קבעתם הסכם עם ספק לביצוע חלק מהעבודה בפרויקט, ועם סיום עבודתו גיליתם פערים גדולים בין מה שרציתם וקיבלתם? נדרשתם לעשות שינויים בתכולת העבודה שנסגרה מול הספק ומצאתם את עצמכם "שבויים" בידי הספק? או להיפך: עשיתם הסכם עם ספק שגרם לספק להיות מאד לא מרוצה מהעבודה איתכם בגלל תקשורת לקויה, או בגלל שהפסיד כסף? גיליתם מאוחר מידי שהתוצרים שאתם עומדים לקבל אינם באיכות שתכננתם, או שעומד להיות פיגור גדול במסירת תוצרים מהספק שעלול לגרום לפיגור בפרויקט כולו?
מהנדסים ומנהלים המפתחים מוצרים ושירותים נדרשים לרכוש פריטים ו/או שירותים המשמשים אותם לצורך עבודתם. למשל: תוכנות, חומרות, חומרי גלם לפיתוח דגמים וכדומה. לפעמים רכש זה נעשה חד-פעמית. בשל היותם מומחים בתחומם, ובדרך כלל אינם מומחים ברכש, קיים סיכון לניהול כושל של הספקים. נושא שכיח לתקלות מול ספקים הוא אופן ניהול השינויים בדרישות במהלך הפרויקט. חוסר ניסיון בנושא עלול להביא למשמעויות חמורות בעלות הפרויקט, תכולתו ואיכותו, עד כדי התנגשות חוזית מול הספק. טעות בבחירת ספק או רכיב יכולה לגרום לכך שהרוכב הפרויקט ייפול בגלל מסמר הקטן.
למי מיועד התהליך? התהליך נועד למנהלים ומהנדסים, הנדרשים לרכוש מוצרים ו/או שירותים לצורך עבודתם. התהליך כולל:
למי לא מיועד התהליך שלהלן? התהליך לא מיועד לניהול "גולגולות". דהיינו: לאותם קבלני משנה העובדים כחלק מצוות הפרויקט. כאשר "הגולגלות" הן חלק מצוות הפרויקט הפנימי, אופן הניהול של "הגולגלות" נעשה בהתאם לתהליכי ניהול הפרויקט השיטתי "הרגיל". כמו כן, התהליך המתואר אינו מטפל ברכש שוטף לצורכי תפעול או ייצור שנעשה על ידי מחלקת הרכש בארגון. במקרים אלה, מדובר על רכש בו צוות הפיתוח כבר אמר את דברו לגבי אופן הפיתרון הרצוי לו, והרכש פועל עצמאית על פי שיקוליו.
מאמר זה מטפל בניהול שיטתי של רכש מוצרי מדף, פריטים ושירותים מספקים, הנדרשים ע"י צוותי הפיתוח לצורך עבודתם. המאמר מפרט את התהליך השיטתי המומלץ על ידי מודל ה-CMMI לרכש מוצרים, מערכות ושירותים, כולל מיקור חוץ של חלק מעבודת הפיתוח לקבלני משנה.
תהליך ניהול הסכמים עם ספקים (Supplier Agreement Management) של מודל ה- CMMI נועד למסד את מערכת היחסים בין ארגון הפיתוח לספקיו. ההסכם יכול להיות גם עם גוף פנימי בתוך הארגון. כאשר מדובר בהחלטת רכש משמעותית מבחינת עלות או השפעה על הפרויקט, מומלץ להשתמש במקביל גם בתהליך שיטתי לקבלת החלטות.
1) החליטו על סוג הרכש.
סוג הרכש ישפיע על תהליך הרכש, ובעלי העניין שייקחו בו חלק. דוגמאות: רכישת מוצר מהמדף, רכישה מספק באמצעות חוזה, רכש פנימי, רכש מהלקוח, רכש מרשימת ספקים מועדפת או קומבינציה של חלק מהאפשרויות שתוארו עד כה.
2) בחרו ספקים
הגדירו קריטריונים לתהליך הבחירה, כגון: יכולת הספק לעמוד בדרישות הפרויקט, מיקומו הגיאוגרפי, ניסיון הספק והיסטורית ביצועיו, שביעות רצון לקוחותיו ומחיר.
3) מסדו התקשרות עם הספק באמצעות מסמך המתאר את ההסכמה בין הצדדים
המסמך יכול להיות כתוב כחוזה, הסכם לקניית רישיונות, הסכם לקבלת רמת שירות נאותה, מסמך הבנות או כל צורה אחרת מוסכמת על הצדדים; בהתאם לצורך – ערב את המחלקה המשפטית של הארגון.
טיפים חשובים:
4) נהלו את הפעילויות מול הספק כמוסכם
ניהול הפעילויות מול הספקים נעשית בהתאם להסכם הכתוב. פעילויות אלה כוללות מעקב אחר עמידה באבני דרך, בדיקות שהתוצרים עומדים בדרישות ובאיכות; כמו כן פעילות זו כוללת ניהול תקשורת בצורה פורמאלית: אישור מסמכים המתקבלים מהספק, דו"חות שבועיים, ישיבות מעקב חודשיות, תהליכי אסקלצייה לבעיות, איש קשר מוגדר וכדומה.
5) הקפידו בתהליך קבלת התוצרים מהספק
בדקו ואמתו שהתוצרים עומדים בדרישות כפי שנמסרו לספק; ערכו סקירות עם הספק על תוצרים, וודאו שהוא מבין את הדרישות ממנו בכניסה לשלב מסויים, וודאו שהתוצרים מתאימים לדרישות בסיום אותו שלב, בצעו בדיקות קבלה, דווחו על חריגים עד לשביעות רצון מהתוצר המוגמר
6) וודאו שילוב של התוצר הנרכש בתוך המוצר המפותח על ידי צוות הפרויקט
תכננו ונהלו את הפעילויות הנדרשות, כולל הדרכות, תמיכה טכנית ותחזוקה
ייתכן והמתואר לעיל נראה ברור מאליו; ייתכן וחלקכם עושים אותו באופן אינטואיטיבי. מיסוד תהליך שיטתי בנושא זה מאפשר להפוך את הידע כיצד לנהל הסכמים מול שותפים לרכוש החברה. תיעוד התהליך מאפשר להשתמש בניסיון שנצבר עם ספקים מסוימים או עם סוגי רכש מסוימים לטובת רכישות עתידיות.