסתגל לשינויים שורד.

מזמינה אתכם להצטרף לקבוצת WhatsApp שקטה בנושא איכות ומצויינות בארגונים.
בקבוצה אני משתפת פעם בשבוע לכל היותר מסר / טיפ / מאמר בנושא איכות ומצויינות בארגונים.
לוחצים כאן ומצטרפים.

מאחלת לכולנו בריאות טובה

שלכם,
אורנה קמין

Photo by Miguel Á. Padriñán from Pexels

שלום רב,

מה שלומך? איך שנת 2020 המאתגרת עברה עליך?
דרווין טען ש"לא החזק שורד אלא זה המסתגל במהירות לשינוי".

אנו עברנו לעבוד מרחוק. אמנם לא פשוט כל היום בזום, אך התרגלנו ליתרונות. פחות זמן בנסיעות ויותר זמן ללכת לים.

ניוזלטר זה מכיל שני מאמרים. מבטיחה שאם תיישמו את ההמלצות במאמרים אלה שנת 2021 תיראה יותר טוב משנת 2020.

המאמר הראשון, טרי מהיום,
רוצים לדעת מה ה-גורם להצלחה או אי הצלחה שלכם?

על עיקרון הפרטו, רובנו שמענו.
מדובר על עיקרון 80-20;
למשל: ניתוח הסיבות לתקלות יראה ש80% מהתקלות נגרמות ממספר סופי של גורמי תקלה (20%).
כלומר: העיקרון מנחה אותנו לטפל קודם כל באותם תקלות הגורמות לרוב התקלות.
ממקד על מעט דברים שתיקונם יביא לתוצאה משמעותית.

במאמר שקישורו כאן, אני משתפת מניסיוני הדל בעבודה עם ארגונים את הגורם המרכזי להצלחה או אי הצלחה בארגונים.
סקרנים?
מוזמנים לקרוא.

מסכימים איתי? מצפה לשמוע

המאמר השני, לאן שתובילו לשם תגיעו

מנהלים בכירים בארגונים גדולים ניזונים ממידע שמגיע אליהם מהשכבה ההיררכית מתחתיהם, והשכבה שמתחתיהם ניזונה ומנהלת את השכבה הבאה שמתחתיהם וכך הלאה, עד לשכבת הניהול בהיררכיה שמנהלת פרויקטים ועושה את העבודה בפועל. יחד עם ההבנה שכך טבעו של ארגון יעיל, יש רצון בהנהלה הבכירה לקשר ישיר עם השטח.

כיצד מתמודדים עם שני הצרכים המתנגשים האלה?

משתפת בסיפור מקרה אמיתי של קשר ישיר של ההנהלה הבכירה עם השטח בארגון היררכי בקישור כאן

באילו ערוצים משתמשים בארגון שלכם לעדכן את ההנהלה?
איך נראה לכם הרעיון המוצג במאמר? מי שרוצה למסד תהליך שכזה מוזמן לשוחח איתי.
אשמח לתגובות.

מה חדש ב-OK יועצים?

אנו ממשיכים בכל עיסוקנו בשיא המרץ. מקשיבים לדרווין 🙂

תחום עיסוק חדש – אנו מסייעים לחברות בתהליך פתיחת ספק במשרד הביטחון. בחודש האחרון סייענו לשתי חברות בתהליך, ועתה יש עוד מספר הזדמנויות בקנה.

במחלקה העוסקת בסיוע לארגונים להגיש בקשות לרשות לחדשנות הייתה לנו נחת גדולה. אחד מלקוחותינו קיבל מענק של למעלה מ-4,000,000 ₪ ! לאחר שהבקשה שהגשנו התקבלה.

תחום אחר שממשיך לרתוח ולבעבע בשנה האחרונה הוא בכל הקשור לאבטחת מידע ופרטיות. לא מפתיע, נכון? אנו מסייעים לארגונים בתהליכי הסמכה לתקני אבטחת מידע, SOC2, מבצעים סקר סיכונים טכנולוגי ומבדקי חדירה וכן מתאימים את המערכות של הארגונים לדרישות אבטחת הפרטיות- GDPR ודרישות תקנות ההגנה על הפרטיות ישראליות.

מאחלת לכולנו בריאות טובה

שלכם,
אורנה קמין

Photo by Olya Kobruseva from Pexels

שלום רב,
מה שלומך? לא הייתי בקשר כשלושה חודשים. מקווה שהכול טוב אצלך. אשמח לשמוע במייל חוזר.
ניוזלטר זה דן במספר מיתוסים הקשורים לטעויות, תיקונים ופעולות מתקנות.
נתחיל בנושא הקשור לחנוכה – באנו חושך לגרש בגישה תהליכית.
כשהיינו ילדים גרשנו את החושך ברקיעת רגל. זוכרים? עבד לכם?
היום נשתמש בגישה תהליכית לגירוש החושך וסילוק ההרגלים שלא מטיבים עימנו.
רוצים לדעת איך?
כל ההסברים כאן:
אחרי שקראתם, ספרו לי בבקשה:
איך אתם מגרשים את החושך?
איזה אור אתם מתכוננים להוסיף בשנת 2021?
מצפה לשיתופים מיכם.

ובעניין תקלות ופעולות מתקנות –
מכירים את הטענות: "אין לנו תלונות לקוחות", "לא היו לנו תקלות", וכדומה?
לא יודעת מה אתכם, אני מבקרת פיזית או וירטואלית כמעט כל יום ארגון אחר.
מחפשת תקלות ו/או תלונות כדי לחקור על מנת לשפר ומקבלת תשובות כמו: השנה לא היו לנו תלונות לקוחות, אין לנו תקלות, וכדומה.
מכירים את התופעה?
משתפת סוד שלי, כיצד שאלה בכיוון שונה, מביאה לתוצאות אחרות, במאמר שקישורו כאן:
מה אתם אומרים? האם השאלה מביאה לכיוון אחר בחיפושנו אחר מקורות לשיפור תהליכים?
מחכה לשמוע מיכם.

<<< אסיים באופן שונה מתמיד ואשתף במשהו אישי  >>
התראיינתי ברדיו עפולה והעמקים בתכנית של שמואל שוורץ בנושא קיימות.
השיחה אמנם נגעה בנושאים הקשורים לקיימות, אך בעצם התפתחה לנושא של להמציא את עצמך מחדש.
נוגעת במסע שעברתי מלהיות שכירה לבעלת חברה.
סוגרת עכשיו 12 שנה בפרק ב המקצועי שלי.
הזמן טס כשנהנים. מוזמנים להקשיב. מקווה שתתרמו מהשיחה.

מאחלת לכולנו בריאות טובה

שלכם,
אורנה קמין

הניוזלטר הפעם הוא אוסף של שלושה נושאים קצרים. 
מאמינה שאת חלקם לפחות אתם מכירים. 
מביאה את נקודת המבט שלי, שכמובן אפשר לקבל או לא. 
מאד אשמח לשמוע ממך מה כן מדבר אליך ומה ממש לא.

כאן לוחצים כדי לקרוא את שלושת הקצרים.

קצרצר מספר 1 – לא רוצה שינוי !

סוכני שינוי בארגונים, שמנסים להניע שינוי בארגון עלולים להיתקל בהתנגדויות שונות ומשונות:

• מי צריך את זה בכלל?
• לא עכשיו – אנחנו לפני שינוי ארגוני / אחרי שינוי ארגוני / עוד לא סגרנו תקציב/ התקציב כבר סגור
• סוסים טובים לא מחליפים
• רק נסיים עם המשבר הנוכחי שאנו נמצאים בו עכשיו ונתפנה לכך ..
• אין לנו צורך בהשקעה בתהליך, כי יש לנו…..

         …..  אנשים ממש טובים
         …..  טכנולוגיה מתקדמת
         …..  מנהל מנוסה ומוביל

• אנחנו חברה מיוחדת, השינוי המוצע..

        …..  מתאים רק לחברות גדולות ומבוססות
        …..  מתאים רק לחברות קטנות וצעירות

מה עושים?

אפשר לוותר. תודה ולהתראות, תודה שקראתם עד כה .. 
אפשר לנסות לשכנע. איך משכנעים? ראו טקטיקות בקישור שלהלן –
https://ok-consulting.co.il/leading_a_change/

המשכת לקרוא? אודה לשיתוף לגבי השיטות שלך להתמודדות עם הנושא

 
קצרצר מספר 2 – NOT to do list

לא יודעת מה אתכם, 
יכולה להעיד על עצמי שאפילו בתקופת הקרונה, 
למרות שכמות העבודה ירדה בצורה ניכרת, 
לא הספקתי לעשות את כל מה שרציתי לעשות.

כולנו מכירים שיטות לניהול ותיעדוף משימות, 
למשל: חשוב למול דחוף. 
כלומר: לנהל רשימת משימות יומיות / שבועיות / חודשיות. 
למרות זאת אנו לא מספיקים לסיים בזמן את כל המשימות שלנו.

המיקוד עובר לניהול משימות לפי עדיפות. 
אבל התיעדוף לא יוצר לנו יותר זמן!

תיעדוף הוא בעצם ג'נגלינג של משימות: 
מעביר לראש רשימת המשימות שלנו, 
את המשימות הדחופות או החשובות יותר, 
ועדיין אנו לא מצליחים להגיע לכל הרשימה שלנו.

אנו מלווים זמן ממשימות מתיעדוף נמוך למשימות בתיעדוף גבוה.

עלינו להודות שניהול זמן הוא לא דבר לוגי, אלא רגשי. 
כל השיטות, לניהול זמן לא עובדות כי הן מניחות שאנו אנשים לוגיים המקבלים החלטות משיקולים רציונאליים בלבד. 
אבל, מה לעשות? האתגר הוא בניהול העצמי שלנו ולא בניהול הזמן שמתנהל מעצמו.

שיטה אחת להתמודד עם התופעה: לחשוב מה אפשר להפסיק לעשות? 

נבחן כל נושא: האם שווה שנשקיע בו זמן? 
האם אנו יכולים להפסיק לעשות אותו אפילו אם הוא חשוב? 
החשיבה החדשה מוסיפה מיקוד במה לא לעשות. 
כלומר: במקום להתאמץ לעשות עוד ועוד נחשוב: איך נפנה זמן על ידי כך שנפסיק לעשות דברים. 
כל נושא שאנו מפסיקים לעשות היום – יוצר לנו יותר זמן מחר. 
זוהי חשיבה מאד מאתגרת, כי קשה לנו להפסיק לעשות דברים שאנו מאמינים שאנו צריכים לעשות. 
אבל באופן מודע, 
בכך שאנו ממשיכים לעשות את הדברים האלה, 
באופן לא מודע אנו מפסיקים או אפילו לא מתחילים לעסוק בנושאים שמקדמים אותנו. 
למשל: תקופת הקורונה למדה אותנו שחלק מהאנשים יכולים לקצר את יום העבודה על ידי עבודה מרחוק במקום להשקיע זמן ואנרגיה בנסיעות.

מה אתם מוכנים להפסיק לעשות? אשמח לשמוע
 
קצרצר מספר 3 – איזו בעיה אני פותר?

עידן הווירוס שלח רבים וטובים לחל"ת, 
והחל דיון של עובדים חיוניים/ לא חיוניים. 
לצערנו, גם עובדים חיוניים מוצאים לחל"ת עקב מצב לא מזהיר של החברה שלהם. 
לא תמיד אנו יכולים להשפיע על מידת החיוניות שלנו בעיני הממונים שלנו.

מציעה להתחיל לחשוב על התפקיד שלנו בחשיבה נוספת להגדרת התפקיד הרגילה. 
חשיבה זו תועיל ותקדם אותך וגם את הארגון שלך גם בימים כתיקונם.
נהוג בארגונים להגדיר תפקידים במונחים של אחריות, סמכות וכשירות. 
מציעה להוסיף מימד נוסף לחשיבה על התפקיד – איזה בעיה אני פותר בתפקיד שלי.

עולם העבודה משתנה. 
מדברים רבות על נושאים כמו עבודה מרחוק, למידה מרחוק וכדומה. 
לא מספיק לשרוד. עליך להביא תועלת ולחשוב: איזה תועלת אני מביא? 
איזה ידע ייחודי נדרש ממני? 
איזה בעיות אני פותר? 
איזו חשיבה יצירתית מחוץ לקופסה נדרשת? 
נזכור שמשימות "רגילות" רבים יכולים לבצע. 
כדי להיות חיוניים פתרו בעיות, הביאו תועלת. 
חשבו במונחים של תועלת שאתם מביאים ובעיות שאתם פותרים. 
פותרי בעיות מגדילים את הסיכוי שייחשבו חיוניים / אלה שמחזירים אותם הראשונים מהחל"ת.
פירוט לנאמר לעיל בקישור – כאן
איזו בעיה אתם פותרים? אילו הזדמנויות לחשיבה מחוץ לקופסה אתם מזהים? אשמח לשמוע מיכם

תכננתי ניוזלטר של קצרצרים… נולד ניוזלטר עם קצת יותר ..

הניוזלטר הפעם הוא אוסף של תשובות לשאלות שונות.
את השאלות שלהלן רק ליקטתי.
לי יש תשובה לכל שאלה.
נסו לענות על השאלות באופן עצמאי.
אחר כך לחצו כאן כדי לקרוא את הגרסה שלי לשאלות אלה.
כתבו לי בבקשה אם אתם מקבלים את התשובות שכתבתי.
אשמח לשמוע. התשובות מחכות לכם בקישור – כאן

שאלה טובה, תשובה גרועה:
כמה תקלות אתה צופה שיהיו במוצר שלך?
תשובה: כמה שפחות.

שאלה שלא תמיד נשאלת:
מה התועלת של התועלת?

שאלה טובה: כמה זה עולה לנו?
תשובה גרועה: XX שקלים

שאלה טובה: מה צריך כדי שיוזמת השינוי תצליח?
תשובה גרועה: רעיון טוב, שמביא תועלת.

מבולבלים? לחצו כאן לתשובות המדייקות.