גוף הידע בניהול פרויקטים (PMBOK Guide), מכיל עשרה תחומי ידע. כל תחום ידע מכיל פרקטיקות, אותן יש לבצע לאורך מחזור החיים של הפרויקט. מסיבות מתודיות, ה-PMBOK כתוב ב"קוביות", דהיינו – כל תחום ידע מתחלק לנושאים; כל נושא לאוסף של פרקטיקות אותן יש לבצע לאורך כל חיי מחזור הפרויקט.
אחד מעשרת תחומי הידע של ה- PMBOK הוא ניהול התקשורת בפרויקט. ניהול תקשורת בפרויקט כולל את התהליכים שבאמצעותם מבטיחים שהמידע הוא איכותי וזמין לחברי הצוות ולשאר בעלי העניין כדי שיוכלו לבצע את משימותיהם בפרויקט בהצלחה.
כדי להיות ארגון שהוא 10 בניהול תקשורת בפרויקט, על הנהלת החברה לספק למנהלי הפרויקטים תשתית תומכת לביצוע הפרקטיקות. דהיינו תהליכים תומכים ומשולבים. תשתית טובה מכילה את כל "קוביות" ה-PMBOK בתוך מספר קטן של תבניות (Templates). פרקטיקות אלה כוללות כלים כמו תבנית לזיהוי בעלי העניין ותכנון אופן התקשורת מולם, קיום תשתית לשמירת מסמכי הפרויקט, תבנית לניהול ישיבות ועוד. את התבניות מפתחים מומחים במתודולוגיית ניהול פרויקטים לטובת מנהלי הפרויקטים.
מטרה: לנהל את התקשורת כך שהמידע יהיה איכותי וזמין לחברי הצוות ולשאר בעלי העניין כדי שיוכלו לבצע את משימותיהם בפרויקט בהצלחה
להלן הפרקטיקות של ניהול תקשורת אותן יש לבצע בשלבי מחזור חיי הפרויקט:
האם אתם תוהים כיצד יתכן שבשלבי הייזום והסגירה אין פעילות הקשורה לניהול תקשורת?
הדבר נובע מכך שה-PMBOK מחלק את העולם לקוביות כדי להגדיר בצורה סדורה את הפרקטיקות. ברם, כידוע לכולנו החיים שלנו בכלל והפרויקטים בפרט, מתנהלים בצורה הוליסטית. לכן הפעולות הניהוליות הקשורות בניהול תקשורת בשלבי הייזום והסגירה מתוארות בתהליך ניהול אינטגרציה. למשל מסמך תכנון הפרויקט מתייחס לתכנון התקשורת בפרויקט.
ארגון שהוא 10 בניהול פרויקטים עובד בצורה אינטגרטיבית. בכל רגע בפרויקט יש את אוסף התבניות והכלים המשלבים את הפרקטיקות מכל תחומי הידע הנכונות לאותו זמן. למשל בשלב התכנון – עובדים עם תבנית אחת לתכנון הפרויקט המנחה כיצד לתכנן את ניהול התקשורת יחד עם תכנון זמן, תכולה, איכות, סיכונים ועוד בצורה המותאמת לארגון הספציפי. באופן דומה – לגבי כל שלב ושלב בפרויקט.כך, הפרקטיקה הראשונה בתכנון התקשורת דנה בתכנון השיטה לניהול התקשורת בפרויקט. מומלץ ביותר שאת השיטה בה מנהלים תקשורת בארגון יעצבו מומחים בתהליכי ניהול פרויקטים. ידע זה הוא חלק מנכסי הידע של הארגון. מנהל הפרויקט בשלב התכנון רק "תופר" את השיטה לפרויקט הספציפי שלו.
כיצד אתם מנהלים את התקשורת בתוך צוותי הפרויקט? אשמח לעדכון באחת הרשתות החברתיות שקישורן להלן. רוב תודות
גוף הידע בניהול פרויקטים (PMBOK Guide), מכיל עשרה תחומי ידע. כל תחום ידע מכיל פרקטיקות, אותן יש לבצע לאורך מחזור החיים של הפרויקט. מסיבות מתודיות, ה-PMBOK כתוב ב"קוביות", דהיינו – כל תחום ידע מתחלק לנושאים; כל נושא לאוסף של פרקטיקות אותן יש לבצע לאורך כל חיי מחזור הפרויקט.
אחד מעשרת תחומי הידע של ה- PMBOK הוא ניהול משאבי אנוש בפרויקט. ניהול משאבי אנוש בפרויקט כולל את התהליכים שבאמצעותם מארגנים את צוות הפרויקט, מנהלים אותו ומובילים אותו לסיום הפרויקט בצורה מוצלחת.
כדי להיות ארגון שהוא 10 בניהול משאבי אנוש בפרויקט, על הנהלת החברה לספק למנהלי הפרויקטים תשתית תומכת לביצוע הפרקטיקות. דהיינו תהליכים תומכים ומשולבים. תשתית טובה מכילה את כל "קוביות" ה-PMBOK בתוך מספר קטן של תבניות (Templates). פרקטיקות אלה כוללות כלים כמו מבנה ארגוני, תיאור תפקידים (אחריות וסמכות), מיפוי כישורים (נדרש מול קיים) ועוד. את התבניות מפתחים מומחים במתודולוגיית ניהול פרויקטים לטובת מנהלי הפרויקטים.
מטרה: לנהל את משאבי האנוש בפרויקט כך שיובילו את הפרויקט לסיומו המוצלח.
להלן הפרקטיקות של ניהול משאבי אנוש אותן יש לבצע בשלבי מחזור חיי הפרויקט:
האם אתם תוהים כיצד יתכן שבשלבי הייזום, מעקב ובקרה וכו בשלב הסגירה אין פעילות הקשורה לניהול משאבי אנוש?
הדבר נובע מכך שה-PMBOK מחלק את העולם לקוביות כדי להגדיר בצורה סדורה את הפרקטיקות. ברם, כידוע לכולנו החיים שלנו בכלל והפרויקטים בפרט, מתנהלים בצורה הוליסטית. לכן הפעולות הניהוליות הקשורות בניהול משאבי אנוש בפרויקט בשלבים החסרים מתוארות בתהליך ניהול אינטגרציה. למשל מסמך ייזום הפרויקט מתייחס גם לצוות הפרויקט.
ארגון שהוא 10 בניהול פרויקטים עובד בצורה אינטגרטיבית. בכל רגע בפרויקט יש את אוסף התבניות והכלים המשלבים את הפרקטיקות מכל תחומי הידע הנכונות לאותו זמן. למשל בשלב התכנון – עובדים עם תבנית אחת לתכנון הפרויקט המנחה כיצד לתכנן את משאבי האנוש בפרויקט יחד עם תכנון זמן, תכולה, איכות, בעלי עניין, סיכונים ועוד בצורה המותאמת לארגון הספציפי. באופן דומה – לגבי כל שלב ושלב בפרויקט.כך, הפרקטיקה הראשונה בתכנון אופן ניהול המשאבים בפרויקט דנה בתכנון השיטה למשאבי האנוש בפרויקט. מומלץ ביותר שאת השיטה בה מנהלים משאבי אנוש בפרויקטים יעצבו מומחים בתהליכי ניהול פרויקטים. ידע זה הוא חלק מנכסי הידע של הארגון. מנהל הפרויקט בשלב התכנון רק "תופר" את השיטה לפרויקט הספציפי שלו.
איך אתם מנהלים את משאבי האנוש של הפרויקט? מוזמנים להגיב באחת הרשתות החברתיות שקישורן להלן. תודה
גוף הידע בניהול פרויקטים (PMBOK Guide), מכיל עשרה תחומי ידע. כל תחום ידע מכיל פרקטיקות, אותן יש לבצע לאורך מחזור החיים של הפרויקט. מסיבות מתודיות, ה-PMBOK כתוב ב"קוביות", דהיינו – כל תחום ידע מתחלק לנושאים; כל נושא לאוסף של פרקטיקות אותן יש לבצע לאורך כל חיי מחזור הפרויקט.
אחד מעשרת תחומי הידע של ה- PMBOK הוא ניהול איכות. ניהול איכות בפרויקט כולל כל התהליכים והפעילויות הקובעים את מדיניות האיכות, המטרות ותחומי האחריות המאפשרים לבצע את הפרויקט כך שיעמוד בצרכים שבשבילם הוא מבוצע.
כדי להיות ארגון שהוא 10 בניהול איכות, על הנהלת החברה לספק למנהלי הפרויקטים תשתית תומכת לביצוע הפרקטיקות. דהיינו תהליכים תומכים ומשולבים. תשתית טובה מכילה את כל "קוביות" ה-PMBOK בתוך מספר קטן של תבניות (Templates). את התבניות מפתחים מומחים במתודולוגיית ניהול פרויקטים לטובת מנהלי הפרויקטים.
מטרה: לנהל ולסנכרן את הפעילויות והתהליכים הקשורים לניהול הפרויקט כדי שיסתיים בצורה משביעת רצון ובהתאם לציפיות הלקוחות ושאר בעלי העניין
להלן הפרקטיקות של ניהול איכות בפרויקט אותן יש לבצע בשלבי מחזור חיי הפרויקט:
האם אתם תוהים כיצד יתכן שבשלבי הייזום והסגירה אין פעילות הקשורה לניהול איכות?
הדבר נובע מכך שה-PMBOK מחלק את העולם לקוביות כדי להגדיר בצורה סדורה את הפרקטיקות. ברם, כידוע לכולנו החיים שלנו בכלל והפרויקטים בפרט, מתנהלים בצורה הוליסטית. לכן הפעולות הניהוליות הקשורות בניהול איכות בשלבי הייזום, ביצוע וסגירה מתוארות בתהליך ניהול אינטגרציה. למשל מסמך תכנון הפרויקט מתייחס לתכנון האיכות בפרויקט.
ארגון שהוא 10 בניהול פרויקטים עובד בצורה אינטגרטיבית. בכל רגע בפרויקט יש את אוסף התבניות והכלים המשלבים את הפרקטיקות מכל תחומי הידע הנכונות לאותו זמן. למשל בשלב התכנון – עובדים עם תבנית אחת לתכנון הפרויקט המנחה כיצד לתכנן איכות יחד עם תכנון זמן, תכולה, בעלי עניין, סיכונים ועוד בצורה המותאמת לארגון הספציפי. באופן דומה – לגבי כל שלב ושלב בפרויקט.כך, הפרקטיקה הראשונה בתכנון ניהול האיכות דנה בתכנון השיטה לניהול האיכות בפרויקט. מומלץ ביותר שאת השיטה בה מנהלים איכות בארגון יעצבו מומחים בתהליכי ניהול פרויקטים. ידע זה הוא חלק מנכסי הידע של הארגון. מנהל הפרויקט בשלב התכנון רק "תופר" את השיטה לפרויקט הספציפי שלו
כיצד אתם מנהלים את האיכות ברמת הפרויקט? אשצל לשיתופים באחת הרשתות החברתיות שקישורן להלן. תודה
גוף הידע בניהול פרויקטים (PMBOK Guide), מכיל עשרה תחומי ידע. כל תחום ידע מכיל פרקטיקות, אותן יש לבצע לאורך מחזור החיים של הפרויקט. מסיבות מתודיות, ה-PMBOK כתוב ב"קוביות", דהיינו – כל תחום ידע מתחלק לנושאים; כל נושא לאוסף של פרקטיקות אותן יש לבצע לאורך כל חיי מחזור הפרויקט.
אחד מעשרת תחומי הידע של ה- PMBOK הוא ניהול עלות. ניהול עלות בפרויקט כולל את התהליכים שבאמצעותם מבטיחים שהפרויקט כולל את כל העבודה הנדרשת ורק אותה כדי שייסתים במסגרת התקציב.
כדי להיות ארגון שהוא 10 בניהול עלות, על הנהלת החברה לספק למנהלי הפרויקטים תשתית תומכת לביצוע הפרקטיקות. דהיינו תהליכים תומכים ומשולבים. תשתית טובה מכילה את כל "קוביות" ה-PMBOK בתוך מספר קטן של תבניות (Templates). את התבניות מפתחים מומחים במתודולוגיית ניהול פרויקטים לטובת מנהלי הפרויקטים.
מטרה: לנהל ולסנכרן את הפעילויות והמשאבים הקשורים לעלויות כך שהפרויקט יסתיים במסגרת התקציב.
להלן הפרקטיקות של ניהול עלות אותן יש לבצע בשלבי מחזור חיי הפרויקט:
האם אתם תוהים כיצד יתכן שבשלבי הייזום, הביצוע והסגירה אין פעילות הקשורה לניהול עלות?
הדבר נובע מכך שה-PMBOK מחלק את העולם לקוביות כדי להגדיר בצורה סדורה את הפרקטיקות. ברם, כידוע לכולנו החיים שלנו בכלל והפרויקטים בפרט, מתנהלים בצורה הוליסטית. לכן הפעולות הניהוליות הקשורות בניהול זמן בשלבי הייזום, ביצוע וסגירה מתוארות בתהליך ניהול אינטגרציה. למשל מסמך ייזום הפרויקט מתייחס גם לעלות הפרויקט.
ארגון שהוא 10 בניהול פרויקטים עובד בצורה אינטגרטיבית. בכל רגע בפרויקט יש את אוסף התבניות והכלים המשלבים את הפרקטיקות מכל תחומי הידע הנכונות לאותו זמן. למשל בשלב התכנון – עובדים עם תבנית אחת לתכנון הפרויקט המנחה כיצד לתכנן זמן, תכולה, בעלי עניין, סיכונים ועוד בצורה המותאמת לארגון הספציפי. באופן דומה – לגבי כל שלב ושלב בפרויקט.כך, הפרקטיקה הראשונה בתכנון ניהול העלות דנה בתכנון השיטה לניהול העלות. מומלץ ביותר שאת השיטה בה מנהלים עלות בארגון יעצבו מומחים בתהליכי ניהול פרויקטים. ידע זה הוא חלק מנכסי הידע של הארגון. מנהל הפרויקט בשלב התכנון רק "תופר" את השיטה לפרויקט הספציפי שלו.
המאמר שלהלן דן בנושא ניהול זמן בפרויקט. יישום מדוקדק של הפרקטיקות המפורטות בתחום הידע הזה יכול לסייע לנו גם בניהול הזמן האישי שלנו: תכנון וביצוע למול התכנון.
גוף הידע בניהול פרויקטים (PMBOK Guide), מכיל עשרה תחומי ידע. כל תחום ידע מכיל פרקטיקות, אותן יש לבצע לאורך מחזור החיים של הפרויקט. מסיבות מתודיות, ה-PMBOK כתוב ב"קוביות", דהיינו – כל תחום ידע מתחלק לנושאים; כל נושא לאוסף של פרקטיקות אותן יש לבצע לאורך כל חיי מחזור הפרויקט.
אחד מעשרת תחומי הידע של ה- PMBOK הוא ניהול זמן. ניהול זמן בפרויקט כולל את התהליכים שבאמצעותם מבטיחים שהפרויקט כולל את כל העבודה הנדרשת ורק אותה כדי שייסתים בצורה מוצלחת.
כדי להיות ארגון שהוא 10 בניהול זמן, על הנהלת החברה לספק למנהלי הפרויקטים תשתית תומכת לביצוע הפרקטיקות. דהיינו תהליכים תומכים ומשולבים. תשתית טובה מכילה את כל "קוביות" ה-PMBOK בתוך מספר קטן של תבניות (Templates). את התבניות מפתחים מומחים במתודולוגיית ניהול פרויקטים לטובת מנהלי הפרויקטים.
מטרה: לנהל ולסנכרן את הפעילויות והמשאבים לתוכנית אחת כך שהפרויקט יסתיים במועד.
להלן הפרקטיקות של ניהול זמן אותן יש לבצע בשלבי מחזור חיי הפרויקט:
האם אתם תוהים כיצד יתכן שבשלבי הייזום, הביצוע והסגירה אין פעילות הקשורה לניהול זמן?
הדבר נובע מכך שה-PMBOK מחלק את העולם לקוביות כדי להגדיר בצורה סדורה את הפרקטיקות. ברם, כידוע לכולנו החיים שלנו בכלל והפרויקטים בפרט, מתנהלים בצורה הוליסטית. לכן הפעולות הניהוליות הקשורות בניהול זמן בשלבי הייזום, ביצוע וסגירה מתוארות בתהליך ניהול אינטגרציה. למשל מסמך ייזום הפרויקט מתייחס לאבני דרך מרכזיות בפרויקט.
ארגון שהוא 10 בניהול פרויקטים עובד בצורה אינטגרטיבית. בכל רגע בפרויקט יש את אוסף התבניות והכלים המשלבים את הפרקטיקות מכל תחומי הידע הנכונות לאותו זמן. למשל בשלב התכנון – עובדים עם תבנית אחת לתכנון הפרויקט המנחה כיצד לתכנן זמן, תכולה, בעלי עניין, סיכונים ועוד בצורה המותאמת לארגון הספציפי. באופן דומה – לגבי כל שלב ושלב בפרויקט.כך, הפרקטיקה הראשונה בתכנון ניהול הזמן דנה בתכנון השיטה לניהול הזמן. מומלץ ביותר שאת השיטה בה מנהלים זמן בארגון יעצבו מומחים בתהליכי ניהול פרויקטים. ידע זה הוא חלק מנכסי הידע של הארגון. מנהל הפרויקט בשלב התכנון רק "תופר" את השיטה לפרויקט הספציפי שלו.
איך אתם מנהלים זמן בפרויקט שלכם? אשמח לשיתוף באחת הרשתות החברתיות שקישורן להלן
גוף הידע בניהול פרויקטים (PMBOK Guide), מכיל עשרה תחומי ידע. כל תחום ידע מכיל פרקטיקות, אותן יש לבצע לאורך מחזור החיים של הפרויקט. מסיבות מתודיות, ה-PMBOK כתוב ב"קוביות", דהיינו – כל תחום ידע מתחלק לנושאים; כל נושא לאוסף של פרקטיקות אותן יש לבצע לאורך כל חיי מחזור הפרויקט.
אחד מעשרת תחומי הידע של ה- PMBOK הוא ניהול תכולה. ניהול תכולת הפרויקט כולל את התהליכים שבאמצעותם מבטיחים שהפרויקט כולל את כל העבודה הנדרשת ורק אותה כדי שייסתים בצורה מוצלחת.
כדי להיות ארגון שהוא 10 בניהול תכולה, על הנהלת החברה לספק למנהלי הפרויקטים תשתית תומכת לביצוע הפרקטיקות. דהיינו תהליכים תומכים ומשולבים. תשתית טובה מכילה את כל "קוביות" ה-PMBOK בתוך מספר קטן של תבניות (Templates). את התבניות מפתחים מומחים במתודולוגיית ניהול פרויקטים לטובת מנהלי הפרויקטים.
מטרה: להבטיח שהפרויקט כולל את כל העבודה הנדרשת ורק אותה כדי לסיימו בצורה מוצלחת. שימו לב לחלק האחרון של המשפט הקודם. חשוב לעמוד בתכולה המובטחת אך חשוב לא פחות לא לתת דברים שלא נדרשו מעבר לתכולה. הסיבה: תכולה נוספת גורמת לפגיעה בכל אחד מיעדי הפרויקט האחרים: לו"ז, תקציב, איכות וכדומה ובסופו של דבר הפרויקט לא ייחשב כמוצלח.
להלן הפרקטיקות של ניהול תכולה אותן יש לבצע בשלבי מחזור חיי הפרויקט:
האם אתם תוהים כיצד יתכן שבשלבי הייזום, הביצוע והסגירה אין פעילות הקשורה לניהול תכולה?
הדבר נובע מכך שה-PMBOK מחלק את העולם לקוביות כדי להגדיר בצורה סדורה את הפרקטיקות. ברם, כידוע לכולנו החיים שלנ בכלל והפרויקטים בפרט, מתנהלים בצורה הוליסטית. לכן הפעולות הניהוליות הקשורות בניהול תכולה בשלבי הייזום, ביצוע וסגירה מתוארות בתהליך ניהול אינטגרציה. למשל מסמך ייזום הפרויקט מתייחס לתכולת הפרויקט.
ארגון שהוא 10 בניהול פרויקטים עובד בצורה אינטגרטיבית. בכל רגע בפרויקט יש את אוסף התבניות והכלים המשלבים את הפרקטיקות מכל תחומי הידע הנכונות לאותו זמן. למשל בשלב התכנון – עובדים עם תבנית אחת לתכנון הפרויקט המנחה כיצד לתכנן זמן, תכולה, בעלי עניין, סיכונים ועוד בצורה המותאמת לארגון הספציפי. כך לגבי כל שלב ושלב בפרויקט. כך, הפרקטיקה הראשונה בתכנון התכולה דנה בתכנון השיטה לניהול תכולה. מומלץ ביותר שאת השיטה בה מנהלים תכולה בארגון יעצבו מומחים בתהליכי ניהול פרויקטים. ידע זה הוא חלק מנכסי הידע של הארגון. מנהל הפרויקט בשלב התכנון רק "תופר" את השיטה לפרויקט הספציפי שלו.
כיצד אתם מטפלים בארגון שלכם בתהליכי ניהול התכולה לאורך חיי הפרויקט?
אודה לשיתוף במשוב באחת הרשתות החברתיות שקישורן להלן.
גוף הידע בניהול פרויקטים (PMBOK Guide), מכיל עשרה תחומי ידע.
כל תחום ידע מכיל פרקטיקות, אותן יש לבצע לאורך מחזור החיים של הפרויקט.
מסיבות מתודיות, ה-PMBOK כתוב ב"קוביות", דהיינו – כל תחום ידע מתחלק לנושאים; כל נושא לאוסף של פרקטיקות אותן יש לבצע לאורך כל חיי מחזור הפרויקט.
אחד מעשרת תחומי הידע של ה- PMBOK הוא ניהול אינטגרציה.
מטרת התהליך: לשלב את הפעילויות הנובעות מיישום כל הפרקטיקות של שאר התחומים הקשורים לניהול הפרויקט.
ניהול אינטגרציה כולל את התהליכים שבאמצעותם מזהים, מגדירים, משלבים ומאחדים את הפעילויות הנובעות מיישום כל הפרקטיקות הרלוונטיות לניהול הפרויקט.
כדי להיות ארגון שהוא 10 בניהול אינטגרציה, על הנהלת החברה לספק למנהלי הפרויקטים תשתית תומכת לביצוע הפרקטיקות. דהיינו תהליכים תומכים ומשולבים. תשתית טובה מכילה את כל "קוביות" ה-PMBOK בתוך מספר קטן של תבניות (Templates). את התבניות מפתחים מומחים במתודולוגיית ניהול פרויקטים לטובת מנהלי הפרויקטים.
להלן הפרקטיקות של ניהול אינטגרציה אותן יש לבצע בשלבי מחזור חיי הפרויקט.
כיצד אתם מטפלים בארגון שלכם בתהליכי האינטגרציה לאורך חיי הפרויקט?
אודה לשיתוף במשוב באחת הרשתות החברתיות שקישורן להלן.
גוף הידע בניהול פרויקטים (PMBOK Guide), מכיל עשרה תחומי ידע.
כל תחום ידע מכיל פרקטיקות, אותן יש לבצע לאורך מחזור החיים של הפרויקט.
מסיבות מתודיות, ה-PMBOK כתוב ב"קוביות", דהיינו – כל תחום ידע מתחלק לנושאים; כל נושא לאוסף של פרקטיקות אותן יש לבצע לאורך כל חיי מחזור הפרויקט.
כדי להיות ארגון שהוא 10 בניהול פרויקטים, על הנהלת החברה לספק למנהלי הפרויקטים תשתית תומכת לביצוע הפרקטיקות. דהיינו תהליכים תומכים ומשולבים. תשתית טובה מכילה את כל "קוביות" ה-PMBOK בתוך מספר קטן של תבניות (Templates). את התבניות מפתחים מומחים במתודולוגיית ניהול פרויקטים לטובת מנהלי הפרויקטים.
כדי להיות 10 בניהול פרויקטים, עלינו:
בהצלחה לכולנו !
אחת מדרישות החובה בתקן 9001:2008 ISO הייתה פעולה מונעת. ארגון מטמיע תהליך שיטתי לפעולה מונעת כדי לקבוע פעולות לסילוק גורמים לאי-התאמות פוטנציאליות, כדי למנוע את הופעתן. דוגמאות לאי התאמות: ביצועים נמוכים, תלונות של לקוחות, אי עמידה ביעדים, אי שביעות רצון עובדים או ספקים ועוד.
בגרסת התקן 9001:2015 ISO.הוחלפה הדרישה לפעולה מונעת לתהליך של ניהול סיכונים.
כדי ענות על השאלה, נשווה את שני התהליכים, לפי שלביהם:
פעולה מונעת: קביעת אי-התאמות פוטנציאליות והגורמים להן
ניהול סיכונים: זיהוי הסיכון, ניתוח הסיכון
פעולה מונעת: הערכת הצורך בפעולה למניעת הופעתן של אי-התאמות
ניהול סיכונים: הערכת הסיכון (אומדן הנזק)
פעולה מונעת: קביעת הפעולה הדרושה ויישומה,
ניהול סיכונים: החלטה על אסטרטגית הפעולה לשיכוך נזקי הסיכון
פעולה מונעת: רישום תוצאות הפעולה שננקטה; סקירת האפקטיביות של הפעולה המונעת שננקטה
ניהול סיכונים: פיקוח ובקרה על הסיכון ובדיקת אפקטיביות הפעולות שננקטו
לאור האמור שלעיל נראה שלמעשה שניהול סיכונים הוא בעצם פעולה מונעת. בכל זאת, מדוע טורחים חכמי מועצת התקן ועושים שינוי שכזה?
מניסיוני בייעוץ לארגונים המעוניינים בתקן 9001 ISO למדתי כי במקרים רבים, אין הבנה ובטח שלא הטמעה של תהליך שיטתי לפעולות מונעות. מנהלי איכות בארגונים מתאמצים כדי להראות יישום של תהליך שכזה. ייתכן שהדבר נובע מכך שהתהליך לא ממש ברור וחסר את ההנחיה מה נדרש בעצם לעשות. לעומת זאת, תהליך ניהול סיכונים הוא תהליך מאד סדור ואף אפקטיבי.
תהליך ניהול סיכונים מוסיף שתי פעולות חשובות מעבר לפעולה המונעת:
כלומר, תהליך ניהול סיכונים מוסיף נדבך של ניתוח סיכונים כדי לטפל רק בסיכונים עם פוטנציאל נזק גבוה, ולאחר שזוהו הסיכונים מכניס בחירת אסטרטגיית פעולה לטיפול בסיכון. כלומר – חשיבה בשלב הניתוח ולאחריו. חשיבה זו היא חשובה כי אין לנו משאבים לטפל בכל הסיכונים ולכן נבחר את אלה בעלי פוטנציאל הנזק הגבוה ביותר.
אין הבדל מהותי. תהליך ניהול סיכונים הוא תהליך שמונע אי התאמות. כל פעילות יזומה לשיפור איכות של מוצר או תהליך, מניחה שיש סיכון ומחיר לאי-עשייה של אותה פעולת מניעה או שיפור. תהליך ניהול סיכונים מוסיף נדבכים של שיטתיות ובהירות לתהליך.
הפעולה המתקנת היא חלק מתהליך ניהול סיכונים. תהליך ניהול סיכונים שיטתי מחייב לתעד את תהליך הבחירה לפעולה המתקנת ואת ההחלטה על אסטרטגיית הפעולה. תיעוד זה נסקר בישיבות צוות וסקרי הנהלה. תהליך התיעוד והסקירה מאפשר שיתוף וקבלת החלטה מושכלת. תהליך של פעולה מונעת מבוצע בדרך כלל בראשו של מנהל מסוים ומה שצף מעל פני השטח הוא בעיקר תוצאת הפעולה המתקנת.
לטעמי, חשוב ביותר. ניהול סיכונים הוא תהליך ממוקד ושיטתי שניתן להפעילו בכל רמות הארגון. האתגר הוא לנהל סיכונים בצורה נכונה. לדעת להבדיל בין אירוע עתידי שמהווה סיכון לבין כל מצב מסוכן או בעייה ניהולית שלא טופלה בזמן ונקראית בטעות סיכון. גרסת התקן החדש אינה מכתיבה תהליך ניהול סיכונים שיטתי, אלא דורשת שתהיה חשיבה בכיוון (Risk-Based-Thinking). ככל שעובר הזמן מרגע שהתקן הושק לעולם, ארגונים בכל זאת עוברים לאט לאט מחשיבה מבוססת סיכונים לניהול סיכונים.
