ניוזלטר 42 – קרכצן בניהול

שלום רב,
מה שלומך?
הנושא של ניוזלטר זה הוא קרכצן בניהול.

קרכצן זו מילה באידיש שמשמעותה אנחות.
כלומר, אדם שעושה קרכצן הוא אדם שלא מרוצה מהמצב, ונאנח על מר גורלו.

ניוזלטר זה מתמקד בשני סוגי תהליכים שגורמים לחלק ניכר מהמנהלים והעובדים להיאנח.

אנחה מסוג ראשון – ההנהלה לא מבינה או לא תומכת ביוזמות שינוי שמגיעות מהשטח.
המאמר הראשון מנסה לסייע בתחום זה.

אנחה מסוג שני – עובדים ומנהלים לא מעטים לא מאמינים בתהליך ניהול סיכונים ועושים אותו כמי שקפאו שד.
מתצפיותיי בארגונים למדתי שהתהליך לא מתבצע כהלכתו, ולכן הופך לבירוקרטי ולא מביא תועלת.
מוזמנים לכתוב לי על גישתכם לנושא אחד או יותר במייל חוזר. אני ממש מעוניינת לשמוע.

מדוע חלק ניכר מיוזמות השינוי נכשלות עוד בשלב שכנוע ההנהלה לצאת לדרך?

ספוילר – מנהלים הם גם אנשים, ואנשים עושים מה שהם רוצים ולא מה שהם צריכים.
המאמר שקישורו להלן – קישור, משתף מספר טיפים להתמודדות עם הנושא.
איך אתם מתנודדים עם הנושא? האם יש לכם דרכים נוספות או שונות להתגבר על הנושא?
אשמח לשמוע.

מהם הסיכונים והכשלים בתהליך ניהול סיכונים?

רובנו הגדול מכיר את הצורך בניהול סיכונים.
במקרים מסוימים התהליך נעשה כדי לצאת ידי חובה.
תצפיותיי בארגונים מראות שבמקרים רבים התהליך לא מבוצע בצורה שיטתית, ומתקיימת מראית עין של תהליך ניהול סיכונים.
כמו ללכת בלי ולהרגיש עם.
משתמשים בתבנית של ניהול סיכונים, רושמים בטבלה מספר נושאים, לא עוקבים באופן שוטף אחר התממשות או אי התממשות הסיכון. כתוצאה מסיבות אלה ואחרות התהליך אינו מביא תועלת.
המאמר שקישורו להלן, קישור, מונה 7 טעויות קלאסיות, לצערי נפוצות, שמעקרות מתוכן את התהליך.
ככל שהטעויות המוזכרות נפוצות יותר, כך פוחתת התועלת מיישום התהליך.

מה ניסיונכם בתחום? האם הינכם מנהלים על פי כל הפרקטיקות שמתוארות במאמר?
מה קורה אצלכם בעקבות אי מימוש אחת מהפרקטיקות?
מצפה לשמוע