OK יועצים לניהול

שאלה טובה: למה אני צריך את זה?
תשובה לא מספיקה: רעיון טוב, שמביא תועלת.
תשובה טובה: התועלת של התועלת היא ..

מנהלים, סוכני שינוי בארגונים יוזמים שינוי ומכינים בנק של תשובות לשאלות שצפויות להגיע.
שאלות כמו מדוע כדאי להטמיע את השינוי, מי צריך את זה? אפשר לדחות למועד אחר (עד שנשכח מזה ונוותר)? כמה זה עולה לי?… נענות בתשובה: הלקוחות דורשים את זה, המתחרים כבר מזמן עושים את זה, נעשה את הפעולות הרגילות שלנו מהר יותר, באיכות טובה יותר.
תשובות האלה הן טובות, אבל לא תמיד הן מספיקות כדי להניע את הספינה לכיוון שונה ממה שכרגע היא שטה. תשובות טובות יותר הן כאלה שמראות את התועלת של התועלת.
למשל, במקרה שלקוחות דורשים לעבוד בשיטת עבודה מסוימת (תקן או מודל), אפשר להראות את הרווחים האמיתיים הנובעים מהשינוי, ולא רק לעשות כי הלקוחות רוצים. הלקוחות דורשים עבודה בשיטה מסוימת, לפי מודל מסוים, כדי להבטיח שהספק שלהם עובד בצורה איכותית ועומד בזמנים. לא קשה למצוא במקרה שכזה את התועלת של התועלת, מעבר ל"זה מה שדורשים מאיתנו".
ולא נשכח שגם המנהל המאשר הוא בן אדם. כדי שהמנהל שלכם ישקיע ברעיון שלכם הוא צריך להבין קודם כל – מה ייצא לו אישית מזה בנוסף לתועלות הארגוניות. כן, כן – גם למנהל יש אג'נדה אישית. הבינו את הצורך הסמוי והראו כיצד היוזמה תקדם אותו. מה מניע אותו – גאווה? פחד? אגו? מוטיבציה? מבחינתו השיפור יכול להתבטא בתוצאות מספריות, ביוקרה שיזכה בה, התרגשות מיוזמה חדשנית, או מיליון סיבות אחרות. מצאו את הדרך לגייס אותו רגשית לתהליך.

עכשיו תורכם – איזה שינוי אתם רוצים לעשות בארגונכם? מה התועלת של השינוי? ומה התועלת של התועלת? מצפה לשמוע מיכם באחת הרשתות החברתיות שקישורן להלן

תשובה טובה: ההשקעה שלנו תלוייה באיכות היוזמה, המסר והתזמון

סוכני שינוי / מנהלי איכות בארגונים חשים לעיתים קרובות שאין רצון להקשיב להם / אין הבנה בארגון בצורך לשינוי שהם מציעים. פעמים רבות אני אפילו שומעת טרוניות שההנהלה לא מבינה באיכות.
בחלק ניכר מהמקרים, האחריות על חידוד המסר וההנעה לפעולה היא של סוכן השינוי עצמו. להלן הצעה לבחון את יוזמת השינוי, לאור שלושה גורמי ההצלחה, שנדרש שייתקיימו:
יוזמה טובה – יוזמה שבאמת נדרשת לארגון עם פוטנציאל שיפור והחזר על השקעה חיובי.
מסר – היכולת של סוכן השינוי להעביר את המסר בנחיצות היוזמה לארגון, כך ש"בעל המאה" ישתכנע להשקיע משאבים ולקדם את הנושא, ושאר בעלי העניין יבינו את הצורך והתועלת וישתפו פעולה.
תזמון – האם הזמן העכשווי מתאים ? יש בכלל פניות ורצון להשקיע ביוזמה?

יוזמה טובה, מסר טוב, תזמון גרוע = יהיה קשה מאד להתקדם. לשקול להמתין לתקופה טובה יותר.
יוזמה לא מדויקת, מסר טוב, תזמון טוב = אפשר להתקדם, אבל ייתכן שלא בכיוון הנכון. קיים סיכון של בזבוז אנרגיה וחוסר רצון בעתיד להקשיב ליוזמות טובות. כדאי לדייק ולחדד את היוזמה.
יוזמה טובה, מסר לא טוב, תזמון טוב = הארגון לא בשל / לא מוכן לשמוע על יוזמת השינוי. אם הבעיה היא באופן העברת המסר – נדרש להתאים את המסר לקהל כך שיהיה קל להבין ולרצות להטמיע את השינוי. במקרים שכאלה, על סוכן השינוי / מנהל האיכות לקחת אחריות על התוצאה ולנסות להסביר ל"לקוח" שלו מדוע היוזמה חשובה, ולא רק בגלל ש"צריך".

חשבו על יוזמות שהצליחו, ויוזמות שלא הצליחו. האם ההצלחה או אי ההצלחה נבעה מקיום / אי קיום של הגורמים הנ"ל? אשמח לשמוע

שלום יקרים,

דף זה הוא דף "מתגלגל", ובו אני משתפת בקיצור הגיגים ומחשבות כתוצאה מעבודתי הייעוצית. ייתכן שחלק מהדברים יישמשו לכם כהשראה, וחלק מהדברים ייראו לכם טריוויאלים וברורים מאליהם. כל מה שנכתב כאן הוא שיקוף של מה שאני רואה בארגונים.

אם יש לכם שאלות שתרצו לשאול או תובנות שתרצו לשתף – בבקשה כתבו לי (orna.kamin@gmail.com), מבטיחה להתייחס.

קישור לדפים נוספים: טיפים מספר 5-7

שאלה טובה, תשובה גרועה:
כמה תקלות אתה צופה שיהיו במוצר שלך?
תשובה: כמה שפחות.

נכון שזו שאיפה לגיטימית, לרצות כמה שפחות תקלות, אך "פחות" זה לא יעד.
יעד טוב הוא יעד מספרי ("B"), שנגזר מכמות התקלות הנוכחיות הנוכחית ("A"). יעד טוב נמדד בנקודות זמן מוגדרות היטב. ליעד טוב מוגדרת תכנית איך מגיעים מ-A ל-B. לא מספיק להגיד "כמה שפחות". כדי להגיע לתוצאה הרצויה צריך להקצות משאבים (זמן, אנשים, תקציב). אם אין תכנית כיצד להגיע ליעד, אנו זורקים מספרים באוויר ומתפללים לטוב.
כאשר אנו עוקבים בנקודות זמן שהוגדרו מראש אחר עמידה ביעדים, אנו כמובן בודקים את היעד המספרי, אך יחד עם זאת בודקים גם האם נעשו הפעולות שקבענו כדי להגיע ליעד. אם אתם עוקבים רק אחר המספר, ייתכן שעמידה ביעד הינה תוצאה מקרית ואין ערובה להמשך הצלחה. תוצאה מקרית יכולה להיות צוות מומחה שעובד היטב, בלי תהליך מוגדר. הצלחה המותנית בצוות ספציפי ללא תהליך מוגדר היטב עלולה לא להיות בת חזרה.
איך אתם מגדירים יעדים? האם אתם עוקבים רק על הגעה/ אי הגעה ליעד ? או שאתם גם עוקבים גם אחר התכנית להשיג את היעד?

שאלה שלא תמיד נשאלת:
מה התועלת של התועלת?

מנהלים, סוכני שינוי בארגונים יוזמים שינוי ומכינים בנק של תשובות לשאלות שצפויות להגיע.

שאלות כמו מדוע כדאי להטמיע את השינוי, מי צריך את זה? אפשר לדחות למועד אחר (עד שנשכח מזה ונוותר)? כמה זה עולה לי?… נענות בתשובה: הלקוחות דורשים את זה, המתחרים כבר מזמן עושים את זה, נעשה את הפעולות הרגילות שלנו מהר יותר, באיכות טובה יותר.
תשובות האלה הן טובות, אבל לא תמיד הן מספיקות כדי להניע את הספינה לכיוון שונה ממה שכרגע היא שטה. תשובות טובות יותר הן כאלה שמראות את התועלת של התועלת.

למשל, במקרה שלקוחות דורשים לעבוד בשיטת עבודה מסוימת (תקן או מודל), אפשר להראות את הרווחים האמיתיים הנובעים מהשינוי, ולא רק לעשות כי הלקוחות רוצים. הלקוחות דורשים עבודה בשיטה מסוימת, לפי מודל מסוים, כדי להבטיח שהספק שלהם עובד בצורה איכותית ועומד בזמנים. לא קשה למצוא במקרה שכזה את התועלת של התועלת, מעבר ל"זה מה שדורשים מאיתנו".

ולא נשכח שגם המנהל המאשר הוא בן אדם. כדי שהמנהל שלכם ישקיע ברעיון שלכם הוא צריך להבין קודם כל – מה ייצא לו אישית מזה בנוסף לתועלות הארגוניות. כן, כן – גם למנהל יש אג'נדה אישית. הבינו את הצורך הסמוי והראו כיצד היוזמה תקדם אותו. מה מניע אותו – גאווה? פחד? אגו? מוטיבציה? מבחינתו השיפור יכול להתבטא בתוצאות מספריות, ביוקרה שיזכה בה, התרגשות מיוזמה חדשנית, או מיליון סיבות אחרות. מצאו את הדרך לגייס אותו רגשית לתהליך.

עכשיו תורכם – איזה שינוי אתם רוצים לעשות בארגונכם? מה התועלת של השינוי? ומה התועלת של התועלת?

שאלה טובה: כמה זה עולה לנו?
תשובה גרועה: XX שקלים; YY חודשים.
תשובה טובה: ההשקעה שלנו היא ..

סוכני שינוי, בבואם להציג להנהלה שלהם יוזמה חדשה שלדעתם תשפר את מצב הארגון, תמיד ייתקלו בשאלה – "כמה זה עולה לנו", או "האם עכשיו אנו יכולים להשקיע משאבים ביוזמה המדוברת כאשר יש נושאים הרבה יותר בוערים?
עצתי לסוכני השינוי, לדבר במונחים של השקעה מניבה ולא במונחים של עלות. השקעה מניבה, כשמה כן היא: היא מניבה פירות ולא רק שואבת משאבים. מציעה לשקול שימוש של מדד – Return on Time Investment, במקום המדד: Return on Investment שמודד את ההשקעה גם במונחי הזמן שנחסך ולא רק במונחים כספיים. ברוב הארגונים משאב הזמן יקר יותר ממשאב הכסף. למרות שגם משאב הזמן מתורגם לכסף בסופו של יום, מדידת החיסכון במונחי זמן נותנת זווית נוספת למדידת ההשקעה.
עצה נוספת, לחלק את ההשקעה ל"תשלומים". כלומר – לבנות תכנית עם צעדים קטנים והדרגתיים, עם אבני דרך במקום תכנית אחת גדולה ובכך להתמודד עם החשש מתוכניות שיפור גדולות. רצוי ביותר להתחיל עם הצוותים החזקים ומשתפי הפעולה כדי לייצר מומנטום של הצלחה, ולצבור קרדיט להמשך.
מה אתם אומרים? משחק מילים או שיש לנאמר ערך ?

שאלה טובה: מה צריך כדי שיוזמת השינוי תצליח?
תשובה גרועה: רעיון טוב, שמביא תועלת.
תשובה טובה: ההשקעה שלנו תלוייה באיכות היוזמה, המסר והתזמון

סוכני שינוי / מנהלי איכות בארגונים חשים לעיתים קרובות שאין רצון להקשיב להם / אין הבנה בארגון בצורך לשינוי שהם מציעים. פעמים רבות אני אפילו שומעת טרוניות שההנהלה לא מבינה באיכות.
בחלק ניכר מהמקרים, האחריות על חידוד המסר וההנעה לפעולה היא של סוכן השינוי עצמו. להלן הצעה לבחון את יוזמת השינוי, לאור שלושה גורמי ההצלחה, שנדרש שייתקיימו:
יוזמה טובה – יוזמה שבאמת נדרשת לארגון עם פוטנציאל שיפור והחזר על השקעה חיובי.
מסר – היכולת של סוכן השינוי להעביר את המסר בנחיצות היוזמה לארגון, כך ש"בעל המאה" ישתכנע להשקיע משאבים ולקדם את הנושא, ושאר בעלי העניין יבינו את הצורך והתועלת וישתפו פעולה.
תזמון – האם הזמן העכשווי מתאים ? יש בכלל פניות ורצון להשקיע ביוזמה?

יוזמה טובה, מסר טוב, תזמון גרוע = יהיה קשה מאד להתקדם. לשקול להמתין לתקופה טובה יותר.
יוזמה לא מדויקת, מסר טוב, תזמון טוב = אפשר להתקדם, אבל ייתכן שלא בכיוון הנכון. קיים סיכון של בזבוז אנרגיה וחוסר רצון בעתיד להקשיב ליוזמות טובות. כדאי לדייק ולחדד את היוזמה.
יוזמה טובה, מסר לא טוב, תזמון טוב = הארגון לא בשל / לא מוכן לשמוע על יוזמת השינוי. אם הבעיה היא באופן העברת המסר – נדרש להתאים את המסר לקהל כך שיהיה קל להבין ולרצות להטמיע את השינוי. במקרים שכאלה, על סוכן השינוי / מנהל האיכות לקחת אחריות על התוצאה ולנסות להסביר ל"לקוח" שלו מדוע היוזמה חשובה, ולא רק בגלל ש"צריך".

חשבו על יוזמות שהצליחו, ויוזמות שלא הצליחו. האם ההצלחה או אי ההצלחה נבעה מקיום / אי קיום של הגורמים הנ"ל? אשמח לשמוע

שלום רב,

ניוזלטר זה הוא השני במספר מאז כניסתנו לתהליך האטה בגלל וירוס קטן וממזר,
שגרם לתגובה גדולה שהכניסה את רובנו לבונקר במקרה הקשה או להאטה במקרה ה"טוב".
מה קורה איתך בימים טרופים אלה? האם הושפעת מהווירוס? אשמח לשמוע בדוא"ל חוזר.

יכולה לשתף שמבחינתי,
אחרי שסגרו לי את הים ואת הבריכה, וגם לפילטיס לא מרשים לי… התחלתי לרוץ.
עכשיו סנדלתי את עצמי ולא אוכל לסגת גם כשיפתחו את הים.

ניוזלטר 32 לפניך.
שני מאמרים כלולים בניוזלטר זה.

כותרת המאמר הראשון,
" האם ניהול שיטתי הוא סוג של דת? "
ישנם ארגונים שיש להם דעות קדומות על הטמעת שיטות עבודה,
כאילו שמישהו מנסה להמיר את דתם.
כאילו מדובר על אוסף חוקים וציוויים שיחייבו אותם מהרגע שיסכימו,
מבחינת הכול או לא כלום.
סביר להניח שמי שנמצא ברשימת התפוצה שלי לא חושב כך אך בוודאי נתקל בתזה הזו בשלב זה או אחר בחייו המקצועיים.

להלן קישור למאמר המרחיב את הנושא – https://ok-consulting.co.il/systematicmng/
מסכימים? לא מסכימים? משהו? אשמח לשמוע..

המאמר השני,
"האם אחזור לשגרה אחרי הקורונה? מה ואיך כדאי לי לעשות? לא מצפה שמה שהיה הוא שיהיה",
הוא ראיון שערכתי עם עצמי.
זה מה שקורה לי כאשר לא מרשים לי לפגוש אנשים.
https://ok-consulting.co.il/life-after-corona/
ברור שאין כזה דבר לחזור לשגרה.
למדנו לעבוד אחרת, וגם אחרי שנביס את הוירוס, החיים שלנו יהיו קצת אחרים.
המאמר מסתיים בציטוט של זיג זיגלר: "The main thing is to keep the main thing the main thing."
הדבר החשוב הוא להשאיר את הדבר החשוב הדבר החשוב.
מקווה שלכל אחד מאתנו ברור מה הדבר החשוב לחזור אליו..

מה חדש בחברת OK יועצים?

אנו מסייעים לחברות להגיש בקשות לרשות לחדשנות כדי לתמוך בפעילויות הקשורות בפיתוח.
להלן התכניות הפתוחות כרגע:

• מענקים לחברות המפתחות מוצרים להתמודדות עם וירוס הקורונה
• מענקים לפיתוח טכנולוגיות או מוצרים חדשים
• מענקים לסטארטאפים וחברות מתחילות
• מענקי פיתוח לתעשיית הייצור
• מענקים לקליטת ג'וניורים
• קבלת הטבות מס על הוצאות מו"פ

קישורים על התכניות השונות בדף שקישורו להלן –
https://ok-consulting.co.il/israel-innovation-grants/

עקבו אחרינו בנושא זה.
התכניות משתנות לפי סדר העדיפות שהרשות לחדשנות רואה לנגד עיניה בכל רגע נתון.

מאחלת לכולנו ,
אביב של צמיחה והתחלות חדשות,
ימים טובים ובריאות משובחת
שלכם,
אורנה קמין

אנו מסייעים לחברות לקבל מענקים ואישורים להטבות מס מהרשות לחדשנות במגוון נושאים. נכון לרגע זה, פתוחות התכניות הבאות

• מענקים לפיתוח טכנולוגיות או מוצרים חדשים
• מענקים לסטארטאפים וחברות מתחילות
• מענקי פיתוח לתעשיית הייצור
• מענק לחברות בתחום תקשורת 5G
• מענקים לביצוע שינויים במוצרים כדי להתאימם לשווקים מתפתחים
• מענקים לביצוע פיילוט בפרויקט בתחום הסייבר
• קבלת הטבות מס על הוצאות מו"פ

פנו אלינו ונבחן איזו תכנית מתאימה לכם.

ספונה בבית ומתכננת את החיים שאחרי הקורונה. ברור שהחיים אחרי הווירוס לא ישובו במדויק למה שהיה לפני הווירוס. כמי שעוסקת בליווי ארגונים בתהליכי שינוי, הושבתי את עצמי לפגישה פנים-אל-פנים, ללא מסכה, לתכנן את השינוי בחיים המקצועיים שלי אחרי הווירוס. נאה דורש, נאה מקיים כמו שאמרו חז"לנו.

עבודה מרחוק

לפני הקורונה, העבודה הייעוצית שלי התפרסה ברדיוס של עד 2.5 שעות נסיעה מהמרכז לכיוון אחד. טווח שמכסה את רוב המדינה לאורכה ולרוחבה. בשל המאמץ שהושקע בנסיעות, נהגתי לעבוד ימים שלמים אצל הלקוחות שלי. מגיעה יחסית מוקדם בבוקר, נשארת ככל שאפשר, עד לסיום התכנון היומי, או הגעה לגבול יכולת ההכלה של הנועצים שלי וחוזרת חזרה. תכנון ימי ייעוץ שכאלה דרש מלקוחותיי התארגנות כדי למצוא יום שבו כל בעלי העניין נמצאים ואפשר לארגן רצף של פגישות.
תקופת הקורונה למדה את כולנו שאפשר לעבוד מרחוק.
העבודה מרחוק, מעצם היותה מרחוק הינה ממוקדת יותר. כבר אין צורך לעבוד ברצף. אפשר לחלק למספר פגישות המתפרסות על פני ימים שונים. מאפשר לעשות עבודת עומק, עם שיעורי בית בין הפגישות. עבודה עצמית במנות קטנות של שיעורי בית לפני הפגישות היא אפקטיבית ועמוקה יותר מאשר הכנה שטחית ליום עבודה ארוך. העבודה עצמה במימד הדיגיטלי היא יותר ממוקדת. הרבה פחות "שיחות קטנות" (small talk), פחות הפסקות קפה. לצערי, הפסקות הקפה מתבצעות בין הפגישות במקום במהלך הפגישות. הצער שלי הוא בעיקר עקב האהבה שלי להתחבר לאנשים, לשתף ולשמוע גם נושאים שקשורים לחיים בכלל ולא רק לעבודה עצמה.

נסיעות

לגבי הנסיעות הלוך ושוב. כאמור, לפני תקופת הקורונה ביליתי חלק ניכר מהיום בנסיעה הלוך ושוב. באופן אישי למדתי לנצל את זמן הנסיעות להקשבה למוזיקה שהכינותי מראש, הרצאות בפודקאסט, שיחות טלפוניות, בהייה במכוניות העוברות ושבות כך שהזמן עבר עלי בנעימים אפילו בפקקים. בוודאות אחרי תקופת הקורונה אסע פחות ויהיה נחמד להשקיע את הזמן שהתפנה מישיבה במכונית לחילוץ עצמות בפעילות ספורטיבית חביבה עלי כגון הליכה או שחייה.

קשר בין-אישי

בנושא הזה, אני לא ממש מרוצה. אוהבת מאד את הפגישות עם האנשים. שיחות בנושאים כלליים שלא קשורים רק לעבודה. אנחנו יצורים שבנויים לחיים בלהקות. מבחינתי גם קהילה מקצועית זו להקה. הריבועים הדיגיטלים של תקופת הזום לעולם לא יחליפו את הקשר הבין אישי. קצת חוששת ממה שהולך להיות כאן. אנשים עוברים צד ברחוב כאשר אדם אחר חולף על פניהם.
איך אתם? בקטע המקצועי – הייתם רוצים לחזור למה שהיה או שאתם רואים יתרון במצב החדש?

התרחבות גיאוגרפית

למרות שגיליתי גמישות רבה לפני הקורונה מבחינת הנכונות שלי להשקיע בנסיעות, גם לי היה גבול. דחיתי פניות מלקוחות שהצריכו נסיעות ממש רחוקות (למשל ברמת הגולן). מבחינתי העבודה בממד הדיגיטלי מאפשרת גמישות והיענות גם להזדמנויות שכאלה.

התרחבות מבחינת שת"פים

חברת OK יועצים עובדת בשת"פ עם יועצים פרילאנס בתחומים מגוונים. מנצלת את התקופה לכניסה לתחומים חדשים. פנוייה להצעות, שיחות ובדיקת אפשריות ליום שאחרי. מחכה לשמוע מיכם.

לסיכום – מה לעשות?

לסיכום, אסיים בציטוט של זיג זיגלר: "The main thing is to keep the main thing the main thing."
הדבר החשוב הוא להשאיר את הדבר החשוב הדבר החשוב. מקווה שלכל אחד מאתנו ברור מה הדבר החשוב לחזור אליו, או שלא..

רשות החדשנות פרסמה קול קורא המציע מענקים למפעלים וחברות תעשיית הייצור המייצרות מוצרים תעשייתיים, שנועדו למניעה, טיפול והתמודדות עם מגפת נגיף Covid-19 (וירוס הקורונה).

דוגמאות לפיתוחים שיוכלו לקבל את תמיכת הרשות: פיתוח אמצעי ציוד מגן, מוצרי חיטוי, ציוד רפואי לטיפול בחולים בבית החולים או בבית, ציוד לניטור ובקרת נדבקים, תכשירים טיפוליים, ייצור יריעות או מבנים ארעיים לטובת בידוד והפרדה של מחלקות במפעלים ליצירת המשכיות תפעולית, חדשנות בחומרי גלם כדוגמת כימיקלים למוצרי חיטוי, פיתוח שיטות ותהליכי ייצור חדשניים לשיפור האיכות או הזמינות של מוצרים קיימים, פיתוח פתרונות לשדרוג ושיפור כושר היצור ופריון המכונות בקו (כגון אוטומציה) להגבר זמינות מלאים של מוצרים להתמודדות עם פריצת הנגיף.

במסגרת זו תוכלו לקבל מענקים למימון פעילות המחקר והפיתוח שלכם, בשיעור של עד 70% מהוצאות המו"פ בתכנית, חלקכם אף זכאים למענקים הפטורים מחובת החזר תמלוגים.

שימו לב – התכניות מיועדות להגשה עד ה- 18/05/2020. התכניות יוגשו על גבי טופס מקוצר וייבדקו בהליך מהיר. במידה ואתם עוסקים כיום בפיתוח אשר עשוי להיות רלוונטי – אנא פנו אלינו בהקדם על מנת שנספיק לסייע לכם בהגשה לקבלת המענק.

פנו אלינו בהקדם האפשרי לבחינת הזכאות וסיוע בתהליך גיוס המענק.
בהצלחה!

שלום, שלום, 🙂
אנחנו כמו כל תושבי העולם עברנו לעבודה מרחוק.
בהתחלה התלהבתי, ואפילו השתעשעתי במחשבה להמשיך לעבוד ככה אחרי שהעולם יתחיל לנוע מחדש.
אחרי כמעט חודש כזה של תקשורת דרך ריבועי תכנת הזום,
אני מתגעגעת לפגישות עם אנשים,
להיכנס למכונית ולנסוע (אפילו בפקקים),
הפסקות קפה ביחד..
אין תחליף לקשר אמיתי כמו פעם בין אנשים.
שלא לדבר על תחושות לא נעימות של חברים ועמיתים שנמצאים בבית,
עובדים בחצי קלאץ במקרה הטוב ובחל"ת במקרה הפחות טוב.

טיפ שני סנט ממני,
למי שיכול,
לנצל את הזמן ולחזק את התשתיות של תהליכי העבודה,
כדי ליעל את העבודה, כשישתחרר הפקק.

שני מאמרים כלולים בניוזלטר זה.

כותרת המאמר הראשון,
"אם אתה לא יכול לתאר את מה שאתה עושה כתהליך אזי אתה לא יודע מה אתה עושה"
הכותרת היא ציטוט מפי אדוארד דמינג, שנחשב לאבי תורת האיכות.
הנחתנו היא כי אנשים הם טובים מיסודם ורוצים לעשות את עבודתם בצורה הטובה ביותר.
לכן, כאשר תהליכים לא זורמים או לא עובדים בצורה יעילה,
סביר להניח שתהליך העבודה אינו מוגדר כהלכה וצריך לתקן אותו ולא את העוסקים במלאכה.
מסכימים? להלן קישור למאמר המרחיב את הנושא
https://ok-consulting.co.il/map-your-process/

המאמר השני, מציג מושג ששמו "התריסר המלוכלך",
מסביר מהו ונותן קרדיט לממציא שלו.
ספוילר קצר –
המאמר הוא בעצם אסופה של 12 מאמרים קצרים,
שביחד מציגים 12 סיבות שורש לתקלות הנובעות מהגורם האנושי,
יחד עם דרכי התמודדות עם תקלות אלה.
להלן קישור למאמר השני –
https://ok-consulting.co.il/the-dirty-dozen/

מיפוי התהליך שמוזכר במאמר הראשון מסייע רבות בהפחתת תופעות "התריסר המלוכלך",
כולל תקלות שהמקור שלהם אינו רק בגורם האנושי.

מי שמעוניין לשמוע עוד כתבו לי, או יותר טוב, דברו איתי.
מאחלת לכולנו חג פסח שמח,
אביב של צמיחה והתחלות חדשות,
ימים טובים ובריאות משובחת
שלכם,
אורנה קמין