ניוזלטר 34 – שלושה קצרים בנושא התנהלות אישית בארגונים

הניוזלטר הפעם הוא אוסף של שלושה נושאים קצרים. 
מאמינה שאת חלקם לפחות אתם מכירים. 
מביאה את נקודת המבט שלי, שכמובן אפשר לקבל או לא. 
מאד אשמח לשמוע ממך מה כן מדבר אליך ומה ממש לא.

כאן לוחצים כדי לקרוא את שלושת הקצרים.

קצרצר מספר 1 – לא רוצה שינוי !

סוכני שינוי בארגונים, שמנסים להניע שינוי בארגון עלולים להיתקל בהתנגדויות שונות ומשונות:

• מי צריך את זה בכלל?
• לא עכשיו – אנחנו לפני שינוי ארגוני / אחרי שינוי ארגוני / עוד לא סגרנו תקציב/ התקציב כבר סגור
• סוסים טובים לא מחליפים
• רק נסיים עם המשבר הנוכחי שאנו נמצאים בו עכשיו ונתפנה לכך ..
• אין לנו צורך בהשקעה בתהליך, כי יש לנו…..

         …..  אנשים ממש טובים
         …..  טכנולוגיה מתקדמת
         …..  מנהל מנוסה ומוביל

• אנחנו חברה מיוחדת, השינוי המוצע..

        …..  מתאים רק לחברות גדולות ומבוססות
        …..  מתאים רק לחברות קטנות וצעירות

מה עושים?

אפשר לוותר. תודה ולהתראות, תודה שקראתם עד כה .. 
אפשר לנסות לשכנע. איך משכנעים? ראו טקטיקות בקישור שלהלן –
https://ok-consulting.co.il/leading_a_change/

המשכת לקרוא? אודה לשיתוף לגבי השיטות שלך להתמודדות עם הנושא

 
קצרצר מספר 2 – NOT to do list

לא יודעת מה אתכם, 
יכולה להעיד על עצמי שאפילו בתקופת הקרונה, 
למרות שכמות העבודה ירדה בצורה ניכרת, 
לא הספקתי לעשות את כל מה שרציתי לעשות.

כולנו מכירים שיטות לניהול ותיעדוף משימות, 
למשל: חשוב למול דחוף. 
כלומר: לנהל רשימת משימות יומיות / שבועיות / חודשיות. 
למרות זאת אנו לא מספיקים לסיים בזמן את כל המשימות שלנו.

המיקוד עובר לניהול משימות לפי עדיפות. 
אבל התיעדוף לא יוצר לנו יותר זמן!

תיעדוף הוא בעצם ג'נגלינג של משימות: 
מעביר לראש רשימת המשימות שלנו, 
את המשימות הדחופות או החשובות יותר, 
ועדיין אנו לא מצליחים להגיע לכל הרשימה שלנו.

אנו מלווים זמן ממשימות מתיעדוף נמוך למשימות בתיעדוף גבוה.

עלינו להודות שניהול זמן הוא לא דבר לוגי, אלא רגשי. 
כל השיטות, לניהול זמן לא עובדות כי הן מניחות שאנו אנשים לוגיים המקבלים החלטות משיקולים רציונאליים בלבד. 
אבל, מה לעשות? האתגר הוא בניהול העצמי שלנו ולא בניהול הזמן שמתנהל מעצמו.

שיטה אחת להתמודד עם התופעה: לחשוב מה אפשר להפסיק לעשות? 

נבחן כל נושא: האם שווה שנשקיע בו זמן? 
האם אנו יכולים להפסיק לעשות אותו אפילו אם הוא חשוב? 
החשיבה החדשה מוסיפה מיקוד במה לא לעשות. 
כלומר: במקום להתאמץ לעשות עוד ועוד נחשוב: איך נפנה זמן על ידי כך שנפסיק לעשות דברים. 
כל נושא שאנו מפסיקים לעשות היום – יוצר לנו יותר זמן מחר. 
זוהי חשיבה מאד מאתגרת, כי קשה לנו להפסיק לעשות דברים שאנו מאמינים שאנו צריכים לעשות. 
אבל באופן מודע, 
בכך שאנו ממשיכים לעשות את הדברים האלה, 
באופן לא מודע אנו מפסיקים או אפילו לא מתחילים לעסוק בנושאים שמקדמים אותנו. 
למשל: תקופת הקורונה למדה אותנו שחלק מהאנשים יכולים לקצר את יום העבודה על ידי עבודה מרחוק במקום להשקיע זמן ואנרגיה בנסיעות.

מה אתם מוכנים להפסיק לעשות? אשמח לשמוע
 
קצרצר מספר 3 – איזו בעיה אני פותר?

עידן הווירוס שלח רבים וטובים לחל"ת, 
והחל דיון של עובדים חיוניים/ לא חיוניים. 
לצערנו, גם עובדים חיוניים מוצאים לחל"ת עקב מצב לא מזהיר של החברה שלהם. 
לא תמיד אנו יכולים להשפיע על מידת החיוניות שלנו בעיני הממונים שלנו.

מציעה להתחיל לחשוב על התפקיד שלנו בחשיבה נוספת להגדרת התפקיד הרגילה. 
חשיבה זו תועיל ותקדם אותך וגם את הארגון שלך גם בימים כתיקונם.
נהוג בארגונים להגדיר תפקידים במונחים של אחריות, סמכות וכשירות. 
מציעה להוסיף מימד נוסף לחשיבה על התפקיד – איזה בעיה אני פותר בתפקיד שלי.

עולם העבודה משתנה. 
מדברים רבות על נושאים כמו עבודה מרחוק, למידה מרחוק וכדומה. 
לא מספיק לשרוד. עליך להביא תועלת ולחשוב: איזה תועלת אני מביא? 
איזה ידע ייחודי נדרש ממני? 
איזה בעיות אני פותר? 
איזו חשיבה יצירתית מחוץ לקופסה נדרשת? 
נזכור שמשימות "רגילות" רבים יכולים לבצע. 
כדי להיות חיוניים פתרו בעיות, הביאו תועלת. 
חשבו במונחים של תועלת שאתם מביאים ובעיות שאתם פותרים. 
פותרי בעיות מגדילים את הסיכוי שייחשבו חיוניים / אלה שמחזירים אותם הראשונים מהחל"ת.
פירוט לנאמר לעיל בקישור – כאן
איזו בעיה אתם פותרים? אילו הזדמנויות לחשיבה מחוץ לקופסה אתם מזהים? אשמח לשמוע מיכם

תכננתי ניוזלטר של קצרצרים… נולד ניוזלטר עם קצת יותר ..