החדשות על הסכנות והמפגעים הסביבתיים שמפעלים גורמים לסביבה ולתושבים ברדיוס רחב מאד נוחתות עלינו לאחרונה בתדירות גבוהה. ביום 19.4.2015 התבשרנו לצערנו ע"י Ynet על דרמה במפרץ: עיריית חיפה הוציאה צו סגירה למפעלים המזהמים וחסמה את הכניסה אליהם. שבועיים לפני כן, בחול המועד פסח (7.4.15) התפרסמה ב- Ynet כתבה בנושא דומה על "עליה בהרשעות של מזהמים סביבתיים". בכתבה מסופר ש- 95% מהתיקים הפליליים שנפתחו נגד מזהמים סביבתיים בשנת 2014 הסתיימו בהרשעות (סה"כ נפתחו 104 תיקים). בנוסף, הטילו בתי המשפט 37 עיצומים כספיים, חלקם מעל מיליון ₪. מאז, כתבות וחדשות בנושא נוחתות עלינו לבקרים והנושא תופס תאוצה יותר ויותר.
כיום, רבים מהאזרחים מודעים לנושאי מחזור בקבוקים וסוללות, הפרדת פסולת, הפחתת שימוש בשקיות ניילון וכדומה. לצערנו, המודעות הגבוהה בקרב האזרחים עדיין לא מחלחלת לפעילות של התעשיה וחברות עסקיות שרובן עדיין לא מטפלות במפגעים הסביבתיים שהן יוצרות.
ברוב המקרים הטיפול בבעיות הסביבתיות שגורמות החברות מתחיל רק כשהנושא מגיע לכותרות בעיתונות או בטלוויזיה או בעקבות ביקורת שעורכים מפקחים מטעם המשרד להגנת הסביבה. הסיבה לכך ברורה – פעולות שמטרתן למנוע או לטפל בהפחתת הזיהום הסביבתי כרוכות בעלויות כבדות שחברות מעדיפות לדחות כמה שניתן. אולם, עצימת עיניים לא רק שלא פותרת את הבעיה אלא עלולה לגרום להוצאות כפולות ומכופלות למפעלים, ונזקים מצטברים והולכים לסביבה. ברגע שהנושא מטופל ע"י רשויות אכיפת החוק, העלויות עולות בצורה משמעותית! במקרה שכזה, בנוסף לטיפול במפגעים הסביבתיים, החברה צריכה לשלם הוצאות על:
מרבית המנהלים מאמינים שהביטוח שיש לכל חברה מכסה את ההפסדים / נותן כיסוי כספי לתביעות. נכון, אבל באופן חלקי. הביטוח מכסה עד גובה מסוים ונותן מענה במסגרת תביעות לפיצוי כספי. הביטוח לא נותן מענה במקרה ומוטל על החברה קנס ו/או במקרה ונפתח תיק פלילי בגין גרימת נזק סביבתי.
לצערנו לא הרבה מנהלים מייחסים חשיבות לזיהוי מוקדם של סיכונים סביבתיים וכתוצאה מכך לא נוקטים בפעולות להפחתת ההסתברות להתממשותם.
הסיכון הסביבתי הינו הסתברות להפסד כתוצאה מ-:
במסגרת ניהול הסיכונים בחברה מתייחסים לכל הסיכונים הסביבתיים האפשריים בחברה למול תהליכי העבודה בחברה מחד ודרישות חוקים ותקנות מאידך. תהליך ניהול הסיכונים מזהה ומעריך את הסיכונים, מודד את החשיפה לסיכון והסתברות להתממשותו, מזהה פעילויות בקרה קיימות וקובע תכנית ניטור וטיפול בחשיפות.
הסיכון הכספי / העסקי הוא נגזרת מהתממשות הסיכון הסביבתי. לצורך טיפול והורדת הסיכון, החברה נאלצת להשקיע כספים, אבל ההשקעה תמיד משתלמת כי התממשות הסיכון תוביל להפסד עסקי, תדמיתי וכספי ניכר ובמקרים קיצוניים עד כדי פגיעה ביציבות הפיננסית של החברה.
הטמעת תהליך שיטתי לטיפול במפגעים סביבתיים נעשה באמצעות התאמת תהליכי העבודה בחברה לדרישות תקנים סביבתיים. בארץ קיימים תקנים סביבתיים המבטיחים שארגונים שמטמיעים אותם מטפלים בסיכונים הסביבתיים. במסגרת הטמעת התקנים, הארגון מבצע גם סקר סיכונים סביבתיים, מזהה בעיות סביבתיות שנדרש לטפל בהן ובונה תכנית עבודה רב-שנתית לטיפול במפגעים שזוהו. הטיפול השיטתי נעשה בלוחות זמנים שנוחים לארגון ובפריסת עלויות לתקופה יחסית ארוכה.
להלן התקנים העיקריים לטיפול בסיכונים סביבתיים:
תקן 14001 ISO – הקמת מערכת ניהול איכות הסביבה.
תקן 50001 ISO – הקמת מערכת שימור וחסכון באנרגיה
תו ירוק למוצר / שירות – התו שמוענק בשיתוף פעולה עם משרד להגנת הסביבה מעיד על כך שהמוצר או השירות הניתן ע"י הארגון לא פוגע בסביבה.
עמידה בתקנים מבטיחה שלארגון יש מערכת שיטתית לניהול הסיכונים הסביבתיים הנגרמים לסביבה ומייעלת בצורה ניכרת את השימוש באנרגיה. תקנים אלה מבטיחים שהארגון פועל בצורה מודעת ואחראית כדי לשמור על הסביבה. בנוסף, הטמעת מערכת איכות ששומרת על איכות הסביבה עוזרת לארגון לעמוד במבדקי פקחי איכות הסביבה ולהימנע מתביעות. לסביבה – כנראה זה לא מספיק. נדרש בנוסף לעמוד גם בדרישות חוק ותקנות מחמירות. כמו כן, באזורים כמו מפרץ חיפה, קיים גם זיהום מצטבר בשל מקבץ גדול של מפעלים באזור נתון. גם אם כל מפעל לחוד עומד בדרישות, הזיהום המצרפי בעייתי. לשם כך, נדרש ניהול ברמת על. גדול עלינו! בואו נתחיל מכך שכל חברה תטמיע מערכות לניהול סיכוני סביבה משל עצמה, ובכך תשמור על עצמה (תביעות כבר אמרנו..) ועל הסביבה.
מוכנים? נשמח לעזור