OK יועצים לניהול

רשות החדשנות בשיתוף עם משרד הבריאות ומטה ישראל דיגיטלית מציעים מענקים לתמיכה בתכניות הרצה של טכנולוגיות שיחזקו את עובדי מערכת הבריאות וימנעו שחיקה שלהם באמצעות מענה לאתגרים בסביבת העבודה וכלים להעלאת חוסן ההון האנושי בארגוני הבריאות.
על הטכנולוגיות/ מוצרים המוגשים במסגרת מסלול זה, להיות בשלים לפיילוט – לאחר בחינת היתכנות ופיתוח מרבית המוצר, וללא תכולות מו"פ משמעותיות.

מה אתם מקבלים?

ניתן לקבל מענק מרשות החדשנות למימון הפיילוט בהיקף של עד 75% מהוצאות הפרויקט

מי יכול להתאים?

המסלול מיועד לחברות טכנולוגיה ישראליות עבור פרויקטים בתחום הבריאות הדיגיטלית, אשר יתבצעו בארגוני הבריאות בישראל, או יתבססו על יכולות, נתונים או מידע הנמצאים ברשותם.

אילו פרויקטים יכולים להתאים?

להלן מספר דוגמאות. פנו אלינו לבדיקת נושאים נוספים.

1. צמצום עומסים בשגרת העבודה באמצעות ייעול תהליכים קליניים ואדמיניסטרטיביים, כך שיתאפשר לחסוך ולייעל זמן בעבודת עובדי מערכת הבריאות.
2. ייעול תהליכים קליניים ואדמיניסטרטיביים במערכות המידע של עובדי מערכת הבריאות, כגון:
   ⦁ מערכות תומכות החלטה הפועלות ברקע ללא צורך בהפעלה אקטיבית
   ⦁ פתרונות להתמודדות עם ריבוי משימות, ניהול משימות
   ⦁ אוטומציה של תהליכים
   ⦁ הקלה על עבודת התיעוד (תמלול, פורמטים, OCR, NLP)
3. פתרונות לצמצום שחיקת עובדי מערכת הבריאות, כגון:
   ⦁ שיפור סביבת העבודה הטכנולוגית (איזון בית/עבודה, התמודדות עם עומס מערכות מידע)
   ⦁ מסגרת תומכת למטפלים, ניטור מצוקות (שיתוף ותמיכה נפשית, התמודדות עם אירועי קיצון ותחושות שליליות)
   ⦁ רווחת עובדי מערכת הבריאות (Wellbeing, אכילה, שינה, פעילות גופנית, סטרס, אלימות)
   ⦁ פלטפורמות להתייעצויות בין מטפלים
   ⦁ הכשרה והעצמת עובדי מערכת הבריאות

רשות החדשנות בשיתוף עם המינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית אלקטרונית (מפא"ת) במשרד הביטחון, מציעים לחברות ייצור ומפעלים מענקים כספיים בהיקף של עד 70% מהוצאות התכנית, לטובת פיתוח טכנולוגיות צבאיות-ביטחוניות בעלות פוטנציאל מסחור בשוק האזרחי.

פוטנציאל גבוה לקבלת מענק ..ללא החזר תמלוגים!

ניתן לקבל מענק כספי למימון פעילות המחקר והפיתוח, בשיעור של עד 70% מההוצאות שלכם. המענקים שיינתנו יהיו פטורים מחובת החזר תמלוגים.

למי זה מתאים?

המענק מתאים לחברות הבאות:

• חברות תעשיית ייצור הפועלות בענפים הביטחוניים: כלי טיס, כלי תחבורה, מערכות אלקטרוניות, מערכות אופטיות, מערכות לייזר ועוד
• חברות המפתחות טכנולוגיות רלוונטיות לצרכים צבאיים ועבור שווקים מסחריים – מצד אחד נותנים מענה לפער מבצעי-ביטחוני ומצד שני בעלי פוטנציאל ממשי למסחור בשוק האזרחי (לרבות ביטחון פנים).
• ניתן להגיש גם כשיתוף פעולה בין שתי חברות תעשיית ייצור, או כשיתוף פעולה בין יזמות/ים לבין חברת תעשיית ייצור.

תחומים מועדפים

להלן מספר דוגמאות. בדקו עימנו אפשרות ליישומים נוספים.

• פיתוח מוצרים חדשניים, ובהם פיתוח מערכות אופטיות מתקדמות, פיתוח רחפנים, כלי טייס וחלל המיועדים לשוק הבטחוני והאזרחי, פיתוח רכיבים ותתי-מערכות המיועדים לשוק הצבאי והאזרחי
• פיתוח תהליכים או מוצרים מבוססי לייזר בתעשיית הייצור, לדוגמה: פיתוח לייזר לשימושים רפואיים או בטחון אזרחי, פיתוח תהליכי ייצור מתקדמים במפעלים בשימוש בלייזר.
• שימוש בחומרים חדשניים או תהליכים חדשניים לשיפור תכונות מוצר קיים, ובהם פיתוח תהליכי ייצור חדשניים בהדפסה דיגיטלית, שימוש בחומרים מרוכבים בעלי תכונות משופרות, יישום טכנולוגיה בשימוש בטחוני לטובת מוצר אזרחי.
• פיתוח יכולות טכנולוגיות חדשות למפעל הייצור, ובהן: פיתוח טכנולוגי של אוטומציה בקו הייצור, או פיתוח פתרונות טכנולוגיים לשדרוג ושיפור פריון מכונות
• ועוד ..

רשות החדשנות והמשרד לביטחון לאומי מציעים מענקים כספיים לחברות ישראליות אשר פיתחו טכנולוגיה חדשנית אשר יציע שיפור ויעילות של השירותים המוענקים על ידי גופי הביטחון הלאומי בישראל.

המסלול מיועד לחברות אשר יבצעו את הפיילוט בגופים בטחונים ישראליים או על בסיס יכולות, נתונים או מידע הנמצא ברשותם.

מה אתם מקבלים?

ניתן לקבל מענק מרשות החדשנות למימון הפיילוט בהיקף של עד 60% מהוצאות הפרויקט

 עבור אילו פרויקטים ניתן לקבל מענק?

המענק ניתן עבור פרויקטים אשר צפויים להשפיע על היכולת האופרטיבית או שיפור השירותים המוענקים על-ידי המשרד לביטחון פנים וגופי ביטחון הפנים בישראל: שירות בתי הסוהר, הרשות לכבאות והצלה, הרשות לביטחון קהילתי, המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת ועוד. לדוגמא:

• ניתוח נתונים מבוסס AI לאיתור תובנות, דפוסים והצפתם באופן אורגני בשילוב אלגוריתמיקה ליצירת משמעויות והמלצות מבצעיות להפעלת כוחות וניצול משאבים מיטבי. מערכת גנרית שתלמד מבסיסי נתונים קיים, תוזן הלאה בשוטף ותותאם לנושא או למס' נושאים באופן גנרי.
• רחפן כיבוי כבד להתזה/הטלה מכוונת של עשרות ק"ג ומעלה של חומר כיבוי/מעכב בעירה.
• כלי תת מימי או זרוע מתכווננת לאיתור חפצים במים רדודים וסביב דופן סירות/אוניות וכד'.
• צמיד חכם להעברת מיקום ושידור מצבי מצוקה בבית סוהר לאוכלוסיית אסירים או סוהרים.
• גילוי ואיתור אמצעים אסורים בבתי הסוהר בכלל וכן בתאים מרחוק, גילוי וחסימה של סלולר ברמת התא, ספירת אנשים בתא מרחוק.
• אנליטיקה לאיתור אנומאליות בחצרות הכלא – יכולות ווידאו אנליטיקה למצלמות קיימות לאיתור אנומאליות ואנליטיקה אקוסטית לזיהוי במיקרופונים.
• מערכת לגילוי אנומליות בכלי רכב וסחורות לנכנסים וליוצאים מבית הסוהר.
• ניטור וויסות צריכת אנרגיה במתחמי כליאה תוך שימוש ב AI , שימוש באנרגיות מתחדשות ופתרונות לצמצום צריכת מים וחשמל.
• אנליטיקה אקוסטית לאיתור והתרעה על אנומליות במרחב הציבורי (כגון ירי, צעקות , המולה, קריאה לעזרה, שבר זכוכית, תאונה).
• מניעת וצמצום חבלה וגניבות לכלים חקלאיים, רכוש, בעלי חיים ותוצרת פרי במרחב הכפרי.
• מערכת לומדת להערכת מסוכנות שבה נמצאים ילדים ובני נוער המשתפים ברשת ביטויי מצוקה ופגיעה עד כדי חשש לחיי אדם.
• מערכת לומדת ע"ב מאגר מידע קיים המציעה אפשרויות למענה מיטבי לפוסטים ולתכנים של מצוקה, אלימות ופגיעה במרחב המקוון, מעולמות התוכן של המטה הלאומי 105.

מי מכיר את הביטוי Walk the Talk? כוונת הביטוי – תתנהג בעצמך כמו שאתה מטיף/ מדבר. בעברית הביטוי הכי קרוב הוא "נאה דורש נאה מקיים".
יש לנו כמיהה שהמנהלים שלנו, ויותר מכך המנהיגים שלנו, יהווה בהתנהגותם דוגמה לדברים שהם מטיפים להם. המאמר שלהלן שם זרקור על תופעה שקיימת בחלק מהארגונים (לא שלכם כמובן) שמנהלים בכירים מדברים על חשיבות האיכות, עבודה תהליכית, אך בהתנהגותם מראים שהנושא מטופל בעדיפות בינונית ומטה.

על מנהיגות לאיכות

הרבה ארגונים חורתים על דגלם את נושא האיכות ומפריחים באוויר סיסמאות על חשיבות הנושא. אולם, ברגע האמת, דהיינו כאשר יש התנגשות בין נושא האיכות לנושא אחר, נשכחות הסיסמאות ונושא האיכות מקבל חשיבות משנית. העובדים רואים את התנהגות המנהלים, ומפנימים את סדר העדיפויות האמיתי. התנהגותם היא בהתאם להבנה שלהם מה באמת רוצים מהם, ולא בהתאם למסרים המועברים בכנסים, ישיבות או דוא"ל. באנגלית יש ביטוי: "Walk the Talk", דהיינו – עשה את הדבר לו אתה מטיף. הביטוי הכי קרוב בעברית הוא "נאה דורש ונאה מקיים".

מדיניות ברורה ומחייבת לאיכות מכסה את כל הפעילויות של הארגון  ואת ערכיו, וכוללת גם נושאים אסטרטגים של חדשנות ומצוינות. המדיניות מעבירה מסר של יצירת ערך ללקוח החיצוני, ללקוחות הפנימיים ושאר בעלי העניין בכל שרשרת האספקה. ההנהלה הבכירה דואגת לאמצעים בהם המדיניות מובאת לידיעת כל החברה, עם דגש על בקרת ביצועה.

עצם קיומה של מדיניות היא חשובה, אך הדוגמה האישית שמראה ההנהלה הבכירה, מחלחלת למטה עד לאחרון העובדים המתיישרים בהתאם. המסר מועבר בפרטים הקטנים השזורים ברצף בכל העשייה הארגונית.

ההנהלה קובעת את הטון, ומעורבת באופן אישי ופעיל בישיבות היגוי ובפעילויות שיפור האיכות. נקבעים יעדים ברמה האסטרטגית ל-  3-5 שנים קדימה. מהיעדים לטווח ארוך נגזרים יעדים מדידים לטווח הקצר, למנהלים ולעובדים, כאשר עמידה ביעדי איכות הינה אחד היעדים המרכזיים.  עמידה (או אי עמידה) ביעדי איכות נלקחת בחשבון בשיקולי קידום וחלוקת פרסי עידוד. כך רואים כולם באיזה צד של הפרוסה מרוחה החמאה. בישיבות ההגוי והסטאטוס, המנהלים דורשים נתונים על דיווחי ביצוע, מקבלים החלטות על סמך אותם נתונים, ולא מקריבים את האיכות. מוסקות מסקנות מניתוח הנתונים, המאפשרות לנקוט פעולות מניעה במועד, לפני שהסיכונים מתממשים. המנהיגות לאיכות נראית על סמך המעשים בשטח. המסר עובר! כאשר העובדים רואים שהמנהלים שלהם מתעקשים על עמידה ביעדי האיכות – הם יעשו כל מה שנדרש כדי להצליח באותם יעדים.

מנהיגות לאיכות, משמעה, בין היתר, הקצאת משאבים ייעודיים לנושא האיכות. כיוון בעסקי פתגמים אנו, נוסיף את הפתגם Put your money where your mouth is.

בהתחלה מוקצים המשאבים ליצירה של תהליכים עסקיים, תהליכי פיתוח, תהליכי ניהול פרויקטים ותהליכי תפעול. התהליכים תפורים לצרכי הארגון, כלומר, מותאמים להשגת היעדים שנקבעו במדיניות והאסטרטגיה לטווח ארוך ולטווח קצר. התהליכים מגלמים בתוכם את הידע הנדרש כדי לבצע את העבודה בצורה איכותית. מומחי תהליך, הבקיאים במודלים של איכות ומצוינות מפתחים את התהליך, ומלווים את הטמעתו. שיפור התהליך הוא נצחי, כיוון שנדרש להתאים את התהליך לשינויים המתהווים בשטח ולצרכי המצוינות והחדשנות התובעים חיפוש מתמיד אחר הזדמנויות לשיפור וייעול. כמו כן, נדרש לעקוב בצורה רציפה אחר ביצוע ההטמעה. אחרת, ההישגים ירדו לטמיון.

מנהיגות לאיכות ממוקדת כל הזמן על אופן ההתנהלות, בנוסף להשגת המטרה. כאשר המיקוד הוא על הדרך. תשומת הלב היא על עבודה נכונה. לקחים מופקים באופן שוטף הן מהשיעורים המוצלחים, כדי לדעת מה עובד, והן מהשיעורים הפחות מוצלחים, כדי לדעת מה לתקן. מעודדים שקיפות כדי שהעובדים ידווחו דיווח אמת על המצב.
לעומת זאת, מיקוד על השגת המטרות בלבד, מביא לחוסר ביטחון ביכולות להצליח בעתיד, כיוון שהסיבות להצלחה אינן תמיד ברורות ולכן הן אינן ברות חזרה.

כיצד מתארגנים לניהול איכות כוללת?

קיימים מספר מודלים ותקנים לניהול איכות כוללת. לא רושמת כאן את הרשימה, כי אני מאמינה על התאמה של המודל והשיטה לארגון הספציפי. במקרים רבים הלקוחות דורשים מהארגונים להוכיח שהם עומדים בסטנדרטים בינלאומיים לאיכות. במקרים אלה מתקיים הביטוי "מתוך שלא בא לשמה בא לשמה". כלומר: נכנסים לעבודה שיטתית לפי מודל או תקן לאיכות כתוצאה מדרישה חיצונית, ורואים כי טוב.

מה קורה אצלכם? מה סדר העדיפות האמיתי? מצפה לשמוע מיכם באחת הרשתות החברתיות שקישורן להלן.

<<<<  חדש על המדף >>>>> 

מה זה בכלל ארגון עצמאי? האם יש כזה דבר?
באיזה דרך על הארגון ללכת כדי להגדיל את מידת עצמאותו? 

מהו ארגון עצמאי?

ארגון עצמאי הינו ארגון בוחר. ארגון שמחליט באי תלות מהי שיטת העבודה שלו, מי המנהלים והעובדים שלו, הספקים שלו..

• ארגון שלא תלוי בעובדים/מנהלים שלו בצורה כזו שאם יעזבו את הארגון, הארגון ייאבד ידע ושיטות עבודה שיגרמו לו נזק.
• ארגון שלא תלוי בספק יחיד שעלול לגרום לנזק גדול אם יפסיק להתקיים / ישנה טכנולוגיה / או עקב גורם כמו מגפה עולמית יאבד  הקשר אליו.
• ארגון שמוביל את מהלכיו ויש לו כיוון ברור. לא ארגון  המופתע כל פעם מחדש מהתוצאות הלא רצויות של הצוות שלו.
• ארגון שהמנהלים והעובדים שלו פועלים בלי שה-"קודקוד" יתערב וייתן הוראות כיצד לפעול.

מה על ארגון לעשות כדי להגדיל את העצמאות שלו?

התשובה ברורה: על הארגון לייצר ולשייף על בסיס קבוע תהליכי עבודה שייצרו לו יותר תוצאות בפחות זמן, יותר איכות עם פחות תקלות.

למה מתכוון המשורר באומרו יותר תוצאות? יותר איכות?

לכל ארגון יש את המטרות שלו שנגזרות מהחזון והאסטרטגיה (הכיוון) שקבע לעצמו. כאשר הכיוון ברור, מגדירים תשתית תהליכית שתומכת בכיוון הנבחר. שיטה מאפשרת חזרתיות, כלומר: לייצר עוד ועד תוצרים איכותיים תוך התבססות על השיטה הנתמכת בכלים ושיטות תפורות לארגון.

אני פוגשת יותר מידי ארגונים "שנלקחים" על ידי המציאות, ונאלצים לפעול בתגובתיות. נכון שאין לנו שליטה מוחלטת על המציאות, אך אם אין לנו תהליכי עבודה סדורים – כל פעם נופתע מחדש מכך שהמוצר או השירות שלנו לא רק שלא עומדים בציפיות הלקוחות שלנו, אלא שאף אנחנו לא מרוצים מהתוצאות שלנו. כאשר אנו "נלקחים" למציאות שלא התכוננו אליה אנו מתפשרים עם ספקים שאנו לא מרוצים מהם, לפעמים עם עובדים או מנהלים שתרומתם לא אופטימלית, וגם מתפשרים על פרויקטים שאנו עושים עבור הלקוחות שלנו.

הסיבה לכך היא שהמציאות מנהלת את הארגונים הלא עצמאיים ולא להיפך, הינה במקרים רבים חוסר מוכנות לשנות את צורת העבודה ולהשקיע בשיטת עבודה מיטבית. ההנחה השגויה היא שהכישורים והיכולות שהביאו אותנו עד הלום, הם גם יביאו אותנו לשלב הבא. עד היום הצלחנו. נמשיך. נספר לעצמינו סיפורים שאצלנו הכול אחרת; אנחנו מאלתרים ומסתדרים. נספר סיפור שאין צורך להשתנות.

סיפורים, סיפורים אך המציאות מספרת סיפור אחר. האנרגיה וההתלהבות שהייתה קיימת בתחילת הדרך נשחקת. בלי שיטת עבודה נכונה, עובדים קשה אך ההתקדמות היא איטית כי יש כוח שפועל בכיוון הנגדי ומאלץ אותנו לעשות תיקונים ועבודה חוזרת. מדוע? כי לא עבדנו בצורה אופטימלית מלכתחילה.

הסיפור שאנו טובים עובד במקרים רבים, כיוון שארגונים משקיעים רבות בפיתוח המוצרים והשירותים שלהם, תוך התבססות על כישורי המנהלים והעובדים שלהם.

פיתוח כלים ושיטות עבודה הוא כמו מנוף. מאפשר להגיע גבוה ורחוק יותר עם אותם אנשים מוכשרים. מאפשר לסנכרן את כל המוחות ביחד. השיטה מפחיתה את התלות במספר קטן של אוטוריטות מקצועיות שיש להן שיטה וניסיון שברורה בעיקר להם. כדי להפוך את הידע והשיטה לרכוש הארגון נדרשת מנהיגות בנוסף לניהול השוטף.

נזכור גם, שאם החלטנו לשנות, השינוי דורש ידע, חשיבה שיטתית וזמן להטמעת הרגלים חדשים. כמו אדם ללא כושר שמתחיל להתאמן. אין לצפות שרק מההחלטה שהאדם לקח לעשות כושר – מצבו ישתנה. כדי שהכושר ישתפר צריך לשנות הרגלים ולהתאמן בצורה סדורה. גם הציפייה לתוצאות מהירה הינה לא ריאלית.  רק סבלנות אינסופית מביאה לתוצאות מהירות!

מה אתכם? מה מידת העצמאות שלכם? של הארגון שלכם? איזו החלטה חדשים אתם בוחרים היום?

<<<<  חדש על המדף >>>>> 

נתקלתי בחג הפסח בהרצאה של סיימון סינק שכוללת את הסיפור הבא על בייגלה. אין מתאים מסיפור שכולל חמץ לתקופה שמתחילה אחרי הפסח.

מעשה בשני רצים שהשתתפו במרתון כלשהו והגיע לקו הגמר.
בסיום הריצה חיכו לספורטאים דוכני אוכל וביגוד שקשורים לספורט וגם דוכן שחילק בייגלה בחינם למסיימים.

סיימון צפה בשיחה בן שני הרצים:
רץ א אומר לרץ ב – "בוא ניגש לדוכן וניקח בייגלה"
רץ ב אומר לרץ א – "… אבל יש תור ארוך"
רץ א – "הבייגלה מריח מצוין והוא בחינם!"
רץ ב – " כן, אבל .. התור ארוך, לא שווה להשקיע זמן בעמידה בתור".

הצפייה וההקשבה לשיחה בין הרצים הביאה את סיימון סינק להבנה שאנו, האנשים, מתחלקים לשני סוגים:

אנשי התור – ממוקדים בקשיים; חושבים על הדרך הארוכה והקשה, הספקות שאולי יכשילו אותם, האתגרים בדרך שיקשו עליהם, ההשקעה הכספית שצריך להשקיע בבניית תהליכים, כלים ותשתיות שיובילו לאותה תוצאה רצוייה.
מחשבות אלה גורמות להימנעות, ואפילו זלזול בכל התהליך ובמי שמוכן לעשות את המאמץ וההשקעה.

אנשי הבייגלה – ממוקדים בהצלחה, בפירות שיגיעו עם התוצאות.
אנשים אלה רואים בהשקעה בתהליכים, שיטות וכלים מנוף להשגת התוצאה.
הם מוכנים להתאמץ כיוון שיש להם תמונה של התוצאה הרצויה ששווה להם להשקיע כדי להשיג אותה.

איך הייתם מגדירים את עצמכם?
באופן אישי למול אתגרים אישיים?
כמנהלים בארגונים לאור אתגרים ארגוניים?
שיתופים כנים יתקבלו בברכה באחת הרשתות החברתיות שקישרן להלן.

<<<<  חדש על המדף >>>>> 

.

מהי עבדות מודרנית בעיני?

עבודה קשה או מאומצת? לא נחמד אבל זו לא עבדות בעיני. אם יש לנו מטרה שאנו רוצים להגיע אליה, להתאמץ זו לא עבדות. עבדות מודרנית, בעיני, זה לעשות דברים שוחקים שאין לנו חשק לעשות אותם.

מהן הפעולות השוחקות בארגונים?

הפעולות השוחקות הן פעולות שדורשות ביצוע פעולות חוזרות, המצאת הגלגל כל פעם מחדש, סבבי תיקונים, טיפול בתקלות ותלונות. השחיקה נובעת מכך שאנו רוצים לנוע קדימה והטיפול בביצוע פעולות חוזרות גוזל מאיתנו משאבי זמן ואנרגיה יקרים. המאבק עם הרצון לנוע קדימה שלא מתממש עקב כך שאנו נאלצים לדרוך במקום או ללכת אחורה גורם לשחיקה.

תכנית ארבעת השלבים להפחית שחיקה ולזכות בחירות

להלן תכנית בארבעה שלבים להתמודדות עם נושא השחיקה שיעזרו לנו לצאת מעבדות לחירות.

שלב א – יצירת שיטות עבודה תהליכיות

הקטנת שחיקה תקרה כאשר נפתח שיטת עבודה תהליכית עבור הפעולות שחוזרות על עצמן. לא נעים להודות, אך חלק גדול מהפעולות שלנו  חוזרות על עצמן. שיטת העבודה כוללת תבניות, רשימות תיוג, כלים מותאמים לכל ארגון המכילים בתוכם את כל הידע הנדרש לביצוע העבודה. עבודה לפי תבניות מסייעת להורדת כמות הפעולות שחוזרות על עצמן ומגדילה אנרגיה לפעולות שדורשות מחשבה ויצירתיות.

אדוארד דמינג, הנחשב לאבי תורת האיכות אמר: "אם אתה לא יכול לתאר את מה שאתה עושה כתהליך אזי אתה לא יודע מה אתה עושה".
עבודה תהליכית מאפשרת לייצר תוצרים יותר איכותיים, באיכות גבוהה יותר ובזמן קצר יותר. השיטה מאפשרת גם לאנשים פחות טובים לייצר תוצרים טובים.

שלב ב – יצירת "Not-to-do-list"

נבחן את רשימת המטלות הארגוניות ונשאל את עצמנו – מה אפשר להפסיק לעשות? 
נבדוק כל נושא ברשימת המטלות: האם הנושא שווה שנשקיע בו זמן? האם אנו יכולים להפסיק לעשות אותו אפילו אם הוא חשוב? זוהי חשיבה שונה מהרגיל כי היא מוסיפה למיקוד הרגיל ברשימת ה- To-Do-List,  מיקוד נוסף במה לא לעשות. כלומר – המאמץ ההירואי שאנו משקיעים בלעשות עוד ועוד כדי להגיע למטרה שלנו, צריך להיות מוחלף במחשבה – איך נפנה לנו זמן על ידי כך שנפסיק לעשות דברים. כל נושא שאנו מפסיקים לעשות היום  – יוצר לנו יותר זמן מחר. זוהי חשיבה מאד מאתגרת, כי קשה לנו להפסיק לעשות דברים שאנו מאמינים שאנו צריכים לעשות. אבל באופן מודע, בכך שאנו ממשיכים לעשות את הדברים האלה, באופן לא מודע אנו מפסיקים או אפילו לא מתחילים לעסוק בנושאים המקדמים.

שלב ג – הכנסת כלים ואוטומציה

יש נושאים שאנו לא יכולים להפסיק לעשות, אך אפשר להכניס כלים שיהפכו תהליכים לאוטומטים או שיטות עבודה המסתייעות בתבניות, רשימות תיוג וכלים נוספים יקצרו את זמן העבודה. האתגר הוא בכך שבטווח הקצר נדרש להשקיע בכלים ובשיטות כדי שבטווח הבינוני-ארוך נחסוך זמן.

שלב ד – מיקור חוץ

האם אפשר לעבור למיקור חוץ? להאציל סמכויות?  להעביר ליועצים או קבלני משנה?
האם אפשר להוציא למיקור חוץ פעולות/נושאים שהם לא בתחום הליבה שלנו? האם אפשר לתת לאחרים חלק מהעבודה הרוטינית ולפנות לנו זמן ליצור דברים חדשים? ברור שהתשובה חיובית. מדוע לא תמיד עושים את זה? כי אנו מיוחדים. התהליכים שלנו מיוחדים. אף אחד אחר לא יוכל לעשות אותם טוב כמונו.

סיכום

הדרך להקטנת שחיקה דורשת מבט-על על הפעילויות שלנו. לעבור מאינסוף פעולות טקטיות למחשבה אסטרטגית על צורת העבודה שלנו. כדי להקל עלינו את תהליך השינוי – נעשה את תהליך השינוי בשלבים. ניצור את שיטת עבודה על פי מבנה: Plan-Do-Check-Act (PDCA). כל פעם נגדיר תהליך לנושא מסוים ולאחר מיכן נעבור לנושא הבא. לא הכול בבת אחת. צעד, צעד.

שיטה תהליכית נותנת עוגן ומחזירה אותנו כל פעם לבסיס, במקום לעשות פעולות בהולות כל פעם שקורה אירוע לא צפוי. התהליך המסודר הוא כמו WAZE שאומר לנו איך להגיע מנקודה A לנקודה B.

להגיד – עכשיו זה לא הזמן – זו עבדות. העומס לעולם לא יורד. הוא רק הולך ומתגבר.

עסוקים מידי? דברו איתנו ונסייע לכם לעשות סדר. תעשו חשבון ותראו שמחיר ההשקעה בייעוץ מתודולוגי חיצוני שירים אתכם לרמה הבאה הוא נמוך מעלות אי ההשקעה בנושא שנובעת מעבודה חוזרת, עיכובים בלו"ז ועוד מירעין בישין.

אשמח לשיתוף באחת הרשתות החברתיות שקישורן להלן.

Photo by Digital Buggu