כשהיינו ילדים גרשנו את החושך ברקיעת רגל. זוכרים? עבד לכם?

היום נשתמש בגישה תהליכית לגירוש החושך וסילוק ההרגלים שלא מטיבים עימנו. 🙂

איך מגרשים חושך? על ידי הוספת אור.

איך מגרשים הרגל שלא מטיב עימנו? על ידי הכנסת הרגל חדש שכן מטיב עימנו.

ועתה לגישה התהליכית – לפעמים משתבשים לנו כמה תהליכים ואנו נדרשים להתמודד עם תוצאות לא רצויות. חלקנו מנתחים את התוצאות, מגיעים לשורש הבעיה ועושים פעולה מתקנת כך שלא תישנה בעתיד. רובנו עושים תיקון מקומי, שמים פלסטר וממשיכים בריצה.

מזכירה לכולנו את ההבדל בין תיקון לפעולה מתקנת. תיקון הוא מקומי, למשל: לקוח שמתלונן פותרים לו ספציפית את הבעיה, לעומת פעולה מתקנת שמתקנים את סיבת השורש, כך שהתקלה לא תקרה בעתיד גם אצל לקוחות אחרים.

למרות חיבתי הגדולה לביצוע פעולות מתקנות על פני תיקונים – עדיין פעולה מתקנת היא פעילות נקודתית שלא מגרשת את החושך. כדי לשנות באמת ולהכניס הרבה אור, נדרש מארגון שתאב חיים לשנות את ההרגלים / התהליכים הקיימים. דהיינו: לשפר את תהליכי העבודה שלו. להתמקד בשיפור בנוסף למיקוד בתיקונים ושיפוצים.

למנהלים שביננו, האתגר הוא לקחת החלטה ולעשות את זה. כיוון שכולנו אנשים, רובנו מעדיפים לא לבחור כדי לא להתמודד עם התוצאה של הבחירה. רובנו מאד עסוקים; "כרגע זה לא הזמן", וכך אנו מוצאים את עצמנו שוב ושוב רצים אחרי הזנב, במקום לעצור ולהשחיז מידי פעם את העיפרון או הגרזן. בהחלט מובן שקשה גם לנהל ולרוץ ובמקביל לעצור ולהתבונן על תהליכי העבודה ולשפר אותם. הדרך להתמודד עם הנושא זה הינה או באמצעות סוכן שינוי פנימי שמוקצים לו משאבי זמן, או באמצעות סוכן שינוי חיצוני / יועץ. גם יועץ זקוק למשאבי זמן מהארגון, אך משאבים אלה פחותים בהרבה מהמשאבים הנדרשים מסוכן השינוי הפנימי.

איך אתם מגרשים את החושך? איזה אור אתם מתכוננים להוסיף בשנת 2021? מצפה לשיתופים מיכם.

Photo by RODNAE Productions from Pexels

 

מזמינה אותך להצטרף לקבוצת WhatsApp שקטה שבה אני משתפת אחת לשבוע מאמר קצר או טיפ בנושא איכות ומצויינות בארגונים.
קישור להצטרפות – כאן

 

 

תשובה טובה: ההשקעה שלנו תלוייה באיכות היוזמה, המסר והתזמון

סוכני שינוי / מנהלי איכות בארגונים חשים לעיתים קרובות שאין רצון להקשיב להם / אין הבנה בארגון בצורך לשינוי שהם מציעים. פעמים רבות אני אפילו שומעת טרוניות שההנהלה לא מבינה באיכות.
בחלק ניכר מהמקרים, האחריות על חידוד המסר וההנעה לפעולה היא של סוכן השינוי עצמו. להלן הצעה לבחון את יוזמת השינוי, לאור שלושה גורמי ההצלחה, שנדרש שייתקיימו:
יוזמה טובה – יוזמה שבאמת נדרשת לארגון עם פוטנציאל שיפור והחזר על השקעה חיובי.
מסר – היכולת של סוכן השינוי להעביר את המסר בנחיצות היוזמה לארגון, כך ש"בעל המאה" ישתכנע להשקיע משאבים ולקדם את הנושא, ושאר בעלי העניין יבינו את הצורך והתועלת וישתפו פעולה.
תזמון – האם הזמן העכשווי מתאים ? יש בכלל פניות ורצון להשקיע ביוזמה?

יוזמה טובה, מסר טוב, תזמון גרוע = יהיה קשה מאד להתקדם. לשקול להמתין לתקופה טובה יותר.
יוזמה לא מדויקת, מסר טוב, תזמון טוב = אפשר להתקדם, אבל ייתכן שלא בכיוון הנכון. קיים סיכון של בזבוז אנרגיה וחוסר רצון בעתיד להקשיב ליוזמות טובות. כדאי לדייק ולחדד את היוזמה.
יוזמה טובה, מסר לא טוב, תזמון טוב = הארגון לא בשל / לא מוכן לשמוע על יוזמת השינוי. אם הבעיה היא באופן העברת המסר – נדרש להתאים את המסר לקהל כך שיהיה קל להבין ולרצות להטמיע את השינוי. במקרים שכאלה, על סוכן השינוי / מנהל האיכות לקחת אחריות על התוצאה ולנסות להסביר ל"לקוח" שלו מדוע היוזמה חשובה, ולא רק בגלל ש"צריך".

חשבו על יוזמות שהצליחו, ויוזמות שלא הצליחו. האם ההצלחה או אי ההצלחה נבעה מקיום / אי קיום של הגורמים הנ"ל? אשמח לשמוע

מזמינה אותך להצטרף לקבוצת WhatsApp שקטה שבה אני משתפת אחת לשבוע מאמר קצר או טיפ בנושא איכות ומצויינות בארגונים.
קישור להצטרפות – כאן

 

 

להרשמה השאירו פרטים

    x