OK יועצים לניהול

רשות החדשנות בשיתוף עם משרד החקלאות ופיתוח הכפר, מציעים מענקים כספיים למימון פרויקטי פיתוח של טכנולוגיות חקלאיות (אגרוטק) אשר נמצאים לקראת פיילוט – יישום באתר הרצה אצל חקלאי ישראלי

מועד אחרון להגשה: 20/01/2021

רשות החדשנות מציעה מענקים כספיים למימון פרויקטים בתחום החקלאות: טכנולוגיות לפיתוח מוצרים מבוססי צמחים ובעלי חיים המשמשים למזון או לחומרי גלם תעשייתיים, וכן מוצרים לשיפור ולייעול תהליך הגידול של צמחים ובעלי חיים, לרבות שיטות ותשומות.
התכנית תסייע לכם להתקדם משמעותית בבחינת ההיתכנות ויישום המוצר שלכם בקרב לקוחות רלוונטיים ולקידום מסחורו לחו"ל באמצעות הרצתו באתר החקלאי, ולקבל בעבור כך מענק מרשות החדשנות למימון הפיילוט, בשיעור של עד 60% מהוצאות המו"פ בתכנית.

Photo by ThisIsEngineering from Pexels

בחירת יועץ טוב הינה משימה אחראית שמשפיעה על התוצאה של הארגון בנושא שלשמו שכרו את היועץ. איך בוחרים יועץ? טיפים ממני לבחירת יועץ בכל נושא, מוזמנים לקרוא כאן.

מאמר זה מתמקד בבחירת יועץ לתחום בטיחות במזון עם תשומת לב מיוחדת לנושאים הקשורים לתחום זה.

יועץ לבטיחות מזון הינו בעל ידע וכישורים ספציפיים לתעשיית המזון

לתחום המזון מאפיינים ספציפיים. חשוב מאד שליועץ בתחום תהיה השכלה רלוונטית בתחום בנוסף לניסיון כללי בייעוץ ובתהליכים. הידע הספציפי חשוב כדי להבין אילו בקרות ספציפיות נדרש להוסיף בכל שרשרת האספקה: החל מבחירת חומרי הגלם, דרך תהליכי הייצור ועד תהליכי ההפצה והשירות. בונוס מיוחד יינתן ליועץ שיש לו גם ניסיון וידע רב בייעוץ וביצוע מבדקים לתקני בטיחות מזון, כגון:BRC, HACCP, 22000 ISO, FSSC ועוד.
תהליך מיטבי לבחירת ייעוץ לנושא בטיחות מזון כולל שאילת שאלות כגון: עם אילו תקני מזון יש לך היכרות טובה? לאילו ארגונים ייעצת בנושא בטיחות במזון? האם יש לך ניסיון בביצוע מבדקים לבדיקת התאמת הארגון לתקני BRC, HACCP, 22000 ISO, וכדומה.

יועץ לבטיחות מזון הינו יועץ מעודכן

כדאי מאד לבדוק האם ליועץ ידע עדכני בנושאים המתחדשים בתעשיית מזון. נושאים אלה כוללים רגולציות חדשות ודרישות עדכניות מחברות ומפעלים. לדוגמה: דרישה חדשה של משרד הבריאות ממרץ 2020 שמפעלים העוסקים בתעשיית הבשר יהיו מוסמכים לתקן HACCP. חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו – 2015, תקנות בריאות הציבור (מזון)(סימון גלוטן), התשנ"ו-1996 ועוד רבים.

יועץ מומחה הוא יועץ עם המלצות חמות מארגונים עימם עבד בעבר

ממליצים הם מקור ראשון וטוב לשמוע על כישורי היועץ. בדקו עימם איך היה התהליך ולא רק אם התוצאה הושגה. האם הושג שת"פ עם הצוות? האם היועץ השאיר ידע שאפשר להמשיך גם בלעדיו? האם הוא אדם נעים בנוסף להיותו מקצועי? שהרי הדרך חשובה לא פחות מהתוצאה.

יועץ שהולך אתכם כל הדרך מפיתוח מערכת ניהול בטיחות במזון ועד ליווי הטמעה

יועץ קשוב בונה מערכת לבטיחות במזון שתפורה לארגון לו הוא מייעץ, ולא הפוך. תופתעו, אך קיימים יועצים שבאים עם תבניות מוכנות ומנסים להתאים את הארגון לפיתרון המוכר להם. לאחר התאמת הפתרון לארגון, יועץ טוב גם מוביל ומחזיק לארגון את היד בתהליך ההטמעה. ייעוץ בתחום המזון מחייב נוכחות בשטח, כדי לראות כיצד קורה היישום בפועל. חפשו יועץ שמבין זאת וזמין עבורכם.

איך אתם בוחרים יועץ לתחום המזון? האם אתם משתמשים בקריטריונים שתוארו לעיל? יש לכם קריטריונים נוספים? אשמח לשמוע..

Photo by Rachel Claire from Pexels

בשיטוטיי בחברות (לאחרונה אני מציצה דרך החלון בזום..) אני פוגשת מנהלים בחברות שמביאים עימם תבניות ושיטות עבודה מחברות שונות בהן עבדו קודם, אותן הם מיישמים אותם בחברה החדשה. מסכימה שאין חכם כבעל ניסיון, אך שיטת "העתק בדבק" יוצרת בלגן גדול מהסיבות הבאות:

1. אי התאמה של השיטה שיובאה מארגון הקודם לארגון החדש

נזכור שאלוהים נמצא בפרטים הקטנים. הכוונה – קחו אחריות, התאימו את התהליך למציאות שבה אתם נמצאים כיום. תהליך הוא תמיד מותאם ספציפית לחברה מסוימת.

2. מגדל בבל

מנהלים שונים משמע ידע ורקע שונה – כל עוד אין שיטה ארגונית, כל מנהל עובד בשיטה המוכרת לו. תהיה שיטה זו טובה ומוכחת, עדיין כל אחד מתנהל עם סט הכלים שהביא מהבית.

3. אי הסכמה משותפת של בעלי העניין על התהליך הארגוני

שלב חשוב בהתאמת התהליך לארגון הוא בדיונים משותפים עם כל בעלי העניין הנוגעים בדבר, ואישור התהליך המוסכם. שלב האישור חשוב גם כדי לאשר שהתהליך מתאים וגם כדי לגייס וליישר (באנגלית נשמע יותר טוב Align ) את כולם לתהליך המשותף.

4. אשליה שאחר כך יהיה זמן להכניס שיטות עבודה משותפות

אחרי שעוברים את המשוכה הקלה ומסכימים שצריך שיטות עבודה, מגיעים למשוכה המאתגרת הרבה יותר: "כן, אבל.. לא עכשיו.." ואז מגוון סיבות מעולות מדוע לא עכשיו. הסיבות תמיד ראויות, אך הסיכוי שדברים יתממשו מאוחר יותר קטן.

הצעתי –אל תגידו לעצמיכם אחר כך. ה"אחר כך" לא מגיע. בדרך כלל ה"אחר כך" נהיה "אתמול" כאשר פתאום יש דרישה חיצונית או אירוע שמכריח את הארגון לשנות שיטות עבודה. במקרים כאלה, מתגייסים למשימה במהירות, לעיתים על חשבון נושאם אחרים, כולל פנאי אישי שמוקדש לעבודה.

5. מחשבה שלהטמיע תהליכי עבודה זה קשה

למנהל שעסוק מעל 100% מהזמן שלו בסיום המשימות שמוטלות עליו, אכן זה קשה. בנוסף, שינוי שיטת עבודה זו לא ההתמחות שלו. המחשבה על הקושי הטמון במאמץ גורמת לוויתור.
נזכור, שבדיוק לשם כך כדאי להסתייע ביועץ שזו התמחותו, ומאגרי הזמן שלו יכולים להיות במשימות השיפור. תתפלאו כמה זה קל כשיש יועץ מומחה שלוקח אתכם ביד ומוביל אתכם למטרות שהצבתם.

6. אשליה שתהליכי העבודה הם מקבילים / אורתוגונליים לעבודה "האמיתית"
העבודה שנתפסת כאמיתית היא העבודה שהארגון מחויב אליה, דהיינו לפתח מוצרים ו/או לתת שירותים. שיפור תהליכי העבודה נתפס כמאמץ נוסף ומקבילי. מסכימה שבשלב הטמעת תהליך העבודה יש מאמץ, אך השקעה זו מחזירה את עצמה מהר מאד בכך שהיא מגדילה את היעילות יחסית מהר.
נזכור, ששיטות העבודה שלנו, מיושמות על העבודה שלנו. כמו שאת העבודה שלנו אנו לא דוחים, כך גם את שיפור המיומנויות שלנו שמסייעות לנו בעבודה שלנו לא רצוי לדחות. בעניין הזה אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור. הטמעה מאוחרת של תהליכי עבודה מיטביים לא תתקן את אי ההתאמות שקרו לפני הטמעת שיטות העבודה.

סוף דבר

מזהים בלגן? זהו בדיוק הזמן לעצור, להגדיר מחדש, ולבנות תהליכים ושיטות עבודה מותאמים לכם כמו כפפה ליד.
מזמינה אתכם לפנות אלי באופן ישיר. הנה כאן פרטי התקשרות:
אורנה קמין, 0537739018, orna@ok-consulting.co.il

בהצלחה!

HACCP על שום מה?

לפי חוק הגנה על בריאות הציבור יצרן של מוצר מן החי, בשר ו/או בית קירור לאחסון בשר, בעלי כנף ודגים מחוייבים לעבור הסמכה לתקן HACCP ולהטמיע תכנית בטיחות מזון במפעל. יצרנים אשר לא יעמדו בדרישת החוק לא יוכלו לקבל רישיון יצרן ולא יוכלו להמשיך לשווק את מוצריהם.

HACCP היא מתודולוגיה המבוססת על שבעה עקרונות מרכזיים לבקרת בטיחות מזון שמטרתם לייצר מזון בטוח לצריכה.
HACCP == Hazard Analysis Critical Control Point

השיטה דורשת לבדוק את כל תהליך הייצור מקצה לקצה, החל משלב חומרי הגלם וכלה בשימוש המיועד לצרכן הסופי באמצעות זיהוי, בחינה ושליטה על הסכנות (Hazards) שעלולות להשפיע על בריאות הצרכן.

המטרה היא בחינה ושליטה על הסיכונים (Hazards) שעלולים להשפיע על בריאות הצרכן.

Hazard – סכנה, פוטנציאל לגרימת נזק. סכנה מתייחסת לחומר או מצב שעלול לגרום סכנה בריאותית. הסכנה עלולה להיות החומר הגלם, בתהליך או המוצר הסופי.

השיטה מבקשת לזהות ולנתח סיכונים/סכנות בנקודות בקרה בכל התהליך כדי לזהות זיהומים כימיים או ביולוגיים או פיזיקליים ולטפל בהם בנקודה בה זוהה הסיכון. הערכת הסיכונים מתייחסת לזיהוי לפחות 3 הסיכונים בכל שלב התהליך סיכון מיקרוביאללי, כימי ופיסיקלי.

גישה זו מחליפה גישות ישנות שהיו בודקות רק את התוצר המוגמר. הנחת העבודה היא שתהליך ייצור מבוקר ואיכותי מבטיח תוצר מזון איכותי.
כפי שאנו יודעים, תהליך של ניהול סיכונים מזהה מראש אירועים עתידיים שעלולים לקרות, כאלה שאם יקרו יגרמו נזק למוצר או יותר גרוע למי שצורך את המוצר. ברגע זיהוי הסיכון, מטפלים בו מיידית.
גישת HACCP מסייעת לזהות סיכונים בכך שהיא כבר מגדירה מראש את אירועי הסיכון שעלולים להתרחש בכל אחד משלבי ייצור המזון מקצה לקצה. כולל: תהליך הגידול החקלאי, ייצורו במפעל, וכולל תהליך ההפצה עד לצרכן הסופי.

שבעת העקרונות המופלאים של HACCP

העקרונות המנחים את השיטה מבוססים על תקן .Codex Alimentarius Commission תקן זה הינו תקן מקובל בעולם בתחום בטיחות המזון.
השיטה דורשת את הפעולות הבאות:
1. ביצוע סקר סיכונים מדעי ושיטתי
סקר זה כולל מיפוי של תהליכי הייצור בהם עלולים להתרחש סיכונים, ניתוח הפעולות למניעת הסיכונים, ביצוע בקרה שאכן הפעולות למניעת הסיכונים מתממשות.
2. זיהוי נקודות בקרה קריטיות – (Critical Control Points (CCP.
3. הגדרה עבור נקודות בקרה אילו גבול קריטי – טווח אשר מחוצה לו המוצר יחשב כלא בטוח.
4. קביעת אמצעים לניטור בנקודות הבקרה וקביעת נהלים מתוך תוצאות הניטור לכיול הבקרה על פי הגבול הקריטי.
5. קביעה מהי הפעילות המתקנת במידה וקיימת סטייה מהגבול הקריטי שנקבע ע"מ להחזיר את התהליך לשליטה.
6. תיעוד כל הפעולות הננקטות בכל שלבי התהליך והבקרות – גם כהוכחה עבור היצרן שהוא עומד בתקנים והבקרות שנקבעו.
7. קביעת נהלים על מנת לאמת שהמערכת ותהליכיה פועלת כנדרש בצורה אפקטיבית.

מי חייב לעבוד לפי דרישות HACCP?

החוק לא מותיר הרבה ברירות..
חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) קובע שהחל מ- 1.3.2020 יצרנים ו/או יבואנים ו/או מנהלי בית קירור של מוצרים מן החי (בשר, בעלי כנף ודגים) חייבים להטמיע מערכת לניהול בטיחות מזון במפעל ולעבור תהליך הסמכה לתקן HACCP.
יצרנים אשר לא יעמדו בדרישת החוק לא יוכלו לקבל רישיון יצרן ולא יוכלו להמשיך לשווק את מוצריהם. החוק רלוונטי למפעלי בשר, אטליזים, מפעלי דגים, מחלבות, קייטרינג, מסעדות, מפעלי ייצור מזון, מפעלי אריזת מזון, מחסני מזון וכדומה.

מידי פעם אנשים שואלים אותי בתוספת אזהרה חמורה: את לא חוששת לשתף את הידע שלך? מי שעוקב אחריך ולומד מהשיתופים שלך לא יקנה את שירותי הייעוץ שלך.

הפחד הזה קיים גם בארגונים – מומחים חוששים לשתף את הידע שלהם פן יבולע להם. כלומר: מישהו אחר יצליח באמצעות הידע שהם שיתפו.

אפשר להבין את הפחד הזה. המומחה עבד קשה כדי לצבור אותו. למה שייתן אותו בחינם?

החיים מלמדים ששיתוף ידע לא רק שהוא לא פוגע במומחה, אלא עוזר לו להיות מומחה גדול יותר. עצם השיתוף גורם לקבלת משוב ורעיונות נוספים ומעשיר את הידע והמעמד של המומחה. בנוסף, מומחה זהו אדם שלומד כל הזמן, ונע קדימה. הידע של המומחה עובר שדרוג כל הזמן, כך שהמעתיק כביכול קופא בזמן עם הידע המועתק כביכול.

דבר נוסף – להיות אספן של ידע לא ממש מקדם. מה שמקדם הוא היישום של הידע באופן שוטף. כל פעם להפוך את הידע להרגל חדש.

כדי להרגיע את החוששים אני משתפת כאן ששיתוף הידע שלי רק מביא לי לקוחות חדשים, בלי שאשקיע בשיווק מעבר לשיתוף. כלומר החשש משיתוף הידע אינו מחובר למציאות שלי. אפשר להעתיק כביכול ממני אבל אי אפשר להעתיק אותי. 🙂 

להלן, אחד המנגנונים שלי לשיתוף ידע: קבוצת WHATSUP שקטה לשיתוף טיפים שבועיים. מוזמנים להצטרף בלחיצה על הקישור להלן – איכות ומצוינות בארגונים

נסו לשתף מהידע שלכם וספרו לי איך השיתוף משפיע עליכם.

יש ארגונים שאני מבקרת אותם פעם בשנה לכמה ימים, לסוג של ניקוי אורוות, כמו כיוונון חדש למרכז אחרי שבמהלך שנה היו סטיות פה ושם..

בין היתר, אנו מחפשים תקלות, כדי לנתח אותן ולבצע פעילות מתקנת, כלומר: לחקור את סיבת השורש שגרמה לתקלה או לתלונה, ולתקן את סיבת השורש, כך שהתקלה לא תחזור / תחזור פחות.

מזכירה לכולנו את ההבדל בין תיקון, שהוא מיידי ומקומי, לפעולה מתקנת שעובדת על סיבת השורש. בדרך כלל עד כדי תמיד, נעשה תיקון למקרה שהשתבש. לעיתים נדירות, נעשה חקר סיבת שורש שלאחריו נעשית פעולה מתקנת, שמסירה את סיבת השורש.

נחזור לענייננו.
אני מחפשת בביקור השנתי תקלות משמעותיות שכדאי למצוא את סיבות השורש ולתקן אותן. במקרים רבים מאד אין מקבלת תשובות כמו: "השנה לא היו לנו תקלות", "אין לנו תלונות". או: "ככה עובדים אצלנו, אצלנו זה אחרת.."

טוב, אין מה להתווכח עם עובדות.

מציעה להלן כיוון אחר, ראייה שונה, שמביאה לחשיבה רעננה ושונה. עשו את התרגיל וספרו לי איך הולך..

סרקו תחומי תהליך החשובים להצלחה שלכם ובדקו את התוצאות. האם אתם מרוצים מהתוצאות, ממש מרוצים? אם כן, מעולה, עברו לתחום הבא. אם אתם לא מרוצים מהתוצאות, מצאתם מקום לחקור את התהליך שיוצר את התוצאות ולשפר אותו.

תהליך משופר יביא לפעולות שונות. פעולות עקביות כתוצאה מהתהליך המשופר יביאו לתוצאות טובות יותר. נסו את זה וספרו לי כיצד השפיע הדבר על התוצאות שלכם..

Photo by Karolina Grabowska from Pexels

סוף שנה או תחילת שנה  זהו זמן ולתכנן את השנה הבאה עלינו לטובה.
הבלבול הנפוץ בהגדרת יעדים  קורה כאשר מבלבלים בין משימה ליעד.

דרך טובה לבדוק אם הגדרנו יעדים כהלכה, היא להסתכל על יעדים כאבני דרך בדרכנו להשיג את המטרה הגדולה. תכנית טובה היא תכנית שמוודאת שהשגת היעדים "מיושרים" עם המטרה הגדולה אותה נרצה להשיג. לכן מומלץ להגדיר את המטרה הגדולה וממנה לגזור אחורה את היעדים.

"להקים אתר אינטרנט לחברה" – האם מדובר בהגדרת יעד או משימה? ואם בסוף השנה העמדנו אתר לתפארת – האם עמדנו במשימה / יעד?
תשובתנו – הגדרת יעד צריכה להיות מחוברת למטרה, ומדידה. לאחר שהגדרנו את המטרה והיעד, נגדיר משימות שעלינו לעשות כדי שהיעד יושג. ולאחר תקופה נמדוד את התוצאה ונדע אם עמדנו ביעד או שעלינו לבצע משימות נוספות כדי שהיעד יושג.

נזכור שהגדרה טובה של יעדים הופכת אותם ל"חכמים", כלומר: SMART ,

בדוגמה שלעיל –
יעד לשנה החדשה יכול להיות – הגדלת המתעניינים במוצרים ובשירותים של החברה ב-15% לחודש.
איך נגדיל את כמות המתעניינים? קיימים מגוון דרכים: הקמת אתר, הגדלת צוות המכירות ועוד. נניח שהחלטנו להקים אתר כדי למתג את החברה ולחשוף אותה ללקוחות חדשים כדי שבסופו של דבר נגדיל את מספר המתעניינים במוצרים ובשירותים של החברה.

נגדיר יעד – הגדלת כמות המתעניינים במוצרי/שירותי החברה ב-15% בחודש.
אופן השגת היעד – בניית אתר לחברה.
וכמובן, ממנים אחראי לביצוע המשימה, מקצים משאבים ותוחמים בזמן את מועד סיום בניית האתר.

בנינו אתר לתפארת. קיבלנו מחמאות מעמיתים חברים ומשפחה. האם נוכל להגיד בסוף השנה שהיעד הושג כי בנינו אתר? ברור שלא.

כדי לבדוק את מידת העמידה ביעד, עלינו לעשות בקרה ולבדוק עם המתעניינים החדשים כיצד הגיעו אלינו. יכול להיות שהגיעו דרך הפניות, טלמרקטינג, מכירות ישירות ועוד. אם נגיע למסקנה שהאתר לא הביא לתוצאות הרצויות, ננתח את הסיבות לכך. הסיבות יכולות להיות רבות: חשיפה אפסית של האתר למתעניינים, או: מסרים שלא מביאים לקוחות וכדומה. לאחר שנדע את הסיבה לאי השגת היעד נעשה פעולות מתקנות עד שנגיע ליעד שקבענו.

הגדרת יעדים מדידים, עם בקרה שוטפת עד השגתם היא הגדרה טובה. "הגדרת" יעדים כמשימות היא במקרה הטוב תכנית עבודה ולא מאתגרת מספיק כדי להגיע ליעד המדיד.

מסכימים? איך אתם מגדירים יעדים? האם מתגנבות לרשימת היעדים שלכם כמה משימות?
אשמח לשמוע

Photo by Markus Winkler from Pexels