מי חשב שיש טעות כתיב בכותרת? מי התחיל להקליד משוב למאמר ולכתוב לי שהייתי צריכה לכתוב טָעוּת לְעוֹלָם חוֹזֶרֶת?
נתקלתי בפירוש של יצחק אבינרי, בפינת הלשון שלו משנת תשי"א (1951) שם הוא מסביר: "לא הטעות היא החוזרת, אלא האדם שטעה חוזר בו מטעותו, והרי זה כאלו אמרנו: במקרה טעות – לעולם חוזר בו, או בקיצור: טעות – לעולם חוזר!". (יד הלשון, עמ' 215). כלומר – לא הטעות היא החוזרת אלא האדם שבוחר לחזור מטעותו.
איך כל זה קשור אלינו? טוב ששאלתם, מיד מסבירה..
כולנו מכירים את התופעה הארגונית שבתחילת שבוע / חודש / רבעון / חציון / שנה קובעים להתחיל ביוזמה חדשה שתביא לתוצאות טובות יותר ממה שהיה עד כה. במקרים רבים ההחלטות להתחיל מחדש לא עובדות. לצערנו, אנו מכירים את התופעה גם בחיים האישיים שלנו: ממחר נשנה את הרגלי התזונה / תנועה / יחסים שלנו. עד עכשיו עבדנו לא מסודר, ומעתה – נעבוד אחרת.
אם הגאון אלברט אינשטיין היה חי היה מזכיר לנו שזה לא שפוי לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות. לא צריך להיות גאון כמו איינשטיין כדי להבין זאת.
המסקנה המתבקשת היא שכדי להגיע לתוצאות אחרות, צריך לשפר את שיטת העבודה שלנו. שיטת העבודה קובעת אלו פעולות נעשה, הפעולות שאנו עושים הן הגורמות לתוצאות, או למרבית הצער בחלק מהמקרים לאי תוצאות רצויות.
בשביל לעשות שינוי צריך לקחת אתנחתא קצרה ולטפל במקור – שיטת העבודה. כדאי להוסיף קצת ענווה, ולהשקיט את האוטומט שאומר לנו שאנו יודעים ומכירים הכל. במרבית המקרים הדבר באמת נכון אך תמיד יש ניואנסים ודיוקים שיביאו לתוצאות שונות.
אז נכון, כל זמן שנמשיך עם דפוסי העבודה הקיימים שלנו – הטעות לעולם תחזור. נמשיך לרוץ אחרי הזנב, נעשה עבודה חוזרת ונקווה לטוב בגרסה הבאה.
אם הארגון יחזור בו מטעותו, יתבונן באומץ ובענווה בתוצאות וישנה / ישפר את שיטת העבודה שלו יש סיכוי שהטעות תחזור פחות. המבנה של תהליך שיטתי ומותאם שומר על המנהלים והעובדים שיעבדו נכון.
אין לכם זמן לעצור ולתקן תוך כדי תנועה? קחו יועצים מומחים שיש להם את הזמן לעבוד רק על הנושא הזה. היועצים הינם "אורחים לרגע הרואים כל פגע".
תבדקו ותמצאו שההשקעה קטנה יחסית לשינוי בתוצאות.
מסכימים איתי או שעלי לחזור בי מטעותי? מצפה לשמוע מיכם.
<<<< חדש על המדף >>>>>
| שימו לב! מתחדשת בקבוצת WhatsApp שקטה למנהלי מערכות מידע בארגונים שבה אשתף מאמר פעם-פעמיים בחודש בנושאים הקשורים לאבטחת מידע, אבטחת הפרטיות, סייבר, המשכיות עסקית וכדומה. מוזמנים להפנות את תשומת הלב לכך למנהלי אבטחת מידע בארגון שלכם. יש סיכוי שהם יודו לכם על כך. קישור להצטרפות – כאן |
<<<< ותיק על המדף, חי ובועט כל שבוע .. >>>>>
| מזמינה אותך להצטרף לקבוצת WhatsApp שקטה שבה אני משתפת אחת לשבוע מאמר קצר או טיפ בנושא איכות ומצויינות בארגונים. קישור להצטרפות – כאן |
רשות החדשנות בשיתוף עם משרד הבינוי והשיכון, מציעות לחברות טכנולוגיה ישראליות שעוסקות בתחומי הבינוי במבנים ותשתיות, מענקים כספיים לקידום שלב הפיילוט – בחינת היתכנות הטכנולוגיה בקנה מידה תעשייתי ובקרב לקוחות רלוונטיים, לרבות אתרי בנייה.
מועד אחרון להגשה: 15/08/2023
ניתן לקבל מענק מרשות החדשנות למימון הפיילוט בהיקף של עד 70% מהוצאות הפרויקט.
התכנית תממן ניסוי והרצה של טכנולוגיות חדשניות, אשר יכולות להביא לשיפור הפריון בענף הבנייה, הגברת התיעוש, הארכת חיי המוצרים והתייעלות במשאבי הבנייה. טכנולוגיות אלה כוללות, בין היתר, את התחומים הבאים:
רשות החדשנות בשיתוף עם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מציעים מענקים לתמיכה בתכניות הרצה של טכנולוגיות ותפיסות הפעלה חדשניות במערך התחבורה, אשר יקדמו את המצב התחבורתי, ייעלו וישפרו את התחבורה בישראל ובעולם.
מהי תוכנית הרצה ("פיילוט")? הצבת דגם ניסוי של המערכת באתר לקוח לצורך בדיקת התכנות/הוכחת ערך של טכנולוגיה קיימת בסביבת עבודה המדמה את שוק המטרה.
על הטכנולוגיות/ מוצרים המוגשים במסגרת מסלול זה, להיות בשלים לפיילוט – לאחר בחינת היתכנות ופיתוח מרבית המוצר, וללא תכולות מו"פ משמעותיות.
התוכנית מסייעת בתחומים הבאים:
פרויקטים מתאימים לתכנית הם פרויקטים היוצרים אימפקט ותועלת תחבורתית מוכחת לשיפור המצב התחבורתי בישראל ובעולם לרבות:
רשות החדשנות בשיתוף עם משרד הבינוי והשיכון, מציעים מענקים כספיים עבור חברות ייצור ומפעלים מענף הבניה, עבור ביצוע של פרוייקטי מחקר ופיתוח או תכניות הרצה (פיילוטים) שעתידים להציע חדשנות לענף.
ניתן לקבל מענק מרשות החדשנות למימון הפרויקט בהיקף של עד 70% מההוצאות.
התכנית מתאימה לחברות תעשיית הייצור מענפי הבנייה, ובהם: ייצור רכיבים מתועשים מתקדמים, ציוד מתקדם לבניה, רובוטיקה, חומרים מתקדמים ועוד.
פרויקטי פיתוח והרצה של מוצרים, חומרים, טכנולוגיות ותהליכי ייצור חדשניים, הצפויים להביא לשיפור הפריון בענף הבנייה, ובכלל זה הגברת התיעוש, הארכת חיי המוצרים והתייעלות במשאבי הבנייה. על הטכנולוגיה להוות חדשנות בענף הבנייה ולייצר ערך משמעותי עבור החברה ועבור ענף יצרני זה בישראל.
המסלול מציע תמיכה הן עבור פרויקטי מחקר ופיתוח והן עבור תכניות הרצה – פרויקטים בשלים מבחינה טכנולוגית (לאחר פיתוח מרבית המוצר), אשר נמצאים לקראת פיילוט באתר לקוח.
התכנית מתאימה לתחומים הבאים. מוזמנים להתייעץ איתנו אם אתם בתחום מתאים.
הרשות החדשנות בשיתוף עם משרד האוצר והמינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית אלקטרונית (מפא"ת) במשרד הביטחון, מציעים מענקים כספיים למימון פרויקטי פיתוח של פתרונות טכנולוגיים חדשניים לאתגרים ביטחוניים ואזרחיים, אשר יתאימו הן לשוק האזרחי והן לשוק הצבאי.
ניתן לקבל מענק מרשות החדשנות למימון פעילות הפיתוח שלכם בהיקף של עד 66% מהוצאות הפרויקט.
רשות החדשנות בשיתוף עם משרד הבריאות ומטה ישראל דיגיטלית מציעים מענקים לתמיכה בתכניות הרצה של טכנולוגיות שיחזקו את עובדי מערכת הבריאות וימנעו שחיקה שלהם באמצעות מענה לאתגרים בסביבת העבודה וכלים להעלאת חוסן ההון האנושי בארגוני הבריאות.
על הטכנולוגיות/ מוצרים המוגשים במסגרת מסלול זה, להיות בשלים לפיילוט – לאחר בחינת היתכנות ופיתוח מרבית המוצר, וללא תכולות מו"פ משמעותיות.
ניתן לקבל מענק מרשות החדשנות למימון הפיילוט בהיקף של עד 75% מהוצאות הפרויקט
המסלול מיועד לחברות טכנולוגיה ישראליות עבור פרויקטים בתחום הבריאות הדיגיטלית, אשר יתבצעו בארגוני הבריאות בישראל, או יתבססו על יכולות, נתונים או מידע הנמצאים ברשותם.
להלן מספר דוגמאות. פנו אלינו לבדיקת נושאים נוספים.
רשות החדשנות בשיתוף עם המינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית אלקטרונית (מפא"ת) במשרד הביטחון, מציעים לחברות ייצור ומפעלים מענקים כספיים בהיקף של עד 70% מהוצאות התכנית, לטובת פיתוח טכנולוגיות צבאיות-ביטחוניות בעלות פוטנציאל מסחור בשוק האזרחי.
ניתן לקבל מענק כספי למימון פעילות המחקר והפיתוח, בשיעור של עד 70% מההוצאות שלכם. המענקים שיינתנו יהיו פטורים מחובת החזר תמלוגים.
המענק מתאים לחברות הבאות:
להלן מספר דוגמאות. בדקו עימנו אפשרות ליישומים נוספים.
רשות החדשנות והמשרד לביטחון לאומי מציעים מענקים כספיים לחברות ישראליות אשר פיתחו טכנולוגיה חדשנית אשר יציע שיפור ויעילות של השירותים המוענקים על ידי גופי הביטחון הלאומי בישראל.
המסלול מיועד לחברות אשר יבצעו את הפיילוט בגופים בטחונים ישראליים או על בסיס יכולות, נתונים או מידע הנמצא ברשותם.
ניתן לקבל מענק מרשות החדשנות למימון הפיילוט בהיקף של עד 60% מהוצאות הפרויקט
המענק ניתן עבור פרויקטים אשר צפויים להשפיע על היכולת האופרטיבית או שיפור השירותים המוענקים על-ידי המשרד לביטחון פנים וגופי ביטחון הפנים בישראל: שירות בתי הסוהר, הרשות לכבאות והצלה, הרשות לביטחון קהילתי, המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת ועוד. לדוגמא:
מי מכיר את הביטוי Walk the Talk? כוונת הביטוי – תתנהג בעצמך כמו שאתה מטיף/ מדבר. בעברית הביטוי הכי קרוב הוא "נאה דורש נאה מקיים".
יש לנו כמיהה שהמנהלים שלנו, ויותר מכך המנהיגים שלנו, יהווה בהתנהגותם דוגמה לדברים שהם מטיפים להם. המאמר שלהלן שם זרקור על תופעה שקיימת בחלק מהארגונים (לא שלכם כמובן) שמנהלים בכירים מדברים על חשיבות האיכות, עבודה תהליכית, אך בהתנהגותם מראים שהנושא מטופל בעדיפות בינונית ומטה.
הרבה ארגונים חורתים על דגלם את נושא האיכות ומפריחים באוויר סיסמאות על חשיבות הנושא. אולם, ברגע האמת, דהיינו כאשר יש התנגשות בין נושא האיכות לנושא אחר, נשכחות הסיסמאות ונושא האיכות מקבל חשיבות משנית. העובדים רואים את התנהגות המנהלים, ומפנימים את סדר העדיפויות האמיתי. התנהגותם היא בהתאם להבנה שלהם מה באמת רוצים מהם, ולא בהתאם למסרים המועברים בכנסים, ישיבות או דוא"ל. באנגלית יש ביטוי: "Walk the Talk", דהיינו – עשה את הדבר לו אתה מטיף. הביטוי הכי קרוב בעברית הוא "נאה דורש ונאה מקיים".
מדיניות ברורה ומחייבת לאיכות מכסה את כל הפעילויות של הארגון ואת ערכיו, וכוללת גם נושאים אסטרטגים של חדשנות ומצוינות. המדיניות מעבירה מסר של יצירת ערך ללקוח החיצוני, ללקוחות הפנימיים ושאר בעלי העניין בכל שרשרת האספקה. ההנהלה הבכירה דואגת לאמצעים בהם המדיניות מובאת לידיעת כל החברה, עם דגש על בקרת ביצועה.
עצם קיומה של מדיניות היא חשובה, אך הדוגמה האישית שמראה ההנהלה הבכירה, מחלחלת למטה עד לאחרון העובדים המתיישרים בהתאם. המסר מועבר בפרטים הקטנים השזורים ברצף בכל העשייה הארגונית.
ההנהלה קובעת את הטון, ומעורבת באופן אישי ופעיל בישיבות היגוי ובפעילויות שיפור האיכות. נקבעים יעדים ברמה האסטרטגית ל- 3-5 שנים קדימה. מהיעדים לטווח ארוך נגזרים יעדים מדידים לטווח הקצר, למנהלים ולעובדים, כאשר עמידה ביעדי איכות הינה אחד היעדים המרכזיים. עמידה (או אי עמידה) ביעדי איכות נלקחת בחשבון בשיקולי קידום וחלוקת פרסי עידוד. כך רואים כולם באיזה צד של הפרוסה מרוחה החמאה. בישיבות ההגוי והסטאטוס, המנהלים דורשים נתונים על דיווחי ביצוע, מקבלים החלטות על סמך אותם נתונים, ולא מקריבים את האיכות. מוסקות מסקנות מניתוח הנתונים, המאפשרות לנקוט פעולות מניעה במועד, לפני שהסיכונים מתממשים. המנהיגות לאיכות נראית על סמך המעשים בשטח. המסר עובר! כאשר העובדים רואים שהמנהלים שלהם מתעקשים על עמידה ביעדי האיכות – הם יעשו כל מה שנדרש כדי להצליח באותם יעדים.
מנהיגות לאיכות, משמעה, בין היתר, הקצאת משאבים ייעודיים לנושא האיכות. כיוון בעסקי פתגמים אנו, נוסיף את הפתגם Put your money where your mouth is.
בהתחלה מוקצים המשאבים ליצירה של תהליכים עסקיים, תהליכי פיתוח, תהליכי ניהול פרויקטים ותהליכי תפעול. התהליכים תפורים לצרכי הארגון, כלומר, מותאמים להשגת היעדים שנקבעו במדיניות והאסטרטגיה לטווח ארוך ולטווח קצר. התהליכים מגלמים בתוכם את הידע הנדרש כדי לבצע את העבודה בצורה איכותית. מומחי תהליך, הבקיאים במודלים של איכות ומצוינות מפתחים את התהליך, ומלווים את הטמעתו. שיפור התהליך הוא נצחי, כיוון שנדרש להתאים את התהליך לשינויים המתהווים בשטח ולצרכי המצוינות והחדשנות התובעים חיפוש מתמיד אחר הזדמנויות לשיפור וייעול. כמו כן, נדרש לעקוב בצורה רציפה אחר ביצוע ההטמעה. אחרת, ההישגים ירדו לטמיון.
מנהיגות לאיכות ממוקדת כל הזמן על אופן ההתנהלות, בנוסף להשגת המטרה. כאשר המיקוד הוא על הדרך. תשומת הלב היא על עבודה נכונה. לקחים מופקים באופן שוטף הן מהשיעורים המוצלחים, כדי לדעת מה עובד, והן מהשיעורים הפחות מוצלחים, כדי לדעת מה לתקן. מעודדים שקיפות כדי שהעובדים ידווחו דיווח אמת על המצב.
לעומת זאת, מיקוד על השגת המטרות בלבד, מביא לחוסר ביטחון ביכולות להצליח בעתיד, כיוון שהסיבות להצלחה אינן תמיד ברורות ולכן הן אינן ברות חזרה.
קיימים מספר מודלים ותקנים לניהול איכות כוללת. לא רושמת כאן את הרשימה, כי אני מאמינה על התאמה של המודל והשיטה לארגון הספציפי. במקרים רבים הלקוחות דורשים מהארגונים להוכיח שהם עומדים בסטנדרטים בינלאומיים לאיכות. במקרים אלה מתקיים הביטוי "מתוך שלא בא לשמה בא לשמה". כלומר: נכנסים לעבודה שיטתית לפי מודל או תקן לאיכות כתוצאה מדרישה חיצונית, ורואים כי טוב.
מה קורה אצלכם? מה סדר העדיפות האמיתי? מצפה לשמוע מיכם באחת הרשתות החברתיות שקישורן להלן.
| מזמינה אותך להצטרף לקבוצת WhatsApp שקטה שבה אני משתפת אחת לשבוע מאמר קצר או טיפ בנושא איכות ומצויינות בארגונים. קישור להצטרפות – כאן |
<<<< חדש על המדף >>>>>
| שימו לב! מתחדשת בקבוצת WhatsApp שקטה למנהלי מערכות מידע בארגונים שבה אשתף מאמר פעם-פעמיים בחודש בנושאים הקשורים לאבטחת מידע, אבטחת הפרטיות, סייבר, המשכיות עסקית וכדומה. מוזמנים להפנות את תשומת הלב לכך למנהלי אבטחת מידע בארגון שלכם. יש סיכוי שהם יודו לכם על כך. קישור להצטרפות – כאן |
מה זה בכלל ארגון עצמאי? האם יש כזה דבר?
באיזה דרך על הארגון ללכת כדי להגדיל את מידת עצמאותו?
ארגון עצמאי הינו ארגון בוחר. ארגון שמחליט באי תלות מהי שיטת העבודה שלו, מי המנהלים והעובדים שלו, הספקים שלו..
התשובה ברורה: על הארגון לייצר ולשייף על בסיס קבוע תהליכי עבודה שייצרו לו יותר תוצאות בפחות זמן, יותר איכות עם פחות תקלות.
למה מתכוון המשורר באומרו יותר תוצאות? יותר איכות?
לכל ארגון יש את המטרות שלו שנגזרות מהחזון והאסטרטגיה (הכיוון) שקבע לעצמו. כאשר הכיוון ברור, מגדירים תשתית תהליכית שתומכת בכיוון הנבחר. שיטה מאפשרת חזרתיות, כלומר: לייצר עוד ועד תוצרים איכותיים תוך התבססות על השיטה הנתמכת בכלים ושיטות תפורות לארגון.
אני פוגשת יותר מידי ארגונים "שנלקחים" על ידי המציאות, ונאלצים לפעול בתגובתיות. נכון שאין לנו שליטה מוחלטת על המציאות, אך אם אין לנו תהליכי עבודה סדורים – כל פעם נופתע מחדש מכך שהמוצר או השירות שלנו לא רק שלא עומדים בציפיות הלקוחות שלנו, אלא שאף אנחנו לא מרוצים מהתוצאות שלנו. כאשר אנו "נלקחים" למציאות שלא התכוננו אליה אנו מתפשרים עם ספקים שאנו לא מרוצים מהם, לפעמים עם עובדים או מנהלים שתרומתם לא אופטימלית, וגם מתפשרים על פרויקטים שאנו עושים עבור הלקוחות שלנו.
הסיבה לכך היא שהמציאות מנהלת את הארגונים הלא עצמאיים ולא להיפך, הינה במקרים רבים חוסר מוכנות לשנות את צורת העבודה ולהשקיע בשיטת עבודה מיטבית. ההנחה השגויה היא שהכישורים והיכולות שהביאו אותנו עד הלום, הם גם יביאו אותנו לשלב הבא. עד היום הצלחנו. נמשיך. נספר לעצמינו סיפורים שאצלנו הכול אחרת; אנחנו מאלתרים ומסתדרים. נספר סיפור שאין צורך להשתנות.
סיפורים, סיפורים אך המציאות מספרת סיפור אחר. האנרגיה וההתלהבות שהייתה קיימת בתחילת הדרך נשחקת. בלי שיטת עבודה נכונה, עובדים קשה אך ההתקדמות היא איטית כי יש כוח שפועל בכיוון הנגדי ומאלץ אותנו לעשות תיקונים ועבודה חוזרת. מדוע? כי לא עבדנו בצורה אופטימלית מלכתחילה.
הסיפור שאנו טובים עובד במקרים רבים, כיוון שארגונים משקיעים רבות בפיתוח המוצרים והשירותים שלהם, תוך התבססות על כישורי המנהלים והעובדים שלהם.
פיתוח כלים ושיטות עבודה הוא כמו מנוף. מאפשר להגיע גבוה ורחוק יותר עם אותם אנשים מוכשרים. מאפשר לסנכרן את כל המוחות ביחד. השיטה מפחיתה את התלות במספר קטן של אוטוריטות מקצועיות שיש להן שיטה וניסיון שברורה בעיקר להם. כדי להפוך את הידע והשיטה לרכוש הארגון נדרשת מנהיגות בנוסף לניהול השוטף.
נזכור גם, שאם החלטנו לשנות, השינוי דורש ידע, חשיבה שיטתית וזמן להטמעת הרגלים חדשים. כמו אדם ללא כושר שמתחיל להתאמן. אין לצפות שרק מההחלטה שהאדם לקח לעשות כושר – מצבו ישתנה. כדי שהכושר ישתפר צריך לשנות הרגלים ולהתאמן בצורה סדורה. גם הציפייה לתוצאות מהירה הינה לא ריאלית. רק סבלנות אינסופית מביאה לתוצאות מהירות!
מה אתכם? מה מידת העצמאות שלכם? של הארגון שלכם? איזו החלטה חדשים אתם בוחרים היום?
| מזמינה אותך להצטרף לקבוצת WhatsApp שקטה שבה אני משתפת אחת לשבוע מאמר קצר או טיפ בנושא איכות ומצויינות בארגונים. קישור להצטרפות – כאן |
<<<< חדש על המדף >>>>>
| קבוצת WhatsApp שקטה למנהלי מערכות מידע בארגונים שבה אשתף מאמר פעם-פעמיים בחודש בנושאים הקשורים לאבטחת מידע, אבטחת הפרטיות, סייבר, המשכיות עסקית וכדומה. מוזמנים להפנות את תשומת הלב לכך למנהלי אבטחת מידע בארגון שלכם. יש סיכוי שהם יודו לכם על כך. קישור להצטרפות – כאן |
