איך נדע אם פרויקטים מצליחים?

מדוע פרויקטים מצליחים? שאלת מיליון הדולר. אם היינו יודעים את התשובה, היינו יודעים לחזור על ההצלחה שוב ושוב. ואיך בכלל מודדים הצלחה? כשמחפשים בגוגל – הצלחה בניהול פרויקטים או כישלון בניהול פרויקטים – מקבלים מאות אלפי התייחסויות. אין ספק, נושא מאתגר שמעניין רבים; חידה בלתי מפוצחת, בינתיים.

בדרך כלל אנחנו רגילים לחשוב במונחים של השגת יעדים, סיום מוצלח, אירוע שיא, ניצחון; יש המגדירים הצלחה כהיפך מכישלון. כלומר: אם הפרויקט לא נכשל סימן שהצלחנו. משום מה, כישלונות הם מאד ברורים. ההצלחה – יותר חמקמקה.

מדוע חשוב להגדיר הצלחה של פרויקטים?

ארגון שמודד לאורך זמן את הצלחות או אי הצלחות הפרויקטים שלו במונחים כמותיים, יכול ללמוד על היכולות האמיתיות שלו. כתוצאה מכך, התכנון וההתחייבויות של הפרויקטים החדשים הינם מדויקים יותר. הכרת היכולות האמיתיות מאפשרת גם לחשב החזר על השקעה לפני שנכנסים להתחייבות על פרויקט, ואף להחליט שלא נכנסים להרפתקה לא מוצלחת חדשה.

מנהלי פרויקטים וצוותי הפרויקט – רוצים לדעת מה חשוב לארגון, כיצד מודדים אותם, ואיך עליהם לתעדף את המשימות שלהם. יש ארגונים בהם הכי חשוב לעמוד בלו"ז, גם במחיר חריגות בתקציב. תעדוף שכזה יבוא לידי ביטוי במדדים. משוב על הצלחה, מאפשר לקבל הכרה ולהמשיך להשתפר מפרויקט לפרויקט.

מה זה בעצם פרויקט מוצלח?

מאד חשוב להגדיר מהו פרויקט מוצלח. חשוב לא פחות, להגדיר בצורה רחבה. לא מספיק רק לסיים בזמן, בתכולה ובתקציב, אלא לעמוד באוסף של יעדים שמודדים מכלול של מטרות, ולאורך זמן. מדידה לאורך זמן היא חשובה ביותר, כיוון שבמקרים רבים מנהלים מביאים את הפרויקט שלהם לקו הסיום, קוצרים את פירות ההצלחה, ועוברים לפרויקט אחר שמחים וטובי לב. למעשה רק במימד הזמן אפשר למדוד הצלחה אמיתית. נניח שפרויקט עמד ביעדי הזמן, תכולה ותקציב – ולאחר זמן מתברר שהלקוחות לא מרוצים מהתכולה, או מהאיכות, וכדומה – מה קורה? תוצאות אי-ההצלחה מחושבות במקום אחר – או שמקימים פרויקט או גרסאות המשך, שעיקר מטרתם היא לעשות את מה שהיה באמת צריך לעשות הפרויקט המקורי, או שארגון אחר (תמיכה למשל) מטפל בתיקונים, או כל פיתרון יצירתי אחר. התקציב של פרויקטי ההמשך לא נחשב כחריגה בתקציב הפרויקט המקורי; משימות התיקון החדשות מנוהלות בגאנט אחר של גרסה חדשה, כך שחריגה מלו"ז הפרויקט המקורי – גם היא אינה מורגשת.

כל מי שמנהל פרויקט, או מנהל קבוצת פרויקטים מחפש תוצאות כמותיות; אוסף מדדים מספריים. באמצעות המדדים אפשר לראות האם הפרויקט עמד בתוצאות המתוכננות. המטרה המרכזית של המדידה היא הפקת לקחים ושיפור, לקראת הפרויקטים הבאים.

רוב התוצאות נמדדות בצורה רציפה, סקלה של ערכים, ולא שחור/לבן, עמד/לא עמד. לכן, גם כאשר פרויקט עמד בהצלחה במדדים שלו, עדיין ניתן להמשיך ולהרים את הרף – לשפר עוד את התוצאות.

OK, מה למדוד?

כאמור, המדידה היא תלוית ארגון, ותלויה במטרות הספציפיות של הארגון. תמיד נחפש מדדים אובייקטיבים, שאינם תלויים בפרשנות סובייקטיבית של המודד או הנמדד. מדד טוב הוא מדד שמעורר השראה, כך שעמידה מוצלחת בו מקדמת את הפרויקט, והיא למעשה מתואמת עם המטרות הכלליות של הארגון. נראה ברור…אך לא תמיד מקוים. אמחיש באמצעות דוגמה: בארגון מסוים בודקים את יעילות ביצוע הסקירות במדדים מעיקים: כמה זמן השקיעו אנשים בקריאת מסמכים לפני הסקירה? כמה באגים לדף נמצאו וכדומה. כדי למדוד מדדים אלה, צריך לדווח על מספר העמודים במסמך הנסקר, מספר השעות שהושקעו מראש בקריאת המסמכים, מספר הדפים שנסקרו בפגישה אחת וכדומה. כיוון שהמדד מעיק – אנשים מדווחים בכעס מספרים אקראיים.

מדידת לו"ז, תכולה ותקציב

הכי בסיסי – מדדי "השילוש הקדוש" בניהול פרויקטים: לו"ז, תכולה ותקציב; שיעור חשוב שלמדתי והריהו לפניכם – לא לסגור פרויקט בתאריך הסיום שלו, אלא להמשיך את כל הפעילויות הקשורות אליו, על אותו גאנט, אותו תקציב ואותה רשימה של דרישות/תכונות ממנה נבנה הפרויקט המקורי. כך ניתן יהיה למדוד את הביצועים האמיתיים של הפרויקט.

מדידת התכולה – קריטית ביותר להצלחת הפרויקט; כדי להצליח במדידה זו, חשוב להבין את דרישות הלקוח או הלקוחות, ולקבל את אישורם על התכולה המתוכננת.

תכנון הלו"ז –מושפע מצורכי הלקוחות, או הארגון מבחינת Time-to-Market; קשה יותר להצליח בפרויקט עם לו"ז צפוף.

הצלחה בשלושת המדדים הקלסיים היא קריטית. בדרך כלל, חריגה במדד אחד, גוררת גם חריגה בשאר המדדים, כתוצאה ממאמץ לחזור למסלול. מאמץ זה דינו – הזזת לו"ז, או חריגה בתקציב, או שינוי תכולה, או שילוב של גורמים אלה.

מדידת מדדים אלה – תיעשה באופן יחסי, באחוזים, כדי שנוכל להשוות פרויקטים בגדלים שונים.

מדידת שביעות רצון הלקוחות

מדידת שביעות רצון הלקוחות הינה בסיסית, ונחשבת לאחת מדרישות החובה של תקן 9001 ISO ; רצוי ביותר למדוד את שביעות רצון הלקוח במהלך הפרויקט (שיתופו באבני דרך והתייחסות למשוב ממנו), בסוף הפרויקט (האם התוצר לשביעות רצונו), ותקופתית לאחר סיום הפרויקט, כדי לבדוק את שביעות רצונו מהמוצר או השירות, לאורך זמן.

מדידת שביעות הרצון אינה חייבת להיות באמצעות סקר או שאלונים. במקרים רבים – תהליך זה אינו יעיל, כיוון שלא תמיד הלקוחות עונים, וכאשר הם עונים – הם עונים בדיוק לשאלות שהם נשאלו. מניסיוני, כאשר הדבר אפשרי – עדיף למדוד את שביעות הרצון בביקורים אצל הלקוחות. המבקר הוא מנהל בכיר או מנכ"ל, הנפגש עם מנכ"ל או מנהל בכיר מטעם הלקוח. אפשר בשיחה ללמוד רבות: בנוסף לשביעות הרצון מהמוצר או השירות, אפשר לשמוע יותר בפרטים משוב על ביצועי המוצר, התעניינות שלו במוצרים של מתחרים, צרכים לא ממומשים ועוד. עצם הביקור עצמו, כבר מעלה את שביעות הרצון של הלקוח.

מדידה נוספת עקיפה של שביעות רצון הלקוח, היא מדידת הנכונות להמלצה. שואלים את הלקוח עד כמה יהיה מוכן להמליץ על הארגון ללקוחות נוספים בסקלה שבין 0 ל-10. ציון 9-10 נחשב ללקוח מרוצה, 7-8 נחשב ללקוח פסיבי, אדיש; כל ציון אחר נחשב כלקוח לא מרוצה.

מדידת ביצועי תוצר הפרויקט

מדדי ביצוע הינם ספציפיים לפרויקט. מדדים אלה הינם תלויי סוג הפרויקט, מורכבות הפרויקט או המוצר/שירות אותו מפתחים, מידת החדשנות שבו, גודלו, מספר האתרים בעולם בו מתנהל הפרויקט ועוד. רצוי להגדיר מספר קטן של מדדים, מתוך אוסף המדדים הכללי, כמדדים שהם קריטיים להצלחה.

המקום להגדיר את המדדים הביצועיים הוא בשלב תכנון הפרויקט. ביצוע הבקרה לאורך הפרויקט כולל מעקב שוטף במונחי אותם מדדי הביצוע שהוגדרו.

מדידת החזר על השקעה – Return On Investment – ROI

מדידת עמידת הפרויקט בתהליכי העבודה שהוגדרו לו

הוכח שאיכות המערכת/המוצר/השירות מושפעת באופן ישיר ומובהק מאיכות התהליך שיצר אותם. מדידת עמידת הפרויקט בתהליכי העבודה שהוגדרו לו נעשית באמצעות מבדקים פנימיים. אחת האפשרויות למדידה שכזאת היא באמצעות מדד מספרי שמרכז את מדידת איכות התהליכים בדף אחד. ראו: מבדקים פנימיים – הצגת תוצאות בצורה כמותית בתמונה אחת (השווה אלף מילים).

בקרה רציפה, ולא רק בסוף הפרויקט

מדדי הפרויקט – נמדדים באופן רציף או באבני דרך מרכזיות, ולא רק בסוף הפרויקט, כדי שאפשר יהיה לבצע פעילות מתקנת ולחזור למסלול, בטרם יהיה מאוחר.

תאום ציפיות

לכל ארגון – אוסף המטרות והיעדים משלו. לכל פרויקט בתוך ארגון מסויים – אוסף היעדים משלו. את היעדים מתעדים בתוכנית איכות לפרויקט, או תוכנית תכנון הפרויקט, מציגים אותה לצוות בישיבת הפתיחה (Kick-off) ומתחייבים עליהם. צורת מדידת הנתונים, תכיפות הצגתם מסוכמים מראש בתחילת הדרך, כדי שיהיה ברור לכולם על מה ואיך הם נמדדים. בנוסף, תכנון הפרויקט כולל גם את אופן ותדירות הבקרה על עמידה במדדים.

איך אתם מודדים הצלחה בניהול פרויקטים? מה ניסיונכם במדידת הצלחה של פרויקטים? אשמח לשיתוף באחת הרשתות החברתיות שקישורן להלן.