מה אפשר ללמוד מההגדה של פסח כדי להתפתח בארגון ? מאמר ראשון בסדרה

מאמר השראה מההגדה מספר 1 מתוך 3, מאת אורנה קמין

לקראת הפסח – מאמר ראשון בסדרה של שלושה מאמרים קצרים בנושא השראה מתוך ההגדה של פסח שתעזור לנו לקדם את הרעיונות שלנו בארגון, וכתוצאה מכך – תעזור לנו לקדם את עצמינו בארגון.

במהלך השנים זכיתי להתארח בערב פסח אצל משפחות מעדות שונות, במקומות שונים בעולם, בשפות שונות, חילונים, דתיים. תמיד היה מרגש ומופלא בעיני שערב הפסח נחגג באותה צורה בכל המשפחות ברחבי הגלובוס (עד כדי לחנים טיפה שונים אצל עדות שונות).

מה הופך את ההגדה לסיפור כל כך מיוחד? מה גורם להגדה להיות כזאת רבת מכר שגורמת לכולנו לחזור לקרוא בה שנה אחרי שנה? אתאר בסדרה של שלושה מאמרים עשרה אלמנטים שגורמים להגדה להיות כה מיוחדת. אם תפנימו רעיונות אלה, תוכלו לקדם את הרעיונות שלכם בארגון, ובעקבות כך גם לקדם את עצמיכם.

להלן ארבעת האלמנטים הראשונים:

שני קצוות

בהגדה מתוארים שני סוגים של אנשים. הטובים והרעים משני צידי המתרס. יש צד טוב וצד רע. ובהגדה כמו באגדות – הטוב הוא זה שמנצח בגדול.

כיוון שבארגונים עסקינן, לא אטיף לניצחון על האחר כדי להתקדם. הפירוש שלי לעניין הקצוות הוא שכדי לבלוט, כדי שישימו לב אלינו, אנו צריכים להיות שונים.

ישנם עובדים וגם מנהלים שחוששים להביע דעה שונה או להביע דעה לגבי החלטות ארגוניות שנראות להם לא נכונות. חוסר נקיטת עמדה במקרה הטוב גורם לעובד או למנהל לשרוד בארגון אך בטח לא לבלוט, להשפיע או לשנות.

איך אתם מפרשים את עניין הקצוות? ספרו לי את הפירוש שלכם.

שאילת שאלות מסקרנות

לאורך כל ההגדה יש שאלות מסקרנות, כולל שירים מסקרנים עם סדרת שאלות כמו מה נשתנה ועוד. שאלות הן כלי שמעורר סקרנות ומעודד חשיבה פעילה ולא רק הקשבה לדובר בצורה פסיבית.

ולעניינו – מה נשתנה בארגון הזה שאנו שייכים אליו?

כשאתם מציגים רעיון כלשהו – האם אתם עושים עצירות לשאילת שאלות, בטרם תציגו את הרעיונות והפתרון שלכם? שאילת שאלות גורמת לסקרנות וערנות ובעקבות כך גם להקשבה ואפילו זכירת התשובות שנאמרו לכם.

הפעלות – עירוב קהל היעד בהפעלות במסגרת הפעולות שאנו עושים כדי לקדם את הרעיונות והיוזמות שלנו

ההגדה מפעילה את הנוכחים בצורה אקטיבית: לקום ליטול ידיים, לטפטף יין תוך כדי קריאה של שמות המכות. קריאת ההגדה על ידי כל המשתתפים, כל אחד בתורו. כל היושבים פעילים אקטיבית. עצם ההשתתפות הפעילה גורמת להעלאת מוטיבציה של הקוראים בהגדה וכן משפרת את שיתוף הפעולה של הנוכחים.

מה ניתן ללמוד מיכך? אם רוצים לגייס את תמיכת העובדים והמנהלים ביוזמה שלנו – נדאג שיהיו שותפים.

משחק 

בהמשך לסעיף הקודם שמדבר על הפעלה ושיתוף של הקהל, ההגדה מוסיפה גם משחק. כוונתי למשחק האפיקומן. המשחק משאיר את הילדים ערים, הם שותפים לתחרות החיפוש ובסוף מי שמוצא את האפיקומן מקבל פרס.   במשפחות רבות נותנים גם פרסי ניחומים לכל הילדים מלבד המנצח.

 מה ניתן ללמוד מיכך? אפשר לשלב שיטות של מישחוק בהדרכות שמטרתן ללמד מושגים בצורה מעניינת המסייעת לקליטת החומר. שילוב של משחקים, או כפי שקוראים לזה מישחוק עוזר ללמידה וזכירת החומר. 

יש לכם רעיונות נוספים להשתמש במישחוק כדי לקדם את הרעיונות שלכם?

המשך יבוא ..

יש בקנה סך הכל עשרה אלמנטים.

אילו אלמנטים נותנים לכם השראה? ספרו לי

נכתב בהשראת פוסט מצולם שפורסם בפייסבוק של דני וידיסלבסקי – וידיס שירותי ניהול‏ – "הסיבה הסודית שבגללה קוראים בהגדה של פסח כל שנה מחדש", מיום 10.4.23.