OK יועצים לניהול

בחירת יועץ טוב הינה משימה אחראית שמשפיעה על התוצאה של הארגון בנושא שלשמו שכרו את היועץ. איך בוחרים יועץ? טיפים ממני לבחירת יועץ בכל נושא, מוזמנים לקרוא כאן.

מאמר זה מתמקד בבחירת יועץ לתחום בטיחות במזון עם תשומת לב מיוחדת לנושאים הקשורים לתחום זה.

יועץ לבטיחות מזון הינו בעל ידע וכישורים ספציפיים לתעשיית המזון

לתחום המזון מאפיינים ספציפיים. חשוב מאד שליועץ בתחום תהיה השכלה רלוונטית בתחום בנוסף לניסיון כללי בייעוץ ובתהליכים. הידע הספציפי חשוב כדי להבין אילו בקרות ספציפיות נדרש להוסיף בכל שרשרת האספקה: החל מבחירת חומרי הגלם, דרך תהליכי הייצור ועד תהליכי ההפצה והשירות. בונוס מיוחד יינתן ליועץ שיש לו גם ניסיון וידע רב בייעוץ וביצוע מבדקים לתקני בטיחות מזון, כגון:BRC, HACCP, 22000 ISO, FSSC ועוד.
תהליך מיטבי לבחירת ייעוץ לנושא בטיחות מזון כולל שאילת שאלות כגון: עם אילו תקני מזון יש לך היכרות טובה? לאילו ארגונים ייעצת בנושא בטיחות במזון? האם יש לך ניסיון בביצוע מבדקים לבדיקת התאמת הארגון לתקני BRC, HACCP, 22000 ISO, וכדומה.

יועץ לבטיחות מזון הינו יועץ מעודכן

כדאי מאד לבדוק האם ליועץ ידע עדכני בנושאים המתחדשים בתעשיית מזון. נושאים אלה כוללים רגולציות חדשות ודרישות עדכניות מחברות ומפעלים. לדוגמה: דרישה חדשה של משרד הבריאות ממרץ 2020 שמפעלים העוסקים בתעשיית הבשר יהיו מוסמכים לתקן HACCP. חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו – 2015, תקנות בריאות הציבור (מזון)(סימון גלוטן), התשנ"ו-1996 ועוד רבים.

יועץ מומחה הוא יועץ עם המלצות חמות מארגונים עימם עבד בעבר

ממליצים הם מקור ראשון וטוב לשמוע על כישורי היועץ. בדקו עימם איך היה התהליך ולא רק אם התוצאה הושגה. האם הושג שת"פ עם הצוות? האם היועץ השאיר ידע שאפשר להמשיך גם בלעדיו? האם הוא אדם נעים בנוסף להיותו מקצועי? שהרי הדרך חשובה לא פחות מהתוצאה.

יועץ שהולך אתכם כל הדרך מפיתוח מערכת ניהול בטיחות במזון ועד ליווי הטמעה

יועץ קשוב בונה מערכת לבטיחות במזון שתפורה לארגון לו הוא מייעץ, ולא הפוך. תופתעו, אך קיימים יועצים שבאים עם תבניות מוכנות ומנסים להתאים את הארגון לפיתרון המוכר להם. לאחר התאמת הפתרון לארגון, יועץ טוב גם מוביל ומחזיק לארגון את היד בתהליך ההטמעה. ייעוץ בתחום המזון מחייב נוכחות בשטח, כדי לראות כיצד קורה היישום בפועל. חפשו יועץ שמבין זאת וזמין עבורכם.

איך אתם בוחרים יועץ לתחום המזון? האם אתם משתמשים בקריטריונים שתוארו לעיל? יש לכם קריטריונים נוספים? אשמח לשמוע..

Photo by Rachel Claire from Pexels

בשיטוטיי בחברות (לאחרונה אני מציצה דרך החלון בזום..) אני פוגשת מנהלים בחברות שמביאים עימם תבניות ושיטות עבודה מחברות שונות בהן עבדו קודם, והם מיישמים אותם בחברה החדשה בהצלחה כזו או אחרת.
מסכימה שאין חכם כבעל ניסיון, אך שיטת "העתק בדבק" לא עובדת בהטמעת שיטות עבודה ארגוניות מהסיבות הבאות:

1. אי התאמה של השיטה שיובאה מארגון הקודם לארגון החדש

נזכור שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים. הכוונה – קחו אחריות, התאימו את התהליך למציאות שבה אתם נמצאים כיום. תהליך הוא תמיד מותאם ספציפית לחברה מסוימת.

2. מגדל בבל

מנהלים שונים משמע ידע ורקע שונה – כל עוד אין שיטה ארגונית, כל מנהל עובד בשיטה המוכרת לו. תהיה שיטה זו טובה ומוכחת, עדיין כל אחד מתנהל עם סט הכלים שהביא מהבית.

3. אי הסכמה משותפת של בעלי העניין על התהליך הארגוני

שלב חשוב בהתאמת התהליך לארגון הוא בדיונים משותפים עם כל בעלי העניין הנוגעים בדבר, ואישור התהליך המוסכם. שלב האישור חשוב גם כדי לאשר שהתהליך מתאים וגם כדי לגייס וליישר (באנגלית נשמע יותר טוב Align ) את כולם לתהליך המשותף.

4. אשליה שאחר כך יהיה זמן להכניס שיטות עבודה משותפות

אחרי שעוברים את המשוכה הקלה ומסכימים שצריך שיטות עבודה, מגיעים למשוכה המאתגרת הרבה יותר: "כן, אבל.. לא עכשיו.." ואז מגוון סיבות מעולות מדוע לא עכשיו. הסיבות תמיד ראויות, אך הסיכוי שדברים יתממשו מאוחר יותר קטן.

הצעתי –אל תגידו לעצמיכם אחר כך. ה"אחר כך" לא מגיע. בדרך כלל ה"אחר כך" נהיה "אתמול" כאשר פתאום יש דרישה חיצונית או אירוע שמכריח את הארגון לשנות שיטות עבודה. במקרים כאלה, מתגייסים למשימה במהירות, לעיתים על חשבון נושאם אחרים, כולל פנאי אישי שמוקדש לעבודה.

5. מחשבה שלהטמיע תהליכי עבודה זה קשה

למנהל שעסוק מעל 100% מהזמן שלו בסיום המשימות שמוטלות עליו, אכן זה קשה. בנוסף, שינוי שיטת עבודה זו לא ההתמחות שלו. המחשבה על הקושי הטמון במאמץ גורמת לוויתור.
נזכור, שבדיוק לשם כך כדאי להסתייע ביועץ שזו התמחותו, ומאגרי הזמן שלו יכולים להיות במשימות השיפור. תתפלאו כמה זה קל כשיש יועץ מומחה שלוקח אתכם ביד ומוביל אתכם למטרות שהצבתם.

6. אשליה שתהליכי העבודה הם מקבילים / אורתוגונליים לעבודה "האמיתית"
העבודה שנתפסת כאמיתית היא העבודה שהארגון מחויב אליה, דהיינו לפתח מוצרים ו/או לתת שירותים. שיפור תהליכי העבודה נתפס כמאמץ נוסף ומקבילי. מסכימה שבשלב הטמעת תהליך העבודה יש מאמץ, אך השקעה זו מחזירה את עצמה מהר מאד בכך שהיא מגדילה את היעילות יחסית מהר.
נזכור, ששיטות העבודה שלנו, מיושמות על העבודה שלנו. כמו שאת העבודה שלנו אנו לא דוחים, כך גם את שיפור המיומנויות שלנו שמסייעות לנו בעבודה שלנו לא רצוי לדחות. בעניין הזה אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור. הטמעה מאוחרת של תהליכי עבודה מיטביים לא תתקן את אי ההתאמות שקרו לפני הטמעת שיטות העבודה.

סוף דבר

המלצתי לסיכום, מצאו בהקדם משאבים לשיפור תהליכי העבודה שלכם, ובמידת הצורך היעזרו ביועץ מיומן שיסייע לכם בתהליך. יועץ מיומן, משמע, סייע למספר רב של ארגונים להטמיע בהצלחה שיטות עבודה מותאמות להם כמו כפפה.
בהצלחה!

HACCP על שום מה?

לפי חוק הגנה על בריאות הציבור יצרן של מוצר מן החי, בשר ו/או בית קירור לאחסון בשר, בעלי כנף ודגים מחוייבים לעבור הסמכה לתקן HACCP ולהטמיע תכנית בטיחות מזון במפעל. יצרנים אשר לא יעמדו בדרישת החוק לא יוכלו לקבל רישיון יצרן ולא יוכלו להמשיך לשווק את מוצריהם.

HACCP היא מתודולוגיה המבוססת על שבעה עקרונות מרכזיים לבקרת בטיחות מזון שמטרתם לייצר מזון בטוח לצריכה.
HACCP == Hazard Analysis Critical Control Point

השיטה דורשת לבדוק את כל תהליך הייצור מקצה לקצה, החל משלב חומרי הגלם וכלה בשימוש המיועד לצרכן הסופי באמצעות זיהוי, בחינה ושליטה על הסכנות (Hazards) שעלולות להשפיע על בריאות הצרכן.

המטרה היא בחינה ושליטה על הסיכונים (Hazards) שעלולים להשפיע על בריאות הצרכן.

Hazard – סכנה, פוטנציאל לגרימת נזק. סכנה מתייחסת לחומר או מצב שעלול לגרום סכנה בריאותית. הסכנה עלולה להיות החומר הגלם, בתהליך או המוצר הסופי.

השיטה מבקשת לזהות ולנתח סיכונים/סכנות בנקודות בקרה בכל התהליך כדי לזהות זיהומים כימיים או ביולוגיים או פיזיקליים ולטפל בהם בנקודה בה זוהה הסיכון. הערכת הסיכונים מתייחסת לזיהוי לפחות 3 הסיכונים בכל שלב התהליך סיכון מיקרוביאללי, כימי ופיסיקלי.

גישה זו מחליפה גישות ישנות שהיו בודקות רק את התוצר המוגמר. הנחת העבודה היא שתהליך ייצור מבוקר ואיכותי מבטיח תוצר מזון איכותי.
כפי שאנו יודעים, תהליך של ניהול סיכונים מזהה מראש אירועים עתידיים שעלולים לקרות, כאלה שאם יקרו יגרמו נזק למוצר או יותר גרוע למי שצורך את המוצר. ברגע זיהוי הסיכון, מטפלים בו מיידית.
גישת HACCP מסייעת לזהות סיכונים בכך שהיא כבר מגדירה מראש את אירועי הסיכון שעלולים להתרחש בכל אחד משלבי ייצור המזון מקצה לקצה. כולל: תהליך הגידול החקלאי, ייצורו במפעל, וכולל תהליך ההפצה עד לצרכן הסופי.

שבעת העקרונות המופלאים של HACCP

העקרונות המנחים את השיטה מבוססים על תקן .Codex Alimentarius Commission תקן זה הינו תקן מקובל בעולם בתחום בטיחות המזון.
השיטה דורשת את הפעולות הבאות:
1. ביצוע סקר סיכונים מדעי ושיטתי
סקר זה כולל מיפוי של תהליכי הייצור בהם עלולים להתרחש סיכונים, ניתוח הפעולות למניעת הסיכונים, ביצוע בקרה שאכן הפעולות למניעת הסיכונים מתממשות.
2. זיהוי נקודות בקרה קריטיות – (Critical Control Points (CCP.
3. הגדרה עבור נקודות בקרה אילו גבול קריטי – טווח אשר מחוצה לו המוצר יחשב כלא בטוח.
4. קביעת אמצעים לניטור בנקודות הבקרה וקביעת נהלים מתוך תוצאות הניטור לכיול הבקרה על פי הגבול הקריטי.
5. קביעה מהי הפעילות המתקנת במידה וקיימת סטייה מהגבול הקריטי שנקבע ע"מ להחזיר את התהליך לשליטה.
6. תיעוד כל הפעולות הננקטות בכל שלבי התהליך והבקרות – גם כהוכחה עבור היצרן שהוא עומד בתקנים והבקרות שנקבעו.
7. קביעת נהלים על מנת לאמת שהמערכת ותהליכיה פועלת כנדרש בצורה אפקטיבית.

מי חייב לעבוד לפי דרישות HACCP?

החוק לא מותיר הרבה ברירות..
חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) קובע שהחל מ- 1.3.2020 יצרנים ו/או יבואנים ו/או מנהלי בית קירור של מוצרים מן החי (בשר, בעלי כנף ודגים) חייבים להטמיע מערכת לניהול בטיחות מזון במפעל ולעבור תהליך הסמכה לתקן HACCP.
יצרנים אשר לא יעמדו בדרישת החוק לא יוכלו לקבל רישיון יצרן ולא יוכלו להמשיך לשווק את מוצריהם. החוק רלוונטי למפעלי בשר, אטליזים, מפעלי דגים, מחלבות, קייטרינג, מסעדות, מפעלי ייצור מזון, מפעלי אריזת מזון, מחסני מזון וכדומה.

מידי פעם אנשים שואלים אותי בתוספת אזהרה חמורה: את לא חוששת לשתף את הידע שלך? מי שעוקב אחריך ולומד מהשיתופים שלך לא יקנה את שירותי הייעוץ שלך.

הפחד הזה קיים גם בארגונים – מומחים חוששים לשתף את הידע שלהם פן יבולע להם. כלומר: מישהו אחר יצליח באמצעות הידע שהם שיתפו.

אפשר להבין את הפחד הזה. המומחה עבד קשה כדי לצבור אותו. למה שייתן אותו בחינם?

החיים מלמדים ששיתוף ידע לא רק שהוא לא פוגע במומחה, אלא עוזר לו להיות מומחה גדול יותר. עצם השיתוף גורם לקבלת משוב ורעיונות נוספים ומעשיר את הידע והמעמד של המומחה. בנוסף, מומחה זהו אדם שלומד כל הזמן, ונע קדימה. הידע של המומחה עובר שדרוג כל הזמן, כך שהמעתיק כביכול קופא בזמן עם הידע המועתק כביכול.

דבר נוסף – להיות אספן של ידע לא ממש מקדם. מה שמקדם הוא היישום של הידע באופן שוטף. כל פעם להפוך את הידע להרגל חדש.

כדי להרגיע את החוששים אני משתפת כאן ששיתוף הידע שלי רק מביא לי לקוחות חדשים, בלי שאשקיע בשיווק. כלומר החשש משיתוף הידע אינו מחובר למציאות שלי.

להלן, אחד המנגנונים שלי לשיתוף ידע: קבוצת WHATSUP שקטה לשיתוף טיפים שבועיים. מוזמנים להצטרף בלחיצה על הקישור להלן – איכות ומצוינות בארגונים

נסו לשתף מהידע שלכם וספרו לי איך השיתוף משפיע עליכם.

יש ארגונים שאני מבקרת אותם פעם בשנה לכמה ימים, לסוג של ניקוי אורוות, כמו כיוונון חדש למרכז אחרי שבמהלך שנה היו סטיות פה ושם..

בין היתר, אנו מחפשים תקלות, כדי לנתח אותן ולבצע פעילות מתקנת, כלומר: לחקור את סיבת השורש שגרמה לתקלה או לתלונה, ולתקן את סיבת השורש, כך שהתקלה לא תחזור / תחזור פחות.

מזכירה לכולנו את ההבדל בין תיקון, שהוא מיידי ומקומי, לפעולה מתקנת שעובדת על סיבת השורש. בדרך כלל עד כדי תמיד, נעשה תיקון למקרה שהשתבש. לעיתים נדירות, נעשה חקר סיבת שורש שלאחריו נעשית פעולה מתקנת, שמסירה את סיבת השורש.

נחזור לענייננו.
אני מחפשת בביקור השנתי תקלות משמעותיות שכדאי למצוא את סיבות השורש ולתקן אותן. במקרים רבים מאד אין מקבלת תשובות כמו: "השנה לא היו לנו תקלות", "אין לנו תלונות". או: "ככה עובדים אצלנו, אצלנו זה אחרת.."

טוב, אין מה להתווכח עם עובדות.

מציעה להלן כיוון אחר, ראייה שונה, שמביאה לחשיבה רעננה ושונה. עשו את התרגיל וספרו לי איך הולך..

סרקו תחומי תהליך החשובים להצלחה שלכם ובדקו את התוצאות. האם אתם מרוצים מהתוצאות, ממש מרוצים? אם כן, מעולה, עברו לתחום הבא. אם אתם לא מרוצים מהתוצאות, מצאתם מקום לחקור את התהליך שיוצר את התוצאות ולשפר אותו.

תהליך משופר יביא לפעולות שונות. פעולות עקביות כתוצאה מהתהליך המשופר יביאו לתוצאות טובות יותר. נסו את זה וספרו לי כיצד השפיע הדבר על התוצאות שלכם..

Photo by Karolina Grabowska from Pexels

סוף שנה או תחילת שנה  זהו זמן ולתכנן את השנה הבאה עלינו לטובה.
הבלבול הנפוץ בהגדרת יעדים  קורה כאשר מבלבלים בין משימה ליעד.

"להקים אתר אינטרנט לחברה" – האם מדובר בהגדרת יעד או משימה? ואם בסוף השנה העמדנו אתר לתפארת – האם עמדנו במשימה / יעד?
תשובתנו – הגדרת יעד צריכה להיות מחוברת למטרה, ומדידה. לאחר שהגדרנו את המטרה והיעד, נגדיר משימות שעלינו לעשות כדי שהיעד יושג. ולאחר תקופה נמדוד את התוצאה ונדע אם עמדנו ביעד או שעלינו לבצע משימות נוספות כדי שהיעד יושג.

נזכור שהגדרה טובה של יעדים הופכת אותם ל"חכמים", כלומר: SMART ,

בדוגמה שלעיל –
יעד לשנה החדשה יכול להיות – הגדלת המתעניינים במוצרים ובשירותים של החברה ב-15% לחודש.
איך נגדיל את כמות המתעניינים? קיימים מגוון דרכים: הקמת אתר, הגדלת צוות המכירות ועוד. נניח שהחלטנו להקים אתר כדי למתג את החברה ולחשוף אותה ללקוחות חדשים כדי שבסופו של דבר נגדיל את מספר המתעניינים במוצרים ובשירותים של החברה.

נגדיר יעד – הגדלת כמות המתעניינים במוצרי/שירותי החברה ב-15% בחודש.
אופן השגת היעד – בניית אתר לחברה.
וכמובן, ממנים אחראי לביצוע המשימה, מקצים משאבים ותוחמים בזמן את מועד סיום בניית האתר.

בנינו אתר לתפארת. קיבלנו מחמאות מעמיתים חברים ומשפחה. האם נוכל להגיד בסוף השנה שהיעד הושג כי בנינו אתר? ברור שלא.

כדי לבדוק את מידת העמידה ביעד, עלינו לעשות בקרה ולבדוק עם המתעניינים החדשים כיצד הגיעו אלינו. יכול להיות שהגיעו דרך הפניות, טלמרקטינג, מכירות ישירות ועוד. אם נגיע למסקנה שהאתר לא הביא לתוצאות הרצויות, ננתח את הסיבות לכך. הסיבות יכולות להיות רבות: חשיפה אפסית של האתר למתעניינים, או: מסרים שלא מביאים לקוחות וכדומה. לאחר שנדע את הסיבה לאי השגת היעד נעשה פעולות מתקנות עד שנגיע ליעד שקבענו.

הגדרת יעדים מדידים, עם בקרה שוטפת עד השגתם היא הגדרה טובה. "הגדרת" יעדים כמשימות היא במקרה הטוב תכנית עבודה ולא מאתגרת מספיק כדי להגיע ליעד המדיד.

מסכימים? איך אתם מגדירים יעדים? האם מתגנבות לרשימת היעדים שלכם כמה משימות?
אשמח לשמוע

Photo by Markus Winkler from Pexels

.

איך נמדוד את האפקטיביות של הפעולה המתקנת? 

כדי לבנות קצת מתח לפני שנדון בסוגיה, נרענן קצת את מושגי היסוד הקשורים בניהול תקלות.

מושגי יסוד בפתרון בעיות מהשורש

אי התאמה – כל דבר שלא מתאים. איחור באספקה, תקלת שירות / פיתוח / תפעול, תלונת לקוח, ספק שאנו לא מרוצים ממנו, משוב מלקוח וכדומה; עברו הזמנים שהתייחסנו רק לתלונות לקוח כאל תקלות שצריך לתקן. הרבה לקוחות לא טורחים להתלונן, ובזמנם מקבלים החלטות לגבינו, כולל כאלה שאינן ברות תיקון, כגון מעבר לספק אחר. גישה איכותית היא להתייחס לאי התאמות באותו כובד ראש שהיינו מתייחסים ללקוח שהתלונן.

סיבת שורש – הסיבה שגרמה לכך שאי ההתאמה קרתה;

תיקון – הסרה מידית של אי ההתאמה. אם משהו נשבר – מתקנים; אם לקוח מתלונן – פותרים לו את הבעיה וכדומה

פעולה מתקנת – הסרה של סיבת השורש שגרמה לתקלה. פעולה מתקנת שונה מתיקון בכך שהיא מתקנת את סיבת השורש כדי שבעתיד התקלה לא תקרה, או שתדירות הופעת התקלה תרד, גם מול לקוחות אחרים, או מקרים אחרים.

בדיקת אפקטיביות של הפעולה מתקנת – פעולה מתקנת היא תיקון של תהליך ולכן היא עלולה לקחת זמן. כמו כן אנו זקוקים לטווח זמן כדי לוודא שהפעולה המתקנת אפקטיבית, כלומר התקלה לא חוזרת על עצמה ולכן אנו מסמנים לעצמנו תאריך עתידי לבדיקה שהתקלה אכן לא חזרה, או שתדירותה ירדה משמעותית.

ועתה נחזור לחידה שלנו – אם התקלה לא חזרה על עצמה, האם זה אומר שהסרנו את סיבת השורש והתקלה לא תישנה?

פתרון החידה

דוגמה: נניח שנהג החברה נרדם על ההגה, עשה תאונת דרכים, והושבת למשך מספר חודשים עד שהתאושש מהתאונה. חקר סיבת השורש מצא שהתאונה נגרמה עקב יום עבודה ארוך על הכביש שנמשך 12 שעות של נהיגה. הפעולה המתקנת שננקטה: החלטה שיום עבודה של נהג יארך שמונה שעות לכל היותר.
עברה שנה. אף תאונה לא קרתה. האם הפעולה המתקנת הייתה אפקטיבית?

חסר לנו גורם אחד, כדי להיות בטוחים שהפעולה המתקנת הסירה את סיבת השורש. הגורם החסר הוא – בקרה על ביצוע הפעולה מתקנת. כלומר, ווידוא שהפעולות המתקנות מבוצעות ובכך מבטיחות שהתקלה לא תחזור על עצמה. בדוגמה שלנו: הכנסת תהליך שמוודא שיום עבודה של נהגים נמשך שמונה שעות לכל היותר.
אם אין ווידוא שכזה, ייתכן שאי הישנות התקלה היא מקרה, ועלול לקרות ששוב נהג יירדם על ההגה כתוצאה מיום עבודה ארוך במיוחד.

סוף דבר

תצפיותיי בארגונים מראות שחלק לא מבוטל מהארגונים מבצעים תחקירים, מוצאים סיבות לתקלות, מחליטים החלטות כיצד למנוע את הישנות התקלות, וזהו..

עצוב, אך התופעה שכיחה למדי. כדי להבטיח שבאמת התקלות לא יחזרו על עצמם חייבים לשזור את הפעולות המתקנות בתהליכי העבודה של הארגון.

בהצלחה!

מנהלים רבים מעוניינים להנחיל בארגון שלהם שיטת עבודה שתגרום לכך שהעבודה תזרום בצורה מוצלחת. מנהל בכיר באחד הארגונים ביקש מאתנו שנבנה לו *ספר מתכונים*, הכולל מתכון להכנת דרישות שיווקיות, מתכון להעברת הדרישות לפיתוח וכך הלאה וכך הלאה.
מניין בא המושג מתכון? כמו בספר בישול של אוכל. מי שעובד לפי מתכון, מצליח. מי שמאלתר, לפעמים מצליח יותר ולפעמים מצליח פחות. אך גם אם הוא שף שמאלתר תוך כדי תנועה והתוצאה ממש מעולה וטעימה, האם הוא תמיד יידע לחזור על ההצלחה? או: האם ההצלחה תלויה רק בביצוע שלו? איך נוודא שכולם יידעו להוציא עבודה טובה?
כך נולדו ספרי בישול או אתרי בישול של מתכונים. המומחים הכי גדולים משתפים את המתכון או השיטה שלהם, כך שכל אחד שיודע לקרוא יכול לחזור על המתכון צעד אחר צעד וליצר ההצלחה. כאשר התוצאה לא משביעת רצון – אפשר לתקן את השיטה או המתכון.
הבנו את האנלוגיה? ארגונים שרוצים להצליח בונים לעצמם שיטת עבודה המשולה לספר מתכונים. השיטה הינה ברת חזרה, כך שמי שמשתמש בה היטב, גורם לכך שתוצרי העבודה שלו הרבה יותר טובים מאשר השיטה המוכרת של יציאה לדרך ומחשבה מה עושים תוך כדי תנועה.
רוצים להבטיח שהמתכונים שלכם מעולים? לימדו משפים שעשו זאת בעבר ויודעים להנחיל את הידע. במקרה של ארגונים – פנו ליועצים שיש להם הוכחות על טיב המתכונים שלהם מהטמעה בארגונים אחרים. בהצלחה!

ארגונים מגייסים אנשים עם מיומנויות וכישורים הדרושים לביצוע המשימות שלהם, ובנוסף, מדריכים ומכשירים את עובדיהם כדי שירכשו מיומנויות וכישורים מתאימים לביצוע עבודתם.

האם זה מספיק לדעתכם? האם ארגון שהעובדים שלו מוכשרים וכשירים הוא ארגון מוכשר? האם ארגון שהעובדים שלו מיומנים הוא ארגון מיומן?

מהו ארגון מיומן?

נגדיר מיומנות כיכולת להגיע לאותה תוצאה כל פעם מחדש, באופן עקבי, ללא צורך להשקיע בלימוד המיומנות כל פעם שנדרשים להשתמש בה.

כדי לרכוש מיומנות שכזו, נדרש שהארגון יתאר את תהליך העבודה שלו. ציטוט ידוע של דמינג, אבי תורת האיכות: "אם אתה לא יכול לתאר את מה שאתה עושה כתהליך אזי אתה לא יודע מה אתה עושה"; כלומר, ארגון שרוצה להגיע לתוצאות הטובות שוב ושוב, חייב להגדיר בפרוטרוט את תהליכי העבודה שלו, את חלוקת האחריות בין בעלי העניין בארגון, את תוצרי התהליך, ואמצעי הבקרה שהתהליך אכן מתקיים ומבוקר כמוגדר.

נזכור שעצם ההגדרה של התהליך ועבודה לפיו עדיין לא מבטיחה שנעשה עבודה מעולה. ההגדרה מבטיחה שלא נשקיע כל פעם זמן מחדש במחשבה איך לעשות את הפעילויות הנדרשות, ונחפש מי שיעשה את אותן הפעילויות.

כדי שנגיע לתוצאה מעולה נדרש לחקור את סיבות השורש לתוצאות שהן טובות ומטה, ולדייק את תהליך העבודה שוב ושוב, עד שיהיה מדויק.  האנשים המוכשרים ביותר שעובדים בלי מסגרת או תהליך מוגדר מגיעים לתוצאות הרבה פחות טובות כאשר הם מסתמכים על הכישרון שלהם והניסיון הקודם שלהם שלא תמיד מדויק לארגון הנוכחי שהם עובדים בו בזמן נתון. גם הנהג מיומן ביותר צריך מסלול מוגדר מראש או אפליקציית ניווט תומכת כדי להגיע ליעד במסלול המהיר ביותר.

כמובן, שאין הכוונה לרובוטים שיעבדו בלי כל שיקול דעת. הכוונה לא להמציא מחדש כל פעם את תהליך העבודה.

לנושא רכישת מיומנויות מקצועיות-אישיות. ללכת לקורסים או הדרכות זה לא מספיק. ידע שלא מיישמים אותו דינו להישכח. כאשר מישהו הולך להדרכה, נניח בנושא ניהול סיכונים, ובארגון שלו אין יישום לתהליך הזה, הידע התיאורטי שלו לא יתרום לארגון שלו.  מאידך, אם בארגון קיים תהליך ניהול סיכונים ומנהלים הולכים להדרכות בנושא, שיפור המיומנויות יביא לתוצאות דרמטיות.

לפני שנלך לשפר מיומנויות ארגוניות ונעבור ישר לתכנית פעולה שתענה לנו על הדרך הנדרשת לשפר את המיומנות הארגונית,  כדאי שנשאל את עצמינו למה אנחנו רוצים לשפר את המיומנות הזאת. כמו בשיפור מיומנויות אישיות, אם יש לנו "למה" חזק, והבנה של הצורך, יהיה לנו קל יותר לשפר את המיומנות הארגונית, באמצעות מענה לשאלה "איך" נעשה זאת.

בנושא בחירת המיומנויות ארגונית, כדאי לבחור מיומנות שהיא:

• מהותית – קשורה לעיסוק המרכזי של הארגון ומקדמת אותו לעבר מטרותיו
• מאפשרת התפתחות
• אפשרית – מתקיימים התנאים המאפשרים השקעה והטמעה

כלומר: חשוב לבחור את המיומנות שבה אנו רוצים להשתפר לפני שנפתח את אותה מיומנות.

למשל – בנושא שיפור תהליכי עבודה. סיבה לא מספיק חזקה היא מענה לדרישות תקן, או מענה לדרישות לקוחות. במקרה כזה, ייתכן שכאשר הסיבה תיעלם, גם המיומנות לא תשרוד לאורך זמן.

סיבה טובה להשקיע בשיפור תהליכי עבודה היא במינוף הכישרון האישי להגיע לתוצאות מעולות, כאשר כולם משלבים כוחות ויודעים מה צריך לעשות בכל שלב בתהליך.

וכמובן שרק הטמעה והתמדה תביא לתוצאות.

איך יוצרים ומשפרים מיומנות ארגונית?

להלן הצעה שמקצרת זמנים:

שלב ראשון – להיעזר ביועצים ומומחים

לבחור מומחה (פנימי או חיצוני) שיש לו את הידע והניסיון במיומנות הנדרשת.

שלב שני – ללמוד איך ארגונים אחרים שיש להם את המיומנות עושים זאת

אפשר להחליף בין השלב הראשון לשני; גם כאן – יועצים עם ניסיון יכולים לקצר את שלב הלימוד

שלב שלישי – לעשות!

להתחיל עם ידע חלקי! לא לחכות לידע המושלם שיהיה באמתחתנו ועד אז לא נזוז..   למשל: אם הגדרנו תהליכי פיתוח ועדיין לא הגדרנו תהליכי ניהול פרויקטי פיתוח – שווה להתחיל להשתמש בידע הקיים.

שלב רביעי – הטמעה, התמדה לאורך זמן

אין מיומנות שלומדים לעשות אותה ובזאת מסיימים עם הנושא.  כמו במומחיות אישית, כך גם במומחיות ארגונית – התמדה בהטמעה במשך חודשים ושנים. אין זבנג וגמרנו.

אסכם ואומר, שהיכולת להתמיד היא אחת המיומנויות שכדאי לרכוש אותן, גם ברמה האישית וגם ברמה הארגונית. ברמה האישית, אומרים שמסטרים שיש להם יכולות על, מגיעים להובלה בזכות 5% כישרון ו-95% התמדה והשקעה. אני מאמינה שגם בארגונים זה כך. ארגונים שנסמכים רק על אנשים מוכשרים בלי לחזק את תהליכי העבודה שלהם עלולים לאבד את הכישרון הארגוני שלהם כאשר האנשים המוכשרים שלהם יצאו לדרך חדשה, או שיותר גרוע יתעייפו ויישארו.

שלב חמישי – לקבל משוב ממישהו חיצוני מידי פעם

גם כאן יועץ יכול לעזור. גם כאשר התוצאות טובות, מישהו חיצוני רואה דברים אחרת (אורח לרגע רואה כל פגע); פיתחנו תהליך עבודה חדש – כדאי לקבל עליו משוב.

החדשות הטובות לארגונים המתמידים – לא הרבה משחיזים את המיומנויות שלהם לאורך זמן. ההבדל בין ארגון מצליח לארגון פחות מצליח זה לא בקלות או בקושי להטמיע בהתחלה אלא בהתמדה לאורך זמן. אחת הדרכים הטובות להתמודד עם תחרות היא להתמיד לאורך זמן בהתמודדות עם תחרות! מי שרוצה לתפוס את עמדת ההובלה – כדאי שישחיז את המיומנויות שלו.

החדשות היותר טובות – ככל שנשתפר במיומנות הארגונית, נשקיע פחות זמן בהטמעה ויתפנה לנו יותר זמן להשקיע במיומנות נוספות.

רוצים סיוע? אתם יודעים איך למצוא אותנו. צרו קשר.

לקוחות מתלוננים ודורשים תיקון מיידי לתקלה שקרתה?
מתרוצצים כדי להרגיע ולפתור בעיות?
פותרים תקלה אחת ומיד נכנסות שלוש חדשות?
יש עוד ועוד בעיות?

לא נעים, בהחלט…אבל יש גם יותר גרוע.

מה יותר גרוע מלקוח שמתלונן?
לקוח לא מרוצה שלא מתלונן ולאחר שהסאה גדשה, פשוט מוצא אלטרנטיבה ועוזב.

מהי תקלה?

בשפת האיכות משתמשים במונח "אי התאמה". כלומר: כל דבר שלא מתאים לנו שיקרה. אי התאמה יכול להיות תלונה מלקוח אך גם תקלה בתהליך, פיגור בלו"ז, משוב מלקוח, ספק שאנו לא שבעי רצון ממנו, עובד שמתחיל לעבוד בלי חפיפה טובה ועוד ועוד.

להלן שני סוגי תקלה מרכזיים:
א. הסוג "הסטנדרטי" – תקלה המפריעה לאופן מתן השירות המובטח.
דוגמאות: באג בתוכנה שגורם להפסקת פעילות, או מזוודה שהולכת לאיבוד בשדה התעופה;

ב. אינדיקציות המעידות על כך שרמת השירות אינה ברמה המצופה.
כאשר לקוח חווה שהשירות ברמה הנמוכה מציפיותיו, יש לכלול החוויה שלו כתלונה.
דוגמאות: המתנה ממושכת לנציג שירות בפניה טלפונית למרכז שירות, עובד בחברה בינלאומית שמתקשה באנגלית ועוד.

תיקון תקלות באופן שוטף ..

האוטומט שלנו עובד כך שכאשר יש תקלה אנו מתקנים אותה במהירות וחוזרים לעיסוקנו.
פעמים רבות, התקלה חוזרת על עצמה, שוב, אנו עוצרים, מתקנים וממשיכים לרוץ.

מה חסר? מה יעזור לנו להתרוצץ פחות?

רובנו יודעים, אך לא תמיד זוכרים.
הפתרון הוא פשוט –לאתר את סיבת השורש ולתקן אותה, ולא את התקלה שהיא רק מופע פרטי של סיבת השורש.

מהו תהליך לטיפול בתקלות ומניעת הישנותן?

התהליך כולל את הפעילויות הבאות:

1. תיקון – מתן פתרון מיידי לתקלה

כולל את הצעדים הבאים:
א. זיהוי וניתוח התקלה;
ב. ביצוע פעילות ממוקדת לפתרון התקלה; הפחתת ההשפעה של התקלה למינימום
ג. מציאת פתרון מהיר או מעקף כדי להחזיר במהירות את יכולת השימוש במוצר או השירות;
ד. מעקב ובקרה על מצב התקלה וביצוע אסקלציה בהתאם לצורך;
ה. הודעה לבעלי עניין על סטאטוס התקלה;
ו. בדיקה ואישור עם בעלי העניין שאכן הבעיה תוקנה.

2. פעולה מתקנת – תיקון יסודי של התקלה

כולל את הצעדים הבאים:
א. מעקב אחר האירועים שגרמו לתקלה כדי לזהות את סיבת השורש שגורמת לבעיה;
ב. זיהוי וניתוח גורמי השורש;
ג. הסרת גורמי השורש.
ד. המשך מעקב כדי לוודא שאכן תיקון סיבת השורש מונעת / מפחיתה את הישנות התקלה.
ה. במידה והתקלה חוזרת, חוזרים לצעד הראשון

מיסוד שיטה לפתרון תקלות ומניעת הישנותם

התהליך לטיפול בתקלות ומניעת הישנותן כולל שלושה תהליכים מרכזיים, המתחלקים לתהליכי משנה:

1. הכנה תשתית לפתרון ומניעה של תקלות

תהליך הכנת התשתית כולל שני תהליכי משנה:

א. מיסוד מתודולוגיה לפתרון ומניעה של תקלות

השיטה כוללת הגדרת פרמטרים לתקלות:

• הגדרה של סוגי תקלות
• רמת עדיפות לגבי פתרון התקלות
• חלוקת התקלות לקטגוריות ורמות חומרה.
• אפשרי גם לסווג את התקלות לפי התהליך ואחריות של המחלקות או האנשים שאמורים לטפל בתקלה.

ב. מיסוד מערכת לניהול התקלות
מערכת לניהול תקלות כוללת כלים, שיטות ומדיה לאחסון ותיעוד התקלות ותהליך הטיפול בהם. המערכת יכולה להיות אוטומטית או ידנית. המערכת מאפשרת לאגור ולנתח נתונים היסטוריים, כגון תקלות שקרו, מעקפים שנעשו וכדומה. נתונים אלה מסייעים בניתוח ופתרון התקלות החדשות.

2. זיהוי, טיפול ובקרה בתקלות

תהליך ניהול התקלות עד לסגירתן, כולל חמישה תהליכי משנה:

א.  זיהוי ותיעוד התקלות
התהליך כולל איסוף פרטים על הסביבה בה קרתה התקלה ואופן השימוש שגרם לתקלה. זיהוי התקלה כולל ניתוח והבנת המקור של התקלה, למשל:
האם דווחה על ידי הלקוח? משתמש קצה? מערכת אוטומטית?
האם מדובר בתקלה שנובעת מאי הבנה או שימוש לא נכון?
מה היה התרחיש המדויק שגרם לתקלה?
התיעוד כולל אפיון התקלה בהתאם לסוגי המאפיינים שנקבעו מראש: קטגוריות, עדיפות, חומרה וכדומה.

ב. ניתוח התקלות
ניתוח התקלה יאפיין את אופן התגובה: החל מלא לעשות דבר ולהמשיך לנטר את האירוע, וכלה בהדרכת המשתמשים לגבי השימוש הנכון במוצר/שירות, הפעלת מעקף שכבר הוכן מראש, או כל פתרון מוכר אחר להתמודדות עם התקלה.

ג. פתרון התקלה
פתרון התקלה יתבסס על הניתוח שנעשה לתקלה. יתכן שהפתרון שנבחר יפתור את התקלה באופן חלקי, או שלא יפתור אותה כלל. במקרים אלה, נדרש לחזור לשלב הניתוח, ולהעמיק כדי למצוא פתרון שונה נוסף.
פתרון באמצעות מעקף, או מיחזור של פתרון שבוצע בעבר, יכול לשכך את הכאב של התקלה ולהשקיט את ההמולה, כדי שאפשר יהיה להקדיש את הזמן לפתרון גורם השורש. במערכות גדולות עם תקלות מרובות (מה לעשות, קורה…) מומלץ לשקול להקים מאגר של מעקפים ופתרונות שבוצעו בעבר.

ד. ניטור התקלה עד לסגירתה
במידה וסופק פתרון, מטרת הניטור הינה לתעד את הפעולות שנעשו ולוודא שאכן הבעיה נפתרה. כשמתקבל אישור על שביעות רצון מהלקוח או פותח התקלה, סוגרים את התקלה במערכת. במידה והתקלה לא נפתרת יופעל מנגנון אסקלציה.

ה. דיווח על מצב התקלה לבעלי העניין
תקשורת עם בעלי העניין חשובה תמיד; חשיבות התקשורת עם מדווח התקלה ואלה המושפעים ממנה כל עוד לא נפתרה התקלה חשובה שבעתיים. כאשר משתפים את הלקוחות והמשתמשים במידע הקשור בתקלה הם יותר סלחניים ומסייעים. אישור לסגירת התקלה מתקבל ממדווח התקלה לאחר אימות שהפתרון אכן פתר את הבעיה. לאחר מכן, תיעשה פתרון פעולה מקיפה ומעמיקה כדי להתמודד עם סיבות השורש.

3. ניתוח סיבות השורש שגרמו לתקלה ופתירתן

מטרת תהליך זה היא לצמצם את הנזק מתקלות פוטנציאליות עתידיות. תהליך זה בוחר מספר תקלות ומנתח כיצד למנוע את הישנותן בעתיד. לאחר שמסוכמת דרך הפעולה ננקטות פעולות תיקון שורש על ידי "יוצרי התקלה". סיבת השורש במקרים רבים שונה מהסיבה שגרמה לתקלה. למשל: סיבת השורש לתקלה בשירות שנגרמת משבר באחד מרכיבי המוצר יכולה להיות תהליך ניהול דרישות לא אופטימאלי שלא ניתח נכון את העומסים הצפויים על אותו רכיב. תיקון התקלה המיידי יחליף את החלק השבור ואולי אף יוסיף מעקף שינתב את העומס לרכיב מקביל. תיקון השורש יכול לקחת זמן רב יותר.

פשוט, פשוט – כן, אבל…

תהליך תיקון תקלות מהשורש נועד להגדיל את שביעות רצון הלקוחות מאיכות המוצר/ השירות, כיוון שבטווח הארוך התהליך אמור להקטין את כמות התקלות. במידה ותהליך הפקת הלקחים נעשה בצורה מעמיקה, על ידי שיפור תהליכי הפיתוח והבקרה, יש סיכוי טוב שימנעו גם בעיות שטרם קרו.
התהליך שתואר לעיל נראה ברור מאליו. למרות זאת, תצפיותיי בארגונים השונים מראות שבודדים הארגונים שמשקיעים מאמץ בסילוק גורמי השורש. רובם מסתפקים בתיקון הבעיות לאחר שהן קרו.

Photo by Leah Kelley From Pexels