רשות החדשנות מציעה תמיכה כספית לחברות תעשייה מוטות טכנולוגיה, אשר סיימו פיתוח מוצר טכנולוגי ברמת חדשנות עולמית, ומעוניינות לקדם עבורו מחקר ו/או פיתוח של תהליך ייצור.

 

מה אתם מקבלים?

מענק מרשות החדשנות למימון הפרויקט בהיקף של עד 40% מהוצאות התכנית:

  • עד 6 מיליון ₪ מענק לתכנית של 24 חודשים
  • עד 3 מיליון ₪ מענק לתכנית של 12 חודשים
  • 44% מימון לתוכניות באזורי פיתוח א' – ב'.

המענק יסבסד תוכניות מחקר ו/או פיתוח, שעניינן יצירת תהליך ייצור חדש, פיתוח תהליך ייצור חדש או שיפור מהותי בתהליך ייצור קיים המיועד לייצור מוצר חדשני ברמה העולמית.

למי המסלול מיועד?

חברת תעשייה מוטת טכנולוגיה:

  • תאגיד שהכנסותיו בשנה שקדמה להגשת הבקשה היו בין 15 – 250 מיליון ש”ח ולמעלה מ-50% מהכנסה זו נבעה מייצור תעשייתי של מוצרים.
  • עומד באחד מהשניים:
    • שיעור הוצאות המו”פ מסך הכנסות התאגיד עלה על 7% לשנה בלפחות 2 מתוך 3 השנים שקדמו לבקשה.
    • התאגיד הוכר כ”מפעל טכנולוגי מועדף” לפי סעיף 51 כד’ לחוק לעידוד השקעות הון, התשי”ט-1959, בשנה שקדמה למועד הגשת הבקשה.

או:

חברה הנמצאת בשלב היערכות לייצור תעשייתי:

  • תאגיד שנזקפו לו הכנסות עד 15 מיליון ₪ בשנה.
  • יראה עמידה ב-2 מבין 3 התנאים הבאים:
    • חתימה על הסכם רכישה, חכירה, שכירות או שכירות משנה לצורך קיומו של מבנה זמין ומתאים לביצוע פעילות ייצור
    • רכישת מכונות לטובת תהליך ייצור
    • העסקת כוח אדם ייעודי לייצור (מנהל ייצור, מהנדס תהליך וכד')

או

  • חתם על הסכם עם קבלן משנה לביצוע פעילות פיתוח תהליך הייצור או לייצור תעשייתי של המוצר נשוא הבקשה.

רשות החדשנות והאגף לחיילים משוחררים ומילואים במשרד הביטחון מציעים מענקים כספיים לגופים המעוניינים להכשיר אנשי מילואים העובדים בתעשיית ההייטק בתחומי הבינה המלאכותית.

למה זה חשוב לכם?

עולם ה-AI מתפתח במהירות. ארגונים המשלבים יכולות AI בתהליכי העבודה שלהם נהנים משיפור ביצועים, קיצור זמני עבודה וחיסכון במשאבים.

הכשרת אנשי המילואים שלכם בבינה מלאכותית תאפשר לארגון שלכם:

  • להאיץ תהליכי עבודה וחדשנות
  • לשמר עובדים איכותיים המשרתים במילואים
  • למנף מענק מהמדינה להטמעת יכולות AI בארגון

מה כולל המענק?

גובה המענק תלוי בתקציב המאושר ובאם אתם בחבל תקומה:

  • מענק של עד 70% מהתקציב המאושר (עד מיליון ₪)
  • מענק של עד 50% מהתקציב המאושר (מעל מיליון ₪)
  • תוספת 10% מימון לזכיינים או משתתפים מחבל תקומה

למי התכנית מתאימה?

התכנית מתאימה לארגונים הבאים:

  • עמותות, מלכ"רים וגופים ציבוריים עם ניסיון בהכשרה מעשית ועיונית בתחומים טכנולוגיים
  • חברות, מוסדות הכשרה ואקדמיה בעלי ניסיון המעוניינים להכשיר עובדים קיימים בתחומי AI

ההכשרה מיועדת לעובדים קיימים בתעשיית ההייטק בלבד

איך אנו עוזרים לכם התהליך הגשת הבקשה לקבלת המענק?

במספר צעדים:

  • מגישים בקשה מסודרת עד ה-14/08/2025 בסיוע שלנו
  • לאחר אישור, אתם מקבלים מימון ומתחילים הכשרה עם פרויקטים מעשיים המותאמים לארגונכם
  • הארגון מקבל יכולות AI יישומיות בזמן קצר ובמימון מסובסד

 

רוצים להוביל את הארגון שלכם קדימה ולנצל את ההזדמנות הזו?

צרו קשר עימנו קשר עוד היום ונלווה אתכם בהגשת הבקשה והכנת תוכנית ההכשרה כך שתעמדו בדרישות ותמקסמו את סיכויי האישור והמענק.

רשות החדשנות בשיתוף משרד התחבורה ורשות התעופה האזרחית מזמינים חברות טכנולוגיה ישראליות שמעוניינות לבצע פיילוטים שמטרתם הטסה בטוחה, יעילה וכלכלית, של כלי טייס מאוישים או בלתי מאוישים, במרחב אווירי מנוהל (U-Space), לרבות מרחב אורבני וצפוף, המיועדים לשימוש במימד התחבורתי החדש (AAM).

על הטכנולוגיות/ מוצרים המוגשים במסגרת מסלול זה, להיות בשלים לפיילוט – לאחר בחינת היתכנות ופיתוח מרבית המוצר, וללא תכולות מו"פ משמעותיות.

הפעילות במסגרת המרחב האווירי המנוהל בישראל נדרשת להתבצע בארגז החול שהוגדר לנושא זה (ואשר ניתן למצוא באתר רת"א), על פי הכללים וההוראות שהוגדרו לפעילות בארגז החול.

מה ניתן לקבל במסגרת התוכנית?

מתן מענק מרשות החדשנות למימון הפיילוט בהיקף של עד 75% מהוצאות הפרויקט.

תחומים מועדפים

מוצרים המאפשרים או כוללים אחד או יותר מהבאים:

  • מתן שירות מסחרי ללקוח אזרחי מסוים.
  • יכולות חדשות בהיבטי טווח, משקל נשיאה, חסינות להפרעות GNSS ופתרונות הטסה חדשניים.
  • ניהול תעבורה אווירית לכלי טייס בלתי מאויש (USSP) או שירותי מידע שיתופי לכלי טייס בלתי מאויש (CIS)
  • הטסה של כלי טייס בלתי מאויש החוצה אזורי פיקוח שונים.
  • ממשקים אוטומטיים המאפשרים שיתוף מידע עם יחידות ניהול תעבורה אווירית (חיל האויר, רשות שדות תעופה ומגדלי פיקוח לרבות נתב״ג).
  • נחיתה או המראה במרחב הציבורי, כולל בהיבטים טכניים תכנוניים ורגולטורים.

 

 

פיקוד העורף הורה לנו לחזור לשגרה. איני יודעת מה אתכם, אני חווה בימים אלה עייפות של מתח שמשתחרר מהגוף, לאחר כשבועיים בהם עשיתי כמיטב יכולתי למנוע מטיל אירני ליפול עלי ועל הקרובים אלי.

איך המנהלים יכולים להוביל חזרה לשגרה נכונה ואנושית לאחר מלחמה?

איך מתמודדים עם מחסור בכוח אדם עקב מילואים או צורך של עובדים לתמוך במשפחה? איך מתמודדים עם לקוחות ו/או ספקים שחווים משברים?

אתחיל בציטוט של זיג זיגלר (מאמן מעורר השראה, 1926-2012)

"The main thing is to keep the main thing the main thing."

== > הדבר החשוב הוא להשאיר את הדבר החשוב הדבר החשוב.

מקווה שלכל ארגון ברור מה הדבר החשוב לחזור אליו. כיוון שאני עוסקת בייעוץ לארגונים בתהליכי שיפור אעביר מנקודה זו את הכתיבה לנושאים ארגוניים.

קצב הסתגלות

נהיה סובלניים לעצמינו, לעובדים שלנו ולמנהלים שלנו. אנו לא רובוטים. בבת אחת התעוררנו למלחמה חדשה (תוך כדי מלחמת 7.10 האינסופית), ודי בפתאומיות יצאנו ממנה.

אחד הדברים שמקלים על חזרה לשגרה, הוא שיש בארגון "הרגלים", כלומר: תבניות עבודה סדורות שמסייעות לתהליכי העבודה. לא צריך לחשוב כל רגע מה עושים. יש תהליכים סדורים.

שגרות עבודה

שגרות עבודה הן מאותו השורש של שיגרה!

הרגלי עבודה, בשפה המקצועית: תהליכי עבודה, אלה הדברים המוכרים. המרגיעים. זאת גם הסיבה שקשה לשנות הרגלים ותהליכים. ארגון שיש לו תהליכי עבודה סדורים, מקל על העובדים לחזור לשגרה.

נתחבר ל-למה ולא רק ל-איך

כדאי להזכיר לעובדים מדוע תהליכי העבודה חשובים. איך הם מקדמים את המטרות של הארגון? איך הם מסונכרנים עם הערכים של הארגון? איך הם מיישרים את הארגון? מהם הצעדים הבאים בשבוע הקרוב? שבועיים? חודש?

צעד צעד!

בכל מצב יש גם הזדמנות

למרות הסעיף הקודם שמדבר על עבודה לפי תהליכי עבודה סדורים, דווקא עכשיו הזדמנות לעודד עובדים לשאול איזו בעיה הם פותרים לארגון? הכוונה מעבר להגדרת התפקיד הפורמלית. להתמקד בתרומה, לא רק בתפקוד.

מוזמנים לקרוא מאמר קצר שמחזק את תחושת ההשפעה האישית דווקא בתקופה הזו.    
https://ok-consulting.co.il/problem-solving-during-war/

תהיו סובלניים לעובדים

גלו סבלנות ואנושיות כלפי העובדים והעמיתים. מי שיכול להיות בצד שנותן – שיעשה זאת. יש עובדים שנפגעים מהמצב. כשאתם עוזרים, אתם גם מסייעים לעצמכם להרגיש יותר טוב.

לסיכום – איך מחזירים את השגרה הארגונית הנכונה לאחר מלחמה?

חזרה לשגרה היא לא רק חזרה למה שהיה.  זוהי הזדמנות לבנות חוסן ארגוני בריא, לתמוך באנשים ולשמור על איכות חיי העבודה, גם בימים מאתגרים.

המלצותיי:

  • צעד-צעד. קבעו מטרות לטווחי זמן קצרים, והגדילו בהדרגה. לחזרה לשגרה קצב משלה.
  • שגרות תיאום. קבעו פגישות עבודה קצרות עם הצוותים (יומיות או שבועיות) כדי למקד מה חשוב.
  • תהיו סובלניים. גם לעובדים שלכם וגם למנהלים שלכם. גם מנהלים הם בני אדם.
  • היצמדו לתהליכי העבודה שלכם.

אם אין לארגון תהליכי עבודה מיטביים –

זה הזמן לבחון מה מתאים ומה לא מתאים יותר. אילו תהליכים לשנות? אלה תהליכים חסרים? דוגמה: האם יש לכם תהליכים לשמירת המשכיות עסקית? במקרה של אסון? האם יש תהליכים שעוברים בעל פה מדור לדור והגיע הזמן להגדיר אותם?

עכשיו זו לא רק חזרה לשגרה שהייתה. זו הזדמנות לבנות חוסן ארגוני טוב יותר, לשמור על איכות חיי העבודה ולצאת מחוזקים גם מהתקופה המורכבת הזו.

אני כאן עבורכם כדי ללוות אתכם בחזרה לשגרה נכונה וחיזוק החוסן הארגוני.

מוזמנים לדבר איתי בכל שאלה או צורך: אורנה קמין, 0537739018 , orna@ok-consulting.co.il

מזמינה אותך להצטרף לקבוצת WhatsApp שקטה שבה אני משתפת אחת לשבוע מאמר קצר או טיפ בנושא איכות ומצוינות בארגונים.
קישור להצטרפות – כאן

 

בשורות טובות!

הדף בבנייה. השירות קיים.

דברו איתי בבקשה – אורנה קמין, 0537739018, orna@ok-consulting.co.il

בתחתית הדף ריכזנו עבורכם מאמרים נבחרים בנושא התנהגות ארגונית במצבי משבר, כגון מלחמה או מגפה. מוזמנים להגיב באחת הרשתות החברתיות שקישורן להלן.

אנחנו מתעוררים לבקרים מורכבים: חדשות קשות, דאגה לבני משפחה וחוסר ודאות אישי. למרות זאת, רבים מאיתנו ממשיכים לעבוד, מהבית או מהמשרד ולעשות כמיטב יכולתם.

בימים כתיקונם (אם בכלל יש ימים כאלה ..) לעובדים ולמנהלים יש הגדרת תפקיד ברורה. אבל בעתות חירום הדבר לא מספיק. עובדים רבים נעדרים עקב גיוס למילואים, טיפול בילדים או תמיכה בבני משפחה. המציאות לא מאפשרת לפעול כמו תמיד ולכן, נדרשת חשיבה אחרת.

מי שרוצה להשפיע, גם בתקופה קשה, מוזמן לשנות את נקודת המבט שלו. במקום לשאול כמה שעות עבדתי, לשאול איזה ערך הבאתי.

דווקא עכשיו  נשאל: איזו בעיה אני פותר.ת לארגון שלי?"

להתמקד בתרומה, לא רק בתפקוד

השאלה הזו מרחיבה את הגדרת התפקיד הרגילה. היא נותנת מקום לחשיבה רחבה יותר ומשמעותית יותר. היא לא רק מגדילה את הערך של העובד, אלא גם מחזקת את הארגון.

השאלה לא חייבת להתמקד רק בעובד עצמו.   אפשר להרחיב: איזו בעיה אפשר לסייע לעובד אחר לפתור?

שלוש שאלות שכדאי לשאול את עצמנו:

  • איזו בעיה אני יכול.ה לפתור דווקא עכשיו?
  • איך הידע והניסיון שלי יכולים לתרום?
  • מה אפשר לעשות טוב יותר מחר, בזכותי?

להיות חלק מהפתרון, גם בזמן קושי

מי שיחשוב בצורה זו, לא רק יגביר את ערכו האישי בארגון, אלא גם ירגיש חיוני ומשפיע בתקופה בה כולנו צמאים לעזרה. פותרי בעיות מגדילים את הסיכוי שייחשבו חיוניים ויהיו הראשונים להרחבת תפקיד וקידום.
לא הכול בשליטתנו אבל תמיד יש לנו בחירה: לתרום, להשפיע, לפתור, ליזום.

איזו בעיה אתם פותרים בתקופה זו?

איזו בעיה אתם פותרים? אילו הזדמנויות לחשיבה מחוץ לקופסה אתם מזהים?

אשמח לשמוע מיכם אישית,

אורנה קמין, orna@ok-consulting.co.il , 0537739018

מזמינה אותך להצטרף לקבוצת WhatsApp שקטה שבה אני משתפת אחת לשבוע מאמר קצר או טיפ בנושא איכות ומצוינות בארגונים. קישור להצטרפות – כאן

 

בשורות טובות

 

תהיתי מה מקור השם – "עם כלביא". אינטואיטיבית חשבתי שמדובר בשם מוזר. מסתבר שמקור השם הוא מהתנ"ך: "עם כמו לביא". המאמר שלהלן מביא את מקור השם, כפי שלימד אותי ידידי ג'פטו (Chatgpt). לאחר מיכן אני עושה קישור לתהליכי שינוי בארגונים. תגידו שהקישור מאולץ. אני מסכימה אתכם. 😊

מקור שם המבצע – "עם כלביא"

שם המבצע "עם כלביא" הוא ביטוי תנ"כי שנלקח מהתנ"ך, מספר במדבר, פרק כ"ג, פסוק כ"ד: "הֶן-עָם, כְּלָבִיא יָקוּם; וְכַאֲרִי, יִתְנַשָּׂא" (במדבר כ"ג, כ"ד)

המשמעות המילולית של הפסוק: "זה עם שקם כאריה צעיר, ומתרומם כמו אריה בוגר". כלומר, עם שקם לעמוד על רגליו בעוצמה, נכונות ונחישות, מוכן לפעולה תקיפה ולמאבק.

משמעות השם "עם כלביא":

"עם" – מתייחס לעם ישראל, מדינת ישראל, או כוחות הביטחון הפועלים בשמה.

"כלביא" – תיאור של עוצמה, התעוררות כוחנית, מוכנות להכות כמו אריה צעיר שמתעורר.

הפרשנות הסמלית:

שם הקוד "עם כלביא" נועד לשדר מסר של:

  • עוצמה והרתעה,
  • התעוררות לפעולה לאחר תקופה של שקט או איום סמוי,
  • מוסר לחימה שמושתת על הצדקה הגנתית אך בנחישות התקפית.

לסיכום מקור בחירת השם

הבחירה בשם "עם כלביא" נועדה להשיג שני דברים:

  • חיזוק המורל הציבורי והצבאי – שימוש בדימוי תנ"כי מחזק תחושת שייכות, שליחות מוסרית והיסטורית.
  • איתות לעולם – שהפעולה נתפסת כהכרחית וצודקת בעיני מבצעיה, ומגיעה מתוך עמדת כוח ומוכנות.

לאחר שפרסמתי את המאמר ברשתות החברתיות, ידידי תומר סמרקנדי, הביא לתשומת ליבי הארה נוספת להקשר נוסף שמצא לשם המבצע,
סמלה עתיק-יומין של פרס, שהופיע גם על דגלה טרום המהפכה האסלאמית: השמש והאריה. מי יודע?
.

עם כלביא – גם בארגון שכם

מוכנות לפעולה שייכות גם לארגון שמתעורר לפעול, מנהל ויוזם שינויים ולא מחכה למשבר כדי להשתפר.

מוזמנים לשתף – אילו תהליכים בארגון שלכם דורשים “התעוררות ככלביא”?

מתלבטים איפה להתחיל – מוזמנים לדבר איתי ישירות.

אורנה קמין, orna@ok-consulting.co.il , 0537739018

מזמינה אותך להצטרף לקבוצת WhatsApp שקטה שבה אני משתפת אחת לשבוע מאמר קצר או טיפ בנושא איכות ומצויינות בארגונים. קישור להצטרפות – כאן

 

עולם רגולציית המזון בישראל עובר שינוי משמעותי. "רפורמת המזון", ובמרכזה אימוץ חקיקה אירופית מתקדמת, נועדה להבטיח את בטיחות המזון המשווק בישראל ולהתאימה לסטנדרטים בינלאומיים. חלק מרכזי ברפורמה נוגע להסדרת נושא המזהמים במזון – כימיים, מיקרוביולוגיים ושאריות חומרי הדברה. שינויים אלו מטילים אחריות גדולה יותר על כתפיכם, יצרני המזון, ומחייבים היערכות מחודשת והבנה מעמיקה של הדרישות.

מאמר זה נועד להאיר את עיניכם לגבי עיקרי התקנות החדשות שאומצו בתחום המזהמים, להסביר את האחריות המוטלת עליכם, ולהדגיש את החשיבות של היערכות נכונה ועמידה בדרישות המחמירות.

מהם מזהמים במזון ומהיכן הם מגיעים?

מזהמים במזון הם חומרים או אורגניזמים שאינם מוספים למזון בכוונה ועלולים להוות סיכון לבריאות הצרכנים. הם יכולים להגיע למזון ממקורות שונים ובשלבים שונים של שרשרת הייצור:

  1. מזהמים כימיים: חומרים כמו מתכות כבדות (עופרת, קדמיום), מיקוטוקסינים (רעלני עובש כמו אפלטוקסין), דיוקסינים, PAHs (נוצרים בבעירה לא שלמה), שאריות מחומרי ניקוי, חומרי אריזה, או תוצרי לוואי של תהליכי עיבוד (כמו 3-MCPD בשמנים).
    חלקם נוצרים עקב זיהום סביבתי, תנאי גידול או אחסון לקויים, ותהליכי עיבוד מסוימים.
  2. מזהמים מיקרוביולוגיים: חיידקים פתוגניים (כמו סלמונלה, ליסטריה מונוציטוגנס, coli), וירוסים, עובשים, שמרים ורעלנים שהם מייצרים. זיהום כזה יכול להתרחש דרך חומרי גלם, מגע עם משטחים מזוהמים, עובדים, מים, או תנאי היגיינה לקויים בתהליך הייצור.
  3. שאריות חומרי הדברה: שאריות מחומרים המשמשים בחקלאות להגנה על הצומח מפני מזיקים ומחלות. החשיפה העיקרית היא דרך צריכת פירות, ירקות ודגנים.

הרגולציה החדשה: אימוץ תקנות אירופיות

כחלק מרפורמת המזון, ישראל אימצה מספר תקנות של האיחוד האירופי העוסקות במזהמים. התקנות המרכזיות הרלוונטיות הן:

  1. תקנה EC 1881/2006 קובעת רמות מרביות מותרות (MLs – Maximum Levels) למזהמים כימיים מסוימים בקטגוריות מזון שונות (למשל, אפלטוקסינים באגוזים, קדמיום בשוקולד, ניטרטים בירקות עלים). התקנה מתייחסת הן לחומרי גלם והן למוצר הסופי.
  2. תקנה EC 2073/2005 קובעת קריטריונים מיקרוביולוגיים למזונות שונים. היא מגדירה שני סוגי קריטריונים:
    • קריטריוני בטיחות מזון: חלים על מוצרים המשווקים לאורך כל חיי המדף שלהם (למשל, רמות ליסטריה במזון מוכן לאכילה).
    • קריטריוני היגיינה בתהליך: משמשים לבקרת תהליך הייצור ואינם חלים על המוצר הסופי בשוק (למשל, רמות coli בבשר טחון).
  3. תקנה EC 396/2005 קובעת רמות שאריות מרביות (MRLs – Maximum Residue Levels) למאות חומרי הדברה במוצרי מזון ומספוא.

חשוב לזכור: התקנות האירופיות שאומצו גוברות על תקנים ותקנות ישראליים קודמים בנושאים שהן מסדירות (מזהמים ספציפיים ורמות מרביות). יחד עם זאת, חקיקת המזון הישראלית הכללית, כולל האיסור על שיווק מזון מזיק, עדיין חלה.

מה נדרש מכם, יצרני המזון?

האחריות להבטחת בטיחות המזון ועמידתו בתקנות החדשות מוטלת עליכם. הדבר דורש גישה פרואקטיבית וניהול סיכונים שיטתי:

  1. מערכת ניהול בטיחות מזון : יישום ותחזוקה של מערכת ניהול בטיחות מזון, מבוססת ניתוח סיכונים היא קריטית לזיהוי, הערכה ובקרה של סיכונים הקשורים למזהמים בכל שלבי הייצור. המערכת צריכה לכלול ניתוח סיכונים ספציפי למזהמים הרלוונטיים למוצרים ולתהליכים שלכם.
  2. בקרת ספקים וחומרי גלם: ודאו שחומרי הגלם שאתם רוכשים עומדים בדרישות הרגולציה לגבי מזהמים. דרשו מספקים הצהרות, תעודות אנליזה (CoA), ובצעו בדיקות קבלה לפי הצורך.
  3. בקרת תהליך הייצור: זהו נקודות בקרה קריטיות (CCPs) בתהליך שבהן ניתן למנוע או להפחית זיהום (למשל, טמפרטורת בישול, תהליכי ניקוי וחיטוי, מניעת זיהום צולב). נטרו פרמטרים רלוונטיים והקפידו על נהלי עבודה והיגיינה נאותים.
  4. דיגום ובדיקות: התקנות החדשות מחייבות ביצוע בדיקות מעבדה לחומרי גלם, סביבת הייצור (במקרים מסוימים) ולמוצרים סופיים, בהתאם לקריטריונים הרלוונטיים למוצר. תוכנית הדיגום צריכה להתבסס על הערכת סיכונים, ותדירותה עשויה להשתנות בהתאם להיסטוריית התוצאות. יש להשתמש במעבדות מוכרות ומוסמכות.
  5. חישובים למזון מעובד/מורכב: עבור מזון שעבר עיבוד (כמו ייבוש) או מורכב ממספר רכיבים, יש לחשב את הרמה המרבית המותרת של המזהם במוצר הסופי בהתחשב בפקטורי עיבוד או ביחס המרכיבים.
  6. מחקרי חיי מדף (מיקרוביולוגיה): עבור קריטריונים מיקרוביולוגיים של בטיחות מזון, עליכם לוודא שהמוצר עומד בדרישות לאורך כל חיי המדף המוצהרים, לעיתים באמצעות מחקרים ייעודיים.
  7. ניטור סביבתי (מיקרוביולוגיה): במפעלים המייצרים מזון בסיכון מסוים (למשל, מזון מוכן לאכילה בסיכון לליסטריה), נדרש ניטור סביבתי של אזורי הייצור והציוד.
  8. פעולות מתקנות: כאשר מתקבלות תוצאות חריגות בבדיקות, חובה לחקור את הסיבה, ליישם פעולות מתקנות למניעת הישנות (כגון שינוי בתהליך, שיפור נהלי היגיינה), ובמקרים של חריגה בקריטריון בטיחות מזון או MRL, לבצע החזרה יזומה (Recall) של המוצר מהשוק וליידע את שירות המזון.
  9. תיעוד וניתוח מגמות: יש לתעד את כל הפעולות הקשורות לבקרת מזהמים ולנתח את תוצאות הבדיקות לאורך זמן כדי לזהות מגמות ולפעול באופן פרואקטיבי למניעת חריגות.

האתגר: מורכבות רגולטורית ויישומית

המעבר לרגולציה האירופית מציב אתגרים רבים בפני יצרני המזון:

  • הבנת הדרישות: התקנות מפורטות ומורכבות, ודורשות הבנה מעמיקה של ההגדרות, הקריטריונים, שיטות הבדיקה והפרשנות הנכונה.
  • יישום הלכה למעשה: התאמת תהליכי הייצור, מערכות בקרת האיכות, תוכניות הדיגום והתיעוד לדרישות החדשות דורשת ידע, משאבים וזמן.
  • עלויות: שדרוג תהליכים, הגברת תדירות הבדיקות ויישום פעולות מתקנות כרוכים בעלויות נוספות.

אנחנו כאן כדי לעזור לכם לנווט במים הסוערים

אנו מבינים את האתגרים העומדים בפניכם. ליועצינו, המתמחים בייעוץ רגולטורי וניהול איכות ובטיחות בתעשיית המזון, יש את הידע, הניסיון והכלים לסייע לכם:

  • לפרש ולהבין את דרישות התקנות החדשות הרלוונטיות ספציפית למוצרים ולתהליכים שלכם.
  • לפתח ולהטמיע תוכניות בטיחות מזון ונהלי בקרת איכות העומדים בדרישות המחמירות.
  • לבנות תוכניות דיגום אפקטיביות ומבוססות סיכון.
  • לסייע בבחירת מעבדות ופירוש תוצאות בדיקה.
  • ללוות אתכם בביצוע פעולות מתקנות ובהתנהלות מול הרשויות במקרה של חריגות.
  • להישאר מעודכנים בהתפתחויות רגולטוריות והנחיות חדשות.

אל תישארו לבד מול המורכבות הרגולטורית. צרו קשר עוד היום לקבלת ייעוץ מקצועי וליווי אישי, שיבטיחו שהעסק שלכם לא רק עומד בדרישות החוק, אלא גם מייצר מזון בטוח ואיכותי יותר.

מאמר זה מספק מידע כללי בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי או רגולטורי מקצועי. הנוסח המחייב של התקנות הוא הנוסח הרשמי כפי שאומץ בחוק.

להרשמה השאירו פרטים

    x