OK יועצים לניהול

שלום רב,

מה שלומך? 
מה התחדש בחודשיים האחרונים מאז "התראינו" בערוץ זה, ובכלל? 
אשמח לשמוע .. באמת מעניין אותי.

ניוזלטר זה דן בנושא האם להשתמש בייעוץ חיצוני או לא, ואם כן – כיצד לבחור יועץ.

המאמר הראשון – יועץ פנימי או חיצוני – זאת השאלה מתמודד עם הדילמה של ארגונים שרוצים לעשות שינוי.
האם עדיף לעשות את השינוי באמצעות מומחה פנימי או להזמין יועץ חיצוני לסיוע?

המאמר השני – איך בוחרים יועץ, מניח שהדיון אם לבצע משימה באמצעים פנימיים או חיצוניים הסתיים בהחלטה להיעזר ביועץ חיצוני.
עתה עלינו לבחור יועץ מבין מגוון גדול של יועצים. איך נעשה זאת?

מה התחדש ב-OK יועצים?

אנחנו בעד שינויים. גם אצלנו. לא רק מטיפים לאחרים. 
פתחנו מחלקה חדשה שמסייעת לחברות לקבל מענקים מהרשות לחדשנות. 
הוספנו לצוות יועצת עם ניסיון רב בתחום, שכבר שוקדת על מספר מיזמים. 
קיימות ה-מ-ו-ן תכניות. הרשות מקציבה תקציב מאד משמעותי להתחדשות. להלן מספר דוגמאות:
מענקים לפיתוח טכנולוגיות או מוצרים חדשים
מענקים לסטארטאפים וחברות מתחילות
מענקי פיתוח לתעשיית הייצור
פגשנו חברות שמתלבטות אם הנושא מתאים להם בגלל שהמילה "חדשנות" מצטיירת כמו משהו שנעשה בסוכנות טילים לפחות. 
לא נכון! 
מזמינה אתכם לשתף אותנו בהתלבטות שלכם כדי למצוא תכנית שמתאימה לכם.

מאחלת לכם קריאה נעימה ומועילה,
שלכם,
אורנה קמין
מנכ"לית OK יועצים לניהול

החלטתם לבחור יועץ, כדי לסייע לכם להוביל שינוי בארגונכם. איך תבחרו יועץ שמתאים לכם משפע היועצים הקיימים בשוק? האם אתם בוחרים עם הראש? עם הלב? מינון בין השניים?

אם אתם נותנים למחלקת רכש לבחור – אין טעם להמשיך לקרוא. הקריטריון הוא מחיר, ותהליך הבחירה פשוט.
אם הבחירה היא מקצועית, בטרם תבחרו יועץ, כדאי שתגדירו בברור מה המטרה שאתם  רוצים להשיג. היכן תרצו להיות בסיום תהליך הייעוץ? לאחר שמוגדרת המטרה, גשו לתהליך הבחירה.
להלן מספר שיקולים שכדאי לכם לקחת בחשבון. התשובות לשאלות שלהלן יכולות להתקבל מבדיקה עם היועץ עצמו, משיטוט באינטרנט כדי ללמוד מה היועץ עשה בעבר וכן משיחות עם לקוחות עבר וממליצים.

ראייה רחבה וניסיון רלוונטי שיש ליועץ בתחום הרלוונטי

בדקו מה עשה היועץ עד כה. עם אילו ארגונים הוא עבד? באילו נושאים הוא צבר את ניסיונו? האם ניתן לקבל המלצות או משוב על עבודות ייעוץ שנעשו בעבר?
יועץ עם שיטה וניסיון מוכח מפרויקטים של ייעוץ יכול לקצר לכם את לוחות זמנים; קיצור לו"ז יכול להגיע רק מעצם זה שליועץ יש התמחות שנרכשה בעבר, לעומת ארגון שברגע נתון מתחיל להתעמק ולרכוש את הידע בנושא. יועץ עם ניסיון כבר קיבל משוב מהשטח לגבי הפרקטיקות של עבודתו. נילס בוהר, פיזיקאי חתן פרס נובל מהמאה קודמת אמר ש"מומחה הוא אדם שעשה את כל הטעויות האפשריות בתחום מסויים". עבודה עם יועץ מנוסה יכולה להקפיץ את הארגון קפיצת דרך משמעותית.
ליועץ טוב גם ראייה רחבה לגבי הידע העדכני ביותר בתחום התמחותו. ידע זה מתחדד ככל שהיועץ מתנסה במספר רב של ארגונים. ידע רחב מאפשר ליועץ לתפור פיתרון מתאים ללקוח, במקום לצייר את העיגול מסביב למטרה, ולתת לו פיתרון שנוח ליועץ, בתחום הידע של היועץ.

היועץ עובד לבד או הוא חלק מצוות יועצים עם התמחויות משלימות

הרחבה של נושא הראייה הרחבה – האם היועץ עובד לבד או שהוא מגיע מחברה עם יכולת של התמחויות בתחומים משלימים. לפעמים, עולים צרכים חדשים בתהליך הייעוץ. 

יכולת להניע את הארגון לפעולה מתמשכת, להוביל שינוי

ידע לא מספיק כדי לחולל שינוי; צריך כמובן גם לעשות. נשמע טריוואלי אבל המציאות מראה שלפעמים ארגונים לא מיישמים את מה שהם לומדים בעבודה עם יועצים. הסיבות לאי הטמעה יכולות להיות רבות ומגוונות: התנגדות לשינוי, חוסר בתשומת לב ניהולית, פוליטיקות פנימיות ועוד. לכן מומלץ לארגון לקחת יועץ רק בשלב שבאמת יש מוכנות לשינוי.
מבחינת היועץ – כדאי לבחור ביועץ שמסוגל להוביל את השינוי בארגון; כמו כן – בחרו ביועץ ש"משחרר" את הארגון ברגע שהשינוי הוטמע, ולא מחזיק את הארגון כתלוי בו, כך שהמצב חוזר לקדמותו ברגע שהארגון סיים את ההתקשרות עם היועץ.

נזכור שההנהלה מובילה את השינוי. היועץ מסייע לשינוי לקרות. הארגון אחראי על העשייה. חשוב מאד לא להתבלבל בנקודה הזאת. יש ארגונים שחולמים שיגיע יועץ ויסדר להם את העניינים בזמן שהם ממשיכים לעסוק בשוטף. יש לי ספויילר בנושא זה – לא יעבוד! יועץ לא מנוסה עלול ליפול לפח הזה ולנסות לדחוף את הארגון בכוחותיו הדלים.
כאשר מתחולל שינוי – היועץ צריך להיות צנוע ולזכור שמי שעשה את העבודה זה הארגון עצמו. ארגון טוב ממנף ייעוץ ועף קדימה.

האם לקחת יועץ עם ניסיון? האם חשוב ניסיון בתחום הספציפי?

חד משמעית – יועץ עם ניסיון אמיתי תמיד עדיף על יועץ מתחיל. אפשר לבדוק זאת בקלות. בררו עם מי היועץ עבד קודם? איזה קריירה עשה היועץ, בטרם התחיל לייעץ? האם היועץ מתפתח בעצמו? חוג הלקוחות שלו גדל? הניסיון הנצבר שלו בתחום הספציפי או הכללי גדל?
לגבי ניסיון בתחום הספציפי – כאן התשובה לא חד משמעית. כמובן שרצוי שליועץ יהיה ניסיון בתחום הספציפי. אולם, לא תמיד הניסיון בתחום הספציפי הוא הכרחי. לפעמים יועץ עם ראייה רחבה וניסיון מגוון יכול לעזור לא פחות מיועץ בתחום הספציפי. למרות שכל ארגון עלול לחשוב שהוא משהו מיוחד, תהליך זה תהליך זה תהליך. יועץ מנוסה עם ראייה רחבה יכול לסייע גם לארגונים בתחומי התמחות חדשים. לפעמים ניסיון מתחום אחר שעובר התמרה לתחום חדש יכול להביא זווית ראייה מרעננת, יחסית ליועץ שכל ניסיונו הוא מתעשייה ספציפית אחת.

ראש פתוח

האם היועץ בא עם ראש פתוח לארגון? מקשיב ולומד את הצורך ומתאים פיתרון לצורך של הלקוח, ולא מתאים את הלקוח לשיטה שהיועץ מכיר. כמו אותן אדם שמסתובב עם פטיש ורואה בכל דבר מסמר..

דוגמה אישית

אנו לא מחפשים רק יועץ שנותן עצות. בדקו את מידת הגמישות והנכונות לשינוי של היועץ עצמו. איך הוא מתפתח עם השנים? מופיע בכנסים? משתף ידע במאמרים? בעל ידע מעודכן / State-of-the-art? האם מספר הלקוחות של היועץ גדל עם השנים? האם היועץ מרחיב את תחומי ההתמחות שלו עם השנים? עד כמה הלקוחות מוכנים להמליץ עליו?

לסיום – גם הבטן קובעת ולא רק הראש..  🙂

לא רק שיקולים רציונאליים קובעים. הכימיה עם היועץ חשובה ביותר. איך מרגישים איתו? האם יש חשק לעבוד איתו? האם רמת האמון בו טובה?  האם היועץ מתחבר לנועצים? מתאים להם?

קריטריונים נוספים?

איך אתם בוחרים יועץ? האם יש לכם קריטריונים אחרים? נוספים? אשמח לשמוע מיכם. מבטיחה להשתמש בחכמת ההמונים שלכם ולעדכן את המאמר.

מסלול המו"פ הגנרי תומך ומעודד חברות עתירות השקעה במו"פ, על ידי מתן מענקים כספיים גבוהים, עד 25 מיליון ₪ בשנה, ופטורים מתמלוגים, לצורך פיתוח של טכנולוגיות חדשניות וארוכות טווח (רחוקות מהשוק). מדובר על תכניות שיעסקו בפיתוח טכנולוגיות תשתיתיות, אשר נמצאות בראשית דרכן ובשלב הטרום תחרותי – לפני פיתוח ממוקד של מוצרים. חברות אשר יזכו לתמיכת רשות החדשנות במסגרת המסלול, יוכלו לעסוק בפיתוח ארוך של ידע גנרי ותשתיתי, אשר בסיום התכנית יהיה ניתן ליישום במגוון מוצרים לאורך זמן רב.
המסלול מאפשר הגשת בקשות גם בעבור תכניות פיתוח ארוך טווח אשר יבוצעו על ידי חברה עתירת מו"פ בשיתוף פעולה עם חברה נוספת.

מה מקבלים?

הרבה מאד. ראו להלן:

	מענק בהיקף של 20%-50% מתקציב הוצאות המו"פ שיידרש (ויאושר) לחברה לצורך ביצוע הפרויקט.
	במסגרת זו ייתמכו הוצאות כגון: שכר של עובדים שיעסקו במו"פ, תקורה לשכר, קבלני משנה טכנולוגיים שישתתפו בתכנית, ציוד שיירכש לצורך הפיתוח, חומרים שישמשו לניסוי ולבניית אב טיפוס, רישום פטנטים, רישויי תכנה ועוד.
	חברות הפועלות באזורי פיתוח יקבלו תוספת של 10% לשיעור התמיכה.
	חברות הפועלות באזור עוטף עזה יקבלו תוספת של 25% לשיעור התמיכה.
	פטור מחובת החזר תשלום תמלוגים
	השתתפות בסיכונים הכרוכים בתהליך הפיתוח, ללא תלות ברווחים או בהצלחות עתידיות.

סך המענקים המקסימלי לחברה – 25 מיליון ₪ לשנה.

קריטריונים על פיהם תיבדק הבקשה

	התכנית נמצאת בשלב טרום תחרותי – טכנולוגיה תשתיתית אשר עוד רחוקה מלהיות מוצר.
	טכנולוגיה חדשנית המכילה סיכונים ואתגר
	טכנולוגיה גנרית ניתנת ליישום במגוון מוצרים ועל פני תקופת זמן.
	צוות מו"פ בעל מומחיות ומוניטין.
	התוכנית ממוקדת ומוגבלת בהיקפה
	ליבת התכנית תבוצע על ידי החברה והידע יוותר בה.

ץ

מי זכאי לגשת למסלול?

	חברה עתירת השקעה במו"פ:
	החברה עומדת באחד משני התנאים הבאים: סך המכירות של החברה ושל חברות בנות שלה מפעילות ייצור בישראל, עולה על 70 מיליון דולר בשנה (בממוצע לשנה בשלוש השנים הקלנדריות שקדמו להגשת הבקשה) סך ההכנסות של חברת האם של החברה, המחזיקה בה בשיעור של לפחות 80% וכלל החברות הבנות של חברת האם, הינו למעלה מ-5.2 מיליארד דולר (בשנה הקלנדרית שקדמה להגשת הבקשה).
	אין לחברה חובות לרשות החדשנות
	במידה והחברה קיבלה בעבר הטבות מכוח רשות החדשנות – הגיעה להסדר תשלום תמלוגים ומאז לא קיבלה הטבות או פנתה לקבל הטבות מכח חוק החדשנות
	סך בקשותיה לרשות החדשנות לא עולה על 20% מתקציב המו"פ השנתי שלה.

ס

מעוניינים להגיש בקשה וליהנות מהסיוע הנדיב של רשות החדשנות?

פנו אלינו ונתאם פגישה לבדיקת הזכאות.
בהצלחה!

מה זה איכות של ארגון? איך מודדים איכות של ארגון?

כשמדברים ברמת ארגון – מתייחסים למושג – מצויינות ארגונית. קיימים מספר מודלים ליישום ולמדידה של מצויינות ארגונית: מלקולם בלדרידג' האמריקאי, EFQM האירופי, פרס האיכות הלאומי ע"ש רבין שגוייר ממודל מלקולם בלדרידג' וכן 9004:2018 ISO שהוא תקן למצוינות שמתמודד עם נושא איכות ומצויינות ארגונית וכיצד מודדים מצויינות ארגונית.

המאמר שלהלן כתוב בהשראת פרק מתקן 9004:2018 ISO והינו הראשון בסדרת מאמרים בנושא. תקן 9004:2018 ISO מדבר על איכות של ארגון, אולם קריאה מעמיקה בו מלמדת שכוונת המשורר היא מצויינות ארגונית.

איכות של ארגון לעומת איכות של מוצר/שירות

איכות מוצר/שירות – תקן ISO 9001 מגדיר מוצר או שירות איכותי כך שמאפייני המוצר/שירות מספקים את הצרכים והציפיות המוגדרים והמשתמעים של הלקוחות מהמוצר/שירות.

איכות של הארגון זוהי המידה שבה המאפיינים הטבועים בארגון ממלאים אחר הצרכים והציפיות של הלקוחות ושאר בעלי העניין, על מנת להשיג הצלחה מתמשכת. כל ארגון קובע לעצמו מה רלוונטי כדי להשיג הצלחה מתמשכת.

ארגון איכותי מממש הרבה מעבר לאספקת מוצרים ו/או שירותים איכותיים ושמירה על שביעות רצון לקוחותיו. על מנת להשיג הצלחה מתמשכת על הארגון לספק את ציפיות כל בעלי העניין שלו. ברור לכולם שבין בעלי העניין נמנים בעלי הארגון/משקיעים וכן הלקוחות. ארגון שרוצה הצלחה מתמשכת מנהל מערכת יחסים מיטיבה והדדית עם כל בעלי העניין: עובדים, ספקים, ועוד על מנת לספק את ציפיותיהם ורצונותיהם מעבודה מתמשכת עם הארגון. נזכור שחלק מהצרכים והציפיות של בעלי העניין יכולים להיות בהלימה או סתירה עם צרכים וציפיות שלבעלי עניין אחרים. עמידה בצרכים וציפיות של בעלי עניין לובשת צורות שונות. למשל: שת"פ, מו"מ, מיקור חוץ, סגירה של פעילות.

ניהול להצלחה מתמשכת

הצלחה ארגונית מתמשכת, (לעומת הצלחה בהשקה של מוצר או שירות ספציפי,) מושגת על ידי השגה עקבית של שביעות רצון כל בעלי העניין בטווח הארוך. קביעת יעדים לתקופות קצרות או בינוניות תומכות בהשגת האסטרטגיה לטווח הרחוק.
כיוון שהסביבה העסקית והארגון עצמו משתנים תדיר, כדי להשיג הצלחה מתמשכת, על הנהלת הארגון לדאוג לביצוע סדיר של הפעולות הבאות:

1.  ניטור מתמשך, ניתוח, הערכה וסקירה של הסביבה הארגונית החיצונית והפנימית כדי להיות עם היד על הדופק לגבי השפעת השינויים על הצרכים והציפיות של בעלי העניין וההשפעה של שינויים אלה על ביצועי הארגון, תוך התייחסות לחזון ולערכים כמצפן שמוביל את הארגון;
2. בדיקה באופן סדיר אם אכן הפעולות שהארגון עושה הן בהלימה לחזון ולערכים שהוא קבע לעצמו. חלחול החזון והערכים לעובדים; הדגמה במעשים תמידיים את ההליכה לאור החזון.
3. קביעת מדיניות, אסטרטגיה ויעדים המממשים את החזון והערכים; לא להסתפק בתליית פלקט על הקיר.
4. ניהול סיכונים והזדמנויות לטווח הקצר והארוך.
5. זיהוי התהליכים הרלוונטיים לארגון, הטמעתם וניהולם כך שביחד הם יוצרים מערכת קוהרנטית המממשת את המטרות של הארגון.
6. ניהול משאבים באופן יעיל, כדי לאפשר לתהליכים לקרות בצורה מיטבית.
7. ניתור, ניתוח, הערכה וסקירה של ביצועי הארגון כדי לאשר שהביצועים תואמים את הכיוון / או לעשות כיוונון מחדש.
8. מיסוד תהליכי שיפור, למידה וחדשנות כדי לתמוך ביכולות הארגון להתאים את עצמו לשינויים.

ניהול צרכים וציפיות של בעלי עניין באופן סדיר – מי צריך את זה?

שמתם לב שנושא ניהול צרכים וציפיות של בעלי העניין חזר על עצמו? מעוניינים לדעת למה? רוב הארגונים מנהלים צרכים וציפיות של בעלי עניין "על הדרך". ניהול צרכים וציפיות של בעלי עניין מסייע לארגון להשיג את מטרותיו, מסיר קונפליקטים בין בעלי העניין השונים, הופך את ניהול תהליכי הארגון להרמוני ואופטימאלי, משפר תקשורת פנימית וחיצונית, ממקד בצרכים החשובים של הארגון ומשתף ידע.
המון דברים טובים קורים כאשר "מג'נגלים" בין הצרכים והציפיות של בעלי העניין השונים ומכוונים את כולם למטרה המשותפת, כמו סיכות ברזל בתוך שדה מגנטי.
המאמרים הבאים ימשיכו לעסוק בנושא איכות הארגון והצלחה מתמשכת. הישארו איתנו. 🙂

מסלול מופ"ת (מו"פ בתעשיה) הינו מסלול ייחודי ואטרקטיבי במיוחד של רשות החדשנות אשר מציע תנאי תמיכה ייחודיים לחברות בתעשיית הייצור.

תעשיות הייצור בישראל אינן חדשניות מספיק, מתקשות להתחרות מול העלויות הנמוכות במזרח, ולא תמיד עומדות ברף האיכות והחדשנות של התעשייה במערב. הרשות לחדשנות שמה לה למטרה לצמצם את הפער בין "כלכלת ההיי-טק" ל"כלכלה המסורתית" ולהפכה לכלכלה מוטת חדשנות משגשגת. כמו כן, הרשות מעוניינת לסייע למפעלים אלה לפתח מוצרים חדשניים ולהטמיע טכנולוגיות חדשות בחברה, על מנת לעודד את הרחבת פעילות הייצור שלהן, דבר אשר יביא להגדלת התעסוקה בענף הייצור ותרומה משמעותית למשק הישראלי. מסלול מופ"ת הינו המסלול האטרקטיבי ביותר כיום ברשות לחדשנות והוא מציע לחברות העומדות בקריטריונים תנאים משופרים במיוחד לעומת שאר מסלולי התמיכה הקיימים. במסגרת זו, רשות החדשנות תשתתף ב- 50-60% מהוצאות המו"פ השנתיות של החברה הנתמכת. השתתפות זו תינתן בצורת מענק פטור מהחזר תמלוגים. בנוסף הקריטריונים לאישור התכניות במסלול זה מותאמים במיוחד לחברות מתעשיית הייצור, כך שבניגוד לשאר התכניות שמציעה כיום רשות החדשנות, אין על החברה להוכיח חדשנות ברמה עולמית, ותוכל לקבל את התמיכה גם בעבור תכניות פיתוח אשר מהוות חדשנות טכנולוגית ביחס לחברה.

מן העבר השני, ניתן לראות כי הרשות לחדשנות מרבה לקדם את המסלול ולהרחיבו במטרה להגדיל את הסיוע לתעשייה. ניתן לראות עליה בשנים האחרונות בהיקף התקציב המוקצה לתמיכה בתעשייה המסורתית (125 מיליון שקל ב 2018 לעומת 85 מיליון שקל ב 2016). כמו כן ניתן לראות כי בשנה החולפת הרשות הרחיבה את אוכלוסיית החברות אשר רשאיות לגשת למסלול, וצירפה אליהן חברות מתחומים נוספים, כגון מתעשיות הכימיה, הקוסמטיקה, מוצרי חשמל, מכונות פשוטות ועוד.

מה מקבלים?

הרבה, ראו להלן..

1. מענק בהיקף של 50-60% מתקציב הוצאות המו"פ של החברה – רשות החדשנות משתתפת בעלויות פיתוח כגון: תמיכה בהוצאות שכר של עובדים שיעסקו במו"פ, תקורה לשכר, קבלני משנה טכנולוגיים שישתתפו בתכנית, ציוד אשר ישמש למו"פ, חומרים שישמשו לניסוי ולבניית אב טיפוס, רישום פטנטים ועוד.
2. פטור מחובת החזר תשלום תמלוגים.
3. הכרה בסוגי הוצאות מו"פ ייחודיות למסלול זה, בנוסף על הוצאות המו"פ הרגילות בהן תומכת הרשות (ראו סעיף 1):

⦁ עד 500,000 ₪ לפיתוח תבניות שישולבו בהמשך בקו הייצור של החברה.
⦁ עד 500,000 ₪ לפיתוח מכונות ייצור ייחודיות ולבניית אבטיפוס שלהן.
⦁ עד 250,000 ₪ לרכישת ידע שיהווה חלק אינטגראלי של תכנית המו"פ.
⦁ תמיכה בהוצאות מסחור ושיווק תוצרי התכנית בהיקף של עד 15% מהתקציב המאושר.

החברה זכאית לקבלת התנאים המועדפים הנ"ל מרשות החדשנות בשלושת תיקי המו"פ הראשונים המוגשים על ידה.

מי זכאי לגשת למסלול?

חברות ישראליות המתכננות פעילות פיתוח של מוצרים או טכנולוגיות חדשות ביחס למפעל או הטמעת תהליכי ייצור חדשים אשר יביאו להרחבה של פעילות הייצור. על החברות לייצר בישראל ולהשתייך לאחד משני הסקטורים הבאים:

חברות שמרבית הכנסתן נובעת מייצור מוצרים בענפי הטכנולוגיה המסורתית או בענפי הטכנולוגיה המעורבת-מסורתית (כגון: מזון, משקאות, טקסטיל, עור, עץ, נייר, מוצרי נפט, גומי, פלסטיק, מתכת, חומרי בניין, תחזוקת מכונות).

או

חברות שמרבית הכנסתן נובעת מייצור תעשייתי של מוצרים בענפי הטכנולוגיה המעורבת-עילית (כגון: כימיה, נשק ותחמושת, ציוד חשמלי, ייצור מכונות).
על חברות בסקטור זה יהיה להוכיח כי הינן מוטות ייצור (ולא מוטות חדשנות) על ידי עמידה בקריטריונים הבאים:

1. בעת הגשת הבקשה מספר עובדי הייצור בחברה עמד על לפחות 30% מכלל העובדים (אך לא פחות מ-3 עובדים) 
2. בעת הגשת הבקשה מספר עובדי המו"פ לא עלה על 10% מכלל העובדים (אך לא יותר מ-25 עובדים).

מעוניינים להגיש בקשה ולהינות מהסיוע הנדיב של רשות החדשנות?

פנו אלינו ונתאם פגישה לבדיקת הזכאות.

בהצלחה!